אוסף גדול ומגוון של חיבורי ראשונים וקדמונים על התנ"ך, ענייני מוסר ועניינים נוספים:

• ספר דרך טובים, כולל מוסר אבות לבנות מאת הרמב"ם ורבי יהודה אבן תיבון לבניהם ועוד, מהדורת ברעסלוא. לונדון, תרי"ב 1852. עברית, ותרגום לאנגלית.
• ספר משלי, עם פירוש יד אבשלום, מאת רבי יצחק עראמה. לייפציג, [תרי"ט 1859].
• ספר מעין גנים, פירוש על ספר איוב, מאת השר רבי שמואל מסנות, מהדורת בובר. ברלין, תרמ"ט 1889.
• ספר והזהיר, לסדר ויקרא-במדבר, מאת מר חפץ אלוף, עם פירוש ענפי יהודה, מאת רבי ישראל מאיר פריימן [חתן ה"ערוך לנר"]. וורשא, [תר"מ] 1880.
• פירוש רש"י על התורה, מהדורת אברהם ברלינר עם ביאור "זכור לאברהם". פרנקפורט דמיין, תרס"ה 1905.
• ספר משנה כסף, ביאורים על התורה, מאת רבי יוסף אבן כספי, מהדורת לאסט. פרשבורג-קראקא, תרס"ה-תרס"ו [1905]. שני חלקים בכרך אחד.
• ספר עשרה כלי כסף, פירושים על כתובים ומגילות ועניינים נוספים, מאת רבי יוסף אבן כספי, מהדורת לאסט. פרשבורג, תרס"ג 1903. שני חלקים בכרך אחד.
• ספר אדני כסף, פירוש על נביאים, מאת רבי יוסף אבן כספי, מהדורת לאסט, חלק שני – ירמיהו, יחזקאל ותרי עשר. לונדון, תרע"ב 1912.
• ספר אבן עזרא, לספר שמות, מאת רבינו אברהם אבן עזרא. וינה, תרפ"ו [1926].
• מדרשי הלכה ופסקי הרמב"ם, לפי סדר התורה (ויקרא-תזריע), מאת ב"מ לוין. ירושלים, תרצ"ה [1935]. תדפיס מספר רבינו משה בן מימון.
• פירוש מגילת אסתר, מאת הרמב"ם, בתרגום י"י ריבלין. ירושלים, [תשי"ב] 1952.
• ספר מדרשי התורה, מאת רבי אנשלמה אשתרוק. ברלין, תרנ"ט 1899. תו-ספר של "מוהר"ר אהרן משה... שווארצשילד", ועליו חתימה של יעקב בצלאל הכהן לויטערבאך (1873-1942; חוקר במדעי היהדות ורב רפורמי).
• דרשת הרמב"ן על דברי קהלת, בהוצאת זכריה שווארץ. פרנקפורט דמיין, תרע"ג [1913].
• פירוש לספר תהילים, מאת רבינו מנחם המאירי, מהדורת יוסף הכהן. ירושלים, תרצ"ו 1936. הוצאת "מקיצי נרדמים".
• פירוש רד"ק על הושע, מאת רבינו דוד קמחי, מהדורת כהן. ניו יורק, תרפ"ט 1929.
• ספר תורת חובות הלבבות, מאת רבינו בחיי בן יוסף אבן פקודה, עם מבוא מאת ש"י איש הורוויץ. ברלין, תרפ"ב [1922].
• ספר תורת חובות הלבבות, מאת רבינו בחיי בן יוסף אבן פקודה, עם תרגום לאנגלית מאת משה חיים חיימזאהן. ניו יורק, תרפ"ה 1925.
• ספר מגלת המגלה, על חישוב הקץ וביאת המשיח, מאת רבינו אברהם בר חייא נשיא. ברלין, תרפ"ד 1924.
• ספר חיבור התשובה, מאת רבינו מנחם המאירי, מהדורת סופר. ניו יורק, תש"י [1950]. שתי מהדורות שנדפסו במקביל, באחד מהם מבוא נרחב מאת שמואל קלמן מירסקי.
• ספר מנורת המאור, מאת רבי ישראל אלנקאוה, מהדורת ענעלאו, חלקים ב-ד. ניו יורק, תר"צ-תרצ"ב 1930-1932. שלושה כרכים. נדפס על נייר איכותי, גליונות לא חתוכים.
• פירוש רבינו אברהם בן הרמב"ם, על בראשית ושמות, מהדורת ששון. לונדון, תשי"ח [1959!].
• פירוש רבינו אלעזר מגרמייזא – בעל הרוקח [מיוחס לו], על התורה ועל מגילת אסתר, מהדורת חיים יוסף איסר גד. לונדון, תשי"ט 1959.
• ספר ערוגת הבושם, פירושים לפיוטים ועוד, מאת רבי אברהם ב"ר עזריאל, מהדורת א"א אורבך, חלקים ג-ד. ירושלים, תשכ"ג 1962-1963. שני כרכים.
• ספר צרור החיים, ענייני תפילה וברכות, מאת רבי חיים ב"ר שמואל תלמיד רבינו פרץ והרשב"א, מהדורת ירושלמי [קרויזר]. ירושלים, תשכ"ו [1966].

24 ספרים ב-28 כרכים. גודל משתנה. מצב כללי טוב. כריכות מקוריות וכריכות ישנות ובלויות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק והם נמכרים כמות שהם.

אוסף ספרים מאת רבי משה חיים לוצאטו – הרמח"ל:

• ספר חוקר ומקובל, מאת הרמח"ל. קניגסברג, דפוס E.J. Dalkowski, [ת"ר] 1840. שערים נוספים ומבוא בגרמנית ובלטינית.
• ספר מאמר העיקרים, עם מאמר על ההגדות, מאמר החכמה, וספר דרך חכמה, מאת הרמח"ל. [קעניגסבערג, ללא שם מדפיס, תרי"ח 1858?]. בשער: "מהנדפס מקדם בזאלקווא שנת תקנ"ט לפ"ק". הדפים המקוריים של מאמר העיקרים ממהדורה זו חסרים, ובמקומם הושלמו דפים אלו ממהדורת ספר דרך חכמה (בה מופיע גם מאמר העיקרים), דפוס וורשא תרי"ט. רישום בעלות של "הרבני ומופלג כמו"ה יצחק".
• ספר מגדל עוז או תומת ישרים, שיר לכבוד רבי ישראל בנימין באסאן, מאת הרמח"ל. ווארשא, דפוס יצחק גאלדמאן, תרמ"ו 1885. כולל שער מעטפת מודפס. חתימות: "וויינבערג".
• ספר מגלת סתרים, על התורה ונ"ך בדרך נסתר, מאת הרמח"ל, עם רזין גניזין מאת רבי ישראל חזקיה טריויס, ושבעים פנים מאת רבי דוד משה ואלי. וורשא, [דפוס P. Lebenson, תרנ"ב 1892]. מהדורה סטראוטיפית של מהדורת תרמ"ט. בשער פרטי הדפוס של המהדורה הקודמת.
• חיי אנשי השם, רבי משה חיים לוצטו, חייו ופעולותיו, מאת אברהם כהנא. וורשא, דפוס מ. י. האלטער ושותפו, תרנ"ט 1898.
• ספר ילקוט ידיעות האמת, כולל את הספרים: דרך ה', מאמר העיקרים, מאמר על ההגדות, מאמר החכמה, ליקוטים מ"אדיר במרום", מאת הרמח"ל. ניו יורק, הוצאת "תורה ומסורה", תש"ו [1946].
• מצורף: ספר עמל ותרצה – שירת דודים, במתכונת ספר לישרים תהלה לרמח"ל, מאת רבי שלום הכהן. וורשא, דפוס Alexander Gins, תרכ"ב 1861.

7 ספרים. גודל ומצב משתנים. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק והם נמכרים כמות שהם.

ספר "איזה הלכות מיד החזקה" – Auszuge aus dem Buche Jad-Haghasakkah, סט של חמישה כרכים של הרמב"ם המצונזר שיצא לאור ע"י המינסטריון להשכלה של רוסיה הצארית. סנקט פטרבורג, [תר"י-תרי"ב] 1850-1852. ארבעה חלקים בחמישה כרכים. מהדורה דו-לשונית בעברית ובגרמנית.

בשער נכתב כי הספר "נדפס על פי שו"ת רבנינו וסופרינו", עם רשימת רבנים מרוסיה (חלק מהשמות נכתבו בצורה משובשת). בין הרבנים: "הרב ר' מנחם נ"י דליובאוויטש" [האדמו"ר בעל "צמח צדק" מליובאוויטש] ו"הרב המנוח ר"י דוואלאשהנא" [רבי איצל'ה מוולוז'ין].
הוצאה זו של ספר היד החזקה להרמב"ם צונזרה בידי ממשלת הצאר הרוסי כחלק מהתערבות הממשלה בחינוך היהודי, ונערכה בהתאם למגמה לכפות לימודי השכלה בחדרים ובמוסדות החינוך היהודיים, עם הוספות ושינויים, בעריכת לאון מנדלשטם ("הסטודנט היהודי הראשון ברוסיה").
מלבד תרגום לגרמנית, מופיעים במהדורה זו "הערות לרמב"ם" שבהן "פירושים" מותאמים בכדי לשמור על הנאמנות לשלטון הצאר. בין היתר מופיעים בו הקטעים: "בקורת כללית ע"פ ד"ת [על פי דין תורה] בכבוד ומשפט העמים אשר בזמננו...", "כבוד מלכות" – "בדבר החוב המוטל עלינו לאהוב ולכבד את אדונינו הקיסר יר"ה בכל לב ובכל נפש", "הערה לדיני ממונות" ["הצגנו כל הדינים האלה רק לזכר ימות עולם ולתלמוד תורה ממה שהיה בינינו לפנים"], וכן הלאה. הלכות מלכים הושמטו לגמרי ממהדורה זו.
מהדורה זו של הרמב"ם יצאה לאור בניגוד לרצונם של הרבנים המוזכרים בעמוד השער. ההצעה ללמד ילדים את חיבורו של הרמב"ם עלתה בוועידת תר"ג בסנקט פטרבורג ע"י הממשלה, והיא נדחתה ע"י הרבנים המשתתפים פה אחד, אך הממשלה התעקשה להדפיס את הספרים ולהפיצם. האדמו"ר בעל צמח צדק, המוזכר בין ה"מסכימים" על הספר, התנגד למעשה ליוזמה זו ופעל במכתביו לנציגי הממשלה הצארית למנוע את הדפסת המהדורה (ראו: אגרות קודש מאת האדמו"ר ה"צמח צדק", מהדורת תשע"ג, עמ' עג-עז, פה-פז; תולדות חב"ד ברוסיא הצארית, עמ' קנג; אוצר סיפורי חב"ד – ו', עמ' 202 ואילך).

ארבעה חלקים בשישה כרכים. החלק השלישי מחולק לשני כרכים; הכרך האחרון (בגרמנית בלבד), כולל את התרגום הגרמני של החלק הראשון (שאינו מופיע בכרך הראשון), ואת התרגום הגרמני של החלק השני, המופיע פעמיים. ספירות דפים רבות ומתחלפות. חסרים דפים בכרך השני (הושלמו בחלקם בכתב-יד), ויתכן כי חסרים דפים נוספים במספר מקומות. 18 ס"מ בקירוב. מצב משתנה, טוב-בינוני עד בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות, ועקבות רטיבות עם סימני עובש. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. קרעים בשולי הדפים, משוקמים בחלקם בנייר דבק. חותמות. כריכות חדשות (אחידות).

במפעל הביבליוגרפיה (רשומה 000179085), נרשם חלק נוסף (חמישי), עם מניין המצוות להרמב"ם, שנדפס כתוספת למהדורה שלפנינו, בשנת תרי"ג 1853. חלק זה אינו מופיע בסט שלפנינו.

ספר תהלים, עם פירוש הרשב"ם, עם הגהות מאת יצחק איצק הלוי [סטנוב]. ברלין, דפוס חברת חנוך נערים, [תקנ"ד-תקנ"ז 1794-1797]. מהדורה ראשונה ונדירה.

הפירוש המיוחס כאן לרשב"ם הנו ככל הנראה זיוף פרי עטו של המו"ל ר' יצחק סטנוב, שהוציאו כביכול מתוך כתב-יד שהיה גנוז כמה מאות שנים. בסוף הספר באה "חצי הודאה" בדבר, כשכותב: "...הנני מודיע בפעם הזאת שהביאור בכ"י [בכתב-יד] אשר ממנו העתקתי שלט בו הרקב, ויאכל חצי דפיו ולפעמים דפים שלמים, לכן ידע הקורא שרוב הפירוש משלי הוא... והכלל אם יראה הקורא דבר טוב ייחסהו להרב ז"ל, ואם משגה – אתי תלין המשוגה...".
מזיופיו הידועים של איצק סטנוב, שזייף גם את הפירוש וכנראה גם את ההסכמה. על ההסכמה חתומים שלשה רבנים: רבי נפתלי הירץ לבית קצנעלינבוגין אב"ד פפד"א, רבי צבי הירש מירלש מלונדון ורבי יוסף חוב"ק מעזריטש. מעניין לציין כי בהסכמות לא מוזכר כלל, שזה חיבור הרשב"ם על ספר תהילים, והרבנים רק משבחים את ביאורו על תהלים, ואת ספריו האחרים (ראה עוד, מאמר ר' ראובן אליצור: "מי חבר את פירוש הרשב"ם על ספר תהלים? – חיבור של משכיל", ספר הזכרון דגל מחנה ראובן, בני ברק תשע"ב, עמ' שסה-שע).

רבי יצחק איצק סטאנוב (תצ"ב-תקס"ד), בעל "ויעתר יצחק", "משלי אסף" ועוד. תלמיד חכם מופלג ותמהוני, נודע בין היתר בזיופי ספרים רבים, חלקם ספרים שחיבר בעצמו וייחסם למחברים מדורות קדומים, כשהוא מזייף גם מכתבי הסכמות שניתנו כביכול לספרים מגדולי הדורות עברו.

[1], ב-קלט, [1] דף. 18 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי וקרעים. מספר קרעים חסרים, בהם קרע חסר גדול בדף השער, עם פגיעה בטקסט (משוקם בהדבקת נייר ישנה). כריכה ישנה ובלויה.

שני עותקים של הספר "אבן הבוחן – חידוד התלמידים": המהדורה המקורית שנדפסה בשנת תרנ"ו, ומהדורת הגניבה הספרותית, שנדפסה בפדגורזה תחת שם מחבר אחר, ובתאריך מזוייף, המוקדם לתאריך הדפסת החיבור המקורי.

• ספר "חידוד התלמידים והוא אבן הבוחן – מיוסד לנסות הבחורי חמד לומדי תורה... להבחין ולהבין דבר מתוך דבר... כל אלה אספתי ולקטתי... הצעיר יעקב [בורשטיין] בהמופלג מו"ה ישראל צבי... פה וארשא". ווארשא, דפוס א. בוימריטטער, תרנ"ו 1896. מהדורה ראשונה.
[3], 4-112 עמ'. 22.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. בלאי ומעט קרעים. דף השער מנותק. ללא כריכה.

• ספר "אבן הבוחן – מיוסד לנסות הבחורי חמד לומדי תורה... להבחין ולהבין דבר מתוך דבר... כל אלה לקטתי ואספתי ולקטתי הצעיר משה יעקב יליד בריגל. פאדוגרזע אצל קראקא, דפוס שאול חנני' דייטשער, תר"ן[?] 1890[?].
[3], 4-112 עמ'. 22.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים. בלאי וקרעים. סימני עש. רישומים רבים, חותמות וחתימות. כריכה מקורית, בלויה, קרועה ומנותקת.

גניבה ספרותית מתוחכמת.
ספר זה שחובר ע"י רבי יעקב בורשטיין מוורשא בהסכמת רבני העיר ונדפס בשנת תרנ"ו, נלקח ע"י מו"ל מהעיר קראקא, והוצא לאור בפרבר פודגורזה, תחת שם מחבר אחר "משה יעקב יליד בריגל" [שכנראה לא היה ולא נברא] ובתאריך מזוייף המקדים את הדפסת ה"גניבה הספרותית", כשש שנים לפני הדפסת החיבור המקורי.
בשנת תרס"ב אחד הכותבים בכתב-העת "הפלס" (שנה ב', ברלין תרס"ב, י, עמ' 633-634) בשם י' אש, שם לב לדבר ופרסם מאמר: "גנבה שאין בה תשלומי כפל" אודות גנבות ספרותיות, ומצטט במקביל את נוסח שני שערי הספר, וכותב בסוף דבריו: "הראית מימיך קורא יקר גנבה משונה כזו? אנכי פרשתי הכל, את החקירה מי גנב ממי, אניח לפני הקורא...".
בתגובה השיב המחבר רבי יעקב בורשטיין, וכתב מאמר ב"הפלס" (שנה ג', ברלין תרס"ג, עמ' 50): "...נדפס מאמר בהפלס שנה ב' חוב'[רת] יוד, בו יציע בעל המאמר הרה"ח אש נ"י את הדבר הזר והמוזר 'שלא נראה ולא נשמע עד כה מגנבה גלוי' ועזות מחוצפת' ע"י איזה מזייף שחזר והדפיס ספר שלם 'כדמותו וכצלמו בלא שום שינוי גרעון(?) ותוספת' וקרא שמו עליו כאילו הוא הוא מחברו... וטרם כל דבר עלי אני ח"מ המחבר הספר המדובר שקרא בשמו 'חדוד חתלמידים והוא אבן הבוחן כו' – לתת תודה לבעל המאמר אשר כזכאי נתגלגלה זכות על ידו... לפרסם את החנפים וגם לגלות את האמת לפני אוהביה, כי רק אנכי החתום מטה הוא המחבר, כידוע לכל החכמים באי שער עירי ווארשא, ולא לכבוד הוא לי להביא עדות וראיות לדבר זה. גם לא אחשוב זאת לצורך כלל, כי כל איש אשר לא יסתפק בקריאת שער הספר בלבד וישים מבטו גם בפנים, במעט התבוננות ימצא לו די הוכחות מספיקות לדעת ולהבין איזה הוא הספר ראשון שיצא מתחת קולמוס המחבר ואיזה הוא המזוייף..." בהמשך דבריו כותב המחבר, כי בעל המאמר מאשים את המחבר כזיוף ספר על שמו, וחשב כי הזייפן "רצה להתלבש בנוצות אחרים ולהתגדל בתור מחבר", אבל האמת היא, כי "הוא מעשה תרמית וגנבת ממון בלבד, כי כאשר נודע לי האיש 'יעקב משה מילידי בריגל' שעטרו המזייף בעטרת מחבר לא הי' ולא נברא רק בריאה חדשה הוא שבדה לו הנוכל והרמאי הלז לשחק בי ולמלא אמתחתו עושק... גם שם הרמאי הלז ועיר מגורו נודע לי מפי אנשים נאמנים הלא הוא מו"ס בעיר לאדזי, וכבר דברתי עם האיש הלז והוא ישליך הדומן הזה על ראש המדפיס בעיר פאדגורזע ה' דייטשער אבל מי יאמין לדבריו בזה... כי באמת עשק עשקני הנוכל הזה באופן מוזר, ושלום על חכמי ישראל – יעקב בה"ה המופלג כמוהר"ר ישראל צבי נ"י בעהמ"ח 'פני יעקב' על הרמב"ם, ו'תולדות יעקב' על שיטות, ו'חידוד התלמידים הוא אבן הבוחן' הנ"ל, ו'ישועת יעקב האחרון' על שיטות, וזו גם ח"ב לאבן בוחן הנ"ל".
יש לציין כי במהדורת הזיוף של "משה יעקב יליד בריגל" זוייף גם תאריך ההדפסה לשנת תר"ן 1890, כדי שיחשבו כי ר' יעקב בורשטיין גנב את החיבור שהדפיס בשנת תרנ"ו 1896 (ובמהדורות חוזרות בשנים תרס"א ואילך) ממחבר קודם משנת תר"נ...
משנת תרס"א ואילך, הדפיסו ר' יעקב בורנשטיין ובאי-כוחו, מהדורות חוזרות רבות של החיבור, שזכה לביקוש רב בבתי המדרשות בפולין, גליציה וליטא.