ספר לקוטי תורה, דברי חסידות והדרכות ישרות, מאת האדמו"ר רבי מרדכי טברסקי, המגיד מטשרנוביל. לבוב (למברג), דפוס יעקב משולם ניק, תרל"ד 1874.
עם הסכמות רבי יוסף שאול הלוי נאטהנזאהן אב"ד לבוב והאדמו"ר רבי חיים הלברשטאם אב"ד צאנז (ממהדורת לעמבערג 1865), והסכמת האדמו"ר רבי אברהם יעקב מסדיגורה (מהמהדורה הראשונה, טשערנוביץ, תר"כ).

[40] דף. 22.5 ס"מ. נייר כהה בחלקו. מצב בינוני-טוב. כתמים. עקבות רטיבות עם סימני עובש קלים. קרעים וקרעים חסרים קטנים, עם פגיעות בטקסט במספר מקומות. רישומים. מעטפת נייר ישנה.

מהדורה זו לא נרשמה במפעל הביבליוגרפיה, אולם מופיעה שם מהדורה אחרת דומה, שנדפסה באותו הדפוס ובאותה העיר בשנת תרל"ה 1875.

ספר המקנה, "והוא חלק שני מספר הפלאה, חידושי הלכות ואגדות" – על מסכת קידושין, מאת הגה"ק רבי פנחס הלוי הורביץ אב"ד פרנקפורט דמיין. אופיבאך, דפוס צבי הירש סג"ל שפיץ מפ"ב, תקס"א [1801]. מהדורה ראשונה שנדפסה בחיי הגאון המחבר.

בדף השער, הקדשה עצמית בכתב-יד, על קניית הספר מאת נין המחבר: "זה הספר קניתי מאת הבחר החתן ר' אלעזר הארוויץ בן הגאון הרב דוד העשיל מפ"פ, בעד י"ב זהו'...", ולאחריה חתימה של "איצק ש"ב מפ'קירכען Frauenkirchen" – יתכן שזו חתימת הגאון הנודע רבי יצחק איצק שוסבורג-פרנקל אב"ד רגנדורף ופרוינקירכן (נפטר תקצ"ח; נכד רבי פרץ פרנקל אב"ד געדינג שנפטר בשנת תקל"ג), שהעמיד תלמידים חשובים ובהם בן-אחותו רבי משה שיק (המהר"ם שיק ורבי אברהם שאג אב"ד קויברסדורף.
הבחור צאצא המחבר – שהספר הגיע מידיו, הוא הגאון רבי אלעזר הלוי הורביץ בעל "יד אלעזר" (תקס"ד-תרכ"ח), תלמיד ה"חתם סופר" [בשנות התק"ע-תק"פ בקירוב], ומשנת תקצ"ט החל לכהן ברבנות בעיר וינה, ולאחר מכן נתמנה לרב ואב"ד וינה. אביו היה הגאון רבי דוד יהושע העשיל הורביץ מפרנקפורט, אב"ד פרוינקירכן (נפטר כסלו תקפ"ה), שהיה בנו של הגאון רבי צבי הירש הלוי הורביץ אב"ד פרנקפורט דמיין, בנו של המחבר בעל ה"הפלאה".

בעל ה"הפלאה", הגאון הקדוש רבי פנחס הלוי איש הורוויץ (תצ"א-תקס"ה), כיהן בצעירותו ברבנות בערים ויטקוב ולכוביץ, ובאותה תקופה היה מגדולי תלמידיו של "המגיד ממזריטש", יחד עם אחיו הגה"ק רבי שמעלקא אב"ד ניקלשבורג. בשנת תקל"ב עבר לגרמניה והחל לשמש ברבנות פרנקפורט דמיין, שם כיהן למעלה משלושים ושלוש שנים. בישיבתו העמיד תלמידים הרבה, שהמפורסם שבהם הוא תלמידו המובהק הגאון בעל ה"חתם סופר".

[5], רנו דף. 32.5 ס"מ. מצב משתנה, מרבית הדפים במצב טוב-בינוני, חלק מהדפים במצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש (במספר דפים סימני עש רבים), עם פגיעות בטקסט. כריכה חדשה.

הספר הקדוש נועם אלימלך, דרושי חסידות על התורה, מאת האדמו"ר הקדוש רבי אלימלך מליז'נסק – אוסף של ארבע מהדורות שונות, שנדפסו בלבוב (למברג), בשנים תרי"ח-תרל"ו:
• ספר נועם אלימלך. למברג (לבוב), דפוס D. H. Schrenzel, תרי"ח 1858.
• ספר נועם אלימלך. למברג (לבוב), דפוס בעריל ליב נעכליס, תרכ"א 1861. חותמות של "לייבוש גראצקי, ווארשא".
• ספר נועם אלימלך. למברג (לבוב), דפוס אברהם ניסן זיס, תרכ"ג 1863. חותמת "ה"ק יוסף צבי פריעדמאן מקאשוי".
• ספר נועם אלימלך. למברג (לבוב), דפוס Pessel Balaban, תרל"ו 1875. חתימות וחותמות של רבי "ישראל אפרים פישל שרייבער, אב"ד דק"ק ה' נאנאש" – בעל "אפסי ארץ", תלמידם של ה"חתם סופר", ה"דברי חיים", ה"ישמח משה" וה"אך פרי תבואה".
הגאון רבי ישראל אפרים פישל שרייבר [סופר], אב"ד נאנאש (תקפ"ב-תרנ"ט, אנצי' לחסידות, ב, עמ' תקפ"ד-תקפ"ה; החתם סופר ותלמידיו, עמ' רעח-רפ). אבי אמו היה חתן של רבי ישראל יהודה טייטלבוים – אחיו היחיד של ה"ישמח משה". רבי אפרים פישל היה תלמידם המובהק של דודו זקנו בעל ה"ישמח משה", של ה"חתם סופר", של ה"דברי חיים" מצאנז, ושל האדמו"ר רבי צבי הירש אב"ד ליסקא, בעל "אך פרי תבואה". היה ידיד נפשו של האדמו"ר בעל ה"ייטב לב" מסיגט, "והוא [הייטב לב] היה יודעו ומכירו עוד מימי עלומיו, בהיות אור שמשו זורח באוהעל" (מתוך הקדמת חתנו לספר "אפסי ארץ"). בשנת תרכ"ב התמנה לרבה של נאנאש שבהונגריה, שם כיהן ברבנות שלושים ושמונה שנה עד לפטירתו. ה"ייטב לב" אמר עליו: "בכל רבני המדינה [הונגריה] בימינו אלה, אינני רואה איש גדול המעלה כמו הרב מנאנאש, מלא תורה וחכמה ויראה קודמת וגדולה" (שם). מכתביו נדפס לאחר פטירתו ספר "אפסי ארץ", שלושה חלקים, על התורה (מונקאטש תר"ס-תרע"ב).

הספר הקדוש "נועם אלימלך" היה מראשוני ספרי החסידות, ונחשב עד היום לאחד מספרי היסוד של תורת החסידות. בספר זה מופיעים עיקרי שיטתו של רבי אלימלך מליז'נסק בתורת החסידות, טהרת המחשבה והדבקות בהשי"ת. חמשה תלמידים היו לרבי אלימלך מליז'נסק, ומהם התפשטה תורת החסידות בכלל ישראל: ה"חוזה מלובלין", המגיד מקוזניץ, רבי אברהם יהושע העשיל מאפטא, רבי אייזיק מקאליב ורבי מנדל מרימנוב.
מאז צאתו לאור נתקדש הספר בעיני כל, עד אשר תלמידו רבי מנדל מרימנוב היה אומר שרק ביום השישי לאחר הטבילה לכבוד שבת קודש אפשר להבין קצת ברעיונותיו הנעלים והטהורים. המגיד מקוז'ניץ לא היה מקבל את השבת עד שהיה מעיין בספרו של רבו (אנצי' לחסידות, א, עמ' רלו). המגיד מקוז'ניץ היה אומר שהרבי ר' אלימלך היה מתגלה – לאחר פטירתו – אל תלמידו רבי נפתלי מרופשיץ כדי ללמדו את הספר נועם אלימלך (אגרא דבי הילולי, אשדוד תשנ"ט, עמ' רנ). בעל ה"דברי חיים" מצאנז אמר פעם שהוא יכול לעשות פירוש על הספר נועם אלימלך כדרך שעשה הבית יוסף על הטור, שכל כך הרבה עמקות מונח בזה (שם, עמ' רלה). האדמו"ר רבי אליעזר מדזיקוב "ראה פעם אחת בחלומו בית מלא ספרים... ואמרו לו שספר הזה הוא ס' נועם אלימלך, וכל הספרים שרואה בבית הזה הם פירושים על הספר נועם אלימלך" (אהל אלימלך, עמ' 80, אות קצג). הרב הקדוש רבי אייזיק מקאליב "כתב כמה מאות ניירות פירוש על ספר הקדוש נועם אלימלך, ושמע בת קול איך הרהבת בנפשך עוז לעשות פירוש על הנועם אלימלך, הלא מלאכים ושרפים מייגעים את עצמם להבין אות אחת או תיבה אחת בספר הקדוש" (שם, אות קצד).
ספר זה נדפס במהדורות רבות (עד שנת תשמ"ב נדפסו ממנו למעלה מחמישים מהדורות, ומאז נדפסו ממנו עוד עשרות מהדורות). רבים מחזיקים את הספר כסגולה, וישנן מהדורות מיניאטוריות מיוחדות שנדפסו כדי להשתמש בו כקמע לשמירה ולהצלחה. רבים נוהגים להניחו כסגולה וכשמירה למראשות החולים כדי שיחלימו במהרה וינצלו מכל פגע רע. ידועה סגולת הספר לישועת יולדות המתקשות בלדתן [בכמה ממחלקות הלידה בבתי החולים היהודיים בעולם, נמצאים בחדרי הלידה ספרי נועם אלימלך (נתונים בנרתיקי קטיפה), המונחים שם לשם סגולה ללידות קלות]. סגולה זו כבר מוזכרת בספר "שלחן מלכים" לרבי משה צבי לנדא מקליינווארדין הכותב בדיני יולדת: "וכבר נתפשט המנהג להניח ספר מכורך במפה תחת ראש האשה שאחזוה צירי לידה – ונוהגים להניח ספר הקדוש נעם אלימלך וספר הקדוש אור החכמה" (מהדורת ברגסס, תרצ"א, דף לח/2 -לט/1).

4 ספרים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.

ספר נועם אלימלך, דרושי חסידות על התורה, מאת האדמו"ר רבי אלימלך מליז'נסק. ניו יורק, דפוס האחים שלזינגר, [תש"ב 1942]. בהוצאת המו"ל רבי יהושע וואגשאהל. חלק מהמילים בדף השער נדפסו בדיו אדומה.
ספר סגולה "למשמרת הצלחה". בדף [2] מכתב הסכמה של האדמו"ר מליובאוויטש רבי יוסף יצחק שניאורסון, מתאריך ט' שבט תש"א, עם הברכה הנדירה שהעניק הריי"ץ לקוני הספר, להיות להם "למשמרת הצלחה": "...אודות הדפסת הספר הקדוש 'נועם אלימלך', בודאי הוא דבר נעלה במאד ובטח ירבו, בעה"י, הקונים להיות להם למשמרת הצלחה... וראוי הדבר לעשות מבוא הדור".
בסוף ההסכמה פקסימיליה של חתימת יד קדשו. [מכתב זה נדפס באגרות קודש להריי"ץ, חלק ה', אגרת א'שסז. יש לציין שהסכמות לספרים מאדמו"ר הריי"ץ הן נדירות במיוחד, ובימי חייו נתן רק הסכמות בודדות].

הסכמה זו של הריי"ץ נדפסה בעותק שלפנינו בצדו הימני-עליון של העמוד השני, לצד מסכימים אחרים (ידועים עותקים אחרים ממהדורה זו, בה נדפסה ההסכמה על פני עמוד שלם).
מצורפים שלושה מכתבים רשמיים (אחד מהם – עם חתימת ידו, מודבק לצד דף ההסכמות) מאת המו"ל רבי יהושע וואגשאהל – האדמו"ר מפריסטיק, ביידיש ובאנגלית, בעניין קניית הספר.

הספר הקדוש "נועם אלימלך" הוא מראשוני ספרי החסידות ונחשב עד היום לאחד מספרי היסוד של תורת החסידות. בספר מופיעים עיקרי שיטתו של רבי אלימלך מליז'נסק בתורת החסידות, טהרת המחשבה והדבקות בהשי"ת. מסורת בקרב זקני חסידי חב"ד מספרת בשם האדמו"ר הזקן בעל התניא: "כי בעוד שספרו [ספר התניא] הוא ספרן של בינונים, הרי ה'נועם אלימלך' הוא ספרן של צדיקים" (ספר אור יקרות, א, ירושלים תשנ"ח, עמ' רנ).
מאז צאתו לאור נתקדש הספר בעיני כל ונדפס במהדורות רבות (עד שנת תשמ"ב נדפסו ממנו למעלה מחמישים מהדורות, ומאז נדפסו ממנו עוד עשרות מהדורות). רבים מחזיקים את הספר כסגולה, וישנן מהדורות מיניאטוריות מיוחדות שנדפסו כדי להשתמש בו כקמע לשמירה ולהצלחה. רבים נוהגים להניחו כסגולה וכשמירה למראשות החולים כדי שיחלימו במהרה וינצלו מכל פגע רע. ידועה סגולת הספר לישועת יולדות המתקשות בלדתן.

[7] דף, רלא, [1] עמ'. 28 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קרעים בשולי מספר דפים. קרעים וקרעים חסרים בשולי שני הדפים המנותקים המצורפים מהמו"ל. כריכת עור חדשה.

ספר מנורת זהב, פנינים מתורת הרה"ק רבי זושא מאניפולי, בעריכת רבי נתן נטע הכהן דונר אב"ד קאלביעל. שתי מהדורות:
• ספר מנרת זהב. וורשא, דפוס אברהם יוסף קליימאן, [תרס"ב] 1902. מהדורה ראשונה.
136 עמ'. 22 ס"מ. נייר יבש. מצב כללי טוב. כתמים. קרעים בשולי מספר דפים, משוקמים בחלקם בנייר דבק. חתימה וחותמות. כריכת עור חדשה.

• ספר מנרת זהב. פיעטרקוב, דפוס חנוך העניך פאלמאן, תרפ"ח 1929[!].
חתימה של "אברהם טאבענבלאט, לובלין".
136 עמ'. 22 ס"מ. נייר יבש. מצב כללי טוב. כתמים. קרעים בשולי מספר דפים. חותמות. כריכה חדשה.

מהדורת פיעטרקוב תרפ"ח, לא רשומה במפעל הביבליוגרפיה ובספרייה הלאומית.