מכירה פומבית 055 מכירה מקוונת: ספרי קודש, חסידות וקבלה – דפוסי ירושלים – מכתבים – חפצים
- (-) Remove חבד filter חבד
- חב (36) Apply חב filter
- חסידות (36) Apply חסידות filter
- חב"ד (36) Apply חב"ד filter
- chabad (36) Apply chabad filter
- דברי (21) Apply דברי filter
- מליובאוויטש (21) Apply מליובאוויטש filter
- מכתבים, (21) Apply מכתבים, filter
- מכתבים (21) Apply מכתבים filter
- חלוקות (21) Apply חלוקות filter
- וחלוקות (21) Apply וחלוקות filter
- והרבי (21) Apply והרבי filter
- הרייץ (21) Apply הרייץ filter
- הריי (21) Apply הריי filter
- דפוס (21) Apply דפוס filter
- אדמור (21) Apply אדמור filter
- אדמו (21) Apply אדמו filter
- אדמו"ר (21) Apply אדמו"ר filter
- הריי"ץ (21) Apply הריי"ץ filter
- ו"חלוקות" (21) Apply ו"חלוקות" filter
- and (21) Apply and filter
- item (21) Apply item filter
- letter (21) Apply letter filter
- lubavitch (21) Apply lubavitch filter
- print (21) Apply print filter
- rayatz (21) Apply rayatz filter
- rebb (21) Apply rebb filter
- the (21) Apply the filter
- מיוחסים (15) Apply מיוחסים filter
- ספרי (15) Apply ספרי filter
- עותקים (15) Apply עותקים filter
- book (15) Apply book filter
- import (15) Apply import filter
- of (15) Apply of filter
- ownership (15) Apply ownership filter
ספר מגן אבות, מאמרי חסידות על פרשיות התורה והמועדים, שיר השירים, ליקוטים על נ"ך ודרושים לחתונה, מאת האדמו"ר רבי שלמה זלמן שניאורסון מקאפוסט, נכד ה"צמח צדק" מליובאוויטש. ברדיטשוב, דפוס חיים יעקב שעפטיל, תרס"ב 1902. מהדורה ראשונה. סט שלם; שבעה חלקים בשבעה כרכים; שני שערים לכל חלק.
ששת החלקים הראשונים כוללים מאמרים שנדפסו מכתב-יד המחבר. המאמרים בחלק השביעי נדפסו מרשימות "השומעים המובהקים", והמחבר "הגיהם ותקנם בכתב-יד קדשו".
בראש חלק א' הקדמת המו"ל, בן המחבר ר' יהודה ליב שניאורסון, הכותב: "וקראנו את הספר בשם מגן אבות להיותו נושא את מספר שמו הקדוש שלמה זלמן". בהקדמתו מביא המו"ל את דברי אביו ה"מגן אבות": "אני נזהר לבלי לשנות מלשונו הזהב של אאזמו"ר [ה"צמח צדק"] נ"ע, שהוא היה שומר לשונו הזהב של אדמו"ר הזקן נ"ע כמו שקבל מהרב המגיד [ממזריטש] נ"ע והרב המגיד מהבעש"ט, וכשאני שומר לשונו הזהב של אאזמו"ר נ"ע הנה על לשוני דברי קדשם של כל רבותינו הנ"ל". בהגהת והדפסת הספר נטל חלק ר' חיים מאיר היילמן (מחבר ספר "בית רבי"), מחסידי חב"ד-קאפוסט.
בהגהת והדפסת הספר נטל חלק ר' חיים מאיר היילמן (מחבר ספר "בית רבי"), מחסידי חב"ד-קאפוסט.
בדפי השער של שלושת החלקים ה-ז, חתימות: "משה בנימין מלמד הלוי מליבאוויץ מייטין" / "משה בנימין מליבאוויץ מייטין" / "משה בנימין מלמד הלוי" – רבי משה בנימין ב"ר ברוך שמעון הלוי מייטין (נפטר תר"צ), מלמד דרדקי בליובאוויטש, ומורו ורבו של האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש בילדותו (ראה ספר התולדות אדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש, א, עמ' 70-71, ושם: "משה בנימין מלמד דרדקי, איש כבן ארבעים, ירא שמים ובקי באגדות ובספרי מוסר...". בסוף ימיו עבר לארצות הברית.
בשלושת הכרכים האלו (ה-ז) מופיעות גם חותמות: "הרב אליהו סימפסאן – ברוקלין" – רבי אליהו ייאכיל סימפסון (תרמ"ט – כסלו תשל"ז), מראשי ה"חוזרים" אצל אדמו"ר הרש"ב בליובאוויטש, מזכירו של האדמו"ר הריי"ץ ונאמן ביתו של הרבי מליובאוויטש; היה ממנהלי מוסדות חסידות חב"ד בארה"ב.
שבעה חלקים בשבעה כרכים.
• כרך א (בראשית): [4], מח דף.
• כרך ב (שמות): [2], נז דף.
• כרך ג (ויקרא): [2], נ, 2] דף.
• כרך ד (במדבר): [2], פ דף.
• כרך ה (דברים): [2], קה, [1] דף.
• כרך ו (שיר השירים, לקוטים ודרושים לחתונה): [2], מט דף.
• כרך ז (הוספות מהעתקות השומעים ומפתחות הפסוקים): [2], עד, [1]; טו דף.
30-32 ס"מ בקירוב. שוליים רחבים בחלק מהכרכים. מרבית הכרכים במצב כללי טוב, מספר כרכים במצב בינוני. כתמים (כתמים קשים וכהים במספר מקומות). סימני עש בחלק מהדפים (סימני עש רבים בדפים האחרונים של חלק ג, עם פגיעות בטקסט). קרעים, בהם קרעים חסרים (קרעים חסרים גדולים בדף השער של חלק א, עם פגיעות במסגרת השער, משוקמים במילוי נייר עם השלמה בצילום). הדבקות נייר ורצועות דבק סלוטייפ לחיזוק בשולי מספר דפים (קרעים מחוזקים ברצועות דבק סלוטייפ בדף השער של חלק ה). רישומים וחותמות. כריכות חדשות ותואמות.
המחבר, האדמו"ר רבי שלמה זלמן שניאורסון מקאפוסט (תק"צ-תר"ס), בנו בכורו של האדמו"ר רבי יהודה ליב (המהרי"ל) מקאפוסט, "דור חמישי לנשיאי חב"ד". סביו אדמו"ר ה"צמח צדק" מליובאוויטש קירבו מאוד ונהג ללמוד עמו נגלה וחסידות: "בערך שנת תר"כ לקחו רבינו אליו שיהיה אצלו עמו במחיצתו והיה לומד עמו נגלה וד"ח ולא מש מאהלו עד כי גלה לו כל סתרי חכמתו... והיה נחשב אצל רבינו כאחד מבניו" (בית רבי, חלק ג, פרק ח, עמ' טז). עוד בחיי ה"צמח צדק" היו החסידים משחרים לפתחו של רבי שלמה זלמן, להאזין כיצד הוא חוזר בהרחבה ובטוב טעם על מאמרי החסידות שאמר סביו ה"צמח צדק" (שם). היה מתחכך בגדולי החסידים ושמע חסידות מר' אייזיק הומלער ומר' הלל פאריטשער. לאחר הסתלקות ה"צמח צדק", הכתירו רוב חסידי חב"ד לאדמו"ר עליהם את אביו רבי יהודה ליב (המהרי"ל) מקאפוסט. רבי יהודה ליב נפטר כחצי שנה בלבד לאחר הסתלקות אביו ה"צמח צדק", בחשון תרכ"ז, ועל מקומו התמנה רבי שלמה זלמן שהנהיג את עדת חסידי חב"ד-קאפוסט במשך קרוב ל-34 שנים. לאחר פטירתו נדפס חלק קטן ממאמריו בסדרת הספרים "מגן אבות" שלפנינו.
הרבי מליובאוויטש אמר על מאמרי ה"מגן אבות" שהם "געשמאקע מאמרים" [מאמרים ערבים], ושהם מיוסדים על תורת ה"צמח צדק" (המלך במסיבו, ב, עמ' פד).
על הגותו המיוחדת והמעמיקה, כתב הסופר ואיש הרוח ר' הלל צייטלין, במכתב לידיד: "איעצך להשיג את הספר 'מגן אבות' מהצדיק מקאפוסט, וללמוד שם בעיון בהגבהת הלב, את המאמרים על פסוק ויכל אלוקים... וביחוד את הדרוש לפרשת שמיני, שמאחד הוא מסר נורא עם שעשוע חב"די מסתורי שקשה למצוא כמוהו. אם תקרא כל אלו המאמרים לא בהעברה בעלמא כפי שנוהגין, כי אם בעיון עמוק בהדרגה ובסדר, מובטחני שישיב לי תודה עמוקה בעד עצתי זאת" (הרב, ליקווד תשע"ה, עמ' תשנג).
ארבעה ספרים מאת רבי אברהם צבי ברודנא אב"ד ברעזין, מחסידי האדמו"ר בעל ה"צמח צדק" מליובאוויטש, עם הקדשות ומכתבים בכתב-יד וחתימת המחבר:
1-2. ספר קיצור תניא, "של רבנו הגדול האדמו"ר הזקן [רבי שניאור זלמן] מלאדי נ"ע זי"ע, מראשו ועד סופו, עד סוף קונטרס אחרון, על סדר הפרקים, גם קיצור דקיצור מכל פרק על כל עמוד...", מאת רבי אברהם צבי ברודנא. ירושלים, דפוס הדפוס החדש, תרפ"ד [1924].
- כרוך עם "קונטרס לקוטים באורים על סה"ק 'לקוטי אמרים' הנקרא תניא לכ"ק האדמו"ר מלאדי", מאת רבי אברהם צבי ברודנא. ירושלים, דפוס הר"ש הלוי צוקרמן, תרפ"ב [1922]. בסוף הקונטרס "רשימה בענין שחסידי חב"ד עושים את יום יו"ד וי"ט לחדש כסליו לזכר שבימים אלו אירעו נסים להאדמורי"ם הזקנים ולכללות חב"ד...".
בצדה הפנימי של הכריכה הקדמית, מודבק מכתב בכתב-ידו וחתימתו של המחבר, רבי אברהם צבי ברודנא, אל רבי מרדכי זירקין, מזמן הדפסת החיבור.
[4], ק עמ'; [1], יג דף. 18 ס"מ. מצב טוב. כריכה מודפסת מקורית (כרוכה בתוך כריכה חדשה).
3. ספר חסד לאברהם השלישי, חידושים על הש"ס, מאת רבי אברהם צבי ברודנא. ירושלים, דפוס חיים צוקרמן, תרצ"ב [1932]. בדף המגן הקדמי, מכתב בכתב-ידו וחתימתו של המחבר, רבי אברהם צבי ברודנא, מזמן הדפסת החיבור.
[4], כב, [2] עמ’. 19 ס"מ. נייר יבש ושביר. מצב בינוני-טוב. קרעים קלים. הדבקת נייר לחיזוק בשולי דף השער. מרבית הדפים מנותקים. כריכה חדשה.
4. ספר חסד לאברהם הרביעי, חידושים על הש"ס, עם קונטרס קיצור כוונת התפילה, מאת רבי אברהם צבי ברודנא. ירושלים, דפוס חיים צוקרמן, תרצ"ג [1933]. בצדה הפנימי של מעטפת הנייר נדפס מכתב אדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש, אל המחבר – מכתב תודה על שנתן לו במתנה מכתב בכתי"ק של אדמו"ר ה"צמח צדק" מליובאוויטש (מכתב ה"צמח צדק" נדפס לאחר הקדמת המחבר בראש הספר).
במעטפת הקדמית, רישום הקדשה עצמית על קבלת הספר מידי המחבר, מאת המקבל ר' יעקב לפה מחיפה; חותמות וחתימות ר' אלימלך לפה.
[2] דף, יח, [2] עמ’. מעטפת נייר (מודפסת בצדה הפנימי). 21 ס"מ בקירוב. נייר יבש ושביר. מצב בינוני-טוב. כתמים וקמטים. קרעים, בהם קרעים חסרים קטנים בשולי המעטפת ודף השער (עם הדבקת נייר בשולי דף השער). כריכה חדשה.
הרב החסיד רבי אברהם צבי הירש ברודנא
(תר"י-תרצ"ו), מחסידי האדמו"ר בעל ה"צמח צדק" מליובאוויטש ובהמשך מחסידי חב"ד-קאפוסט. התחנך בישיבת וולוז'ין ויצק מים על ידי הגאון הנצי"ב, שחיבבו וכתב עליו: "שיהיה מגדולי ישראל". נסמך לרבנות על ידי רבי יצחק אלחנן ספקטור ורבני ווילנא. בשנת תרנ"ג התמנה לרבנות קופישאק שבליטא, ובשנת תרס"ב התקבל לרבנות העיר ברעזין שברוסיה הלבנה. בשנות מלחמת העולם הראשונה עבר למוסקבה. בשנת תרפ"ב עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים. היה קשור לאדמו"רי חב"ד. בשנת תרס"א ביקר אצל אדמו"ר הרש"ב בליובאוויטש ובהמשך עמד בקשרי מכתבים עם האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש. השתתף בכתיבת חידושי תורה בכתבי עת תורניים שונים, וחיבר מספר ספרים בהלכה ובחסידות: שו"ת "ברכת אברהם", "לחם ערב", "מגני אברהם", "חסד לאברהם", "קיצור תניא", ועוד.
אוסף מגוון של ספרים ופריטים נוספים של חסידות חב"ד. ספרים וחוברות בהלכה ובחסידות. ווארשא, ניו יורק, וארץ ישראל, תרל"ב-תשל"ז [1872-1977]. עברית ויידיש.
• שלחן ערוך הרב, מאת האדמו"ר רבי שניאור זלמן מליאדי בעל התניא. ווארשא, דפוס יואל לעבענזאהן, תרל"ב-תרל"ג 1872. פורמט כיס. שני כרכים: כרך א (אורח חיים חלק ג – תרל"ב). כרך ב (חלק ה – תרל"ג). עותק חסר דף השער ודפים נוספים. מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, כ, עמ' 118-119.
• ספר ויכוחא רבה. ספר פולמוס. "פרעסבורג" [וורשא], תרכ"ו [1866]. חסרים [2] דף באמצע הספר. ויכוח (בדיוני) באמצעות חליפת אגרות בין חסיד למתנגד. את שיטת ה"מתנגדים" מייצג תלמיד הגאון מווילנא – ר' בנימין זאב מסלונים, ואת דרך החסידים מייצג ר' יוסף מנמירוב תלמיד רבי לוי יצחק מברדיטשוב. באגרות המתנגד ר' בנימין זאב מסלונים ובתשובות החסיד ר' יוסף מנמירוב מתבררות ומתלבנות סוגיות מהותיות הנוגעות בליבת המחלוקת בין החסידים למתנגדים – שינוי נוסח התפילה, אימוץ מנהגי האריז"ל, איסור "בל תתגודדו", אמונת חכמים, יחס הקבלה וההלכה, קדמוניות ספר הזהר, ונושאים נוספים העוסקים בדרכי ומנהגי החסידים והחסידות, ובייחוד שיטתה ודרכה של חסידות חב"ד.
• הרב מלאדי ומפלגת חב"ד, תולדות חיי האדמו"ר הזקן בעל התניא, ספריו ושיטתו וקורות מפלגת חב"ד, מאת מרדכי טייטלבוים. ורשה, הוצאת תושיה, דפוס לוין-אפשתיין / ה. אפלברג, תר"ע-תרע"ג 1910-1913. מהדורה ראשונה. שני חלקים בכרך אחד.
- בסוף חלק ב נדפס ספר "שימת עין – על דבר ידיעת הרב רבי שניאור זלמן מלאדי בחכמת ההנדסה, התכונה והטבע", מאת חיים יחיאל בארנשטיין. ללא שלושת הלוחות שבראש חלק א.
• ספר הניגונים, ניגוני חסידי חב"ד, חלק שני – כולל תווי נגינה ל-35 ניגונים (ניגון קע"ו – ניגון ר"י) וביאורים והערות למקורו ומהותו של כל ניגון, בעריכת החסיד ר' שמואל זלמנוב. ברוקלין, ניו יורק, ניח"ח, תשי"ח 1957. מהדורה ראשונה.
• סדור תורה אור ושער הכולל, חלק שני, בירור מקורותיו, נוסחאותיו ומנהגיו של אדמו"ר הזקן בסידורו (ללא הסידור), מאת רבי אברהם דוד לאוואוט [לבוט] אב"ד ניקולייב. ישראל, תשכ"ח [1968]. דפוס צילום של הוצאת ווילנא תרנ"ו.
• ספר לקוטי תורה, מאת האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי. הוצאה מתוקנת עם הוספות. ברוקלין, "אוצר החסידים", תשכ"ה [1965]. כל החלקים בכרך אחד.
• צילום של שלושה מכתבי "כללי-פרטי" מהרבי מליובאוויטש, ששלח לרגל חג הפסח תש"כ וחג הפסח תשכ"ה, ולרגל ראש השנה תשכ"ו.
• ועוד.
12 פריטים. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב עד בינוני.
חוברת "די מאראלישע און דערציערישע באדייטונג פון חסידות חב"ד, אן ענטפער פון כ"ק אדמו"ר שליט"א מליובאוויטש אך א בריוו פון דייטשלאנד" [המשמעות המוסרית והחינוכית של חסידות חב"ד, תשובת כ"ק אדמו"ר (הריי"ץ) שליט"א מליובאוויטש למכתב מגרמניה]. [ריגא], הוצאת ל. וואפנע, תרח"ץ [תרצ"ח 1938]. יידיש.
אגרת האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש ליהודיה מגרמניה, ובה נתבאר באופן יסודי ועמוק מהותה של חסידות חב"ד ומדוע על יהודי גרמניה ללמוד חסידות. תורגם ליידיש על ידי שתי נשים החברות באגודת "אחות התמימים" [האגודה נוסדה בידי אדמו"ר הריי"ץ בריגא בשנת תרצ"ו, ונועדה לאחד את בנות חב"ד בקביעת עיתים ללימוד חסידות ובהתוועדויות ביומא דפגרא. אחד מעיסוקיה של האגודה היה לערוך ולתרגם ולהפיץ דברי חסידות בדפוס].
האגרת מיום כ"ה ניסן תרצ"ו, נכתבה במקור בלשון הקודש ונשלחה אל "הגב' חוה תי' המכונה פרוי פראפעסאר ביטנער". האגרת נדפסה לראשונה בביטאון "התמים" (חלק ד', תמוז תרצ"ו, עמ' מז-נג), תחת הכותרת: "מכתב מענה מכ"ק אדמו"ר שליט"א מליובאוויטש שהשיב על הצעת אחד מעסקני אשכנז הנאורים, בדבר הפצת לימוד תורת החב"ד בין יהודי אשכנז הנאורים". האגרת נדפסה בהמשך באגה"ק של האדמו"ר הריי"ץ (חלק ג, אגרת תתלז).
האגרת שלפנינו תורגמה ליידיש על ידי ב. גאדין וח. מיכיילאווער. החוברת תורגמה גם לגרמנית ולאנגלית, ונדפסה בעיתונות ובקונטרסים. תרגום האגרת לגרמנית נעשתה תחת הגהתו, עריכתו והדרכתו המדוקדקת של הרבי מליובאוויטש (חתן אדמו"ר הריי"ץ), הכותב שזהו "הניסיון הראשון" של חותנו האדמו"ר הריי"ץ "להוציא לאור בדפוס דא"ח בלשון אשכנז, צרפתית וכו'".
חותמת ה"מרכז לעניני חנוך בברוקלין נ.י."; חותמות: "מתנה מאת ה'מרכז לעניני חנוך' ו'מחנה ישראל' 770 איסטערן פארקוויי ברוקלי נ. י." - בשנת תש"ז ביקר הרבי בפריז לצורך סידור אשרת ההגירה של אמו הרבנית חנה לארה"ב. עם שובו לארה"ב, שלח הרבי לצרפת ספרים וקונטרסים, לתתם כפרסים לבני נוער או למבוגרים שעסקו בהפצת היהדות או ממשפחת בית הרב, והחתים כל אחד מהם בחותמת "מתנה מאת המרכז לעניני חנוך" – ייתכן שהחוברת שלפנינו היא אחת מהקונטרסים הנ"ל שנשלחו לפריז.
[2], 9-30. עמ'. 14 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי קל. קרעים בשולי שער המעטפת ובשולי דפים נוספים. הדבקת נייר בשולי המעטפת.
שתי כרזות גדולות, שנדפסו מטעם הנהלת ישיבת "תורת אמת" בירושלים, לרגל ביקורו של רבי יוסף יצחק שניאורסון, האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש, בארץ ישראל:
1. כרזה המבשרת על מועד בואו של אדמו"ר הריי"ץ לירושלים ומעמד קבלת הפנים לכבודו: "קבלו פני גדול הדור – ביום החמשי לסדר דברים ב' מנחם-אב יופיע בשערי עיר קדשנו, רבן ומאורן של ישראל, עומד בפרץ להצלת היהדות ברוסיה, הגאון האלקי כ"ק אדמו"ר מרן יוסף יצחק שניאורסאהן שליט"א מליובאוויטש. מוקירי התורה ומחבבי' מתבקשים להשתתף בקבלת פנים, שהיהדות החרדית באר"י עורכת לכבוד הדרת קדושתו שליט"א, בתחנת הרכבת בשעה תשע לפנה"צ". [ירושלים], דפוס ציון, [אב תרפ"ט 1929].
60X47 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. סימני קיפול. כתמים קלים. קרעים ובלאי קל בשוליים. מדבקת נייר קטנה.
2. כרזה לרגל מעמד הפרידה מהאדמו"ר הריי"ץ: "ברכת הפרדה – היום יום י"ב מנ"א בשעה 6 בערב יצא כבוד קדושת מרן אדמו"ר שליט"א מליובאוויטש, כל מוקירי התורה ומחבבי' יוכלו לקבל מכ"ק את ברכת הפרדה במלון אמדורסקי". ירושלים, דפוס צוקרמן, [אב תרפ"ט].
44X62 ס"מ בקירוב. מצב בינוני-טוב. סימני קיפול וקמטים. כתמים. קרעים וקרעים חסרים בשוליים, ללא פגיעה בטקסט. סימני עש. חיתוך שוליים לא אחיד.
ביקור האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש בארץ ישראל
כשנתיים לאחר שחרורו מהכלא הסובייטי (י"ב-י"ג תמוז תרפ"ז) והעתקת מקום מגוריו לעיר ריגה (תשרי תרפ"ח), ערך האדמו"ר הריי"ץ ביקור בארץ ישראל, מלווה בחתנו הרב שמריהו גורארי' (הרש"ג). מטרת הביקור הייתה לבקר במקומות הקדושים ולהשתטח על קברי צדיקים, לפעול להטבת מצבם של יהודי רוסיה, וכן לבחון אפשרות של מגורים בארץ ישראל.
הריי"ץ יצא מביתו שבריגה בכ"ב תמוז תרפ"ט, והגיע ברכבת דרך ברלין וּוינה לעיר הנמל האיטלקית טריסט, שם עלה על אנייה לאלכסנדריה שבמצרים. בשעות הבוקר המוקדמות של יום חמישי, ב' מנחם אב תרפ"ט, בתום עשרה ימי נסיעה, הגיע הריי"ץ לתחנת הרכבת בלוד. בתחנה המתינו לבואו המוני אנשים ונערכה לכבודו קבלת פנים רשמית מטעם הרבנות הראשית לארץ ישראל, הרבנות הראשית לתל-אביב, ראשי ונכבדי מושבות שונות, מנהלי ישיבת "תורת אמת", ונכבדי וזקני חסידי חב"ד. לאחר מעמד קבלת הפנים, הריי"ץ המשיך בדרכו והגיע אל תחנת הרכבת של ירושלים בסביבות תשע וחצי בבוקר. עוד טרם הגעתו, התפרסמו כרזות ברחבי העיר ומודעות בעיתונות מטעם גופים ומוסדות שונים המזמינים את הקהל הרחב לבוא ולקבל את פניו. ואכן, קהל רב של אלפי אנשים המתין בתחנת הרכבת בירושלים, וקבלת פנים נוספת נערכה לכבודו בהשתתפות נכבדי וראשי העדות.
במשך כל ימי שבתו בירושלים התאכסן הריי"ץ במלון "אמדורסקי", שהיה בזמנו מבתי המלון המפוארים ביותר בארץ ישראל. הריי"ץ נפגש עם הרבנים הראשיים הרב אברהם יצחק קוק והרב יוסף חיים זוננפלד, עם הראשון לציון הרב יעקב מאיר, עם רבני העדה החרדית, ועם אדמו"רים, מנהיגים, עסקנים ואישי ציבור רבים. חמישה-עשר ימים שהה האדמו"ר הריי"ץ בארץ ישראל, במהלכם ביקר בערים צפת, טבריה, מירון, חברון, תל-אביב, עפולה, פתח תקווה, בני ברק, ובמקומות נוספות. ביום חמישי, ט"ז מנחם אב תרפ"ט, עם תום מעמד הפרידה הרשמי בתחנת הרכבת בלוד, עלה הריי"ץ על רכבת לאלכסנדריה, ומשם הפליג בחזרה לאירופה.
עשר כרזות, מודעות ותעודות של חסידות חב"ד ומוסדותיה – ירושלים, ריגה ותל אביב, שנות התר"פ-תש"י:
• "גאוני ארץ על המזרחי, לרגלי התעמולה המחוצפה של המזרחי בעד הקהלה החפשית של 'וועד הלאומי'" – כרזה גדולה חתומה בשם האדמו"ר הריי"ץ רבי "יוסף יצחק שניאורסאהן", ובה דברי גאוני ורבני דור העבר כנגד תנועת המזרחי; בסופו מכתבו החריף של הריי"ץ נגד תנועת המזרחי (מיום י' שבט תרפ"ב). [ירושלים], דפוס צוקרמן, [שנות התר"צ שנות ה-30].
47.5X63 ס"מ.
• "רעדע פון אדמו"ר שליט"א מליובאוויטש אויף דער אללעטלענדישער רבנים-קאנפערענץ", כרוז ובו נאום שנשא אדמו"ר הריי"ץ באסיפת רבני לטביה, שנערכה בריגא בימים כ-כ"ב אדר ב' תרצ"ב, למען חיזוק היהדות ושמירת השבת. ריגא, דפוס Vards תרצ"ב [1932]. יידיש.
41 ס"מ.
• "מודעה רבה לאוריתא", כרזה גדולה המודיעה על ייסוד ישיבת "אחי תמימים" וחדר "בני תמימים" בתל אביב. תל אביב, דפוס "תלפיות", [תרצ"ח 1938].
50X70 ס"מ.
• "עורו ישנים משנתכם!", כרזה ובה שיחה ומכתב האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש, נגד תנועת המזרחי, חתומה בדפוס "יוסף יצחק שניאורסאהן". [ירושלים, ראשית שנות התש"י].
30X44 ס"מ.
• "הרצאת הרב ש. י. זוין על הנושא: 'בשורת הגאולה של הרבי מליובאוויטש'", כרזה ובה הזמנה להרצאת הרב זווין שתתקיים בביה"כ ישורון בירושלים, ביום א דחול המועד פסח. [ירושלים], דפוס סלומון, [שנות הת"ש בקירוב].
• חמש תעודות מעוטרות בדפוס ליטוגרפי – קבלות מטעם תלמוד תורה וישיבת "תורת אמת הכללית" בירושלים; בצדם האחורי של התעודות נדפסו אגרות קודש האדמו"ר הזקן מליאדי בעל התניא והאדמו"ר הרש"ב מליובאוויטש, ו"ברכת כ"ק מרן אדמו"ר [הריי"ץ] מליובאוויטש שליט"א, נשיא הישיבה" (במכתבו מיום ז' טבת תרפ"ז), עם איור "תבנית פני הבנין" של הישיבה. ירושלים, דפוס התחיה, [שנות התר"פ-תר"צ בקירוב].
25.5X28.5 ס"מ. התעודות ריקות ולא נעשה בהן שימוש.
10 פריטים. מצב כללי טוב עד טוב-בינוני. כתמים, קמטים, קרעים, סימני קיפול, ופגמים קלים.
פריט 226 אוסף קונטרסים וחוברות – שיחות ומאמרי חסידות מאת האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש – שנות התר"פ-ת"ש
אוסף של כארבעים קונטרסים וחוברות, ובהם שיחות, דרושים ומאמרי חסידות מאת רבי יוסף יצחק שניאורסון האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש. ריגא, ווארשא, ירושלים וברוקלין, שנות התר"פ-ת"ש [שנות ה-20-40] בקירוב. מרביתם מהדורות ראשונות. עברית ויידיש.
החוברות והקונטרסים כרוכים בארבעה כרכים:
כרך א:
• מאמר קנין החיים (קויפט לעבין), "המדבר בעניני תשובה ותפלה", מאת האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש. ריגא, אלול תרפ"ח [1928].
• דרושי חתונה מכ"ק אדמו"ר [הריי"ץ] שליט"א מליובאוויטש – נאמרו על חתונת בתו תחי' [הרבנית חיה מושקא עם הרבי מליובאוויטש]. ריגא, תרפ"ט [1929].
• מאמר ללמוד אותו ברבים ביום ב' ניסן, יום ההילולא של האדמו"ר הרש"ב מליובאוויטש. ריגא, תרפ"ט [1929].
• דרושים לימי חג הגאולה י"ב וי"ג תמוז, מכ"ק אדמו"ר [הריי"ץ] שליט"א מליובאוויטש. ריגא, תרפ"ט 1929].
• דרושי דא"ח מאת כ"ק אדמו"ר [הריי"ץ] שליט"א מליובאוויטש, שנאמרו בארץ-ישראל. ירושלים, הוצאת ישיבת תורת אמת, מנחם אב תרפ"ט [1929].
• שיחה של כ"ק אדמו"ר [הריי"ץ] שליט"א מליובאוויטש בסעודת שמחת תורה במעונו, 184 ברוקלין עוועניו, ברוקלין, נ. י. ניו יורק, תר"צ [1930].
• דרושים ללמוד ברבים בימי חג הגאולה י"ב וי"ג תמוז, מכ"ק אדמו"ר [הריי"ץ] שליט"א מליובאוויטש. הובא לבית הדפוס והוגה על ידי הרב אליהו... סימפסאן. ברוקלין, ניו יורק, תר"צ [1930].
כרך ב:
• שיחה של כ"ק אדמו"ר [הריי"ץ] שליט"א מליובאוויטש בסעודת שמחת תורה במעונו, 184 ברוקלין עוועניו, ברוקלין, נ. י. ניו יורק, תר"צ [1930].
• מאמרים של כ"ק אדמו"ר [הריי"ץ] שליט"א מליובאוויטש, ללמוד ברבים ביום ב' ניסן ת"ר צדי"ק, יום ההילולא של האדמו"ר הרש"ב מליובאוויטש. ניו יורק, תר"צ [1930].
• ספר "פוקח עורים", שני חלקים, מאת רבי דוב בער האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש, עם ביאור ותרגום ללשון הקודש מאת רבי שמואל דובער מבוריסוב (הרשד"ם), וקיצורים, מכתב ורשימה מאת האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש. ברוקלין, ניו יורק, אגודת חסידי חב"ד העולמית, ת"ש [1940].
• מאמרים פון כ"ק אדמו"ר [הריי"ץ] שליט"א צו דער חגיגה פון 45-יעהריגען יובילעאום פון ישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש – ערב ר"ח תמוז תש"ב. ברוקלין, ניו יורק, הוצאת מרכז הישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש, [תש"ב 1942 בקירוב]. שני עותקים.
כרך ג:
• דרושים ללמוד ברבים בימי חג הגאולה י"ב וי"ג תמוז, מכ"ק אדמו"ר [הריי"ץ] שליט"א מליובאוויטש. הובא לבית הדפוס והוגה על ידי הרב אליהו... סימפסאן. ברוקלין, ניו יורק, תר"צ [1930].
• מאמרי חסידות מכ"ק אדמו"ר [הריי"ץ] שליט"א מליובאוויטש – נאמרו בריגא. ריגא, תרצ"א [1931].
• שיחות כ"ק אדמו"ר [הריי"ץ] שליט"א מליובאוויטש בסעודת שמחת תורה וי"ט כסלו תרצ"א (מרשימותיו של אחד השומעים). ריגא, תרצ"א [1931].
• מאמרים של כ"ק אדמו"ר [הריי"ץ] שליט"א מליובאוויטש, ללמוד ברבים ביום ב' ניסן תרצ"א, יום ההילולא של האדמו"ר הרש"ב מליובאוויטש. ריגא, תרצ"א [1931].
• מאמר של כ"ק אדמו"ר [הריי"ץ] שליט"א מליובאוויטש, ללמוד ברבים ביום ב' ניסן תרצ"ו, יום ההילולא של האדמו"ר הרש"ב מליובאוויטש. ווארשא, תרצ"ו [1936].
• קונטרס שיחות ומאמרים מכ"ק אדמו"ר [הריי"ץ] שליט"א מליובאוויטש, כולל ג' מאמרים שנאמרו בהיותו במדינת ליטא בעיר ראקשיק. ריגא, תרצ"א [1931].
• קונטרס מאמרים ושיחות מכ"ק אדמו"ר [הריי"ץ] שליט"א מליובאוויטש, כולל ד' מאמרים שנאמרו בהיותו בעיר ווארשא ואטוואצק בדרך מסעו צלחה למארינבאד, ורשימת שיחותיו... בישיבת תומכי תמימים אשר בווארשא. ווארשא, תרצ"א [1931].
• מאמרים של כ"ק אדמו"ר [הריי"ץ] שליט"א מליובאוויטש, ללמוד ברבים ביום ב' ניסן תרצ"ג, יום ההילולא של האדמו"ר הרש"ב מליובאוויטש. ריגא, תרצ"ג [1933].
• שיחה בסעודה דיום ב' דחג השבועות מכ"ק אדמו"ר [הריי"ץ] שליט"א מליובאוויטש, ללמוד ברבים בימי חג הגאולה י"ב וי"ג תמוז. ריגא, תרצ"ג [1933].
כרך ד:
• קונטרס מאמרים מכ"ק אדמו"ר [הריי"ץ] שליט"א מליובאוויטש – כולל מאמרי ר"ה, מוצאי יוהכ"פ, י"ג תשרי, שמע"צ ושמחת תורה, ושיחה של שמע"צ. ריגא, תרצ"ג [1933].
• מאמרים של כ"ק אדמו"ר [הריי"ץ] שליט"א מליובאוויטש, ללמוד ברבים ביום ב' ניסן תרצ"ד, יום ההילולא של האדמו"ר הרש"ב מליובאוויטש. ווארשא, תרצ"ד [1934].
• מאמרים ללמוד ברבים בימי חג הגאולה י"ב וי"ג תמוז, מכ"ק אדמו"ר [הריי"ץ] שליט"א מליובאוויטש. ווארשא, תרצ"ד [1934].
• מאמרי חסידות מכ"ק אדמו"ר [הריי"ץ] שליט"א מליובאוויטש, נאמרו בעת בקורו בעיר גלובאקע במשך הימים כ"ב סיון – ז' תמוז תרצ"ד. ווארשא, תרצ"ד [1934].
• קונטרס מאמרים מכ"ק אדמו"ר [הריי"ץ] שליט"א מליובאוויטש, כולל עשרה דרושים, ש"ק נצבים רצ"ד – ש"ק נח רצ"ה. ווארשא, תרצ"ה [1935].
• מאמרים של כ"ק אדמו"ר [הריי"ץ] שליט"א מליובאוויטש, ללמוד ברבים ביום ב' ניסן תרצ"ה, יום ההילולא של האדמו"ר הרש"ב מליובאוויטש. ווארשא, תרצ"ה [1935].
• מאמר ללמוד ברבים בימי חג הגאולה י"ב וי"ג תמוז, מכ"ק אדמו"ר [הריי"ץ] שליט"א מליובאוויטש. ווארשא, תרצ"ה [1935].
• מאמר של כ"ק אדמו"ר [הריי"ץ] שליט"א מליובאוויטש, ללמוד ברבים ביום ב' ניסן תרצ"ו, יום ההילולא של האדמו"ר הרש"ב מליובאוויטש. ווארשא, תרצ"ו [1936].
• מאמרים ללמוד ברבים בימי חג הגאולה י"ב וי"ג תמוז, מכ"ק אדמו"ר [הריי"ץ] שליט"א מליובאוויטש. ווארשא, תרצ"ו [1936].
• מאמר של כ"ק אדמו"ר [הריי"ץ] שליט"א מליובאוויטש, ללמוד ברבים ביום ב' ניסן תרצ"ז, יום ההילולא של האדמו"ר הרש"ב מליובאוויטש. ווארשא, תרצ"ז [1937].
• מאמרים ללמוד בימי חג הגאולה י"ב וי"ג תמוז, מכ"ק אדמו"ר [הריי"ץ] שליט"א מליובאוויטש. ווארשא, תרצ"ז [1937].
• מאמר מכ"ק אדמו"ר [הריי"ץ] שליט"א מליובאוויטש, ששלח ע"י מנהל אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית וקנדה הר"ר ישראל דזשייקאבסאן יחי', בעת היותו אצל כ"ק אדמו"ר שליטא בוויען, בי' אלול תרצ"ז – ללמוד וללמד ברבים בימי הרצון אלול ועשי"ת. ברוקלין, ניו יורק, הוצאת אגודת חסידי חב"ד העולמית, [תרצ"ז 1937 בקירוב].
• מאמר של כ"ק אדמו"ר [הריי"ץ] שליט"א מליובאוויטש, ללמוד ברבים ביום ב' ניסן תרצ"ח, יום ההילולא של האדמו"ר הרש"ב מליובאוויטש. ווארשא, תרצ"ח [1938].
• מאמרים ללמוד בימי חג הגאולה י"ב וי"ג תמוז, מכ"ק אדמו"ר [הריי"ץ] שליט"א מליובאוויטש. ווארשא, תרצ"ח [1938]. שני עותקים.
• מאמר של כ"ק אדמו"ר [הריי"ץ] שליט"א מליובאוויטש, ללמוד ברבים ביום ב' ניסן תרצ"ט, יום ההילולא של האדמו"ר הרש"ב מליובאוויטש. ווארשא, תרצ"ט [1939].
• מאמר של כ"ק אדמו"ר [הריי"ץ] שליט"א מליובאוויטש, ללמוד ברבים בימי מתן תורתנו חג השבועות – תרצ"ט. ווארשא, תרצ"ט [1939].
• מאמרים של כ"ק אדמו"ר [הריי"ץ] שליט"א מליובאוויטש, ללמוד ברבים ביום ב' ניסן ש"ת, יום ההילולא של האדמו"ר הרש"ב מליובאוויטש. ריגא, ת"ש [1940]. נדפס לאחר שהאדמו"ר הריי"ץ נמלט לריגא, בדרכו לארה"ב [כנראה מהקונטרסים האחרונים שנדפסו באירופה הכבושה בידי הגרמנים לאחר פרוץ השואה].
מצורף: • יומן רשמי בקורי כ"ק אדמו"ר [הריי"ץ] שליט"א מליובאוויטש בארץ ישראל, נרשם ונערף ע"י שמעון גליצנשטיין, מזכירת הישיבה ות"ת תורת אמת הכללית. ירושלים, אב תרפ"ט [1929].
5 כרכים (כ-40 חוברות וקונטרסים; אחדים מהם מופיעים בשני עותקים). גודל ומצב משתנים. רישומים וחותמות. כריכות חדשות. האוסף לא נבדק בידינו לעומק, והוא נמכר כמות שהוא.
אוסף חיבורים מאת אדמו"רי חב"ד, שיצאו לאור בעריכת רבי מנחם מענדל שניאורסון (לימים הרבי מליובאוויטש), ראש מערכת "אוצר החסידים". ברוקלין, ניו יורק, "אוצר החסידים", תש"ג-תש"ז [1943-1947]. מהדורות ראשונות.
• לקוטי דבורים (לקוט כג), משיחותיו של אדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש בימי חג הפסח תש"ג. ברוקלין, ניו יורק, "אוצר החסידים", תש"ג [1943]. מהדורה ראשונה. שני עותקים. בראש הכרך הקדמת העורך הרבי מליובאוויטש.
• קונטרס "אדמו"ר ה'צמח צדק' ותנועת ה'השכלה'" – על מאבק ה"צמח צדק" במשכילים ופעולותיו באסיפת הרבנים תר"ג ובוועידת פטרבורג תר"ח – מרשימות האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש. ברוקלין, ניו יורק, "אוצר החסידים", תש"ו [1946]. מהדורה ראשונה.
• קונטרס "עץ החיים", ביאור מאת האדמו"ר הרש"ב מליובאוויטש על מטרת ישיבת "תומכי תמימים" ועל הנחיצות בלימוד פנימיות התורה. ברוקלין, ניו יורק, "אוצר החסידים", תש"ו [1946]. מהדורה ראשונה. בפתח הקונטרס הקדמה מאת העורך הרבי מליובאוויטש ומבוא מאת חותנו האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש.
• "לקוטי תורה – תורת שמואל", שער שלישי: המשך "מים רבים – תרל"ו", מאת האדמו"ר המהר"ש מליובאוויטש. ברוקלין, ניו יורק, "אוצר החסידים", תש"ו [1946]. מהדורה ראשונה. בראש הספר הקדמת העורך הרבי מליובאוויטש.
• "לקוטי תורה – תורת שמואל", שער שישי: המשך "זאת חנוכת המזבח – תר"ם", שער שביעי: "המשך מצה זו – תר"ם", שער שמיני: "המשך "יונתי – תר"ם", מאת האדמו"ר המהר"ש מליובאוויטש. ברוקלין, ניו יורק, "אוצר החסידים", תש"ה [1945]. מהדורה ראשונה.
• "ספר הזכרונות, ליובאוויטשער רבינ'ס זכרונות", זכרונות רבי יוסף יצחק שניאורסון האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש. חלק ראשון. ברוקלין, ניו יורק, "אוצר החסידים", תש"ז 1947. יידיש. מהדורה ראשונה. בפתח הספר הקדמת העורך הרבי מליובאוויטש ובסופו כמה הערות והוספות שלו.
ספר זכרונות האדמו"ר הריי"ץ – כולל סיפורים על ימי ראשית החסידות ותולדות חסידות חב"ד ששמע מפי סבתו הרבנית רבקה (אשת אדמו"ר המהר"ש) ומדודו רבי שניאור זלמן אהרן שניאורסון (הרז"א). הספר הובא לדפוס בידי מנהל הוצאת קה"ת וראש מערכת "אוצר החסידים", חתן האדמו"ר הריי"ץ רבי מנחם מענדל שניאורסון (לימים הרבי מליובאוויטש).
הזכרונות נכתבו בסמוך להגעת אדמו"ר הריי"ץ לארה"ב (אדר ת"ש), שם נערכו ותורגמו מעברית ליידיש בידי הסופר והעיתונאי ר' דוד לייב מקלר. הזכרונות פורסמו לראשונה תחת השם "ליובאוויטשער רבינ'ס זכרונות", בסדרת כתבות בעיתון "דער מארגען זשורנאל", מחודש תשרי תש"א עד חודש אדר תש"ב. בספר הזכרונות שלפנינו קובצו מרבית הכתבות (עד ג' תשרי תש"ב), ונוסף להם מבוא ארוך מאת העורך ד.ל. מקלר.
לאחר הסתלקות אדמו"ר הריי"ץ (שבט תש"י) פורסמו שני חלקים נוספים של ספר הזכרונות: חלק ב פורסם בעיתון "אמעריקאנער" בשנים תשי"ב-תשי"ג, ויצא לאור כספר בשנת תשכ"ה; חלק ג הופיע בשנת תשנ"ד, ובו רשימות מוקדמות יותר מזכרונות אדמו"ר הריי"ץ, שפורסמו בשנת תר"צ בעיתון "דער מארגען זשורנאל", תחת השם "פון ליובאוויטשער רבי'ןס הויף" (מחצר הרבי מליובאוויטש).
7 כרכים, בכריכה רכה, עם מעטפות בריסטול מודפסות. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב עד טוב-בינוני.
![מכתב מאת רבי יוסף יצחק שניאורסון, האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש. י"א ניסן תש"ב [1942].
מודפס במכונת כתיבה ע](https://files.kedem-auctions.com/files/Ol55/228.jpg "מכתב ברכה מאת האדמו\"ר הריי\"ץ מליובאוויטש – י\"א ניסן תש\"ב – אל המחנך רב")
מכתב מאת רבי יוסף יצחק שניאורסון, האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש. י"א ניסן תש"ב [1942].
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של אדמו"ר הריי"ץ, וחתום בחתימת יד קדשו – "יוסף יצחק".
נשלח אל המחנך רבי אשר שוועבל, אשר נמלט זמן קצר קודם לכן מאירופה הכבושה בידי הגרמנים והגיע לקובה שבאמריקה הלטינית. הרבי הריי"ץ כותב: "נהניתי לשמוע פ"ש [פרישת שלום] מאתו... ות"ל אשר באו אל המנוחה, והשי"ת יעזר לו להתבשר בשורות טובות מב"ב [מבני ביתו; בני משפחתו נותרו באירופה הכבושה ונספו בשואה]... וימלא השי"ת את משאלות לבבו לטובה ולברכה בגשמיות וברוחניות...".
המחנך רבי אשר שוועבל (נפטר תשרי תשכ"ג), נולד בלבוב לאביו רבי יוסף שוועבל שהיה מחברי ביה"ד של ה"בית יצחק" בעיר; לאחר מלחמת העולם הראשונה התיישב בווינה ועסק בתחום החינוך; באותה תקופה זכה לפגוש את האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש, שבא למקום לצרכי רפואה, ואף קיבל ממנו איגרת ארוכה בנושאי חינוך ע"פ תורת החסידות; בשנות הזעם נמלט בגפו דרך קובה לארה"ב (יחד עם ידידו רבי משה צאנזער), ולאחר בואו לארה"ב התמנה לר"מ בישיבת נייטרא בניו יורק. מחבר ספר "ולאשר יאמר".
המכתב לא נדפס באגרות הקודש של הרבי מליובאוויטש.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 22 ס"מ בקירוב. מצב טוב. סימני קיפול וקמטים. כתמים קלים. מודבק על נייר פשתן לשימור.
טיוטת מכתב אל האדמו"ר רבי יוסף יצחק שניאורסון, האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש. [ברוקלין, ניו יורק, תש"ג בקירוב].
המכתב מאת הנערה חוה ג'ייקובסון (תרפ"ו-תש"ע), כתוב על נייר מכתבים רשמי של אביה הרה"ח ר' ישראל ג'ייקובסון (תרנ"ו-תשל"ה, מראשי עסקני חסידות חב"ד בארה"ב, יו"ר "אגודת חסידי חב"ד", חבר הנהלת ישיבת תומכי תמימים המרכזית בניו יורק משפיע ישיבת "הדר תורה").
במכתבה, היא מבקשת מהאדמו"ר הריי"ץ להעניק לה את הסכמתו ללמוד במכללה (קולג') בארה"ב, משום ש"אבי שי'[חיה] לא יתן לי רשות בלי הסכמת אדמו"ר שליט"א".
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 28 ס"מ. מצב טוב-בינוני. סימני קיפול. כתמים. קרעים בשולי הנייר.
מכתב "שנה טובה" מאת האדמו"ר רבי מנחם מענדל שניאורסון, הרבי מליובאוויטש. ברוקלין, ניו יורק, אלול ("ימי הסליחות") תשט"ו [1955].
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של הרבי, וחתום בחתימת יד קדשו – "מ.שניאורסאהן".
נשלח אל הרב אליעזר משכיל לאיתן ברמת גן (תרמ"ה-תשכ"ז; בן הגאון רבי אברהם יצחק משכיל לאיתן אב"ד סמולביץ, חסלביץ' וסטויבץ). הרבי מברכו: "לקראת השנה החדשה... הנני בזה להביע ברכתי לו ולכל אשר לו, ברכת כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה בגשמיות וברוחניות".
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 22 ס"מ. מצב טוב-בינוני. סימני קיפול. כתמים ובלאי קל.
מכתב "שנה טובה" מאת האדמו"ר רבי מנחם מענדל שניאורסון, הרבי מליובאוויטש. ברוקלין, ניו יורק, אלול ("ימי הסליחות") תשי"ח [1958].
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של הרבי, וחתום בחתימת יד קדשו – "מ.שניאורסאהן".
נשלח אל ר' יהושע פראנק בדבלין (אירלנד). הרבי מברכו: "לקראת השנה החדשה... הנני בזה להביע ברכתי לו ולכל אשר לו, ברכת כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה בגשמיות וברוחניות".
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 22.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול.