שנים מספרי ההשקפה הפולמוסיים של האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר, אודות הציונות ומדינת ישראל:
• ספר ויואל משה, לבאר דיני השלש שבועות, שנאמרו בנביאות, בעניני קץ הישועות, גם לבאר דיני מצות ישיבת אה"ק וכל המסתעף בענינים אלו להלכה ולמעשה, אשר אספתי ולקטתי... הק’ יואל טייטלבוים. ברוקלין, ניו יורק, דפוס סענדר דייטש, תש"כ [1959]. שני שערים (הראשון מקוצר).
מהדורה ראשונה של חיבורו הקנאי הנודע של האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר כנגד הציונות. במהדורה הראשונה נדפס רק מאמר "שלש השבועות", ובו קפ"ה סעיפים, שבהם שוטח המחבר את התנגדותו היסודית למדינה הציונית ומברר ודן באיסור ההלכתי להקמת שלטון יהודי עצמאי בארץ ישראל לפני ביאת משיח. בפתח הספר הקדמה ארוכה מאת המחבר. [אל מהדורת הספר הבאה (תשכ"א) נוספו שני מאמרים חדשים – מאמר "ישוב ארץ ישראל", על מצות יישוב ארץ ישראל בימים אלה; ומאמר "לשון הקודש", כנגד השימוש בשפה העברית המודרנית].
אל דף המגן הקדמי מודבק נייר מכתבים רשמי של ישיבת מהרי"ט בבני ברק, עם הקדשה ארוכה בכתב-יד, חתומה ע"י רבי בן ציון יעקובוביץ – "בשם הקהלה", לרגל בר המצוה של הנער מאיר ב"ר יודל ז"ל קרויס (מחשובי קהילת דברצין, הונגריה, וממייסדי קהילת סאטמר בבבני ברק, נפטר תש"כ).
ה, ו-רעא, [1] עמ'. 23 ס"מ. מצב טוב. כתמים קלים. כריכה מקורית. פגמים קלים בכריכה.

• קונטרס על הגאולה ועל התמורה, לקט מתוך דרשות שנאמרו "מאת כ"ק אדומו"ר הגה"ק מרן מהר"י ט"ב [יואל טייטלבוים] שליט"א, אב"ד דק"ק סאטמאר יצ"ו". ברוקלין, ניו יורק, דפוס סענדר דייטש, תשכ"ז [1967].
מהדורה ראשונה של חיבור קנאי נוסף של האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר כנגד הציונות. בחיבור, שנכתב בעקבות ניצחונה של מדינת ישראל במלחמת ששת הימים, שוטח האדמו"ר מסאטמר בהרחבה את השקפתו נגד הציונות. הוא טוען כי ניצחון המלחמה לא נעשה מצד הקדושה, אלא בכוח הטומאה והסטרא אחרא, ופוסק כי אסור לפקוד את המקומות הקדושים שנכבשו במלחמה, כמו הכותל המערבי וקבר רחל, משום "שהמינים מתפארים שהשיגה ידם לכבוש המקומות הקדושים בכוחם ובגבורתם... שבהליכה לשם נותנים להם חיזוק רב".
החיבור עצמו נכתב בידי תלמידי האדמו"ר מסאטמר (על בסיס "תורות" שמסר במשך ארבע שבתות בשנת תשכ"ז, בזמן סעודה שלישית של שבתות פרשת נשא, בהעלותך, שלח וקרח – ראשי תיבות: בנש"ק), מלבד ההקדמה הארוכה בראש הספר שנכתבה בידי האדמו"ר עצמו (אודותיה התבטא פעם, כי כתב אותה בדם לבו, ולא בדיו).
בדף המגן הקדמי, הקדשה בכתב יד לנער הבר מצוה שאול ב"ר שמואל דוד רפפורט, חתומה ע"י העסקן והמחנך רבי בנימין צבי הכהן ברקוביץ מקליינווארדיין, מנהל מוסדות "בית רחל" סאטמר בברוקלין.
[3], ד-רט, [1] עמ'. 22.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים קלים. כריכה מקורית, עם פגמים.

האדמו"ר הגאון הקדוש רבי יואל טייטלבוים בעל ה"דברי יואל" (תרמ"ז-תשל"ט), מגדולי דורו, נשיא ה"עדה החרדית" בירושלים, ממנהיגי היהדות החרדית באמריקה, ומעמודי התווך של היהדות החסידית בדור שלאחר השואה. נולד בעיר סיגט, בנו של האדמו"ר בעל ה"קדושת יו"ט" ונכדו של האדמו"ר בעל "ייטב לב", שכיהנו כרבני סיגט והיו ממנהיגי החסידות בחבל מרמרוש. נודע מנעוריו בחריפותו ובגאונותו, בקדושתו ובטהרתו הנפלאה. בחודש שבט תרס"ד נערכה חתונתו עם בת האדמו"ר רבי אברהם חיים הורוויץ, הרב מפלאנטש. בשנת תרס"ו התיישב רבי יואל בסאטמר והרביץ בה תורה וחסידות לקבוצה נבחרת של תלמידים וחסידים. בהמשך כיהן ברבנות בערים אורשיווא (בשנים תרע"א-תרע"ה, תרפ"ב-תרפ"ו), קרָאלי (משנת תרפ"ו), וסאטמר (משנת תרצ"ד). בכל ערי רבנותו ניהל ישיבה גדולה ועדת חסידים גדולה. עמד בראש היהדות האורתודוקסית הנאמנה והבלתי מתפשרת באזור מרמרוש. בשנת תש"ד ניצל ב"רכבת ההצלה" הידועה של ד"ר קסטנר, והגיע דרך ברגן בלזן, שוויץ וארץ ישראל לארצות הברית, בה כונן וקומם מחדש את חסידות סאטמר – שהיא כיום מהעדות החסידיות החשובות והגדולות בעולם. בשנת תשי"א הוכתר לכהן כנשיא ה"עדה החרדית" בירושלים, ובשנת תשי"ג התמנה לתפקיד "רב ואב"ד לכל מקהלות האשכנזים – העדה החרדית בירושלים". עמד בראש המתנגדים לציונות ומדינת ישראל, והנהיג כמה מהמאבקים על צביון עם ישראל וקדושת ישראל, מתוך קנאות וחרדה לכבוד התורה ועתיד היהדות הנאמנה. נודע כאיש חסד מופלג. דלתו היתה פתוחה לעניים ואזנו קשובה לכל נזקק מכל שדרות עם ישראל. היה גאון מופלג בתורה, השיב תשובות רבות בהלכה, ומחיבוריו יצאו לאור עשרות ספרים: "ויואל משה", שו"ת "דברי יואל", ספרי "דברי יואל" על התורה, ועוד.

שתי כרזות גדולות, שנדפסו מטעם הנהלת ישיבת "תורת אמת" בירושלים, לרגל ביקורו של רבי יוסף יצחק שניאורסון, האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש, בארץ ישראל:

1. כרזה המבשרת על מועד בואו של אדמו"ר הריי"ץ לירושלים ומעמד קבלת הפנים לכבודו: "קבלו פני גדול הדור – ביום החמשי לסדר דברים ב' מנחם-אב יופיע בשערי עיר קדשנו, רבן ומאורן של ישראל, עומד בפרץ להצלת היהדות ברוסיה, הגאון האלקי כ"ק אדמו"ר מרן יוסף יצחק שניאורסאהן שליט"א מליובאוויטש. מוקירי התורה ומחבבי' מתבקשים להשתתף בקבלת פנים, שהיהדות החרדית באר"י עורכת לכבוד הדרת קדושתו שליט"א, בתחנת הרכבת בשעה תשע לפנה"צ". [ירושלים], דפוס ציון, [אב תרפ"ט 1929].
60X47 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. סימני קיפול. כתמים קלים. קרעים ובלאי קל בשוליים. מדבקת נייר קטנה.

2. כרזה לרגל מעמד הפרידה מהאדמו"ר הריי"ץ: "ברכת הפרדה – היום יום י"ב מנ"א בשעה 6 בערב יצא כבוד קדושת מרן אדמו"ר שליט"א מליובאוויטש, כל מוקירי התורה ומחבבי' יוכלו לקבל מכ"ק את ברכת הפרדה במלון אמדורסקי". ירושלים, דפוס צוקרמן, [אב תרפ"ט].
44X62 ס"מ בקירוב. מצב בינוני-טוב. סימני קיפול וקמטים. כתמים. קרעים וקרעים חסרים בשוליים, ללא פגיעה בטקסט. סימני עש. חיתוך שוליים לא אחיד.

ביקור האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש בארץ ישראל
כשנתיים לאחר שחרורו מהכלא הסובייטי (י"ב-י"ג תמוז תרפ"ז) והעתקת מקום מגוריו לעיר ריגה (תשרי תרפ"ח), ערך האדמו"ר הריי"ץ ביקור בארץ ישראל, מלווה בחתנו הרב שמריהו גורארי' (הרש"ג). מטרת הביקור הייתה לבקר במקומות הקדושים ולהשתטח על קברי צדיקים, לפעול להטבת מצבם של יהודי רוסיה, וכן לבחון אפשרות של מגורים בארץ ישראל.
הריי"ץ יצא מביתו שבריגה בכ"ב תמוז תרפ"ט, והגיע ברכבת דרך ברלין וּוינה לעיר הנמל האיטלקית טריסט, שם עלה על אנייה לאלכסנדריה שבמצרים. בשעות הבוקר המוקדמות של יום חמישי, ב' מנחם אב תרפ"ט, בתום עשרה ימי נסיעה, הגיע הריי"ץ לתחנת הרכבת בלוד. בתחנה המתינו לבואו המוני אנשים ונערכה לכבודו קבלת פנים רשמית מטעם הרבנות הראשית לארץ ישראל, הרבנות הראשית לתל-אביב, ראשי ונכבדי מושבות שונות, מנהלי ישיבת "תורת אמת", ונכבדי וזקני חסידי חב"ד. לאחר מעמד קבלת הפנים, הריי"ץ המשיך בדרכו והגיע אל תחנת הרכבת של ירושלים בסביבות תשע וחצי בבוקר. עוד טרם הגעתו, התפרסמו כרזות ברחבי העיר ומודעות בעיתונות מטעם גופים ומוסדות שונים המזמינים את הקהל הרחב לבוא ולקבל את פניו. ואכן, קהל רב של אלפי אנשים המתין בתחנת הרכבת בירושלים, וקבלת פנים נוספת נערכה לכבודו בהשתתפות נכבדי וראשי העדות.
במשך כל ימי שבתו בירושלים התאכסן הריי"ץ במלון "אמדורסקי", שהיה בזמנו מבתי המלון המפוארים ביותר בארץ ישראל. הריי"ץ נפגש עם הרבנים הראשיים הרב אברהם יצחק קוק והרב יוסף חיים זוננפלד, עם הראשון לציון הרב יעקב מאיר, עם רבני העדה החרדית, ועם אדמו"רים, מנהיגים, עסקנים ואישי ציבור רבים. חמישה-עשר ימים שהה האדמו"ר הריי"ץ בארץ ישראל, במהלכם ביקר בערים צפת, טבריה, מירון, חברון, תל-אביב, עפולה, פתח תקווה, בני ברק, ובמקומות נוספות. ביום חמישי, ט"ז מנחם אב תרפ"ט, עם תום מעמד הפרידה הרשמי בתחנת הרכבת בלוד, עלה הריי"ץ על רכבת לאלכסנדריה, ומשם הפליג בחזרה לאירופה.

אוסף של כארבעים קונטרסים וחוברות, ובהם שיחות, דרושים ומאמרי חסידות מאת רבי יוסף יצחק שניאורסון האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש. ריגא, ווארשא, ירושלים וברוקלין, שנות התר"פ-ת"ש [שנות ה-20-40] בקירוב. מרביתם מהדורות ראשונות. עברית ויידיש.

החוברות והקונטרסים כרוכים בארבעה כרכים:

כרך א:

• מאמר קנין החיים (קויפט לעבין), "המדבר בעניני תשובה ותפלה", מאת האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש. ריגא, אלול תרפ"ח [1928].

• דרושי חתונה מכ"ק אדמו"ר [הריי"ץ] שליט"א מליובאוויטש – נאמרו על חתונת בתו תחי' [הרבנית חיה מושקא עם הרבי מליובאוויטש]. ריגא, תרפ"ט [1929].

• מאמר ללמוד אותו ברבים ביום ב' ניסן, יום ההילולא של האדמו"ר הרש"ב מליובאוויטש. ריגא, תרפ"ט [1929].

• דרושים לימי חג הגאולה י"ב וי"ג תמוז, מכ"ק אדמו"ר [הריי"ץ] שליט"א מליובאוויטש. ריגא, תרפ"ט 1929].

• דרושי דא"ח מאת כ"ק אדמו"ר [הריי"ץ] שליט"א מליובאוויטש, שנאמרו בארץ-ישראל. ירושלים, הוצאת ישיבת תורת אמת, מנחם אב תרפ"ט [1929].

• שיחה של כ"ק אדמו"ר [הריי"ץ] שליט"א מליובאוויטש בסעודת שמחת תורה במעונו, 184 ברוקלין עוועניו, ברוקלין, נ. י. ניו יורק, תר"צ [1930].

• דרושים ללמוד ברבים בימי חג הגאולה י"ב וי"ג תמוז, מכ"ק אדמו"ר [הריי"ץ] שליט"א מליובאוויטש. הובא לבית הדפוס והוגה על ידי הרב אליהו... סימפסאן. ברוקלין, ניו יורק, תר"צ [1930].

כרך ב:

• שיחה של כ"ק אדמו"ר [הריי"ץ] שליט"א מליובאוויטש בסעודת שמחת תורה במעונו, 184 ברוקלין עוועניו, ברוקלין, נ. י. ניו יורק, תר"צ [1930].

• מאמרים של כ"ק אדמו"ר [הריי"ץ] שליט"א מליובאוויטש, ללמוד ברבים ביום ב' ניסן ת"ר צדי"ק, יום ההילולא של האדמו"ר הרש"ב מליובאוויטש. ניו יורק, תר"צ [1930].

• ספר "פוקח עורים", שני חלקים, מאת רבי דוב בער האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש, עם ביאור ותרגום ללשון הקודש מאת רבי שמואל דובער מבוריסוב (הרשד"ם), וקיצורים, מכתב ורשימה מאת האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש. ברוקלין, ניו יורק, אגודת חסידי חב"ד העולמית, ת"ש [1940].

• מאמרים פון כ"ק אדמו"ר [הריי"ץ] שליט"א צו דער חגיגה פון 45-יעהריגען יובילעאום פון ישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש – ערב ר"ח תמוז תש"ב. ברוקלין, ניו יורק, הוצאת מרכז הישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש, [תש"ב 1942 בקירוב]. שני עותקים.

כרך ג:

• דרושים ללמוד ברבים בימי חג הגאולה י"ב וי"ג תמוז, מכ"ק אדמו"ר [הריי"ץ] שליט"א מליובאוויטש. הובא לבית הדפוס והוגה על ידי הרב אליהו... סימפסאן. ברוקלין, ניו יורק, תר"צ [1930].

• מאמרי חסידות מכ"ק אדמו"ר [הריי"ץ] שליט"א מליובאוויטש – נאמרו בריגא. ריגא, תרצ"א [1931].

• שיחות כ"ק אדמו"ר [הריי"ץ] שליט"א מליובאוויטש בסעודת שמחת תורה וי"ט כסלו תרצ"א (מרשימותיו של אחד השומעים). ריגא, תרצ"א [1931].

• מאמרים של כ"ק אדמו"ר [הריי"ץ] שליט"א מליובאוויטש, ללמוד ברבים ביום ב' ניסן תרצ"א, יום ההילולא של האדמו"ר הרש"ב מליובאוויטש. ריגא, תרצ"א [1931].

• מאמר של כ"ק אדמו"ר [הריי"ץ] שליט"א מליובאוויטש, ללמוד ברבים ביום ב' ניסן תרצ"ו, יום ההילולא של האדמו"ר הרש"ב מליובאוויטש. ווארשא, תרצ"ו [1936].

• קונטרס שיחות ומאמרים מכ"ק אדמו"ר [הריי"ץ] שליט"א מליובאוויטש, כולל ג' מאמרים שנאמרו בהיותו במדינת ליטא בעיר ראקשיק. ריגא, תרצ"א [1931].

• קונטרס מאמרים ושיחות מכ"ק אדמו"ר [הריי"ץ] שליט"א מליובאוויטש, כולל ד' מאמרים שנאמרו בהיותו בעיר ווארשא ואטוואצק בדרך מסעו צלחה למארינבאד, ורשימת שיחותיו... בישיבת תומכי תמימים אשר בווארשא. ווארשא, תרצ"א [1931].

• מאמרים של כ"ק אדמו"ר [הריי"ץ] שליט"א מליובאוויטש, ללמוד ברבים ביום ב' ניסן תרצ"ג, יום ההילולא של האדמו"ר הרש"ב מליובאוויטש. ריגא, תרצ"ג [1933].

• שיחה בסעודה דיום ב' דחג השבועות מכ"ק אדמו"ר [הריי"ץ] שליט"א מליובאוויטש, ללמוד ברבים בימי חג הגאולה י"ב וי"ג תמוז. ריגא, תרצ"ג [1933].

כרך ד:

• קונטרס מאמרים מכ"ק אדמו"ר [הריי"ץ] שליט"א מליובאוויטש – כולל מאמרי ר"ה, מוצאי יוהכ"פ, י"ג תשרי, שמע"צ ושמחת תורה, ושיחה של שמע"צ. ריגא, תרצ"ג [1933].

• מאמרים של כ"ק אדמו"ר [הריי"ץ] שליט"א מליובאוויטש, ללמוד ברבים ביום ב' ניסן תרצ"ד, יום ההילולא של האדמו"ר הרש"ב מליובאוויטש. ווארשא, תרצ"ד [1934].

• מאמרים ללמוד ברבים בימי חג הגאולה י"ב וי"ג תמוז, מכ"ק אדמו"ר [הריי"ץ] שליט"א מליובאוויטש. ווארשא, תרצ"ד [1934].

• מאמרי חסידות מכ"ק אדמו"ר [הריי"ץ] שליט"א מליובאוויטש, נאמרו בעת בקורו בעיר גלובאקע במשך הימים כ"ב סיון – ז' תמוז תרצ"ד. ווארשא, תרצ"ד [1934].

• קונטרס מאמרים מכ"ק אדמו"ר [הריי"ץ] שליט"א מליובאוויטש, כולל עשרה דרושים, ש"ק נצבים רצ"ד – ש"ק נח רצ"ה. ווארשא, תרצ"ה [1935].

• מאמרים של כ"ק אדמו"ר [הריי"ץ] שליט"א מליובאוויטש, ללמוד ברבים ביום ב' ניסן תרצ"ה, יום ההילולא של האדמו"ר הרש"ב מליובאוויטש. ווארשא, תרצ"ה [1935].

• מאמר ללמוד ברבים בימי חג הגאולה י"ב וי"ג תמוז, מכ"ק אדמו"ר [הריי"ץ] שליט"א מליובאוויטש. ווארשא, תרצ"ה [1935].

• מאמר של כ"ק אדמו"ר [הריי"ץ] שליט"א מליובאוויטש, ללמוד ברבים ביום ב' ניסן תרצ"ו, יום ההילולא של האדמו"ר הרש"ב מליובאוויטש. ווארשא, תרצ"ו [1936].

• מאמרים ללמוד ברבים בימי חג הגאולה י"ב וי"ג תמוז, מכ"ק אדמו"ר [הריי"ץ] שליט"א מליובאוויטש. ווארשא, תרצ"ו [1936].

• מאמר של כ"ק אדמו"ר [הריי"ץ] שליט"א מליובאוויטש, ללמוד ברבים ביום ב' ניסן תרצ"ז, יום ההילולא של האדמו"ר הרש"ב מליובאוויטש. ווארשא, תרצ"ז [1937].

• מאמרים ללמוד בימי חג הגאולה י"ב וי"ג תמוז, מכ"ק אדמו"ר [הריי"ץ] שליט"א מליובאוויטש. ווארשא, תרצ"ז [1937].

• מאמר מכ"ק אדמו"ר [הריי"ץ] שליט"א מליובאוויטש, ששלח ע"י מנהל אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית וקנדה הר"ר ישראל דזשייקאבסאן יחי', בעת היותו אצל כ"ק אדמו"ר שליטא בוויען, בי' אלול תרצ"ז – ללמוד וללמד ברבים בימי הרצון אלול ועשי"ת. ברוקלין, ניו יורק, הוצאת אגודת חסידי חב"ד העולמית, [תרצ"ז 1937 בקירוב].

• מאמר של כ"ק אדמו"ר [הריי"ץ] שליט"א מליובאוויטש, ללמוד ברבים ביום ב' ניסן תרצ"ח, יום ההילולא של האדמו"ר הרש"ב מליובאוויטש. ווארשא, תרצ"ח [1938].

• מאמרים ללמוד בימי חג הגאולה י"ב וי"ג תמוז, מכ"ק אדמו"ר [הריי"ץ] שליט"א מליובאוויטש. ווארשא, תרצ"ח [1938]. שני עותקים.

• מאמר של כ"ק אדמו"ר [הריי"ץ] שליט"א מליובאוויטש, ללמוד ברבים ביום ב' ניסן תרצ"ט, יום ההילולא של האדמו"ר הרש"ב מליובאוויטש. ווארשא, תרצ"ט [1939].

• מאמר של כ"ק אדמו"ר [הריי"ץ] שליט"א מליובאוויטש, ללמוד ברבים בימי מתן תורתנו חג השבועות – תרצ"ט. ווארשא, תרצ"ט [1939].

• מאמרים של כ"ק אדמו"ר [הריי"ץ] שליט"א מליובאוויטש, ללמוד ברבים ביום ב' ניסן ש"ת, יום ההילולא של האדמו"ר הרש"ב מליובאוויטש. ריגא, ת"ש [1940]. נדפס לאחר שהאדמו"ר הריי"ץ נמלט לריגא, בדרכו לארה"ב [כנראה מהקונטרסים האחרונים שנדפסו באירופה הכבושה בידי הגרמנים לאחר פרוץ השואה].

מצורף: • יומן רשמי בקורי כ"ק אדמו"ר [הריי"ץ] שליט"א מליובאוויטש בארץ ישראל, נרשם ונערף ע"י שמעון גליצנשטיין, מזכירת הישיבה ות"ת תורת אמת הכללית. ירושלים, אב תרפ"ט [1929].

5 כרכים (כ-40 חוברות וקונטרסים; אחדים מהם מופיעים בשני עותקים). גודל ומצב משתנים. רישומים וחותמות. כריכות חדשות. האוסף לא נבדק בידינו לעומק, והוא נמכר כמות שהוא.

מכתב מאת רבי יוסף יצחק שניאורסון, האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש. י"א ניסן תש"ב [1942].

מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של אדמו"ר הריי"ץ, וחתום בחתימת יד קדשו – "יוסף יצחק".
נשלח אל המחנך רבי אשר שוועבל, אשר נמלט זמן קצר קודם לכן מאירופה הכבושה בידי הגרמנים והגיע לקובה שבאמריקה הלטינית. הרבי הריי"ץ כותב: "נהניתי לשמוע פ"ש [פרישת שלום] מאתו... ות"ל אשר באו אל המנוחה, והשי"ת יעזר לו להתבשר בשורות טובות מב"ב [מבני ביתו; בני משפחתו נותרו באירופה הכבושה ונספו בשואה]... וימלא השי"ת את משאלות לבבו לטובה ולברכה בגשמיות וברוחניות...".
המחנך רבי אשר שוועבל (נפטר תשרי תשכ"ג), נולד בלבוב לאביו רבי יוסף שוועבל שהיה מחברי ביה"ד של ה"בית יצחק" בעיר; לאחר מלחמת העולם הראשונה התיישב בווינה ועסק בתחום החינוך; באותה תקופה זכה לפגוש את האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש, שבא למקום לצרכי רפואה, ואף קיבל ממנו איגרת ארוכה בנושאי חינוך ע"פ תורת החסידות; בשנות הזעם נמלט בגפו דרך קובה לארה"ב (יחד עם ידידו רבי משה צאנזער), ולאחר בואו לארה"ב התמנה לר"מ בישיבת נייטרא בניו יורק. מחבר ספר "ולאשר יאמר".
המכתב לא נדפס באגרות הקודש של הרבי מליובאוויטש.

[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 22 ס"מ בקירוב. מצב טוב. סימני קיפול וקמטים. כתמים קלים. מודבק על נייר פשתן לשימור.