מכירה פומבית 054 חלק א' מכירה מקוונת: היסטוריה יהודית וציונית – ספרים – אמנות – צילום – הדפסים ומפות – נומיסמטיקה
- (-) Remove מסע filter מסע
- (-) Remove palestin filter palestin
- משלחות (37) Apply משלחות filter
- מפות, (37) Apply מפות, filter
- מפות (37) Apply מפות filter
- מסע, (37) Apply מסע, filter
- לארץ (37) Apply לארץ filter
- ישראל (37) Apply ישראל filter
- ספרי (37) Apply ספרי filter
- המחקר (37) Apply המחקר filter
- expedit (37) Apply expedit filter
- map (37) Apply map filter
- maps, (37) Apply maps, filter
- research (37) Apply research filter
- to (37) Apply to filter
- travelogu (37) Apply travelogu filter
- travelogues, (37) Apply travelogues, filter
Jerusalem Explored, Being a Description of the Ancient and Modern City, with Numerous Illustrations Consisting of Views, Ground plans, and Sections… , מאת Ermete Pierotti. לונדון, Bell and Daldy , 1864. אנגלית. שני כרכים.
תרגום אנגלי למחקרו של המהנדס והארכיאולוג האיטלקי ארמטה פיירוטי (Ermete Pierotti) אודות העיר ירושלים. הכרך הראשון הוא מכיל את הטקסט המחקרי, והכרך השני 63 לוחות, חלקם מקופלים, עם הדפסות ליטוגרפיות של תצלומים ושרטוטים (התצלומים צולמו בידי מנדל ג'ון דינס ואחרים), בהם מופיעים הר ציון, קבר דוד, הכותל המערבי, יד אבשלום, ואתרים נוספים; כולל פנורמה גדולה של ירושלים מכיוון הר הזיתים.
המהנדס והארכאולוג האיטלקי ארמטה פיירוטי פעל בירושלים בשנים 1854–1861. הוא נשכר על ידי מושל ירושלים העות'מאני לשמש כיועץ אדריכלי לעבודות שיפוץ של אתרים דתיים בעיר שהיו סגורים באותה תקופה לחוקרים מערביים (בעיקר המבנים שעל הר הבית) ושימש כמהנדס ואדריכל במפעלי בניה שונים. עם צאתו לאור של הספר "ירושלים הנחקרת" הואשם פיירוטי בגניבה ספרותית, בין השאר משום שהשתמש בתצלומים שנעשו בידי אחרים מבלי לציין את שמותיהם.
שני כרכים. XII, [1], 339, [1] עמ'; [8], [63] עמ' + LXIII לוחות. 38 ס"מ. מצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות, וקרעים קלים בשולי חלק מהדפים והלוחות. חלק מלוח מס' 1 (פנורמה של ירושלים) מנותק. כריכות עור חדשות ומעוטרות, עם הטבעה מוזהבת. הכרכים נתונים בקופסת עץ חדשה ונאה.
Ordnance Survey of Jerusalem – Notes [סקר צבאי של ירושלים], מאתCharles William Wilson (1836-1905). [לונדון], 1865. אנגלית.
כרך המכיל רשימות נלוות לסקר שערכה המשלחת הבריטית בראשות צ'ארלס וילסון בירושלים, בהן תיעוד אתריה ההיסטוריים, הדתיים והארכיאולוגיים. הספר כולל מפת רחובות גדולה ומפורטת של העיר העתיקה (מתוארכת לשנת 1867), וכן תיאורים מפורטים של האתרים הקדושים, ביניהם: הר הבית, כיפת הסלע, מסגד אל-אקצא, הכותל המערבי, כנסיית הקבר, ה-ויה דולורוזה, ואחרים. הסקר, אשר נחשב לאחד התיעודים המפורטים והמדויקים ביותר של ירושלים, תרם להבנת ההיסטוריה והארכיאולוגיה של העיר, והשפיע רבות על מחקרים שבאו אחריו.
בכרך נכללה פקסימיליה של כתב-ידו של הבווארי ד"ר Carl Sandreczki שסייע לעבודת המשלחת, ובה שמות הרחובות של העיר, אליהם נלווית מפה עם מפתח צבעים להתמצאות. כן כלולים בכרך לוחות רבים עם מידע גאוגרפיה וארכיטקטוני על העיר.
בעמוד השער תצלום מזרקה עתיקה מאת ג'יימס מקדונלד (James McDonald), צלם המשלחת של וילסון לארץ ישראל.
קצין ההנדסה צ'רלס וויליאם וילסון הגיע לארץ ישראל לראשונה בסוף שנת 1864 כחלק מצוות הנדסי-בריטי, שמונה לסייע לשלטון העות'מאני לטפל בבעיות התברואה הקשות של ירושלים. תפקידו של הצוות היה לבדוק את השטח על מנת לשפר את מערכת הביוב בעיר (ויש הטוענים כי עבודת הצוות הייתה, למעשה, לאסוף מידע על ארץ ישראל לקראת ההשתלטות הבריטית עליה). על וילסון הוטלה משימת מיפוי ירושלים. תוך כדי מיפוי העיר, עסק וילסון גם בחפירות ובמחקר ארכאולוגיים. בשנת 1865 פרסם מפה, אשר הייתה למעשה למפה המודרנית הראשונה של ירושלים, וכן את הספר "Ordnance Survey of Jerusalem" המסכם את עבודתו בעיר. באותה שנה הוקמה "הקרן לחקר ארץ ישראל", אשר מטעמה יצא וילסון בשנת 1868 למסע המחקר השני המתועד בכרך שלפנינו – סקר חצי האי סיני.
90 עמ', [1], [13] דף (פקסימיליות), [1], XXVIII לוחות + [1] מפה (עם מפתח צבעים המתייחס לרשימותיו של Carl Sandreczki). 52 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי. כריכה עם שדרה ופינות מעור, והטבעה מוזהבת. בלאי, פגמים וקרעים קלים בכריכה.
Plans, Elevations, Sections, &c. Shewing the Results of the Excavations at Jerusalem, 1867-70, Executed for the Committee of the Palestine Explorations Fund, מאת צ'ארלס וורן (Charles Warren), ואחרים. [לונדון], דפוס Vincent Brooks, Day & Son, Lith, [1884 בקירוב].
ארבעים ותשעה לוחות הדפס גדולים, המציגים את ממצאי החפירות הארכאולוגיות של המשלחת השנייה של "הקרן לחקר ארץ ישראל", בהנהגת צ'ארלס וורן.
בלוחות, שרטוטי חפירות בסמוך לכותלי הר הבית (בהם שרטוטים של הכותל המערבי), שרטוטים של "קשת רובינסון" ו"קשת וילסון", שרטוטי שערים ומעברים שנחשפו בסמוך ל"חומת העופל", שרטוטים של מתקן המים בעיר דוד ("פיר וורן"), שרטוטים של עשרות כדים, כלי קיבול ושברים שנמצאו בחפירות, שרטוטים טופוגרפיים של פני השטח בירושלים, ועוד.
השרטוטים חתומים בלוח בידי ראש המשלחת, צ'ארלס וורן, ומלווים בדף שער ובו שמות של שבעה מחברים שותפים ופירוט התוכן.
ללא התיקייה המקורית.
L לוחות (לוח שער ו-49 לוחות עם שרטוטים), 76X57 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים. פגמים וקרעים קטנים (ברובם קלים, בשוליים).
Memoire sur les fouilles d'Abou-Gosch, מאת אדולף מורו. Sense (צרפת), Poulain-Rocher, 1906. צרפתית.
דו"ח המציג את מממצאי החפירות הארכיאולוגיות ועבודות השיקום של המנזר הבנדיקטי באבו-גוש; חובר בידי המפקח על החפירות אדולף מורו (Adolphe Moreau), בלוויית שמונה לוחות עם שרטוטים ותמונות – חדר הקריפטה, הקיר הצפוני, העתק של כתובת אבן רומית שבקיר המנזר, ועוד.
מבנה המנזר הבנדיקטי באבו-גוש הוקם במאה ה-12 ושימש את הקהילה הנוצרית בארץ ישראל עד למאה ה-15 – אז ננטש. משך מאות שנים נותר המבנה שומם כמעט לגמרי, ללא דיירים, ועל פי עדויות שונות אף שימש כאורוות סוסים וכמחסן מלח. מראהו הציורי של המנזר תואר בספרי מסעות שונים ובאחד מציוריו של דייוויד רוברטס. בשנת 1901, ביוזמתו של הכומר הצרפתי אדולף מורו -מחבר הדו"ח שלפנינו- נמסר המנזר לידי המסדר הבנדיקטי, שערך חפירות ארכיאולוגיות, שיקם את חלקיו השונים וחנכו מחדש.
נדיר.
xv, 34, עמ' + vii לוחות. 24.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. קמטים וכתמים. קרעים קלים בשוליים. עטיפה בלויה, מנותקת חלקית. קרע לאורך השדרה.
Jerusalem… Being the Records of the Pro Jerusalem Council, בעריכת צ'ארלס רוברט אשבי. שני חלקים כרוכים יחד. לונדון, John Murray for The Council Of The Pro-Jerusalem Society, 1921 / 1924. אנגלית.
חיבור המסכם את פעילות "האגודה למען ירושלים" (Pro Jerusalem Council) – אגודה לשימור ושיקום העיר שנוסדה סמוך לאחר כיבוש ירושלים במלחמת העולם; מלווה עשרות תרשימים ושרטוטים (רבים מהם לצד תוכניות הבנייה או תמונת האתר לאחר השיקום) – הר הבית, שערי ירושלים, חומות העיר העתיקה, שער יפו, מגדל דוד, ועוד, וכן ארבע מפות מקופלות של ירושלים ומפה של מתחם כנסיית הקבר. שני חלקים כרוכים יחד בכריכה מקורית עם סמל האגודה והטבעה מוזהבת.
"האגודה למען ירושלים" נוסדה בהוראת רונלד סטורס, מושל ירושלים הראשון, במטרה לשקם את העיר לאחר שקיעתה בשלהי התקופה העות'מאנית. חברי האגודה מנו נציגים מהקהילות השונות (בהם גם נציג הציונים אליעזר בן יהודה), וסמלה עוצב כמשלבת של סהר, מגן דוד וצלב ירושלים. בתקופת פעילותה, כארבע שנים, הניחה האגודה את היסודות לשימור ירושלים ולבנייתה מחדש כעיר מודרנית-חדשה.
xv, [1], 87, [1] עמ' + [37] לוחות ו-[3] מפות מקופלות; xvi, 109 + [12] לוחות ו-[2] מפות מקופלות. 29 ס"מ. מצב טוב. כתמים ופגמים קלים. רישום בכתב-יד על גבי דף הבטנה הקדמי. כריכה בלויה מעט.
Nouvel atlas portatif: destiné principalement pour l'instruction de la jeunesse [מילולית: אטלס נישא חדש: מיועד בעיקר לחינוך צעירים], מאת Gilles Robert de Vaugondy ו-Charles François Delamarche. פריז, Chez Delamarche, [1795?]. צרפתית.
אטלס לתלמיד ובו 53 מפות צבועות ביד, ביניהן: מפות העולם, מפות אירופה, אפריקה, אסיה ואמריקה, מפות בריטניה, צרפת, גרמניה, סקנדינביה, מפות קנדה וארצות הברית, מקסיקו ומרכז אמריקה, ארבע מפות של ארץ ישראל (בהן מפה עם גבולות הסנג'קים העות'מאניים), ומפות רבות נוספות. בפתח הכרך רשימת המפות ואינדקס שמות המקומות.
Gilles Robert de Vaugondy (1688-1766), ובנו, Didier Robert de Vaugondy (c.1723-1786), היו מן קרטוגרפים המובילים באירופה במאה ה-18; ב- Atlas Universel שפרסמו בשנת 1757 סיכמו את מרבית הידע הקרטוגרפי בזמנם, השתמשו בידע המודרני לעדכון קווי האורך והרוחב, ותיקון שמות מקומות. לאטלס זה נודעה השפעה חשובה על מדע הקרטוגרפיה בדורות שאחריהם. בשנת 1760 זכה הבן, דידה רובר, להתמנות לגאוגרף בידי מלך צרפת, לואי החמישה עשר.
9 עמ', [53] לוחות (מפות תחריט צבועות ביד, מתפרשות על פני מפתחי עמודים). 31 ס"מ. מצב טוב. כתמים, בהם כתמי דיו. קרעים קלים בשולי כמה דפים. רישומים ישנים (כולל מספרי הלוחות). כריכה ישנה עם שדרה מעור. בלאי ופגמים בכריכה ובשדרה.
אטלס, בעריכת ז.[זאב] ז'בוטינסקי וד"ר ש. [שמואל] פרלמן. הוצאת חברת "הספר", לונדון, תרפ"ו-1925.
האטלס העברי הראשון. כולל מפות המציגות את שיעור היהודים בכל אחת מארצות הגולה, מפות היסטוריות, ועוד.
מתוך הקדמת העורכים: "האטלס הנתן בזה נועד בעקר לשמוש תלמידי בית-הספר העברי. ואולם סבורים היינו, כי במצב זה של חוסר ספרים שמושיים בעברית אין לנו לעוג עוגה ולהצטמצם בתחומי הנחוץ לתלמיד, כי חובה עלינו להרחיב מעט את הגבולות, למען יוכל הספר לספק באיזו מדה גם את צרכי כל איש המבקש ידיעה מן 'הגיאוגרפיה העברית'".
על גבי הכריכה הקדמית מוטבע הכיתוב המוזהב – "זכרון מהקונגרס הי"ד", המופיע על גבי עותקים מעטים (הקונגרס נערך בשנת הופעתו של האטלס, 1925, בו נבחרו לראשונה צירים מן התנועה הרוויזיוניסטית – תנועתו הפוליטית של ז'בוטינסקי; מפות א"י שבאטלס צוירו כולן לפי השקפת התנועה, על פי גבולן ההיסטורי, משני עברי הירדן).
[4], 48 דף, 27.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים ופגמים קלים.
מפת עה"ק ירושלם והסביבה II, ערוכה מאת א. גראיעווסקי [אברהם גרייבסקי]. דפוס ליטוגרפי מונזון, ירושלים, [1909 בקירוב].
מפת ירושלים וסביבתה בקנה מידה 1:8335.
בשוליים מקרא מפורט לתיירים יהודים: "בתי חולים, מרפא וסמים", "בתי מושב זקנים וזקנות", "בתי חסד שונים", "מוכרי זכרוני ירושלים", "ציונים וקברי צדיקים", ועוד. הרחובות במפה, שלמרביתם טרם נבחר שם, מכונים על פי האתר שאליו הם מוליכים: רחוב "האספיטאל ראטהשילד" (הנביאים), רחוב "בית הספרים גנזי יוסף" (בני ברית), רחוב "קברי המלכים", "דרך למסילת הברזל", ועוד.
70.5X50 ס"מ בקירוב. מצב טוב. סימני קיפול, פגמים וקרעים קלים בשוליים (קרעים ספורים חסרים).
מפת ירושלים, "ערוכה ע"י האגודה העברית למען ירושלים". ירושלים, ראובן מס, תש"ח [1948].
מפת ירושלים; שמות האתרים בתרגום עברי – "עמק הפגרים", "הר פרצים", "בית פאגי" – וסביב לעיר רחוב דמיוני ("רחוב הטבעת"), התוחם את גבולות ירושלים כך שתכלול את העיר העתיקה, העיר החדשה ואדמות בבעלות יהודית. בפינה התחתונה נוספה מפה קטנה של "ירושלים בימי קדם" עם אתרים היסטוריים ומקראיים.
המפה הוכנה ונדפסה בידי "האגודה העברית למען ירושלים" – אגודה קטנה בראשות ישעיהו פרס, שנוסדה בראשית שנות ה-40 במטרה לשמור על זיקת העיר לעם היהודי. כפי הנראה, החליטה האגודה על הכנת המפה בעקבות פרסום תוכנית האו"ם להפוך את ירושלים לעיר בינלאומית, ולבסוף הדפיסה אותה בימי מלחמת העצמאות – כשגורל העיר תלוי ועומד.
70X49.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול וקמטים קלים. שפשופים בגב.
מפת הר הבית בהדפסת צה"ל ("תרגום ועיבוד ב. ספיר"). הוצאת המטכ"ל וקצין חנוך ראשי, ו' סיון תשכ"ז 14.6.1967.
מפת הר הבית, מודפסת בשחור ואדום עם מסגרת דקורטיבית בסגנון אוריינטאלי, מסווגת בשוליים "ארעי-פנימי". כפי הנראה, נדפסה על בסיס מפת הר הבית של מחלקת המדידות המנדטורית (1944), שנשאה כיתוב אנגלי וערבי בלבד. בגרסה שלפנינו -אשר נדפסה ימים ספורים לאחר כיבוש ירושלים- הוחלף הכיתוב לעברית, נוסף סימון של הכותל המערבי והוטבע סמל צה"ל בשוליים (שמה הערבי של המפה, המשולב בתוך עיטורי המסגרת, נותר גם בהדפסה זו).
49.5X34.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול. מעט קמטים. כתמים וקרעים קלים בשוליים.
מפה צבאית של ארץ ישראל בהוצאת מחלקת המדידות של מדינת ישראל ושירות מפות וצילומים של צה"ל. עשרים וארבעה גיליונות שנדפסו בשנים 1948-1953. אנגלית ועברית.
מפת ארץ ישראל. המהדורה הראשונה של המפה הוכנה במהלך מלחמת העצמאות – והיא מפת הארץ הראשונה בהדפסת מדינת ישראל. לאחר הקמת המדינה עודכנה המפה מספר פעמים, וממהדורה למהדורה שינתה את פניה – הוספת הקו הירוק והשטח המפורז בסוף המלחמה, סימוני דרכים חדשות וביטול דרכים הרוסות, ובהמשך הוספה של יישובים ומעברות שהוקמו בראשית שנות המדינה.
לפנינו עותק המורכב מגיליונות שנדפסו בשנים 1948-1953 (כפי הנראה, החליף בעל העותק בהדרגה את הגיליונות שבהם חלו שינויים חשובים). בחלק מן הגיליונות מצויינים פרטי הדפסה מעניינים, המתעדים את גלגולי המפה: דרכים שסומנו בידי חטיבה לוחמת במהדורת 1948; נתונים שנאספו בידי חיל ההנדסה במהדורת 1951 (לעיתים בתוספת האזהרה כי "אין להתייחס אליהם כתוצאה של מיפוי מדויק"); "בקורת שדה" שנערכה בשנת 1952; ועוד.
כמה מהגיליונות במספר עותקים.
24 גיליונות (חלקם ביותר מעותק אחד, סך הכל 32 גיליונות). הגיליונות בגודל משתנה (51X60 – 52X70 ס"מ בקירוב). מצב משתנה. כמה מהגיליונות עם סימונים צבעוניים בכתב-יד.
גלופה לדפוס, מפת ארץ ישראל על פי המפה שנדפסה בהגדת אמשטרדם מאת אברהם בר יעקב. [ישראל? המאה ה-20?].
גלופת מתכת, מוצמד במסמרים ללוח עץ עבה.
המפה בגלופה מציגה את ארץ ישראל ומדבר סיני, עם חלוקה לנחלות השבטים. בתחתיתה ה"ים הגדול" (ים התיכון) ובצידה הימני דלתת הנילוס. קו החוף נמתח מצידון עד אלכסנדריה. המפה משרטטת את מסלולם של בני ישראל במדבר סיני ובפינתה הימנית התחתונה מופיעה טבלה מעוטרת עם שמות מ"א התחנות בהן חנו בני ישראל בדרכם ממצרים לארץ ישראל. לאורך קו החוף נראות ספינות הגוררות את רפסודות עצי הלבנון ששלח חירם מלך צור לשלמה לבניית המקדש, ואיור המתאר את סיפורו של יונה הנביא. בפינה השמאלית התחתונה אָסָם וחיות משק רועות לצדו, המסמלים את פוריותה של ארץ ישראל.
המפה המקורית נעשתה בידי גר הצדק ההולנדי אברהם בר יעקב (על-פי מפתו של כריסטיאן ואן אדריכום), ונדפסה לראשונה בהגדה של פסח, אמשטרדם תנ"ה (1695).
בראש הגלופה שלפנינו מופיע הכיתוב "זאת לדעת לכל בר דעת דרך המסעות ארבעים שנה במדבר והרוחב והאורך של ארץ הקדושה מנהר מצרים עד עיר דמשק ומנחל ארנן עד הים הגדול ובתוכו כל שבט ושבט חלק נחלתו' כאשר עיניכם ת'ח'ז'נ'ה' ב'משרם והמשכלים יבינם"; לפיכך נוצרה הגלופה על פי גרסה מאוחרת יותר של המפה: במהדורת אמשטרדם תנ"ה הודגשו בראש המפה האותיות "תחזנה", ואילו בשתי המהדורות הבאות (אמשטרדם תע"ב, אמשטרדם תקמ"א), הודגשו האותיות "תחזנה במישרים" – התואמות לשנת תע"ב.
38X20.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. סימני קורוזיה וחלודה. פגעי רטיבות קלים בלוח העץ.