ספר דעת קדושים, זכרונות לתולדות המשפחות אייזינשטאט, בכרך, גינצבורג, היילפרין, מורוויץ, מינץ, פרידלאנד, קצינעלבויגן, ראפפורט ורוקח, מאת רבי ישראל טוביה איזנשטאט. סנקט פטרבורג, דפוס בערמאנן ושותפו, תרנ"ז-תרנ"ח 1897-1898.

העותק של הגאון רבי איסר זלמן מלצר, שהיה משתמש בספר גניאולוגי זה, להראות לבני משפחתו את סדר הדורות של הייחוס אל סבו-זקנו הגאון רבי מאיר אב"ד אייזנשטאט בעל "פנים מאירות" – שכן אביו רבי ברוך פרץ מלצר ממיר, היה צאצא בן-אחר-בן, דור שמיני לבעל ה"פנים מאירות". בספר "בדרך עץ החיים", לתולדותיו של רבי איסר זלמן, מסופר כי בערב שלפני פטירתו הפתאומית בשנת תשי"ד, נכנסה לביתו בת-אחותו, הרבנית הצדקת מרת גוטל שך (רעייתו של הגאון רבי אלעזר מנחם שך ראש ישיבת פוניבז'), ורבי איסר זלמן אמר לה: "דעי לך, אנחנו לא ממשפחה פשוטה, אנחנו הננו בן-אחר-בן מן ה'פנים מאירות', ספרי זאת לרבי אליעזר, שידע שאנחנו ממשפחה מיוחסת'. מיד עלה רבי איסר זלמן על הסולם, הוריד את הספר 'דעת קדושים' [=הנמצא לפנינו] והעתיק ממנו את כל סדר היחוס, בן אחר בן עד ה'פנים מאירות'. הרבנית מרת גוטל נדהמה מקבלת הפנים הבלתי שגרתית, ולקחה את הפתק שנתן לה דודה, הגאון והצדיק רבן של ישראל – למחרת בבוקר נתבקש רבינו לבית עולמו" (בדרך עץ החיים, רחובות, תשמ"ו, חלק א, עמ' 30-31).
בעמ' 192 מופיעה הגהה מעניינת בכתב ידו של רבי איסר זלמן, עם סיפור ששמע מרבי מרדכי סנדר אב"ד ראדין אודות זקנו בעל ה"פנים מאירות": "שמעתי מהרב הגאון רמ"ס קופשטיין שי' רב דראדין ששמע מאביו הגאון ז"ל שהפמ"א הי' יותר משנה חוץ מעירו, ולא היו מכתבים, וחשבו הקהל שכבר נפטר, ורצו ליקח במקומו אחד מהדיינים, וביום שישבו הקהל לכתוב הכתב רבנות, בא מכתב לאשתו ובו כתב כי יודע שהרב ר' ליב יתמנה במקומו ושלא תצטער. וכתב לה שמה שיודע זה הוא בשביל שראה בחלום 'אוכל לחמי הגדיל עלי עקב', שסופי התיבות עולה ליב, והוא דבר פלא" (הגהה זו הועתקה ונדפסה בספרו של הרב ידעאל מלצר, "בדרך עץ החיים", א, עמ' 39; וראה במאמר הרב י' גולדהבר, "תולדות פנים מאירות", עמ' ע, בסוף מהדורת מכון "עוז והדר", תשע"ג).
בעמ' 185, הגהה בכתב-יד, מכותב אחר: "למה התעצל ש' ווינער [המו"ל] לשום עינו על האמור שם בהקדמה...".

הגאון רבי איסר זלמן מלצר (תר"ל-תשי"ד), בעל "אבן האזל". מגדולי גאוני ליטא וירושלים. נולד בעיר מיר ובילדותו הגיע לישיבת וולוז'ין בה קיבל תורה מרבותיו הנצי"ב והגר"ח מבריסק [שחיבב מאד את ה"עילוי" הצעיר שהיה מכונה בישיבה בשם "זוניא", והיה אומר עליו: "כשזוניא'לה פותח את פיו נפתחים אצלי צינורות המוח" – כתלמיד המחכים את רבותיו]. לאחר נישואיו כיהן כראש הישיבה הראשון בישיבת "כנסת ישראל" בסלבודקה, יחד עם גיסו הגרמ"מ עפשטיין. בהמשך עבר לסלוצק עם י"ד בחורים מעולים מתלמידיו, והקים בה ישיבה גדולה. לאחר תקופה מונה לאב"ד העיר סלוצק על מקומו של הגאון הרידב"ז. עלה לירושלים בשנת תרפ"ד ונתמנה לר"מ ראשי בישיבת "עץ חיים". מראשי מועצת גדולי התורה. חותנו של רבי אהרן קוטלר, ראש ישיבת קלצק ולייקווד (שעמד בראשות "החינוך העצמאי").

[6], 245, [1]; 80; [1], 6-86, [1] עמ'. 21 ס"מ בקירוב. נייר יבש ושביר. מצב בינוני-טוב. כתמים. קרעים בשולי הדפים. מספר דפים וקונטרסים מנותקים. כריכה ישנה, פגומה ומנותקת.
 
• מצורף: ספר אהלי שם, תולדות רבני וגדולי ישראל מכל תפוצות ישראל, עם כתובות דואר ופרטים נוספים, מאת רבי שמואל נח גוטליב [סופרו ונאמן-ביתו של הגאון רבי דוד פרידמן אב"ד קארלין]. פינסק, דפוס מ. מ. גלאאבערמאן, תרע"ב 1912.
בעמודים 363-364 נדפסה הביוגרפיה של רבי איסר זלמן מלצר, בעת שכיהן אז כאב"ד סלוצק.
מו, [1], 560 עמ'. 26.5 ס"מ. נייר יבש ושביר. מצב בינוני. כתמים. סימני עש. קרעים וקרעים חסרים בשולי הדפים, עם מספר פגיעות בטקסט. דפים וקונטרסים רבים מנותקים. כריכה מקורית, פגומה ומנותקת.

ספר תקנות דחברת מנחם אבלים. אופן (בודפשט), [תקפ"ב] 1821. בשער: "דפה ק"ק פעסט".
קונטרס בו מפורטים תקנות ודינים שונים של בני החברה "מנחם אבלים" בבודפשט. עברית ויידיש מערבית, עמודה מול עמודה.

לב עמ’. 22 ס"מ. מצב טוב. כתמים. הדבקות נייר בשולי הדף האחרון. כריכת עור חדשה.

וריאנט. בדף השער של העותק שלפנינו פרט השנה הוא תקפ"ב 1821; תאריך ההסכמה של רבי ישראל סגל וואהרמאן אב"ד פעסט, שמעבר לדף השער, הוא מיום ה' אלול תקפ"ב (תאריך שסותר את התאריך הלועזי בשער 1821). בנוסף, בדף השער מפורטים שמות הגבאים, ח"י האנשים ובעלי התקנות של החברה. כמו כן, דף השער ושני הדפים שלאחריו מעוטרים במסגרת מקושטת [מנגד, ברישום של מפעל הביבליוגרפיה, ובעותק המופיע בספרייה הלאומית בירושלים, פרט השנה בדף השער הוא תקפ"א 1821, וכן ההסכמה שמעבר לשער היא מיום ה' אלול תקפ"א. נוסח השער מקוצר ואינו כולל את שמות הגבאים ובעלי התקנות. צורת דף השער ושני הדפים לאחריו ללא עיטורים ומסגרות].

שני ספרי מנהגי קהילות, מגרמניה והולנד:

• ספר דברי קְהִלֹּת, מנהגי בית הכנסת והתפילות של קהילת פרנקפורט דמיין ושאר קהלות אשכנז ההולכות אחריה, מאת רבי שלמה זלמן גייגר. [פרנקפורט דמיין], דפוס J. Kaufmann, [תרכ"ב 1862]. מהדורה ראשונה.
הספר יצא לאור בהמשכים, בשתים עשרה חוברות שנדפסו בין השנים תרכ"ב-תרכ"ו, במספור דפים עוקב. החוברת הראשונה יצאה לאור במלאת שבעים שנה לחיי המחבר. לפנינו סט שלם של כל שתים עשרה החוברות, הכרוכות ברצף, ללא המעטפות.
המחבר, רבי שלמה זלמן גייגר, מהדמויות החשובות בקהילת פרנקפורט דמיין, אורתודוכס אדוק שהקפיד על קלה כחמורה. אחיו הגדול של אברהם גייגר, מראשי "חכמת ישראל" ואביה הרוחני של היהדות הרפורמית.
פנים הספר כולל תיאור מפורט של כל מנהגי קהילת פרנקפורט, ועליהם נוספו הערות "משלי שלמה" מאת המחבר, המפרט את טעמי המנהגים השונים ותולדותיהם. על הספר ראה: א"ש סולומון, דברי קהלת – המורה המביך, ירושתנו, ספר א, תשס"ז, עמ’ רצא-רצה.
בדף המגן הקדשה עצמית: "מתנה מאת המחבר מהור"ר זלמן גייגער, לי הק' ח"א פייכטוואנגער".
478 עמ'. 18.5 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים. קרעים קטנים בשולי מספר דפים. כריכה ישנה. תו-ספר של הרב ד"ר יוסף אונא [אב"ד מנהיים].
• ספר מאיר עינים, כולל קיצור פסקי דיני אירוסין, נשואין וקידושין, בעריכת רבי משה הכהן רפאפורט. אמשטרדם, דפוס האחים לעוויססאן, פירמא כ’ דוד פרופס כ"ץ ז"ל, תרמ"ה [1885].
חותמת המחבר בדף השער. בבטנת הכריכה הקדמית חתימה בעיפרון: "הק' יצחק אוננא".

79 עמ'. 22.5 ס"מ. נייר יבש ושביר. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים עם פגיעות בטקסט במספר דפים, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר. מספר דפים רופפים ומנותקים. כריכה ישנה, פגומה (מרבית השדרה חסרה).

ספר שרשי אמונה, יסודות האמונה היהודית, מאת שלום הכהן. לונדון, דפוס E. Justins, תקע"ה [1815]. עם תרגום לאנגלית, עמוד מול עמוד.

הספר קיבל את הסכמותיהם של רבי שלמה הירשל אב"ד אנגליה ורבי רפאל די מילדולה אב"ד ק"ק ספרדים בלונדון. בשנת תקפ"ג הוא יצא לאור גם במהדורה אנגלית.
למרות ההסכמות יצא נגדו ספר פולמוסי של ר' יום טוב בנעט, "טנא בכורים" (לונדון תקע"ז), עם בקורת חריפה נגד החיבור שלפנינו: "אגרת בקורת על ספר מעט הכמות ורפי האיכות... הנדפס פה לאנדאן... ספר שרשי אמונה"; "שאין תוכו כברו, שרשי אמונה כבה, ואליה וקוץ בה, יען כי גלה פנים בתורה שלא כהלכה... והפך דברי אלוהים חיים למדות ודרך ארץ... ומצאתי מצפוניו לא אמונה, ובאיזה מקומן אף נגד התורה והמצוה...". להגנת החיבור שלפנינו וכנגד הביקורת שהובאה ב"טנא בכורים", התפרסם קונטרס "מנחת קנאות" (לונדון, תקע"ז) מאת ר' מאיר רינטל, ובתוך דבריו הוא מוחה על הפגיעה בכבודו של הרב הראשי רבי שלמה הירשל שהעניק הסכמתו לספר "שרשי אמונה" [ר' יום טוב בנט הוציא בהמשך כרוז נגד ה"מנחת קנאות", ובו טען כי הרב הירשל עצמו הוא המחבר של הקונטרס "מנחת קנאות"].
המחבר, ר' שלום הכהן (תקל"ב-תר"ה), משורר עברי ודרשן בהמבורג. איש תנועת ההשכלה, עורך ה"מאסף" ו"ביכורי העיתים" ומחבר ספרים רבים בענייני פירוש המקרא, לשון ומליצה, חינוך והיסטוריה: "תורת לשון עברית", "מטעי קדם", "משלי אגור", "כתב יושר" וספרים נוספים. (ראה אודותיו: יחזקאל דוקס, חכמי אה"ו, עמ' 114-116).

י, 10, [2], נו, 56, [1], 6 עמ'. 20.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. כריכת עור מהודרת חדשה.

ספר "תשובת הגאונים", בענין מבטא וקריאת שמות הקודש, ו"מעשה רב" – מכתבי רבנים אודות המחלוקת בקהילת לונדון. אמשטרדם, דפוס עמנואל עטיאש, [תס"ז 1707].

בקונטרס "מעשה רב" מובאים מכתבים מה"חכם צבי" ורבנים נוספים, בעניין "חרם דרבנו תם" שהטילו רבני לונדון על אחד מיהודי העיר. החרם הוטל לאחר שאותו יהודי ערער על גט שסידר אחד מרבני הקהילה, עבור סוחר שנסע להודו ומסר לאשתו גט על-תנאי, למקרה שלא יחזור ממסעו.
חותמות של "בית המדרש דק"ק אשכנזים" בלונדון.

[1], יח דף. 20 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות (כתם כהה בדף השער). סימני עש, עם פגיעות בטקסט. קרעים וקרעים חסרים, עם פגיעות במסגרת השער ובטקסט במספר מקומות, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר. כריכה ישנה.