מכירה פומבית 055 מכירה מקוונת: ספרי קודש, חסידות וקבלה – דפוסי ירושלים – מכתבים – חפצים
- (-) Remove חסידות filter חסידות
- book (85) Apply book filter
- ספרי (73) Apply ספרי filter
- chassid (58) Apply chassid filter
- חב (36) Apply חב filter
- חבד (36) Apply חבד filter
- חב"ד (36) Apply חב"ד filter
- chabad (36) Apply chabad filter
- and (30) Apply and filter
- מיוחסים (27) Apply מיוחסים filter
- עותקים (27) Apply עותקים filter
- import (27) Apply import filter
- of (27) Apply of filter
- ownership (27) Apply ownership filter
- הריי (21) Apply הריי filter
- מליובאוויטש (21) Apply מליובאוויטש filter
- מכתבים, (21) Apply מכתבים, filter
- מכתבים (21) Apply מכתבים filter
- חלוקות (21) Apply חלוקות filter
- וחלוקות (21) Apply וחלוקות filter
- והרבי (21) Apply והרבי filter
- הרייץ (21) Apply הרייץ filter
- אדמו (21) Apply אדמו filter
- אדמור (21) Apply אדמור filter
- דברי (21) Apply דברי filter
- דפוס (21) Apply דפוס filter
- הריי"ץ (21) Apply הריי"ץ filter
- אדמו"ר (21) Apply אדמו"ר filter
- ו"חלוקות" (21) Apply ו"חלוקות" filter
- chassidut (21) Apply chassidut filter
- item (21) Apply item filter
- letter (21) Apply letter filter
- lubavitch (21) Apply lubavitch filter
- print (21) Apply print filter
- rayatz (21) Apply rayatz filter
- rebb (21) Apply rebb filter
- the (21) Apply the filter
- והלכה (9) Apply והלכה filter
- פולמוס (9) Apply פולמוס filter
- וקבלה (9) Apply וקבלה filter
- והלכה, (9) Apply והלכה, filter
- רבנות (9) Apply רבנות filter
- halachah (9) Apply halachah filter
- halachah, (9) Apply halachah, filter
- kabbalah (9) Apply kabbalah filter
- polem (9) Apply polem filter
- rabbin (9) Apply rabbin filter
ארבע מהדורות של סט הספרים "לקוטי תורה", מאמרי חסידות על חומשים ויקרא-דברים, ועל המועדים ועל מגילת שיר השירים, מאת האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי בעל התניא והשו"ע.
מהדורה שניה, שלישית, חמישית ושישית:
• ספר לקוטי תורה, חלקים א-ד. ז'יטומיר, דפוס רבי אברהם שלום שאדאוו, תרכ"ו 1866. מהדורה שניה של ספר "לקוטי תורה", שנדפסה סמוך לאחר הסתלקות ה"צמח צדק" (י"ג ניסן תרכ"ו), והובאה לדפוס ע"י הגאון החסיד ר' שמואל בצלאל (הרשב"ץ). במהדורה זו נדפסו הסכמות המהדורה הראשונה (בהם שונה הזכרת שם ה"צמח צדק" מנ"י לנבג"מ), ועליהן נוספו גם הסכמות הגאון החסיד ר' פרץ חן אב"ד צ'רניגוב, הגאון החסיד ר' יוסף תומרקין אב"ד קרמנטשוג והגאון החסיד רבי שניאור זלמן פראדקין מלובלין בעל "תורת חסד". בסוף כל חלק נוספו ההוספות לספר לקוטי תורה.
ארבעה חלקים (בארבעה כרכים). כרך א (ויקרא): [4], ח; נד דף. כרך ב (במדבר): [1], צו דף. כרך ג (דברים): [1], ק דף. חסר דף שער הראשון. כרך ד (שיר השירים): [1], נא דף.
• ספר לקוטי תורה, חלקים א-ד. ווילנא, דפוס האלמנה והאחים ראם, תרל"ח 1878. מהדורה שלישית. רישום בעלות בכרך א: "יוסף פסח ב"ר זלמן הלל ליבערמאן", עם חותמתו (בקרילית): "פסח זלמנוביץ ליברמן" – ר' יוסף פסח ב"ר זלמן הלל ליברמן משקלוב, מחסידי חב"ד בירושלים (נפטר תרע"ו). חותמות בכרך ג: "אליעזר ליפמאן אקסעלראד"; רישומי בעלות: "זה הספר שייך לה' זכרי' לאש בליבאווע" (עם רישום נוסף ברוסית ובגרמנית משנת תרפ"ו); רישום בעלות על דף מצורף: "שמואל זכרי' ב"ר אברהם לאכמאנלאס" (על הדף מופיעות גם חותמות של ר' אליעזר ליפמן אקסלרוד ושל ר' זכרי' לאש).
ארבעה חלקים (בשלושה כרכים): כרך א (ויקרא): [2], ח; נד דף. כרך ב (במדבר): [1], צו דף. כרך ג (דברים ושיר השירים): [1], ק דף; [1], נא דף.
• ספר לקוטי תורה, חלקים א-ד. ווילנא, דפוס האלמנה והאחים ראם, תרס"ד 1903-1904. מהדורה חמישית. מעבר לשער השני של כרך א, "מודעה רבה", ובה מתארים המו"לים את עבודת ההגהה על מהדורה זו: "...הוספנו עתה להגיה את כל הדרושים... בהגהה מדויקת מאד ונתקנו הרבה תיקונים נחוצים... גם נתוספו הרבה הגהות אשר היו מוכנות לדפוס ובשגגת המעתיקים נשמטו בדפוס ראשון ואחריו בכל הדפוסים. את ההגהות האלה הוספנו עתה. ההגהה רוב גדול הוא מגוף כתי"ק. ואשר אינו נמצא אצלנו גוף כתי"ק הגהנו מהרבה העתקות אשר נמצא אצלנו ואשר השגנו העתקות נאמנות שיכולים לסמוך עליהן. ואחרי כל זה יגענו הרבה לברר וללבן ביגיעה עצומה ובזהירות יתירה בשיקול הדעת לכוון בעזרתו יתברך אל אמיתית הדבר...".
ארבעה חלקים (בשלושה כרכים): חלק א (ויקרא): [2], ח; נד דף. חלק ב (במדבר): [1], צו, [1] דף. חלק ג (דברים ושיר השירים): [2], ק דף; [1], נא דף. ללא [1] דף (לוח התיקונים) בסוף הספר.
• ספר לקוטי תורה, חלקים א-ד. ווילנא, דפוס חברת המניות ראם, תרפ"ח [1928]. ארבעה חלקים (בשני כרכים). מהדורה שישית. מהדורה מתוקנת ומוגהת של ספר "לקוטי תורה": "...הוספנו עתה להגיה את כל הדרושים אשר בספר הקדוש הזה בהגהה מדויקת מאד, ונתקנו הרבה תיקונים נחוצים... גם נתוספו הרבה הגהות אשר היו מוכנות לדפוס ובשגגת המעתיקים נשמטו בדפוס הראשון ואחריו בכל הדפוסים... ההגהה רוב גדול הוא מגוף כתי"ק...." ("מודעה רבה" מאת המדפיסים מעבר לשער ב'). המהדורה נדפסה "בהשתדלות והוצאת אגודת התמימים דארצות הברית (אמריקע) – (תלמידי ישיבת תומכי-תמימים ליובאוויטש)". בסוף הספר נדפסו שמות אנ"ש רבני וחסידי חב"ד ותלמידי התמימים בארצות הברית אשר תמכו ועסקו בהדפסת הספר.
ארבעה חלקים (בכרך אחד): כרך א (ויקרא-במדבר-דברים): [2], ח; נד דף; [1], צו דף; [2], ק דף; [1], נא דף. ללא [1] דף (לוח התיקונים) בסוף הספר.
11 כרכים. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב עד בינוני. רישומים וחותמות. כריכות חדשות.
ספר "ליקוטי תורה" הוא מספרי היסוד החשובים ביותר של תורת חסידות חב"ד. בספר נדפסו המאמרים שעל החומשים ויקרא-דברים (ועל פרשיות בשלח ופקודי מחומש שמות), והמאמרים על המועדים ועל מגילת שיר השירים. מאמרי אדמו"ר הזקן על החומשים בראשית ושמות נדפסו בספר "תורה אור".
בספר מובאים "דרושים" שאמר אדמו"ר הזקן בעל התניא בפני הציבור בשבתות ובמועדים, וכן "ביאורים" שאמר לפני בניו ומספר מתלמידיו באמצע השבוע, כדי לבאר את מה שאמר ב"דרוש" בשבת. ה"דרושים" עוסקים ברובם בענייני עבודת ה' על פי דרך החסידות, ואילו ה"ביאורים" מבארים ומפשטים מושגים בתורת הקבלה על פי דרך החסידות.
בספר "בית רבי" (ברדיטשוב תרס"ב, א', עמ' 173) נכתב: "אחד מהרבנים [כפי הנראה כוונתו לאדמו"ר בעל ה"מגן אבות" מקאפוסט]... אמר: שדרושים האלו של הלקוטי תורה הוא אות באות כפי שקיבל רבינו [בעל התניא] מהקדוש הרב רבי אברהם [המלאך] בן הרב המגיד [ממזריטש] נשמתו עדן, ובכל אות עומד בו רוח הקודש".
הספר נכתב ונערך על ידי נכד המחבר, האדמו"ר ה"צמח צדק" מליובאוויטש. כשליש מהספר מכיל הגהות ומקורות שכתב ה"צמח צדק". הספר הובא לדפוס בפעם הראשונה (ז'יטומיר, תר"ח) על ידי בני ה"צמח צדק" – האדמו"ר רבי יהודה ליב (המהרי"ל) מקאפוסט והאדמו"ר רבי חיים שניאור זלמן מליאדי. המהדורה השניה, שנדפסה סמוך לאחר הסתלקות ה"צמח צדק" (י"ג ניסן תרכ"ו), הובאה לדפוס ע"י הגאון החסיד ר' שמואל בצלאל (הרשב"ץ). במהדורה זו נדפסו הסכמות המהדורה הראשונה (בהם שונה הזכרת שם ה"צמח צדק" מנ"י – נבג"מ), ועליהן נוספו גם הסכמת הגאון החסיד ר' פרץ חן אב"ד צ'רניגוב, הגאון החסיד ר' יוסף תומרקין אב"ד קרמנטשוג והגאון החסיד רבי שניאור זלמן פראדקין מלובלין בעל "תורת חסד".
אוסף מהדורות מוקדמות של הספר "ליקוטי אמרים – תניא", ספר היסוד של תורת חסידות חב"ד, מאת האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי. ווארשא, ווילנא ומינכן, תרט"ז-תש"ז [1856-1947].
שמונה מהדורות:
• ספר ליקוטי אמרים תניא. "ווין" [וורשא, אחרי תרט"ז 1856]. בדף השער מופיע מקום הדפוס – "ווין" [וינה]. דפים ט-יב מופיעים פעמיים. החוקר והביבליוגרף ר' חיים ליברמן כותב בספרו "אוהל רח"ל" (עמ' 412, הערה 8): "מכמה טעמים נהגו מדפיסי ווארשא להעלים לפעמים את שם ווארשא בשער ולהדפיס שם עיר בחוץ לארץ, כגון: קניגסבורג, טשרנוביץ, פרסבורג, ווין, לבוב ועוד... אבל הרגיל בדפוסי ווארשא יכירם בטביעת עין" [קישוטי הדפוס במהדורת התניא שלפנינו דומים לאלו שנדפסו בספר "עבודת הלוי" מהדורת וורשא תרכ"ו, בדפוס אפרים בומריטטער ויצחק ראהטבלאט. ראה: מונדשיין, ספר התניא, ביבליוגרפיה, עמ' 86, הערה 1].
• ספר ליקוטי אמרים תניא. ווילנא, דפוס האלמנה והאחים ראם, תר"מ 1879.
• ספר ליקוטי אמרים תניא. ווילנא, דפוס האלמנה והאחים ראם, תר"ס 1900. דף השער הראשון חסר (על מקומו נכרך דף שער ממהדורת תרפ"ג); דפים קכ-קכא חסרים. מהדורת האדמו"ר הרש"ב מליובאוויטש. על מהדורה זו ראה כאן בהרחבה.
• ספר ליקוטי אמרים תניא. ווילנא, דפוס האלמנה והאחים ראם, [תרס"ט] 1909. דף השער הראשון ודף ט חסרים. בדף ב, "מודעה רבה" מטעם דפוס "האלמנה והאחים ראם", על מכירת זכות ההדפסה של ספר התניא "לכ"ק אדמו"ר הר"ר שלום דובער שליט"א מליובאוויטש... לטובת מוסד תומכי-תמימים" (ווילנא, כ"ה תמוז תרס"ט). שטר מכר זה נדפס מאז ואילך בכל מהדורות התניא הבאות.
• ספר ליקוטי אמרים תניא. ווילנא, דפוס האלמנה והאחים ראם, [תרע"ב] 1912.
• ספר ליקוטי אמרים תניא. ווילנא, דפוס האלמנה והאחים ראם, [תרפ"ג] 1922.
• ספר ליקוטי אמרים תניא. ווילנא, דפוס "ראם", תר"צ [1930]. יצא לאור ע"י חברת "תומכי-תמימים דלובאוויטש". כריכה כחולה מקורית (עם הטבעות מוזהבות). בעמוד האחרון חותמת בית מסחר הספרים "שניאור" זלמן שמאטקין בווארשא.
• ספר ליקוטי אמרים תניא. [מינכן], הוצאת קה"ת, תש"ז [1947]. הספר נדפס במינכן לאחר השואה, עבור "שארית הפליטה" מבני החסידים, על ידי חתן אדמו"ר הריי"ץ ומנהל הוצאת קה"ת, רבי מנחם מענדל שניאורסון (לימים הרבי מליובאוויטש); מעבר לשער נדפסה הקדמה שלו.
8 כרכים. גודל ומצב משתנים. מרביתם בכריכות חדשות. רישומים וחותמות. כריכות חדשות (אחת הכריכות מקורית).
שלחן ערוך אדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי בעל התניא. טשרנוביץ, יוזעפאף, שטעטין, וורשא, ברודי ווילנא, תר"ט-תרצ"ו [1849-1936].
50 כרכים מתוך 13 מהדורות שונות של שולחן ערוך הרב:
• טשערנאוויץ, דפוס Johann Eckhart und Sohn, [תר"ט] 1849. שני חלקים בכרך אחד – יורה דעה חלק חמישי, עם חושן משפט חלק שישי, ושו"ת.
מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, ו, עמ' 88-89.
• יוזעפאף, דפוס דוד סעדי' ישעי' וואקס, תרט"ו 1855. חלק יורה דעה. חותמת בדף האחרון: "אליו ראבינאוויץ".
מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, ט, עמ' 94-95.
• טשערנאוויץ, [דפוס Johann Eckhart und Sohn, תר"כ 1859]. אורח חיים חלק ראשון. חתימה בשער: "אהרן ליפמאנאוויטץ".
מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, יג, עמ' 102-103.
• שטעטטין, דפוס רא. גראססמאן, תרכ"ב-תרכ"ג [1862-1863]. סט שלם בשישה כרכים. רישום בעלות בכרך א: "שייך לר' שבח סופר ממאקאו"; חותמות: "יעקב דוב סגל במוה' אברהם ז"ל ממאקאוו".
מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, טו, עמ' 106-109.
• שטעטטין, דפוס רא. גראססמאן, תרכ"ד [1864]. סט שלם בשישה כרכים. רישומי בעלות בחלק ג: "שייך לר' ישראל דוב במו"ה שמואל נתן הכהן".
מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, טז, עמ' 110.
• [ווארשא], תרכ"ז [1867]. המילה "בשטעטטין" הובלטה בדפי השער. שלושה כרכים: אורח חיים חלק שני; יורה דעה חלק חמישי; חלק חושן משפט.
מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, יח, עמ' 112-113.
• ווארשא, דפוס יצחק גאלדמאן, תרל"ד 1874. ארבעה כרכים: אורח חיים חלק שני, אורח חיים חלק רביעי, יורה דעה חלק חמישי, חושן משפט חלק שישי עם שו"ת. בחלק יורה דעה, חתימות רבי מרדכי מאיר פרידמן אב"ד קיצע בעל "אמרי מרדכי" (נפטר תשמ"ד).
מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, כא, עמ' 120-121.
• בראדי, דפוס משה ליב הארמעלין, תרל"ד-תרל"ה 1874. שני כרכים: אורח חיים חלק שני ו"אורח חיים חלק רביעי" (=יורה דעה, חושן משפט ושו"ת).
מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, כב, עמ' 122-123.
• יוזעפאף, דפוס שלמה ואחיו ברוך זעצר ושותפם יחזקאל רענר, תרל"ה 1875. סט שלם בחמישה כרכים. בכרך א חתימות: "ישראל יעקב ליפשיץ".
מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, כג, עמ' 124.
• ווארשא, דפוס В. Конъ и Одерфелдъ, תרל"ה 1875. סט שלם בשבעה כרכים.
מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, כד/כה, עמ' 124-125.
• ווארשא, דפוס י. אלאפין, תרנ"ה 1895. סט שלם בחמישה כרכים. בכרך ב, חתימה וחותמת של ר' ישראל מאיר לעהרער. בכרך ד, רישומי בעלות וחותמות של ר' מרדכי זאב ב"ר חנוך דוד ויאלאנאוו [ר' מרדכי זאב וולנוב מלודז (תרנ"ז-ת"ש), מעסקני "אגודת ישראל" בלודז' ובארץ ישראל], וחותמות משרד הדתות: "ספרי קודש משרידי יהדות פולין שנצלו בע"ה מהשמדה בשנות השואה...".
מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, כט-ל, עמ' 127-130.
• ווילנא, דפוס ה' פראדעל מ"ץ, תרס"ה 1904. סט שלם בשישה כרכים.
מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, לא, עמ' 130-132.
• ווארשא-ווילנא, הוצאת ביהמ"ס של י.מ. אלטער / דפוס והוצ"ס "מ"ץ", תרפ"ט [1929]. כרך אחד. יורה דעה חלק חמישי, ושו"ת.
מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, לד, עמ' 133.
• ווארשא, הוצאת "שניאור" Zalman Szmotkin, תרצ"ו [1936]. אורח חיים חלקים שני, שלישי ורביעי.
מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, לו (עמ' 134-135).
סה"כ 50 כרכים. גודל ומצב משתנים. רישומים, חתימות וחותמות. כריכות חדשות. חלקים אחדים חסרים דפי שער או מספר דפים; האוסף לא נבדק בעיון, והוא מוצע למכירה כמות שהוא.
"סדר תפלות מכל השנה עפ"י נוסח האר"י ז"ל", חלק ראשון, "בתוספות מרובה דבר חדש אשר לא היה מעולם, פירוש המלות...", מאת האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי בעל התניא והשולחן ערוך. ברדיטשוב, דפוס שמואל בן ישכר בער סג"ל, [תקע"ח 1818]. מהדורה שנייה.
במהדורה זו נוספו לראשונה כעשרה מאמרים חדשים של האדמו"ר הזקן, שנדפסו על פני למעלה מ-50 עמודים (לפני כל מאמר חדש נדפס סימון של סוגריים הפוכים). על הוספות אלו נכתב בשער: "ובתוספות מרובה עשרה בוגין [=קונטרסים] מדברי קודש... מעניני תפילה שלא נדפסו בסדורי הקודמין" [כלומר במהדורת קאפוסט תקע"ו].
עותק חסר – ללא דפי השער, ההקדמה ודפים נוספים. הדפים נפרדים זה מזה ואינם כרוכים. • חלק א (תפילת שחרית לחול; סדר סעודה וברכות; סדר המילה; קריאת שמע על המטה; תיקון חצות): ז-מו, [1], מט-צד, צג-ק, קה-קסד, קסט דף (חסרים 4 דפים בראש הספר ו-4 דפים לקראת סופו. במקור: [3], ו-מו, [1], מט-צד, צג-ק, קה-קסט דף).
21 ס"מ בקירוב. נייר כחלחל. מצב משתנה בין הדפים: מצב טוב-בינוני עד בינוני-גרוע. כתמים וכתמים כהים; קמטים ובלאי; קרעים וקרעים חסרים גדולים, עם פגיעות בטקסט; הדבקות והשלמות נייר. חתימות בעלות בשולי דפים.
סידור עם דא"ח
סדר תפילות מכל השנה, המכונה בקיצור בפי חסידי חב"ד "סידור עם דא"ח" (דברי אלוקים חיים). הסידור כולל: א. נוסח התפלה כפי שנסדר ע"י אדמו"ר הזקן ("היו לפניו ששים סידורים מנוסחאות שונות ומכולם בירר וליבן את הנוסחא שבסידור שלו"); ב. דיני ופסקי אדמו"ר הזקן (בכמה מהמנהגים והדינים הכריע לעיתים נגד מה שפסק בשו"ע שלו); ג. דרושי חסידות שנאמרו על ידי אדמו"ר הזקן מדי שבת בשבתו ביחידות לבניו ולכמה יחידי סגולה, נכתבו לאחר מכן בידי בנו רבי דוב בער האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש, ונערכו לדפוס על ידי נכדו רבי מנחם מענדל שניאורסון בעל ה"צמח צדק" מליובאוויטש (חלק מהדרושים אף היו למראה עיניו של האדמו"ר הזקן אשר "הגיהם בכבודו ובעצמו והוטבו בעיניו מאוד").
נוסח הסידור, הדינים ושני דרושי חסידות (המאמרים: "הקול קול יעקב" ו"הערה לתיקון חצות") נכתבו ונערכו ע"י אדמו"ר הזקן, ואף נדפסו בחייו מספר פעמים, לראשונה בשקלוב תקס"ג (חלק זה מכונה "סידור הרב"). דרושי החסידות האחרים, שנאמרו על ידי האדמו"ר הזקן ונכתבו בידי בנו האדמו"ר האמצעי, נדפסו לראשונה בקאפוסט בשנת תקע"ו.
"סדר תפילות מכל השנה עפ"י נוסח האר"י ז"ל", חלק שני, "בתוספות מרובה דבר חדש אשר לא היה מעולם, פירוש המלות...", מאת האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי בעל התניא והשולחן ערוך. קאפוסט, דפוס ישראל בן יצחק יפה, [תקע"ו 1816]. מהדורה ראשונה.
עותק חסר וחלקי של חלק ב' – ללא דפי השער ודפים נוספים. הדפים נפרדים זה מזה, ומקורם בכמה עותקים שונים; ללא כריכה.
• חלק ב/1 (שבת וראש חודש): ד-סח דף. חסרים דף השער ושני דפים ראשונים (במקור: סח דף). חתימה בשולי דף ח: "אהרן נתן בן לוי יצחק ע"ה". • חלק ב/2 (מועדים וימים נוראים): פה דף. חסרים דפים פו-צט (במקור: צט דף). 18-20 ס"מ בקירוב. מצב משתנה בין הדפים: מצב טוב-בינוני עד בינוני-גרוע. כתמים וכתמים כהים, קמטים ובלאי, סימני עש וקרעים, קרעים חסרים גדולים, הדבקות והשלמות נייר.
סידור עם דא"ח
סדר תפילות מכל השנה, המכונה בקיצור בפי חסידי חב"ד "סידור עם דא"ח" (דברי אלוקים חיים). הסידור כולל: א. נוסח התפלה כפי שנסדר ע"י אדמו"ר הזקן ("היו לפניו ששים סידורים מנוסחאות שונות ומכולם בירר וליבן את הנוסחא שבסידור שלו"); ב. דיני ופסקי אדמו"ר הזקן (בכמה מהמנהגים והדינים הכריע לעיתים נגד מה שפסק בשו"ע שלו); ג. דרושי חסידות שנאמרו על ידי אדמו"ר הזקן מדי שבת בשבתו ביחידות לבניו ולכמה יחידי סגולה, נכתבו לאחר מכן בידי בנו רבי דוב בער האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש, ונערכו לדפוס על ידי נכדו רבי מנחם מענדל שניאורסון בעל ה"צמח צדק" מליובאוויטש (חלק מהדרושים אף היו למראה עיניו של האדמו"ר הזקן אשר "הגיהם בכבודו ובעצמו והוטבו בעיניו מאוד").
נוסח הסידור, הדינים ושני דרושי חסידות (המאמרים: "הקול קול יעקב" ו"הערה לתיקון חצות") נכתבו ונערכו ע"י אדמו"ר הזקן, ואף נדפסו בחייו מספר פעמים, לראשונה בשקלוב תקס"ג (חלק זה מכונה "סידור הרב"). דרושי החסידות האחרים, שנאמרו על ידי האדמו"ר הזקן ונכתבו בידי בנו האדמו"ר האמצעי, נדפסו לראשונה בקאפוסט בשנת תקע"ו.
סדר התפלה עפ"י נוסח האר"י ז"ל, עם פירוש המלות, מאת האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי בעל התניא והשולחן ערוך. וורשא, דפוס ר' נתן שריפטגיססער, תרכ"ז 1866-1867. שני החלקים בשני כרכים.
חלק ראשון עם פירוש המלות על פסוקי דזמרה וכללות כוונת עניני ציצית ותפילין ותפילה וקריאת שמע וברכת המזון וחתונה ומילה; וחלק שני עם פירוש המלות על עניני שבת, ראש חודש, חגים מועדים, ועוד.
המהדורה שלפנינו הובאה לדפוס על ידי שנים מנכדי האדמו"ר הזקן בעל התניא – רבי שניאור ב"ר מנחם נחום מניעז'ין (חתן ה"צמח צדק" מליובאוויטש) ורבי רפאל מרדכי ב"ר ברוך שמואל (חתן רבי הלל מפאריטש). בראש חלק א' "הקדמת והסכמת" האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש למהדורה הראשונה (קאפוסט, תקע"ו), הסכמות מהדורת ז'יטומיר תרכ"ב-תרכ"ג, והסכמה חדשה מאת ר' דובעריש מייזלש (מיום ט"ז סיון תרכ"ז).
בחלק א, חותמת רבי "יצחק יעקב שווארץ החופ"ק ברוקלין ניוארק".
שני חלקים בשני כרכים: חלק ראשון: [2], קנד דף. חלק שני: [1], ב-סב; צד דף. 22.5-23.5 ס"מ בקירוב. מצב משתנה בין הכרכים; חלק א במצב בינוני-טוב, חלק ב במצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות וכתמים כהים (כתמים רבים בחלק ב). קמטים ובלאי. קרעים, בהם קרעים חסרים. בחלק ב סימני עש רבים וקרעים, בהם קרעים חסרים, בדף השער ובדפים נוספים, עם פגיעות בטקסט (דף השער הודבק על גבי נייר לחיזוק). הדבקת נייר דבק בשולי הדף השני. כריכות חדשות (אינן אחידות).
אובערלנדר, הסידור, טז, עמ' שיט.
"סדור עם דא"ח"
סדר תפילות מכל השנה, המכונה בקיצור בפי חסידי חב"ד "סידור עם דא"ח" (דברי אלוקים חיים). הסידור כולל: א. נוסח התפלה כפי שנסדר ע"י אדמו"ר הזקן ("היו לפניו ששים סידורים מנוסחאות שונות ומכולם בירר וליבן את הנוסחא שבסידור שלו"); ב. דיני ופסקי אדמו"ר הזקן (בכמה מהמנהגים והדינים הכריע לעיתים נגד מה שפסק בשו"ע שלו); ג. דרושי חסידות שנאמרו על ידי אדמו"ר הזקן מדי שבת בשבתו ביחידות לבניו ולכמה יחידי סגולה, נכתבו לאחר מכן בידי בנו רבי דוב בער האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש, ונערכו לדפוס על ידי נכדו רבי מנחם מענדל שניאורסון בעל ה"צמח צדק" מליובאוויטש (חלק מהדרושים אף היו למראה עיניו של האדמו"ר הזקן אשר "הגיהם בכבודו ובעצמו והוטבו בעיניו מאוד"). נוסח הסידור, ההלכות ושני דרושי חסידות (המאמרים: "הקול קול יעקב" ו"הערה לתיקון חצות") נכתבו ונערכו ע"י אדמו"ר הזקן, ואף נדפסו בחייו מספר פעמים, לראשונה בשקלוב תקס"ג (חלק זה מכונה "סידור הרב"). דרושי החסידות האחרים, שנאמרו על ידי אדמו"ר הזקן ונכתבו בידי בנו אדמו"ר האמצעי, נדפסו לראשונה בקאפוסט שנת תקע"ו.
אוסף מגוון של עשרה ספרי תורת חסידות חב"ד, מאת רבי דוב בער האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש ומאת חתנו האדמו"ר רבי מנחם מענדל שניאורסון בעל ה"צמח צדק" מליובאוויטש. [רוסיה-פולין, תקפ"א-תרע"ד 1821-1913]. חלקם מהדורות ראשונות.
• ספר "קונטרס ההתפעלות", ביאור סוגי "התפעלות" בעבודת השם על פי דרך החסידות, מאת האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש. [זאלקווא?, תקפ"א? תקצ"א?]. הקונטרס נכתב בשנת תקע"ד, כמענה לדרכו המנוגדת של הרה"ק ר' אהרן מסטראשעלע. פרטי הדפוס נרשמו ע"פ ספר התולדות לאדמו"ר האמצעי (ברוקלין, תשל"ו), עמ' 191.
• ספר "נר מצוה ותורה אור", חלק שני "הנקרא שער היחוד", ובו ביאור על השתלשלות העולמות והספירות, מאת האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש. [טשרנוביץ, דפוס יוהאן אקהרט ובנו, תרי"ח 1858].
• ספר ביאורי הזהר, ביאורים בספר הזוהר ע"פ תורת החסידות, שנאמרו בלילות שבת מפי אדמו"ר הזקן מליאדי, ונכתבו ע"י בנו האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש – "ועתה נתוסף... דברים יקרים מהרב המחבר... אשר לא באו בדפוס". לבוב, דפוס S.L. Flecker, [תרכ"א] 1861. מהדורה ראשונה של "הוספות לספר ביאורי הזהר" (נדפס בספירה חדשה, עם דף שער נפרד). חותמות: "לייב מאנשזאהן – פ"ב" – כנראה ר' זלמן ליב ב"ר מנחם מאניש (מאניע) מונסזון (מאנעסזאן) מפטרבורג (בערך תרמ"ד-תש"ב), מחסידי אדמו"ר הרש"ב והאדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש. חותמת בית הכנסת הכוראלי הגדול בפטרבורג (ברוסית).
• ספר "תורת חיים", חלק א, על ספר בראשית – ביאורים על מאמרי האדמו"ר הזקן מליאדי, מאת בנו האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש. ווארשא, דפוס ר' נתן שריפטגיססער, תרכ"ו 1866.
• ספר "קונטרס פירוש המלות הנקרא מהדורא בתרא" – פירוש והרחבה על סידור אדמו"ר הזקן מליאדי, מאת בנו האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש. וורשא, דפוס נתן שריפטגיססער, תרכ"ז 1867. מהדורה ראשונה. החיבור נקרא "מהדורה בתרא", משום שהוא פירוש והרחבה לביאורים שנדפסו בקצרה ב"סידור הרב" (סידור עם דא"ח; קאפוסט, תקע"ו), שהיה מעין "מהדורה קמא". רוב החיבור הוא אכן פירוש והרחבה של מה שנדפס בעבר בקצרה, אך חלק ממנו הוא פירוש חדש על חלקים שאדמו"ר הזקן לא הספיק לבארם, והם מחידושי בנו האדמו"ר האמצעי (פרקים קכח-קלז; קנב-קסו). חותמת רבי "אהרן מרדכי ב"ר שלמה זאבין" (כנראה רבי אהרן מרדכי זוין, רב קהילת חב"ד-קאפוסט בקזמירוב ואביו של הגאון רבי שלמה יוסף זוין).
• ספר עיון תפלה, "והוא חיבור יקר הערך... על עבודה שבלב זו תפלה", מאת האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש; ובסופו אגרת המחבר משנת תקפ"ג, "בעניני התפלה מה שכתב לאנ"ש". ווארשא, דפוס אפרים בוימריטטער, תרל"ב 1871. יידיש.
• ספר עיון תפלה, "יכלכל בתוכו ג' ספרים: א) עיון תפלה... ב) בד קודש... [כתב בקשה ששלח האדמו"ר האמצעי אל ה"גנרל גוברנטור" חובנסקי מושל פלך ויטבסק בשנת תקפ"ז] ג) ענין ההשתטחות על קברי צדיקים...". בסופו: "מכתב מבת אדומו"ר הרב מלאדי [הרבנית פריידא בת האדמו"ר הזקן] דברים נפלאים בעניין הקץ", ו"דבר נפלא מהגאה"ק היהודי מפרשיסחא". פיעטרקוב, דפוס אברהם רויזענגארטען, תרס"ד 1904. בראש הספר הקדמה מאת המו"ל רבי מנחם מענדל ב"ר אברהם אבא מזדונסקאוואלע.
• ספר דרך מצותיך, חלק א – "הוא ספר טעמי המצות, ע"פ עומק יסוד הבעש"ט נ"ע וההמ"מ [הרב המגיד ממזריטש] ז"ל על פי פנים העמוקים שלימד רבינו הגדול אדמו"ר הזקן זי"ע, ונלוה קונטרס שרש מצות התפלה ועוד כמה קונטרסים יקרים... כל אלו הועתקו והוגהו מגוף כתיבת יד קדש... מרנא ורבנא מנחם מענדל" האדמו"ר ה"צמח צדק מליובאוויטש. פאלטאווא, דפוס אליהו עקיבא ראבינאוויץ, תרע"ד (1913). מהדורה שניה של ספר דרך מצותיך, מספרי היסוד של תורת חסידות חב"ד וחיבורו הראשון של האדמו"ר ה"צמח צדק" בתורת החסידות שבא בדפוס.
• ספר דרך מצותיך, חלק ב – "הוא ספר פירוש המלות בתפלה" על פי תורת החסידות. פאלטאווא, דפוס אליהו עקיבא ראבינאוויץ, [תרע"ב] 1912. מהדורה יחידה. ספר זה נדפס כהמשך לספר "דרך מצותיך" על טעמי תרי"ג מצוות שנדפס שנה קודם לכן, וספירת הדפים שלו ממשיכה היכן שנפסקת הספירה ב"ספר מצותיך". הרבי מליובאוויטש (בהקדמתו למהדורת תש"ו של ספר "דרך מצותיך") מעיר כי למעשה מדובר בחיבור נפרד, שאינו עוסק בביאור תרי"ג המצוות אלא בביאור מלות התפלה על-פי החסידות. הרבי משער שהמו"ל בחר להציג את הספר שלפנינו כחלק ב' של ספר "דרך מצותיך" על מנת שלא יצטרך לקבל מהצנזורה רשיון חדש להדפסה. שני הדפים האחרונים (בהם המשך "לוח המפתחות" ו"לוח התיקון") אינם רשומים במפעל הביבליוגרפיה.
• ספר דרך אמונה, "הנקרא ספר החקירה", עוסק בעניני פילוסופיה ואמונה על פי דרך הקבלה והחסידות, מאת האדמו"ר ה"צמח צדק" מליובאוויטש. הספר נכתב לקראת אסיפת הרבנית בשנת תר"ג, כמענה לשאלות המשכילים. פאלטאווא, דפוס הרב אליהו עקיבא ראבינאוויץ, [תרע"ב] 1912. מהדורה ראשונה. בדפי הספר חותמות רבות של בית הכנסת של חסידי סטראשעלע בעיר וויטבסק: "ל"א דמנין סטאראסעליער דאיזהאריע".
10 כרכים. גודל ומצב משתנים. כתמים. בחלקם, פגמים וסימני עש. האוסף לא נבדק בידינו לעומק, והוא נמכר כמות שהוא.
ספר צמח צדק, שאלות ותשובות על סדר חלקי השלחן ערוך, וחידושים על הש"ס, מאת רבי מנחם מענדל שניאורסון האדמו"ר ה"צמח צדק" מליובאוויטש. מהדורות ראשונות.
שבעה חלקים (בשמונה כרכים):
1. אורח חיים. ווילנא, דפוס האלמנה והאחים ראם, תרמ"ד 1884. [3], עו דף. חותמות: "שניאור יששכר בה"ר משה שעכטער".
2-4. יורה דעה, חלקים א-ג (בשני כרכים): חלק א – הלכות שחיטה-רבית; חלק ב – הלכות נדה-מקוואות, וביאור על תקוני מקוה שבשו"ע הרב; חלק ג – הלכות נדרים-אבלות. ווילנא, דפוס ר' ש"י פין ור' א"צ ראזענקראנץ ור' מ"מ שריפטזעטצער / דפוס האלמנה והאחים ראם, תרל"ד [1874]. חלק א: [2], פו דף (דפים מג-מד נכרכו שלא במקומם, לאחר דף פ); חלקים ב-ג: קכא; נב, יג דף. ללא דף השער של חלק ג. בכל החלקים חותמות "בית הכנסת עזרת ישראל" (כנראה בפטרבורג).
5. אבן העזר, חלק א – כרך I: הלכות אישות ועגונות; כרך II: הלכות קדושין. ווילנא, דפוס ר' יוסף ראובן ראם / ר' שמואל יוסף פין ור' אברהם צבי ראזענקראנץ, תרל"א 1870. כרך I: [2], קמז דף; כרך II: [1], פב, [1] דף. רישומים בשערים של כרך I: "שטיביל דחב"ד דליבאוויץ"; "שייך להנגיד המופלג לתהלה ולתפארת כבוד שמו תפארתו מוהר"ר דוד זינגערעוויץ" (אולי, רבי דוד ב"ר שניאור זלמן זינגרביץ מברזיל, משגיח רוחני בישיבת פונוביז' בבני ברק); "יהושע מאיר שווארץ; חותמת: "בית הספרים של עדת ישראל בלבוב".
6. אבן העזר, חלק ב – כרך I: הלכות גיטין ושמות גיטין; כרך II – הלכות גיטין, יבום וחליצה. ווילנא, דפוס ר' שמואל יוסף פין ור' אברהם צבי ראזענקראנץ, תרל"ב 1871. כרך I: [2], ק דף; כרך II: קלה דף. בכרך I חותמות: "שניאור יששכר בה"ר משה שעכטער"; הגהה למדנית בכתב יד בשולי הדף האחרון.
7. חידושים על הש"ס, "חידושים אליבא דהלכתא על שיתא סדרי משנה וגמרא". ווילנא, ר' שמואל יוסף פין, ר' אברהם צבי ראזענקראנץ ור' מ"מ שריפטזעטצער, תרל"ח 1878. [2], קצב דף.
הדפסת ספר "צמח צדק"
האדמו"ר ה"צמח צדק" היה מגדולי המשיבים בדורו, ולמעלה מאלף מתשובותיו בהלכה נדפסו בסדרת הספרים "צמח צדק". עם זאת, מרבית התשובות שכתב במשך כיובל שנים אל גדולי הרבנים ברחבי רוסיה הלבנה, אוקראינה וליטא אבדו בשריפות השונות שפקדו את העיירה ליובאוויטש במשך השנים. במשך ימי חייו ה"צמח צדק" לא מסר לדפוס את תשובותיו בהלכה, את חידושיו שבתורת הנגלה ואת מאמריו ודרושיו שבתורת החסידות. תורתו נותרה בכתב יד בלבד, והועתקה בידי מעתיקים שונים. לאחר הסתלקותו (י"ג ניסן תרכ"ו), החלו ר' חיים יעקב בר' בנימין ווידרביץ ור' שמעון ב"ר דוד להתעסק בהכנתם לדפוס של חידושיו בש"ס ופסקיו ותשובותיו על ד' חלקי שו"ע, אשר נותרו מפוזרים בעשרות כרכים שנכתבו בכתב-יד קדשו, ובעשרות כרכי ההעתקות שבידי חסידיו. תשובותיו נאספו ולוקטו אחת לאחת מידי המקבלים. רק שמונה-עשרה שנים לאחר הסתלקותו הסתיימה מלאכת האיסוף, הסידור, ההעתקה, העריכה וההדפסה של תורתו וחידושיו של האדמו"ר ה"צמח צדק" שבתורת הנגלה: תחילה יצאו לאור שני חלקים של שו"ת אבן העזר (תרל"א-תרל"ב), בהמשך בשנת תרל"ד נדפסו שלושת חלקיו של שו"ת יורה דעה, החידושים על הש"ס נדפסו בשנת תרל"ח, ולבסוף בשנת תרמ"ד נדפסו החלקים האחרונים של הסדרה – שו"ת חלק אורח חיים ושני חלקיו של "פסקי דינים". לסדרה כולה קראו המדפיסים בשם "צמח צדק", שמנינו עולה בגימטריה לשם המחבר: מנחם = צמח = 138; מענדל = צדק = 194. מעתה ואילך נתקבע גם שם האדמו"ר רבי מנחם מענדל על שם ספרו, האדמו"ר ה"צמח צדק". שלום דובער לוין, "צמח צדק – מפתחות" (ברוקלין, תשנ"ט), מבוא לסדרת "צמח צדק", עמ' 5-13.
8 כרכים. גודל משתנה: 29-33 ס"מ בקירוב. שוליים רחבים במספר כרכים. מצב כללי טוב, מספר כרכים במצב טוב-בינוני. כתמים, קמטים, קרעים ובלאי קל. קרעים ופגמים במספר דפים, משוקמים בהדבקות נייר ודבק (פגמים וקרעים חסרים גדולים בשולי דפי השער של אבן העזר, חלק א, כרך I). סימני עש במספר כרכים (בעיקר בכרך הראשון). רישומים וחותמות. כריכות חדשות.
כרך הכולל שלושה מספרי חסידות חב"ד (בכרך אחד):
• ספר אור הגנוז לצדיקים, הנהגות ומאמרי חסידות על פרשיות התורה, מאת רבי אהרן כ"ץ מאפטא אב"ד זעליחוב ובילגוריא (בעל "כתר שם טוב"). [למברג (לבוב), דפוס פייגה גראשמאן בהנהלת דוד הירש שרענציל, תרי"א 1850]. מהדורה שניה. עם הסכמת המגיד מקוז'ניץ (מהמהדורה הראשונה). נדפס לראשונה כשלוש שנים לאחר הדפסת ספר התניא (בשנת תקנ"ז), והמחבר, מגדולי צדיקי החסידות, מתבסס במקומות רבים על ספר התניא. כמעט בכל פרשה מצטט המחבר מדברי התניא ובונה עליו את יסודותיו.
המחבר, רבי אהרן הכהן מאפטא, בן דורו של רבי אלימלך מליז'נסק ותלמיד החוזה מלובלין. מחבר ספר "כתר שם טוב" – ספר הליקוטים הנודע מתורת הבעש"ט, וסידור "תפילה ישרה – כתר נהורא". ספרו "אור הגנוז לצדיקים" נדפס לראשונה בעילום שם המחבר. על הספר ראה: חיים ליברמן, כיצד חוקרים חסידות בישראל, בתוך ספרו אהל רח"ל, א', ניו יורק תש"ם, עמ' 7-11; הרב דוד צבי הילמן, אגרות בעל התניא ובני דורו, ירושלים תשי"ג, עמ' קיח-קכ.
חתימה בדף השער: "מרדכי שלמה הלוי בהרב מוה' יהודא מלוברטוב"; חותמת (באותיות לועזיות) בדף המגן הקדמי של רבי מרדכי ש. הלפרין.
– כרוך עם:
• ספר "קונטרס ההתפעלות", ביאור סוגי "התפעלות" בעבודת השם על פי דרך החסידות, מאת האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש. [זאלקווא?, תקצ"א?]. הקונטרס נכתב בשנת תקע"ד, כמענה לדרכו המנוגדת של הרה"ק רבי אהרן מסטרשלה.
• "קונטרס קטן מעניני הבחירה", מאת האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש. [זאלקווא?, תקצ"א?]. בכותרות הדפים נקרא "שער הבחירה". פרטי הדפוס של שני הקונטרסים נרשמו ע"פ ספר התולדות לאדמו"ר האמצעי (ברוקלין, תשל"ו), עמ' 191. וראה גם: ספר "שערי תשובה" (ברוקלין, תשנ"ה), רשימת הדפוסים, "קונטרס קטן מעניני בחירה – שער הבחירה", אות ב', עמ' 456 [שם מציין כי יתכן ש"קונטרס קטן מעניני בחירה" נדפס בזאלקווא בשנת תקפ"ו – כלומר, שהקונטרס נדפס עוד בחיי המחבר האדמו"ר האמצעי]. במפעל הביבליוגרפיה נרשם: [קניגסברג, תר"י בערך].
אור הגנוז לצדיקים: [60] דף. קונטרס ההתפעלות וקונטרס קטן מעניני הבחירה: ד, ט-כא, [1] דף; ח, [1] דף. 20 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ופגמים קלים. רישומים וחותמות. כריכה ישנה, עם שדרת עור, פגומה ובלויה; קרעים חסרים בשולי השדרה.
אוסף מגוון של חמישה ספרי הלכה וחסידות מאת תלמידי בעל התניא וחסידי אדמו"רי חב"ד הראשונים:
• ספר עמודי גולה, ספר מצוות קטן (סמ"ק) לרבי יצחק מקורביל. ליאדי, דפוס ברוך בן אליהו, יצחק בן שמואל ומשה בן נפתלי הערץ סג"ל, [תקס"ה 1805]. ללא דף השער (עם הסכמת האדמו"ר הזקן בעל התניא). הגהות קצרות בכתב יד בשולי כמה דפים.
הספר העברי היחיד שנדפס בליאדי, עיר מושבו של האדמו"ר הזקן בעל התניא והשו"ע – הספר נדפס על ידי המדפיסים משקלוב, שניסו לייסד בית דפוס בעיר ליאדי, אך שבו עם בית דפוסם לשקלוב לאחר ניסיון יחיד זה שלפנינו (ראה אודות בית דפוס זה, פרידברג, תולדות הדפוס העברי בפולניה, עמ' 137. קיז, קטז-קיז דף).
ב-קיז, קטז-קיז דף. חסר דף השער (עם ההסכמות). פגינציה משובשת. 20 ס"מ בקירוב. נייר כחלחל בחלקו. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמים כהים. עקבות רטיבות. קמטים ובלאי. סימני עש רבים עם פגיעות בטקסט. הדבקות נייר לחיזוק בשולי הדפים הראשונים, עם פגיעות בטקסט. רישומים. כריכה חדשה.
• ספר שארית יהודה, שלחן ערוך הלכות מליחה (סימנים סט-עד), עם ביאור, ושו"ת בארבעת חלקי שלחן ערוך, מאת רבי יהודה ליב, מגיד מישרים ומורה צדק דק"ק יאנאוויטש (אחיו של האדמו"ר הזקן בעל התניא והשו"ע). ווילנא, דפוס ר' מנחם מן ב"ר ברוך ור' שמחה זימל ב"ר מנחם נחום, תר"א 1841. מהדורה ראשונה. הובא לדפוס על ידי נכד המחבר ר' זאב וואלף ב"ר ישעיה.
[1], מט דף. 22 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמים כהים גדולים (בעיקר בשולי דף השער והדפים הראשונים והאחרונים). עקבות רטיבות. קמטים ובלאי. קרעים חסרים במספר דפים (בהם קרע חסר בדף השער), עם פגיעות בטקסט (מסגרת השער הושלמה במילוי נייר ובצילום). חיתוך דפים על גבול הטקסט, עם פגיעה בטקסט במספר דפים. רישומים וחותמות. כריכה חדשה.
• ספר פלח הרמון, מאמרי חסידות על חומש בראשית ועל חנוכה, בדרך חסידות חב"ד, מאת המשפיע ר' הלל הלוי מאליסוב אב"ד פאריטש ובאברויסק (ר' הלל פאריטשער). ווילנא, דפוס ש"י פין, א"צ ראזענקראנץ ומ"מ שריפטזעטצער, [תרמ"ז] 1887. מהדורה ראשונה. עם הסכמות שבעה מנכדי האדמו"ר בעל ה"צמח צדק": בני המהר"ש מליובאוויטש – הרז"א ור' מנחם מענדל; בני המהרי"ל מקאפוסט – ה"מגן אבות" ורבי שמריה נח מבאברויסק; בני הרחש"ז מליאדי – המהרי"ד מליאדי וגיסו רבי לוי יצחק גוטרמן מסיראטשין; רבי מרדכי (בן ר' ברוך שלום) שניאורסון. כמו כן, בספר הסכמות כמה מחשובי רבני רוסיה, בהם הסכמת רבי אברהם דוד לאוואט (זקנו של הרבי מליובאוויטש).
VIII עמ', [1], ב-קמ דף. 26 ס"מ. שוליים רחבים. מצב טוב. כתמים קלים. קרעים קלים במספר דפים. כריכה חדשה.
• ספר זכר יהודה, שאלות ותשובות על ד' חלקי שו"ע, מאת רבי יהודה ליב זלקינד (ר' ליב בטלן) אב"ד ווילקומיר ודננבורג (דווינסק) – מגדולי חסידי אדמו"ר הזקן בעל התניא ובנו האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש, ועמיתו וריעו של האדמו"ר בעל ה"צמח צדק" מליובאוויטש. ברדיטשוב, דפוס יעקב שעפטיל, [תרמ"ט] 1889. מהדורה ראשונה.
[2], VIII עמ', סב דף; IV עמ', יח דף. 29 ס"מ. מצב טוב. כתמים ופגמים קלים. כריכה חדשה.
• שו"ת תורת חסד, חלק ב, על שו"ע אבן העזר וביאורי סוגיות הש"ס, מאת רבי שניאור זלמן פרדקין אב"ד פולוצק ולובלין, מגדולי רבני חב"ד ומחשובי תלמידי ה"צמח צדק" מליובאוויטש. ירושלים, דפוס יצחק גאלדמאן, תרס"ט 1909]. מהדורה ראשונה.
[3], ו, ט-י, ט-קיז, [5] דף. 32 ס"מ בקירוב. מצב כללי טוב. קרעים חסרים בשולי דף השער, עם הדבקות רצועות נייר-דבק לחיזוק. כריכה חדשה.
ספר מגן אבות, מאמרי חסידות על פרשיות התורה והמועדים, שיר השירים, ליקוטים על נ"ך ודרושים לחתונה, מאת האדמו"ר רבי שלמה זלמן שניאורסון מקאפוסט, נכד ה"צמח צדק" מליובאוויטש. ברדיטשוב, דפוס חיים יעקב שעפטיל, תרס"ב 1902. מהדורה ראשונה. סט שלם; שבעה חלקים בשבעה כרכים; שני שערים לכל חלק.
ששת החלקים הראשונים כוללים מאמרים שנדפסו מכתב-יד המחבר. המאמרים בחלק השביעי נדפסו מרשימות "השומעים המובהקים", והמחבר "הגיהם ותקנם בכתב-יד קדשו".
בראש חלק א' הקדמת המו"ל, בן המחבר ר' יהודה ליב שניאורסון, הכותב: "וקראנו את הספר בשם מגן אבות להיותו נושא את מספר שמו הקדוש שלמה זלמן". בהקדמתו מביא המו"ל את דברי אביו ה"מגן אבות": "אני נזהר לבלי לשנות מלשונו הזהב של אאזמו"ר [ה"צמח צדק"] נ"ע, שהוא היה שומר לשונו הזהב של אדמו"ר הזקן נ"ע כמו שקבל מהרב המגיד [ממזריטש] נ"ע והרב המגיד מהבעש"ט, וכשאני שומר לשונו הזהב של אאזמו"ר נ"ע הנה על לשוני דברי קדשם של כל רבותינו הנ"ל". בהגהת והדפסת הספר נטל חלק ר' חיים מאיר היילמן (מחבר ספר "בית רבי"), מחסידי חב"ד-קאפוסט.
בהגהת והדפסת הספר נטל חלק ר' חיים מאיר היילמן (מחבר ספר "בית רבי"), מחסידי חב"ד-קאפוסט.
בדפי השער של שלושת החלקים ה-ז, חתימות: "משה בנימין מלמד הלוי מליבאוויץ מייטין" / "משה בנימין מליבאוויץ מייטין" / "משה בנימין מלמד הלוי" – רבי משה בנימין ב"ר ברוך שמעון הלוי מייטין (נפטר תר"צ), מלמד דרדקי בליובאוויטש, ומורו ורבו של האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש בילדותו (ראה ספר התולדות אדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש, א, עמ' 70-71, ושם: "משה בנימין מלמד דרדקי, איש כבן ארבעים, ירא שמים ובקי באגדות ובספרי מוסר...". בסוף ימיו עבר לארצות הברית.
בשלושת הכרכים האלו (ה-ז) מופיעות גם חותמות: "הרב אליהו סימפסאן – ברוקלין" – רבי אליהו ייאכיל סימפסון (תרמ"ט – כסלו תשל"ז), מראשי ה"חוזרים" אצל אדמו"ר הרש"ב בליובאוויטש, מזכירו של האדמו"ר הריי"ץ ונאמן ביתו של הרבי מליובאוויטש; היה ממנהלי מוסדות חסידות חב"ד בארה"ב.
שבעה חלקים בשבעה כרכים.
• כרך א (בראשית): [4], מח דף.
• כרך ב (שמות): [2], נז דף.
• כרך ג (ויקרא): [2], נ, 2] דף.
• כרך ד (במדבר): [2], פ דף.
• כרך ה (דברים): [2], קה, [1] דף.
• כרך ו (שיר השירים, לקוטים ודרושים לחתונה): [2], מט דף.
• כרך ז (הוספות מהעתקות השומעים ומפתחות הפסוקים): [2], עד, [1]; טו דף.
30-32 ס"מ בקירוב. שוליים רחבים בחלק מהכרכים. מרבית הכרכים במצב כללי טוב, מספר כרכים במצב בינוני. כתמים (כתמים קשים וכהים במספר מקומות). סימני עש בחלק מהדפים (סימני עש רבים בדפים האחרונים של חלק ג, עם פגיעות בטקסט). קרעים, בהם קרעים חסרים (קרעים חסרים גדולים בדף השער של חלק א, עם פגיעות במסגרת השער, משוקמים במילוי נייר עם השלמה בצילום). הדבקות נייר ורצועות דבק סלוטייפ לחיזוק בשולי מספר דפים (קרעים מחוזקים ברצועות דבק סלוטייפ בדף השער של חלק ה). רישומים וחותמות. כריכות חדשות ותואמות.
המחבר, האדמו"ר רבי שלמה זלמן שניאורסון מקאפוסט (תק"צ-תר"ס), בנו בכורו של האדמו"ר רבי יהודה ליב (המהרי"ל) מקאפוסט, "דור חמישי לנשיאי חב"ד". סביו אדמו"ר ה"צמח צדק" מליובאוויטש קירבו מאוד ונהג ללמוד עמו נגלה וחסידות: "בערך שנת תר"כ לקחו רבינו אליו שיהיה אצלו עמו במחיצתו והיה לומד עמו נגלה וד"ח ולא מש מאהלו עד כי גלה לו כל סתרי חכמתו... והיה נחשב אצל רבינו כאחד מבניו" (בית רבי, חלק ג, פרק ח, עמ' טז). עוד בחיי ה"צמח צדק" היו החסידים משחרים לפתחו של רבי שלמה זלמן, להאזין כיצד הוא חוזר בהרחבה ובטוב טעם על מאמרי החסידות שאמר סביו ה"צמח צדק" (שם). היה מתחכך בגדולי החסידים ושמע חסידות מר' אייזיק הומלער ומר' הלל פאריטשער. לאחר הסתלקות ה"צמח צדק", הכתירו רוב חסידי חב"ד לאדמו"ר עליהם את אביו רבי יהודה ליב (המהרי"ל) מקאפוסט. רבי יהודה ליב נפטר כחצי שנה בלבד לאחר הסתלקות אביו ה"צמח צדק", בחשון תרכ"ז, ועל מקומו התמנה רבי שלמה זלמן שהנהיג את עדת חסידי חב"ד-קאפוסט במשך קרוב ל-34 שנים. לאחר פטירתו נדפס חלק קטן ממאמריו בסדרת הספרים "מגן אבות" שלפנינו.
הרבי מליובאוויטש אמר על מאמרי ה"מגן אבות" שהם "געשמאקע מאמרים" [מאמרים ערבים], ושהם מיוסדים על תורת ה"צמח צדק" (המלך במסיבו, ב, עמ' פד).
על הגותו המיוחדת והמעמיקה, כתב הסופר ואיש הרוח ר' הלל צייטלין, במכתב לידיד: "איעצך להשיג את הספר 'מגן אבות' מהצדיק מקאפוסט, וללמוד שם בעיון בהגבהת הלב, את המאמרים על פסוק ויכל אלוקים... וביחוד את הדרוש לפרשת שמיני, שמאחד הוא מסר נורא עם שעשוע חב"די מסתורי שקשה למצוא כמוהו. אם תקרא כל אלו המאמרים לא בהעברה בעלמא כפי שנוהגין, כי אם בעיון עמוק בהדרגה ובסדר, מובטחני שישיב לי תודה עמוקה בעד עצתי זאת" (הרב, ליקווד תשע"ה, עמ' תשנג).
ארבעה ספרים מאת רבי אברהם צבי ברודנא אב"ד ברעזין, מחסידי האדמו"ר בעל ה"צמח צדק" מליובאוויטש, עם הקדשות ומכתבים בכתב-יד וחתימת המחבר:
1-2. ספר קיצור תניא, "של רבנו הגדול האדמו"ר הזקן [רבי שניאור זלמן] מלאדי נ"ע זי"ע, מראשו ועד סופו, עד סוף קונטרס אחרון, על סדר הפרקים, גם קיצור דקיצור מכל פרק על כל עמוד...", מאת רבי אברהם צבי ברודנא. ירושלים, דפוס הדפוס החדש, תרפ"ד [1924].
- כרוך עם "קונטרס לקוטים באורים על סה"ק 'לקוטי אמרים' הנקרא תניא לכ"ק האדמו"ר מלאדי", מאת רבי אברהם צבי ברודנא. ירושלים, דפוס הר"ש הלוי צוקרמן, תרפ"ב [1922]. בסוף הקונטרס "רשימה בענין שחסידי חב"ד עושים את יום יו"ד וי"ט לחדש כסליו לזכר שבימים אלו אירעו נסים להאדמורי"ם הזקנים ולכללות חב"ד...".
בצדה הפנימי של הכריכה הקדמית, מודבק מכתב בכתב-ידו וחתימתו של המחבר, רבי אברהם צבי ברודנא, אל רבי מרדכי זירקין, מזמן הדפסת החיבור.
[4], ק עמ'; [1], יג דף. 18 ס"מ. מצב טוב. כריכה מודפסת מקורית (כרוכה בתוך כריכה חדשה).
3. ספר חסד לאברהם השלישי, חידושים על הש"ס, מאת רבי אברהם צבי ברודנא. ירושלים, דפוס חיים צוקרמן, תרצ"ב [1932]. בדף המגן הקדמי, מכתב בכתב-ידו וחתימתו של המחבר, רבי אברהם צבי ברודנא, מזמן הדפסת החיבור.
[4], כב, [2] עמ’. 19 ס"מ. נייר יבש ושביר. מצב בינוני-טוב. קרעים קלים. הדבקת נייר לחיזוק בשולי דף השער. מרבית הדפים מנותקים. כריכה חדשה.
4. ספר חסד לאברהם הרביעי, חידושים על הש"ס, עם קונטרס קיצור כוונת התפילה, מאת רבי אברהם צבי ברודנא. ירושלים, דפוס חיים צוקרמן, תרצ"ג [1933]. בצדה הפנימי של מעטפת הנייר נדפס מכתב אדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש, אל המחבר – מכתב תודה על שנתן לו במתנה מכתב בכתי"ק של אדמו"ר ה"צמח צדק" מליובאוויטש (מכתב ה"צמח צדק" נדפס לאחר הקדמת המחבר בראש הספר).
במעטפת הקדמית, רישום הקדשה עצמית על קבלת הספר מידי המחבר, מאת המקבל ר' יעקב לפה מחיפה; חותמות וחתימות ר' אלימלך לפה.
[2] דף, יח, [2] עמ’. מעטפת נייר (מודפסת בצדה הפנימי). 21 ס"מ בקירוב. נייר יבש ושביר. מצב בינוני-טוב. כתמים וקמטים. קרעים, בהם קרעים חסרים קטנים בשולי המעטפת ודף השער (עם הדבקת נייר בשולי דף השער). כריכה חדשה.
הרב החסיד רבי אברהם צבי הירש ברודנא
(תר"י-תרצ"ו), מחסידי האדמו"ר בעל ה"צמח צדק" מליובאוויטש ובהמשך מחסידי חב"ד-קאפוסט. התחנך בישיבת וולוז'ין ויצק מים על ידי הגאון הנצי"ב, שחיבבו וכתב עליו: "שיהיה מגדולי ישראל". נסמך לרבנות על ידי רבי יצחק אלחנן ספקטור ורבני ווילנא. בשנת תרנ"ג התמנה לרבנות קופישאק שבליטא, ובשנת תרס"ב התקבל לרבנות העיר ברעזין שברוסיה הלבנה. בשנות מלחמת העולם הראשונה עבר למוסקבה. בשנת תרפ"ב עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים. היה קשור לאדמו"רי חב"ד. בשנת תרס"א ביקר אצל אדמו"ר הרש"ב בליובאוויטש ובהמשך עמד בקשרי מכתבים עם האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש. השתתף בכתיבת חידושי תורה בכתבי עת תורניים שונים, וחיבר מספר ספרים בהלכה ובחסידות: שו"ת "ברכת אברהם", "לחם ערב", "מגני אברהם", "חסד לאברהם", "קיצור תניא", ועוד.