מכירה פומבית 055 מכירה מקוונת: ספרי קודש, חסידות וקבלה – דפוסי ירושלים – מכתבים – חפצים
- (-) Remove מכתבים filter מכתבים
- letter (39) Apply letter filter
- and (26) Apply and filter
- דפוס (21) Apply דפוס filter
- מליובאוויטש (21) Apply מליובאוויטש filter
- מכתבים, (21) Apply מכתבים, filter
- חסידות (21) Apply חסידות filter
- חלוקות (21) Apply חלוקות filter
- חבד (21) Apply חבד filter
- חב (21) Apply חב filter
- וחלוקות (21) Apply וחלוקות filter
- הרייץ (21) Apply הרייץ filter
- הריי (21) Apply הריי filter
- והרבי (21) Apply והרבי filter
- דברי (21) Apply דברי filter
- אדמו (21) Apply אדמו filter
- אדמור (21) Apply אדמור filter
- חב"ד (21) Apply חב"ד filter
- הריי"ץ (21) Apply הריי"ץ filter
- אדמו"ר (21) Apply אדמו"ר filter
- ו"חלוקות" (21) Apply ו"חלוקות" filter
- chabad (21) Apply chabad filter
- item (21) Apply item filter
- lubavitch (21) Apply lubavitch filter
- print (21) Apply print filter
- rayatz (21) Apply rayatz filter
- rebb (21) Apply rebb filter
- the (21) Apply the filter
- וארץ (5) Apply וארץ filter
- ומסמכים (5) Apply ומסמכים filter
- ירושלים (5) Apply ירושלים filter
- ירושלים, (5) Apply ירושלים, filter
- ישראל (5) Apply ישראל filter
- צפת (5) Apply צפת filter
- document (5) Apply document filter
- jerusalem (5) Apply jerusalem filter
- jerusalem, (5) Apply jerusalem, filter
- palestin (5) Apply palestin filter
- safe (5) Apply safe filter
אוסף גדול של מכתבים שנשלחו לארגון "מפעל התורה" בירושלים, לתמיכה בישיבות ותלמידי חכמים. ארץ ישראל, בין השנים תש"ב-תשכ"ו בקירוב.
מכתבים מרבנים, ראשי ישיבות ואישי ציבור, בהם: מכתבים מאת רבי עובדיה הדאיה ראש ישיבת המקובלים "בית אל"; רבי מי"ל זקש ורבי רפאל הכהן הכהן קוק מראשי בית המדרש משכן ישראל; רבי אברהם שדמי מראשי ישיבת "בית זבול"; רבי דוד סלומון ורבי יצחק פילץ ראשי ישיבת "אור המזרח – תורה ומלאכה" בכפר אברהם; רבי חביב עלוון וחכמי ישיבת 'באר שבע' לעדת הכורדים בירושלים; רבי שלמה עזראן וראשי ישיבת "שערי אורה" מיסודו של רבי חזקיה שבתי; רבי שבתי ב. צ. אטון רב שכונת מנחת ומחוז הדרום בירושלים; רבי שאר ישוב כהן, ראש מכון "הרי פישל"; רבי איסר פרנקל, מנהל "מפעל התורה" סניף תל אביב; ועוד.
59 פריטי נייר, בהם למעלה מ-45 מכתבים חתומים, רובם על ניירות מכתבים רשמיים. גודל ומצב משתנה. מצב כללי טוב. כתמים ונקבי תיוק.
שני מכתבים על גלויות דואר, מבית האדמו"ר בעל ה"אהבת ישראל" מוויז'ניץ, בכתב יד, חותמות וחתימות המשב"ק רבי ניסן יוסט. גרוסוורדיין (אורדיאה), [תשרי תרצ"ו] אוקטובר 1935 / [ניסן תרצ"ו] אפריל 1936.
נשלחו אל אחד מחסידי האדמו"ר בשם רבי יצחק מנחם בלוך [שכיהן כשו"ב וכלי-קודש בעיר לנדסקרונה (Landskrona), שבדיה]. המכתבים כוללים ברכות ועצות בעניינים שונים.
במכתב הראשון, מחודש תשרי תרצ"ו, כותב המשב"ק בשם האדמו"ר: מכתבו הי' למראה עיני קדשו וברכו בישועה והצלחה ופרנסה ונח'[ת]", והוא ממשיך בתשובות לשאלותיו: "ובאם יקבלו אותו לתמידות יתרצה ויוכל לבקש ע"ז", ואות בנו יחי' אם מכיר את ב"ד לאיש ישר הולך ובר סמכא יוכל לסמוך עלי'[ו] ולשלוח את בנו לשם, והשי"ת יעזור נחת וכ"ט, כ"ד ידידו דו"ש כותב בפקודת הקודש – הק' ניסן יוסט".
במכתב השני, מחודש ניסן תרצ"ו, כותב המשב"ק בשם האדמו"ר: מכתבו הי' למראה עיני אדמו"ר הק' שליט"א וברכהו בישועה והצלחה ונ"ח [ונשיאת חן] וחסד בעיני כל ודבריו יהי'[ו] נשמעים ובכל אשר יפנה יצליח, וברכה גם הלאה לזכות את הרבים ומתוך הרחבה ונחת". בהמשך המכתב הוא עונה לפנייתו אודות ידיד אחר: "גם לר' יעקב בלשטיין נ"י בירך שהשי"ת יפקדהו בדבר ישועה ורחמים בזש"ק [בזרע של קיימא] במהרה ויזכה לבשר טוב בקודש. כ"ד ידידו דו"ש כותב בפקודת הקודש – הק' ניסן יוסט".
מעבר לדף הוא מוסיף לבקש, כי יואיל בטובו להשתתף בכתיבת ספר התורה "של כ"ק מרן הה"צ שליט"א, ולקנות אותיות על שמו ושם ב"ב ושמם ירשמו לטובה ולברכה...".
בשנת תרצ"ד-תרצ"ו יזם בן האדמו"ר הרה"ק רבי חיים מאיר הגר, כתיבת ספר תורה לבית מדרשו של אביו הקדוש בגרוסוורדיין, כדי שהכנסותיו יוקדשו להקמת בית מדרש גדול שיכיל את אלפי החסידים שהחלו לנהור לחצר הקודש. הכתיבה החלה ע"י האדמו"ר בעל "אהבת ישראל" עוד בשנת תרצ"ד, אך הופסקה באמצע והושלמה רק בשנת תש"ב, בספר התורה שהוכנס לבית מדרשו של האדמו"ר בעל ה"אמרי חיים" בגרוסוורדיין.
האדמו"ר הקדוש רבי ישראל הגר (תר"ך-תרצ"ו). מגדולי האדמו"רים בדורו. בנו של האדמו"ר רבי ברוך הגר מוויז'ניץ וקוסוב. אדמו"ר בוויז'ניץ משנת תרנ"ג. במלחמת העולם הראשונה נדד לעיר גרוסוורדיין והקים בה את מדרשו. בתקופתו הפכה ויז'ניץ לחסידות הגדולה בהונגריה, מרמרוש וגליציה. האדמו"ר הקדיש את חייו להקמת ישיבות ותלמודי תורה ולמשיכת בני הנוער ללימוד תורה ולעבודת השם. נודע בתפילותיו שהיו בהתלהבות גדולה ובהשתפכות הנפש. עסק רבות בצרכי צדקה ובניהול קופת ארץ ישראל. חביבותו לאנשי ארץ ישראל היתה גדולה, והיה נוהג לכבד מאד כל מי שנסע לארץ ישראל, והיה מלווהו עד הדלת. נודע על שם ספרו ה"אהבת ישראל".
בניו הקדושים כיהנו כאדמו"רים ורבנים ברומניה ובארץ ישראל, והמשיכו בעבודת הקודש של הפצת תורה וחסידות: רבי מנחם מנדל מווישיווא; רבי חיים מאיר מוויזניץ בעל "אמרי חיים", שמילא את מקומו כאדמו"ר בבית מדרשו עיר גרוסוורדיין, ולאחר השואה הקים את החסידות בבני ברק; רבי אליעזר בעל ה"דמשק אליעזר"; רבי ברוך מסערעט וחיפה, בעל ה"מקור ברוך".
2 גלויות דואר. 10.5X15 ס"מ. מצב טוב עד טוב-בינוני. כתמים ובלאי.
מכתב האדמו"ר רבי אברהם יהושע העשיל מקופיטשניץ. ניו יורק, [תש"ב בקירוב].
נייר מכתבים רשמי של האדמו"ר רבי "אברהם יהושע העשיל במו"הרר יצחק מאיר זצו'ללה'ה מקאפיטשיניץ" (בלואר איסט סייד, ניו יורק); כתוב וחתום בידי מזכירו רבי אברהם גייגר "הכותב בפקודת קדשו".
נשלח אל המחנך רבי אשר שוועבל ואל החסיד רבי משה צאנזער, שנמלטו זמן קצר קודם לכן יחד מאירופה הכבושה בידי הגרמנים והגיעו לקובה שבאמריקה הלטינית: "מכתבכם הגיע ליד כ"ק אדמו"ר... והי' לו רב נחת מזה ששמע מבריאתכם הטוב, ומדוע לא כתבתם מכל אשר אתכם, ואם חסר לכם מזומנים אבקש לכתוב... בירך אתכם מרן שליט"א בכתיבה וחתימה טובה בספר חיים טובים בספר פרנסה וכלכלה ושנה טובה ומבורכת לישועה שלימה בכ"ע לטובה ולברכה...".
האדמו"ר רבי אברהם יהושע השל מקופיטשניץ (תרמ"ח-תשכ"ז), מגזע אדמו"רי אפטא ורוז'ין. מחשובי אדמו"רי ארה"ב ומראשי "מועצת גדולי התורה" בארה"ב. בן האדמו"ר רבי יצחק מאיר השל מקופיטשניץ (כסלו תרכ"ב-תשרי תרצ"ו; חתן האדמו"ר רבי מרדכי שרגא פרידמן מהוסיאטין). בשנת תרצ"ו הוכתר רבי אברהם יהושע לממלא מקום אביו באדמו"רות. לאחר כניסת הנאצים לוינה ברח בשנת תרצ"ט מווינה לניו-יורק והקים בה את בית מדרשו. נחשב מגדולי אדמו"רי בית רוז'ין, והיה נערץ בחוגים רבים. איש קדוש, נודע במעשי חסד רבים, כשהוא דואג במסירות לגדולי הרבנים והאדמו"רים, יחד עם דאגתו ומסירותו לצרכי עמך בית ישראל. נקבר בטבריה בסמוך לקבר דודו האדמו"ר רבי ישראל מהוסיאטין.
המחנך רבי אשר שוועבל (נפטר תשרי תשכ"ג), נולד בלבוב לאביו רבי יוסף שוועבל שהיה מחברי ביה"ד של ה"בית יצחק" בעיר; לאחר מלחמת העולם הראשונה התיישב בווינה ועסק בתחום החינוך; באותה תקופה זכה לפגוש את האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש, שבא למקום לצרכי רפואה, ואף קיבל ממנו איגרת ארוכה בנושאי חינוך ע"פ תורת החסידות; בשנות הזעם נמלט בגפו דרך קובה לארה"ב (יחד עם ידידו רבי משה צאנזער), ולאחר בואו לארה"ב התמנה לר"מ בישיבת נייטרא בניו יורק. מחבר ספר "ולאשר יאמר".
החסיד רבי משה צאנזר (בערך תרמ"ב-תשל"ג), נולד בקראקא לאביו ר' זאב וואלף צנזר, תלמיד חכם מחסידי בעלזא. נמלט במלחמת העולם השנייה יחד עם ר' אשר שוועבל דרך קובה לארה"ב.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי.