אוסף גדול ומגוון של פנקסי הכוללים, מכתבי רבנים, עסקנים ואנשי ציבור, מכתבי פולמוס ומחלוקת, תעודות והסכמים, טיוטות ומסמכים שונים, מארכיון ר' יוסף צבי גייגר, סופר ונאמן של מוסדות הצדקה בצפת. [מרביתם מצפת, שנות התר"ל-תר"צ בקירוב].

בין המכתבים והמסמכים:
• פנקס רישום ההכנסות וההוצאות של כולל קוסוב בצפת, בשנות התר"ל-תר"מ בקירוב, מרביתו כנראה בכתב-ידו של סופר הכולל רבי טודרוס גייגר (חתן הממונה רבי משה חר"ג). כולל מידע רב ומעניין אודות היישוב היהודי הישן בצפת, עם פירוט הוצאות לצרכי ציבור שונים: חברה קדישא, בתי מרחץ, בתי כנסת, סעודות מצוה, שוחד ודמי שמירה, סיוע לנזקקים, ועוד. בראש רשימה מופיע שמו של הגזבר האחראי.

• פנקס רישום שמות התורמים ושמות מקבלי התמיכה בצפת [כפי הנראה, מדובר בתמיכות פרטיות שהועברו באמצעות ה"כולל"]. צפת, שנות התר"ס בקירוב.

• דף בכתב-יד (כתב רש"י). כרוז אזהרה – שלא להתחבר עם "איש צר ואויב... המכונה בשם... ימח שמו וזכרו... שהכה את אמו במקלות ואבנים... ובפרט שהרב הצדיק אדמו"ר ר' יוסף אלטיר שליט"א [האדמו"ר רבי יוסף אלטר האגר מקוסוב-ראדוביץ וצפת; תקפ"ג-תרל"ט]... נתן פקודת קדשו אשר כל איש שילך לבית הרשע... ימח שמו וזכרו, לא יבא לביתו בשום אופן שבעולם...". [צפת, לפני תרל"ט].

• שני מכתבים מאת רבי יצחק דוד מראדוביץ [אחיו של רבי טודרוס לעבאך-גייגר], אל אביו רבי יהודה ליב ב"ר דוד [לעבאך] מסניטין, ממונה כולל אוסטרייך בטבריה. ראדוביץ, תרכ"א / כסלו תרכ"ו. [באגרת ה"צמח צדיק" מוויזניץ משנת תרי"ט, כותב: "הנה ידידי מוכ"ז הרבני המופלג החסיד מו"ה יהודא ליב נ"י מק' סניטין נוסע מהכא להתם לתקוע אהלו באה"ק והוא מאנ"ש הנלווים אלינו, ע"כ יראו לקרבו ולחבבו..." ("אז נדברו", גליון 16, בני ברק תש"מ, עמ' ז/2)].

• מכתב חתום בידי רבי משה ברומער, נאמן ביתו של ה"צמח צדיק" מוויזניץ, ובידי סופר ומזכיר הכולל בצפת רבי זיידא קלינגער, אל ממוני ומנהלי הכולל בצפת – חשבונות ועניני חלוקה. ויזניץ, ז' תשרי תרמ"ד [1883].

• העתק של הסכם שנערך בין רבי טודרוס גייגר ובין רבי זיידא קלינגער בשנת תרנ"ב, המסדיר את חלוקת העבודה ביניהם בכולל ואת ההכנסות המגיעות לכל אחד מהם תמורת עבודתו; בשולי הדף, מכתב-אישור חתום בידי רבי יעקב מרדכי איש --, ובידי רבי [אפרים] צבי הירש ב"ר מאיר ברז"ל (עם חותמתו). צפת, ט"ו כסלו תרנ"ג [1892].

• מכתב מאת רבי יוסף שמשון מקוסוב, אל ידידו רבי טודרוס גייגר (חתן רבי משה חר"ג) מצפת, בזמן שרבי טודרוס ביקר אצל רבו האדמו"ר; ר' יוסף חיים מבקש ממנו למסור פ"נ לרבי ולעוררו להתפלל בעבור בריאות אשתו ובנו הרך הנולד, ולפרנסה בהרחבה, וכן שיפעל אצל המשב"ק רבי משה ברומער שיכניס את בנו הנולד לרשימת מקבלי החלוקה. צפת, [קודם תרנ"ד].

• מכתב ארוך (3 עמודים גדולים וצפופים בכתב-יד), אשר נשלח כשבועיים לאחר פטירת רבי טודרוס גייגר, כנראה אל בית האדמו"ר ה"אהבת ישראל" בוויזניץ; מכתב חריף וכואב שבו מתאר בנו [כנראה בנו רבי יהודה ליב] כיצד אביו נרדף במשך שנים ארוכות ע"י שונאיו אשר קיפחו את פרנסתו וקיצרו את חייו. [צפת, תרנ"ד].

• מכתב רבי יעקב גבריאל ב"ר טודרוס צייגר-חר"ג (ת"ר-תרע"ז) – "נכד הרה"ק ה"ר גבריאל טשאק" – בקשת תמיכה לפסח. [צפת, תרס"א בקירוב]. מעבר לדף מכתב-תשובה, כנראה בכתב-יד משב"ק האדמו"ר בעל ה"לקט עני" מקוסוב: "הנה כ"ק אדמו"ר הרה"צ הקוה"ט שליט"א מקוסוב... בגודל רחמיו וחסדיו הגדולים, התאמץ... והוסיף על החלוקה במדה טובה הגונה להיות לעזר...".

• טיוטת-מכתב אל האדמו"ר רבי חיים האגר מאוטיניה, "תודה וברכה" על הסדרים והתיקונים בעניני הכולל ומינוי ממונה חדש להנהגת הכולל. כתוב בכתב-יד נאה, עם שמו של האדמו"ר בראש הדף באותיות מרובעות ובדיו זהובה. צפת, כ"ח אדר ב' תרע"ג [1913].

• מכתב ארוך אל האדמו"ר רבי ישראל האגר מראדוביץ בניו יורק, מאת מתפללי בית המדרש שייסד אביו האדמו"ר רבי משה האגר מראדוביץ בצפת, בענין סיום כתיבת ספר תורה לזכר אביו, אשר "מונח כך שמונה עשר שנים ואין מי שיגמור אותו", ובענין אחזקת בית המדרש ותמיכה במתפללים, מחלוקות ונושאים נוספים. צפת, כ"ה תמוז תר"פ [1920].

• מכתב ארוך וחריף אל האדמו"ר רבי ישראל האגר מראדוביץ בניו יורק, מאת רבי חיים ליב פרלמן מנהל "בית היתומים העברי" בצפת, מיסודו ותחת נשיאותו של האדמו"ר רבי ישראל מראדוביץ. צפת ט' טבת תרפ"א [1920].

• טיוטת "מכתב קבלה מארה"ק", שהופק כנראה עבור האדמו"ר רבי אברהם אלימלך פרלוב מקארלין, אמרכל ארץ הקודש. חלקו העליון של הדף מעוטר בכתיבת-יד קליגרפית, בדיו זהובה ואדומה; חלקו התחתון של המכתב ריק. [צפת, שנות התר"פ בקירוב].

• שני מכתבים מאת רבי משה סאק, משמשו בקודש של האדמו"ר בעל ה"לקט עני" מקוסוב. קוסוב, שנות התר"ס בקירוב.

• מכתב מאת רבי אורי רעכטיר, אל חתנו רבי יוסף צבי גייגר – "הנני להזכירכם לפני כ"ק מרן קודש הקדשים שליט"א...". קודרינץ (Kudryntsi), תרס"ז [1907].

• מכתב מאת רבי משה קאלנברג, רב בווינה ולאחמ"כ אב"ד מץ, אל רבי יהודה ליב גייגר – "הייתי בכאן אצל אדומו"ר הרה"צ שליט"א ומסרתי לו מכתבם ורבות דברנו...". וינה, תרפ"ו [1925].

• מכתב אל רבי יוסף צבי גייגר, מאת רבי דוד קאסטנער – "...כתבתי למרן כ"ק אדמו"ר שליט"א וכעת השגתי תשובתו...". ראדוביץ, [תרצ"ז 1937].

• מכתב אל רבי יוסף צבי גייגר, מאת רבי פינחס ברעכר – "...מרן הק' שליט"א על שבת העבר ודברתי עמו על אודת המעות של ידידנו הר' דוד קאסטנער נ"י והשיב לי מרן שליט"א...". ראדוביץ, [תרצ"ז 1937].

• מכתבים, פרוטוקולים ודוחות שונים העוסקים בניהול בית היתומים ובית התבשיל בצפת, שהוקמו ע"י אגודת "עזרת הגליל" בניו יורק; כמה מהם חתומים בידי מנהלי המוסדות: ר' דוד שו"ב, ר' אליעזר גרינפלד, ר' משה מרדכי הכהן ור' זלמן ליב שטיינער. צפת וטבריה, [שנות העשרים]. עברית ויידיש.

• דפים, טיוטות מכתבים ומסמכים נוספים מארכיון יוסף צבי גייגר, בהם: טיוטת-מכתב בענין יסוד החברה "עזרת בנות הגליל" לטובת נשים יולדות, חולות ואלמנות; תיאור הקמת ספרייה בצפת בשם "ספרי שפת עבר"; מכתב בעניין רשימת המועמדים לבחירות ועד העיר צפת; תיאור הקמתו וחורבנו של היישוב הגלילי "עין זיתים"; תיאור ספרותי של בן-מושבה שהעתיק מקום מגוריו לעיר צפת ומתגעגע אל הנופים והטבע שמחוץ לעיר; ועוד.

למעלה מ-40 פריטים. גודל ומצב משתנים. מרבית הפריטים נושאים את חותמות העיזבון של הצייר רבי יוסף צבי גייגר מצפת (בצורת חתימת כתב ידו).

רבי משה חר"ג צייגר (תקע"ו-תרס"ט), מנכבדי וממוני הכוללים בצפת. חתן רבי גבריאל טשאק (שעל שמו נקרא חר"ג =חתן רבי גבריאל) ומנאמניו של האדמו"ר רבי מנדלי מויז'ניץ בעל "צמח צדיק", שבשליחותו הקים את "כולל ויזניצא" בצפת וטבריה. חתנו רבי טודרוס לעבאך-גייגר מטבריה פעל אף הוא במוסדות הציבור. המשיך את דרכם בנו ונכדו רבי יוסף צבי גייגר מצפת (תר"ל-תש"ד), שהיה עסקן ונאמן מוסדות התורה והחסד בעיר. סופר ולבלר, אמן וצייר רב כשרון, ונודע כאבי הציור הצפתי.

אוסף גדול ומגוון של מכתבים ומסמכים, כתובות נישואין ושטרות "תנאים", רשימות והזמנות, מארכיון הצייר ר' יוסף צבי גייגר מצפת. שנות התר"ל-תש"כ בקירוב. עברית ומעט יידיש.

האוסף כולל מכתבים משפחתיים שונים של משפחת גייגר, בהם:

• שני מכתבים אל רבי טודרוס לעבאך-גייגר, בסמוך לפטירתו, מאת בנו רבי יוסף צבי גייגר; עם הוספות מאת חותנו רבי משה חר"ג, בנו רבי יהודה ליב גיייגר ובתו גיטל (צפת, תרנ"ד).

• שלושה מכתבים משפחתיים אל רבי טודרוס גייגר ואמו מרת פייצא בטבריה, מאת אחותו מרת עטיל (ראדוביץ, תרל"ה-תרל"ו).

• שני מכתבים אל רבי טודרוס גייגר, מאת שותפו וידידו רבי יהושע חר"ג (טבריה, תרמ"ט בקירוב).

• שלושה מכתבים מאת רבי יהודה ליב גייגר (תר"מ-תש"ט), אל אחיו רבי יוסף צבי גייגר, בעניני ציבור והכלל ובענינים אישיים (קומרנא, צאנז ורימנוב, שנות התר"ע).

• מכתב מאת מרת קריינדל לוינזון, מחותנתו של רבי צבי יוסף גייגר, בעת ביקורה אצל האדמו"ר מאוטיניא (אוטיניא, תר"ע בקירוב).

• שלושה מכתבים אל רבי יוסף צבי גייגר, מאת גיסו ר' משה דוד ב"ר יום טוב (שנות התר"נ).

• מכתב אל רבי יוסף צבי גייגר, מאת ידידו רבי אברהם ברוך מרגליות (טבריה, תר"נ).

• ועוד.

באוסף כמה מכתבים נוספים מאת אנשי הישוב הישן בארץ ישראל, בהם:

• מכתב אל רבי מנחם מענדל וואלך מסניטין (נולד תקפ"ו), מאת בנו רבי שלמה זלמן וואלך (ירושלים, שלהי המאה ה-19).

• מכתב מאת רבי קהת ב"ר אפרים פישל קרויטהמר מקולומיא (תר"א-תר"פ), גבאי כולל אוסטרייך בטבריה, אל רבי דוד סגל, ממונה כולל קוסוב בצפת (טבריה, תרע"ח בקירוב).

• מכתב מאת רבי אברהם הלוי מארם צובא, אל גיסו רבי דוד קלינגר בצפת (חלב, סוריה, תרע"ז).

• ועוד.

האוסף כולל גם:

• שטר תנאים בין החתן ר' חיים יחזקאל ב"ר מנחם מענדל ובין הכלה לאה בת ר' מרדכי (טבריה, תרמ"א).

• תוספת כתובה של רבי יוסף צבי ב"ר טודרס גייגר וזוגתו מרת מרים (צפת, תרמ"ט).

• שטר תנאים ראשונים, שטר תנאים אחרונים ושטר כתובה דאירכסא של החתן אליהו ב"ר יוסף צבי גייגר עם הכלה ברכה גאלדא בת רבי ברוך לוינזון (צפת, תרס"ז / תרס"ט / תרפ"ד).

• עשר הזמנות לחתונות של בנים למשפחות צפתיות (שנות התר"פ-תש"כ).

• מכתבים, רשימות ומסמכים נוספים.

למעלה מ-50 פריטים. גודל ומצב משתנים. מרבית הפריטים נושאים את חותמות העיזבון של הצייר רבי יוסף צבי גייגר מצפת (בצורת חתימת כתב ידו).

רבי משה חר"ג צייגר (תקע"ו-תרס"ט), מנכבדי וממוני הכוללים בצפת. חתן רבי גבריאל טשאק (שעל שמו נקרא חר"ג = חתן רבי גבריאל) ומנאמניו של האדמו"ר רבי מנדלי מויז'ניץ בעל "צמח צדיק", שבשליחותו הקים את "כולל ויזניצא" בצפת וטבריה. חתנו רבי טודרוס לעבאך-גייגר מטבריה פעל אף הוא במוסדות הציבור. המשיך את דרכם בנו ונכדו רבי יוסף צבי גייגר מצפת (תר"ל-תש"ד), שהיה עסקן ונאמן מוסדות התורה והחסד בעיר. סופר ולבלר, אמן וצייר רב כשרון, ונודע כאבי הציור הצפתי.

שלושה מספרי הנוסע והשד"ר המפורסם, רבי יעקב הלוי ספיר מירושלים:

• ספר אבן ספיר, חלק ראשון – "יסבב אדמת חם (מסע מצרים) ים סוף, חדרי תימן, מזרח הודו כלו, ארץ החדשה אוסטראליא, ותשובתו הרמתה ירושלם עה"ק תובב"א". ליק, הוצאת חברת מקיצי נרדמים, דפוס Rudolph Siebert, [תרכ"ו] 1866.

• ספר אבן ספיר, ספר שני – "יכלכל בית עדן, הודו באמביי, בני ישראל, מאלבאר, קוגין הלבנים והשחורים, כלכתה, אפא-פענו, סינגאפור, יאווע באטאווי, אוסטראליע, סידניי, מעלבורנע, נוי-זיילאנד, ציילאן, שיבת ירושלם". מגנצא (Mainz), דפוס יחיאל ברי"ל, [תרל"ד] 1874. רישום בעלות וחותמות של שלמה יצחק מזרחי, משנת תרפ"ח. חותמת של אליאנס – ישראל, ירושלים 1882.

• ספר אגרת תימן השנית, נגד משיח השקר שוכרי אל כחיל מתימן. מיינץ, דפוס יחיאל בריל, [תרל"ג 1873]. (בשער הספר הובלטה המילה "ווילנא"). אגרות מן הפולמוס סביב שני משיחי השקר שפעלו בתימן במאה ה-19 בין השנים תרי"ט-תרל"ה, יהודה בר שלום המכונה בערבית מארי שוכר אל כחיל וממשיכו המתחזה "שוכר כחיל" השני. כולל אגרת מיוחדת שכתב רבי יעקב הלוי ספיר לרבני צנעא בעניין זה, בעידוד רבני ירושלים שצירפו את המלצתם לאיגרת, וכן אגרות מאישים שונים, ביניהם משיחי השקר עצמם.

רבי יעקב הלוי ספיר (1822-1885), נוסע, שד"ר וחוקר כתבי יד, מגלה "הגניזה הקהירית". יליד רוסיה, עלה לארץ ישראל עם הוריו והתגורר תחילה בצפת. בשנת 1836, לאחר רעש האדמה הראשון ופרעות צפת, עקר לירושלים, שם למד, נשא אישה ושימש בתפקיד מלמד, משורר לעת מצוא, וסופר ומזכיר עדת הפרושים בירושלים. בשנת 1858 נאלץ לקבל על עצמו את תפקיד השד"רות, ויצא בשליחות כל קהילות העיר למסע בין תפוצות ישראל במזרח. לצד מטרת שליחותו, איסוף כספים ליהודי ירושלים, רשם ספיר את קורות מסעותיו בפרוטרוט ומתוך הבחנה דקה, ותיעד הן את מנהגי הקהילות היהודיות השונות ואורחותיהן, הן את מנהגי בני המקום, לבושם ודתם, אקלים הארץ ומראה. הוא גילה עניין מיוחד ביהודי תימן ובמסורותיהם, ומכתביו עולה תיעוד אתנוגרפי ראשון של קהילות תימן, לצד מחקר היסטורי ופילולוגי נרחב של כתבי היד שבידיהם.
3 ספרים. גודל משתנה. מצב כללי טוב. כריכות מקוריות (באחת מהן חסרה שדרה).

אוסף גדול ומגוון של כעשרים ספרים על תולדות גדולי ישראל:

• ספר אבני זכרון, העתקי מצבות מהעיר טוליטולה, מאת שמואל דוד לוצאטו (שד"ל). פראג, דפוס M. J. Landau, תר"א 1841.
• ספר שם הגדולים, מאת רבי חיים יוסף דוד אזולאי – חיד"א, חלק א-ב. [קראטאשין, דפוס B.L. Monasch, תר"ג 1843]. חסרים דף השער ודפים נוספים.
כרוך עם: ספר אבקת רוכל, מאת רבי מכיר בן יצחק. [יוהאניסבורג?, ללא שם דפוס, תרי"ב 1852].
• ספר אבן ציון, ביאור על סדר תנאים ואמוראים, מאת אליעזר אפרתי מבריסק. ווארשא, דפוס F. Baumriter i I. Rotblat, [תרכ"ו] 1866.
• ספר כנסת ישראל, תולדותיהם של גדולי ישראל מימות הגאונים ועד דורו של המחבר, בסדר האלף-בית, מאת שמואל יוסף פין. וורשא, דפוס אפרים בוימריטטער וחתנו נפתלי גאנשאר, תרמ"ז 1886. קרעים חסרים גדולים בדף השער ודפים ראשונים.
• ספר קנת סופרים, תולדות גדולי המחברים וספריהם, מאת רבי אלעזר כ"ץ שו"ב. לבוב (למברג), דפוס L. Margosches, תרנ"ב 1892. חותמת המחבר.
• ספר שם משמואל, תולדות מהרש"א, מאת שמואל אבא הורודוצקי. דראהאביטש, דפוס א. ה. זופניק, תרנ"ה 1895.
כרוך עם: ספר כרם שלמה, תולדות מהרש"ל, מאת שמואל אבא הורודוצקי. דראהאביטש, דפוס א. ה. זופניק, תרנ"ז 1896.
• ספר תולדות רבי יהודה מוסקאטו, מאת אבא אפלבוים. דראהאביטש, דפוס א. ה. זופניק, תר"ס [1900]. חותמות "הרב יעקב איסקאלסקי, החוב"ק נויארק" [רבי יעקב איסקולסקי (תרל"ו-תרצ"א), כיהן ברבנות בעיירות בפלך מינסק ובשנת תרס"ז היגר לארה"ב, וכיהן ברבנות בפנסילבניה וניו יורק. ממייסדי ארגון "עזרת תורה" ומגדולי הרבנים בארה"ב בין השנים תרס"ז-תרצ"א].
• ספר רבי עזריה פיגו, תולדותיו ופעולותיו, מאת אבא אפלבוים. דראהאביטש, דפוס א. ה. זופניק ק. אונד ק. האפליעפעראנט, תרס"ז [1907]. רישום בעלות וחותמת של "יצחק זילבער רישא".
• ספר שם הגדולים השלישי, מאת רבי משה מרקוביץ, חלקים א-ב. ווילנא, דפוס שרגא פייבל גארבער, [תר"ע 1910].
• ספרי תולדות גדולי ישראל: רבי נתן איש רומי, רב סעדיה גאון, רב האי גאון, רבי אלעזר הקליר, רבינו חננאל בן חושיאל, רבינו נסים, מאת רבי שלמה יהודה רפפורט (שי"ר). וורשה, דפוס "הצפירה", תרע"ג 1913. שני חלקים בכרך אחד.
• ספר תולדות רבינו חיים בן עטר בעל "אור החיים", מאת רבי ראובן מרגליות. לבוב (למברג), דפוס Margulies, [הקדמה תרפ"ה 1925].
• ספר ר' יום טוב ליפמן מיהלהויזן, חייו ופעולתו, עם ספר האשכול, מאת יהודה קופמן [אבן שמואל]. ניו-יורק, דפוס "טריאו", תרפ"ז [1927].
• ספר ויכוח רבינו יחיאל מפריז, עם תולדותיו וחיי היהודים בצרפת בתקופה זו, מאת רבי ראובן מרגליות. לבוב (למברג), דפוס R. Margulies, [תרפ"ח 1928].
• ספר תולדות חכמי ירושלם, מאת אריה ליב פרומקין, חלק שני. ירושלים, דפוס סלומון, תרפ"ח [1928].
• ספר דרך חיים, מאת רבי מנחם די לונזאנו, עם תולדות המחבר, מאת מאיר וואנדר מלבוב. לבוב, דוד פרענקיל, וינה, תרצ"א [1931].
• ספר ר' סעדיה גאון, חייו, משנתו ומפעליו, מאת ז. ברושי. ניו יורק, דפוס האחים שולזינגר, [תש"ב] 1942.
• ספר מהרי"ל וזמנו, מאת רבי יקותיאל יהודה גרינוואלד. ניו יורק, דפוס האחים שולזינגר, תש"ד [1944].
• ספר השר מקוצי – סיפור היסטורי, מאת רבי מאיר להמן, בתרגום לעברית מאת מ. שנפלד. תל אביב, הוצאת "נצח", תש"ח [1948].
• "The Maggid of Caro" [המגיד של קארו] – תולדות רבי יוסף קארו בעל ה"שולחן ערוך", מאת הירש לייב גורדון. ניו יורק, הוצאת Pardes Pub. House, [תש"ט] 1949. אנגלית. עם איור פורטרט של רבי יוסף קארו.

21 ספרים ב-19 כרכים. גודל ומצב משתנים. כריכות ישנות ובלויות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק והם נמכרים כמות שהם.

אוסף גדול ומגוון של ספרי ביוגרפיה ותולדות רבנים נודעים מגדולי ליטא וארצות שונות:

• גבורות הארי, תולדות רבי אריה ליב עפשטיין בעל "ספר הפרדס", מאת אפרים מרדכי עפשטיין. ווילנא, דפוס שמואל יוסף פין ואברהם צבי ראזענקראנץ, [תר"ל] 1870. מהדורה ראשונה.
• סדר זמירות דוד, ביאור על סדר התפילה, מאת רבי שלום דוד מאיראוויץ מעיר יורבורג. עם קונטרס תולדות הגאון רבי אליהו שיק אב"ד זאגר חדש. ווילנא, דפוס יהודה ליב מ"ץ, תרל"ט 1879.
• ספר תולדות אליהו, תולדות רבי אליהו רגולר אב"ד קאליש ואחיו רבי שמואל קעלמער, מאת אריה ליב פרומקין. ווילנא, דפוס י. פיראזשניקאוו, תר"ס 1900.
• ספר מכתב מאליהו, תולדות רבי אליהו לווינזון מקראטינגען (תלמידו ומקורבו של רבי ישראל מסלנט), מאת רבי דוד בונימאוויטש. ווילנא, דפוס שרגא פייבל גארבער, תרס"ב 1901.
• ספר תולדות רבנו חיים מוואלוזין, מאת רבי משה שמואל שמוקלר. ווילנא, דפוס ש. פ. גארבער, תרס"ט 1909.
• ספר דור ודורשיו, כולל אספת חכמים ואספת ספרים, מאת רבי אליעזר אפרתי. ווילנא, דפוס האלמנה והאחים ראם, תרמ"ט 1889. חתימה של "ישראל יעקב דיענסטאג". תו-ספר של החוקר נחמיה שמואל ליבאוויטש.
• על שפים קינה, הספד על רבי שמואל יוסף פין מווילנא, מאת אליעזר אליהו פרידמן. ווילנא, דפוס פין, ראזענקראנץ, שריפטזעטצער, תרנ"א 1891.
• ספר תולדות מנחם, תולדות הצדיק רבי מנחם נחום מהוראדנא, מאת רבי ישראל דוד מילר. פיעטרקוב, דפוס שלמה בעלכאטאווסקי, תרע"ג [1913]. מהדורה ראשונה. עם תמונת רבי נחומ'קה מהורודנא ותמונת המחבר.
• ספר ר’ ישראל סלנטר – חייו, פעולותיו ותלמידיו, מאת שמואל רוזנפלד. ורשה, הוצאת תושיה, [תרע"ד 1914]. מהדורה שנייה.
• ספר דרך הנשר ותורת אמת, תולדות וחידושים של רבי נתן אדלר כהן צדק, מאת רבי אברהם יהודה הכהן שווארץ, חלק א: סאטמאר, דפוס מאיר ליב הירש, תרפ"ח [1928]; חלק ב: גאלאנטא, דפוס שלמה זלמן נייפעלד, תרפ"ח [1928].
• ספר עטרת פז, תולדות רבינו עקיבא איגר, מאת רבי מרדכי וייץ. קאליש, דפוס י. כ"ץ, תרצ"ח 1938.
• מצורפים: שני תצלומים מקוריים של דיוקנאות גאוני ווילנא (גזורים בצורת מדליונים קטנים): רבי יוסף סקוביץ בעל "פורת יוסף" ורבי שלמה הכהן בעל "חשק שלמה".

11 ספרים. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב-בינוני עד בינוני. חלקם על נייר יבש ושביר. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק והם נמכרים כמות שהם.