עשרים ספרי צוואות והספדים על גדולי הרבנים והאדמו"רים. אוסף גדול ומגוון:
• ספר נחל בכי, הספדים על צדיקי הדור: רבי אברהם מטשכנוב, רבי יעקב גוטערמאן מראדזמין ורבי אליהו גוטמאכער מגריידיץ, מאת רבי אלעזר הכהן אב"ד סוכוטשוב (חתן הגאון רבי יעקב מליסא). וורשא, דפוס נתן שריפטגיסער, תרל"ה 1875. חותמות "אברהם זעליג מינץ מפראשני".
• ספר תולדות אברהם, הספד על רבי אברהם מטשכנוב, מאת רבי בנימין דוד רבינוביץ. ווארשא, דפוס יצחק גאלדמאן, תרל"ה 1875.
• ספר זכר צדיק, דרשות רבי רפאל הכהן אב"ד אה"ו, תולדותיו והספדים אחר מיטתו, מאת רבי אליעזר ליזר קצנלנבוגן. ווילנא, דפוס אברהם צבי קאצינעלינבויגן, תרל"ט 1878.
• ספר זכרון שארית יוסף, חידושים רבי יוסף מפוזנא, עם צוואתו. קאלאמיא, דפוס יוסף פרידמאן, תרמ"ב 1881.
• ספר איה סופר, מספד על רבי שמעון סופר אב"ד קראקא (בנו של ה"חתם סופר"), מאת רבי מרדכי רובינשטיין. קראקא, דפוס יוסף פישער ושאול דייטשער, תרמ"ד 1884. תיקון בכתב-יד בדף השער, של תאריך הפטירה של רבי שמעון סופר.
כרוך בראשו עם: ספר מטה אהרן, דרשות וחידושים, מאת רבי אהרן קרויס. בארדיאב, דפוס מנשה יחזקאל הורוויץ, [תרפ"ג 1923]; קבצי המגיד, מאסף דרשות לזמנים ואירועים שונים, בעריכת רבי יצחק קליין אב"ד סאטמאר ורבי שלום יצחק לעוויטאן אב"ד אוסלו (עם חותמותיו). [סאטמר, דפוס מאיר ליב הירש, תרפ"ח-תרצ"ט]. ללא דפי השער.
• ספר מרום הרי"ם, שיחות וחידושי תורה מצדיקים שונים, בהם האדמו"ר רבי אברהם לנדא מטשכנוב, בעריכת רבי יעקב חיים זעליג גודלשלג. וורשא, דפוס נתן שריפטגיססער, [תרנ"ב] 1892.
• ספר כתר תורה, חידושי ש"ס וסוגיות, מאת רבי מאיר בן רבי לוי יצחק מברדיטשוב. בראש הספר מכתב תנחומים ששלח רבי שניאור זלמן מלאדי "בעל התניא" אל רבי לוי יצחק מברדיטשוב. פאדגורזע אצל קראקא, דפוס שאול חנניה דייטשער, תרנ"ח 1898.
• ספר כתר תורה, חידושי ש"ס וסוגיות, מאת רבי מאיר בן רבי לוי יצחק מברדיטשוב. בסוף הספר מכתב תנחומים ששלח רבי שניאור זלמן מלאדי "בעל התניא" אל רבי לוי יצחק מברדיטשוב. ווארשא, דפוס ישראל ברוך אלאפין, תרס"ו 1906. חתימת רבי "אברהם יצחק דזובאס".
• ספר אמרי זאב – עם קונטרס אבל כבד. דרשות, הספדים ופלפולים, מאת רבי זאב וואלף שטיינפעלד מגיד דוויילקא בלאדז. פיעטרקוב, דפוס נתן נטע קראנענבערג, תרס"ה 1905.
• ספר בתוך הגולה, הספד על רבי אברהם לנגר אב"ד קניהניטש, מאת רבי אליעזר סג"ל מישעל אב"ד טורקא. בודפשט, דפוס Jos. Schlesinger, תרע"ח [1918].
• צוואת רבינו הגאון הצדיק... מו"ה יודא גרינוואלד... אב"ד דפה קה"י [קהל יראים] סאטמאר. ס. ווארהל (סֵאִין), דפוס יעקב ווידער, תר"פ [1920]. חתימה וחותמות של "חנני' יו"ט ליפא קליין, סאטמאר".
• ספר זכרון ש"י, דיני אבלות, מאת רבי משה קליין מהאלמין. כולל ליקוטי צוואות מגדולי הדורו. בתחילת הספר הובאה גם צוואת הגאון בעל ה"חוות דעת". סילאדי-שאמלוי, דפוס שלמה הלוי היימליך, תרפ"ג 1923.
• ספר ארשת צדיקים, צוואת הגאון בעל ה"חוות דעת", עם ליקוטים שונים, מאת רבי צבי אריה בראנד. קראקא, דפוס מ. לענקאוויטש, [תרפ"ה] 1925.
• ספר דובב שפתי ישנים, הספד על האדמו"ר רבי ישכר דוב רוקח מבעלז, מאת רבי נחום אתרוג מרבני צפת. ירושלם, דפוס י. א. ווייס, [תרפ"ז 1927]. עם מעטפת מודפסת.
• ספר תורת יחזקאל, חידושים מאת רבי אברהם יחזקאל רייך, על ספר בראשית, עם הספד על ה"כתב סופר". גלאנטא, דפוס Kosmos, תרפ"ט 1928.
• ספר ההסתלקות, סדרי סילוקן של צדיקים, כולל האר"י והבעש"ט ותלמידיו, מאת בנימין מינץ, עם איורים מאת נחום גוטמן. תל אביב, דפוס וידיסלבסקי ומינץ, תר"ץ [1930]. חותמת "הרב חיים אורי ליפשיץ" מברוקלין.
• ספר תפארת צבי, דרוש והספד על רבי צבי הירש לוין אב"ד ברלין, מאת רבי משה אהרן מזלוטשוב. ווארשא, [נסדר בדפוס א. ראזענשטיין, דפוס ראזענבלאט], תרצ"א [1931].
• ספר עניית אמ"ן, הספד על האדמו"ר רבי אברהם מתתיהו פרידמן משטפנשט, מאת רבי נחום שמריהו שכטר אב"ד הואש. קלויזנבורג, דפוס Ipuron, תרצ"ו [1936]. עם תמונת האדמו"ר.
• ספר זכרון בנימין, קונטרס חידושים והספד על רבי בנימין פוקס אב"ד אראדעא (גראסווארדיין), מאת רבי יוסף הכהן שווארץ. אראדעא, דפוס בנימין זאב רובינשטיין, [תרצ"ו 1936].
• קונטרס אבידת הפרח, הספד על האדמו"ר רבי פנחס חיים טויב מראזדאל. מרגיטה, דפוס צבי מאשקאוויטש, תרצ"ו [1936].

22 ספרים ב-20 כרכים. גודל ומצב משתנים. חותמות. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.

ספר תולדות יעב"ץ, "כולל קורות ימי חיי רבנו יעקב ישראל בן הרב מו"ה צבי הירש אשכנזי ז"ל, עם שמות ותכונת כל ספריו ומכתביו ועם לקוטים מעצם כתב-ידו הקדושה", מאת רבי אברהם חיים וגנה. אמשטרדם, דפוס ישראל לעוויססאן, ניר לבית הדפוס דוד פרופס כ"ץ ז"ל, אמשטרדם, [תרכ"ט 1869]. מהדורה ראשונה.
חיבור חשוב אודות רבי יעקב עמדן, הכולל את תולדות חייו, עם רשימה ביבליוגרפית מפורטת ומקיפה של חיבוריו. כולל חליפת מכתבים בין רבי יעקב עמדן ומשה מנדלסון, שלא פורסמה קודם לכן. בסוף הספר נדפסה רשימה של 1,500 ראשי-תיבות וביאוריהן, המופיעים בסידורו של רבי יעקב עמדן (ועליהן נוספו בהשמטות עוד למעלה מ-100 ראשי-תיבות נוספות).
עם מעטפת מודפסת קדמית ואחורית, מקורית, בצבע כחול.
לצד השער בעברית, שער נוסף בגרמנית.

[13], 66, LII, [1] עמ' (כולל מעטפת קדמית ואחורית). 20 ס"מ בקירוב. מצב כללי טוב. מעט כתמים. קרעים קטנים ופגמים במעטפת הקדמית והאחורית. כריכה ישנה, עם פגמים. חלקה האחורי של הכריכה (עם המעטפת ודף נוסף) מנותק ברובו.

המעטפת לא נרשמה במפעל הביבליוגרפיה ואינה מופיעה בעותק שבקטלוג הספריה הלאומית.

מכתב בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי נתן אדלר, הרב הראשי לאנגליה. לונדון, [תרל"ג 1873].
נשלח אל ראשי הח"ק ג"ח (חברא-קדישא גומלי-חסדים) בפראג, בתודה על צירופו כחבר-כבוד ב"חברה": "...ותגל נפשי ותעלוזנה כליותי כי תכבדוני נגד זקני עמי, להביאני בברית החברה אשר לה נאוה תהלה, כי מגמת פניה להרים קרן תורתינו הקדושה ודגל האמונה ועבודה". הוא ממשיך בדברי שבח על פעולותיהם, כפי ששמע מרבים ומבנו רבי נפתלי שהיה עמהם, וחותם בברכה: "...בעל הגמול ישלם לכם ומשכורתכם תהיה שלמה מאתו ותהי נפשכם בטוחה אם יקרה ה"י מקרה טהור, לא אמנע מלהיות משען ומשענה ואם מצער ותחי נפשי. דברי המשתוקק להיות עמכם באגודה והדורש את שלומכם מוקירכם הק' נתן אדלר הכהן".

הגאון רבי נתן (מרקוס) הכהן אדלר (תקס"ג-תר"נ), רבה הראשי של אנגליה. בנו ותלמידו של רבי מרדכי אדלר אב"ד הנובר (תקי"א-תקצ"ד; בן-דודו של הנשר הגדול, המקובל רבי נתן אדלר מפרנקפורט), ואחיהם הצעיר של רבי בער אדלר הדיין בפרנקפורט ורבי גבריאל אדלר אב"ד אוברדורף. תלמיד רבי אברהם בינג, לצד רעיו רבי יעקב אטלינגר ה"ערוך לנר" ורבי יצחק דב הלוי במברגר. משנת תקפ"ב כיהן ברבנות בווירצבורג, אולדנבורג והנובר. ה"חתם סופר" כתב עליו אז במכתב: "הרב הגדול והצדיק מוה"ר נתן אדלער כ"ץ אב"ד דק"ק הנובר, ולהיותי יודע כי הרב הזה מוחזק לצדיק ות"ח..." (מתוך מכתב ה"חתם סופר" בשנת תקצ"ה, נגד תרגומו של פיננער לתלמוד בגרמנית – הובא בהערות והשלמות ל"מאמר על הדפסת התלמוד", מהדורת ירושלים תשי"ב, עמ' רמז).
בשנת תר"ה מונה רבי נתן אדלר לרב בית הכנסת בלונדון ולרבה הראשי של אנגליה. בתקופת כהונתו זו הוא חסם את הדרך להתפשטות תנועת הריפורמה לאנגליה (ראה תורת הקנאות, אמשטרדם, תר"ה) ופעל הרבה למען אחיו הנרדפים במזרח-אירופה ועניי ארץ ישראל. נודע בחיבורו הגדול "נתינה לגר" על תרגום אונקלוס [שהיה חביב אצל כל גדולי הדורות, בהם: מרן בעל ה"חזון איש", הגרי"ש אלישיב והגר"ח קניבסקי, שהגו ולמדו בחיבורו על התרגום].

[1] דף כפול, נייר מכתבים רשמי. 25.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. סימני קיפול.

מכתב בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי אלעזר לעוו. אוהעל, ו' חנוכה תרמ"ז [26 בדצמבר 1886].
מעבר לדף, מכתב בגרמנית, בכתב-ידו, חתימתו וחותמתו של רבי קלמן ליברמן אב"ד קאשוי. 23 בדצמבר [חנוכה תרמ"ז, 1886]. בראש הדף כיתוב בעברית: "קאשאו".

דף חתוך מתוך פנקס של שד"ר, ובו רישומי שמות, חותמות ועוד, בתוכם מכתב מאת רבי אלעזר לעוו: "כפי המכתבי תעודה גדלה צעקת העניים ילידי הספרדי' בירושל' עה"ק תובב"א מעוני וכפן עד לשמים וע"כ למצוה קדושה יחשב לתמכם איש איש בנדבת ידו, ואנכי נתתי חמשי' צ"ל – 50 צ"ל".

הגאון רבי אלעזר לעוו (תקצ"ט-כסלו תרע"ח) בעל "פקודת אלעזר". בנו וממלא-מקומו של הגאון רבי ירמיהו לעוו אב"ד אוהעל בעל "דברי ירמיהו". נכד רבי בנימין וואלף לעוו בעל ה"שערי תורה". כיהן ברבנות אוהעל משנת תרל"ד על מקום אביו. בשנת תרמ"ח התקבל לרבנות אונגוואר, והיה מגדולי הרבנים האורתודוקסיים בהונגריה הצפונית.

הגאון רבי קלונימוס קלמן (קארולי) ליברמן (תקצ"ח-תרס"ד), בן רבי שמעון ליברמן אב"ד שעניא. כיהן כאב"ד בערים טארנא, מאטע-סאלקא וקאשוי (עלי זכרון, ז, אלול תשע"ה, עמ' ט). משנת תרמ"ו בערך כיהן כרבה של קאשוי.

[1] דף, כתוב משני צידיו. 15X 19.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים בשוליים.