שני ספרים שנדפסו ונתפרסמו בלנינגרד בראשית תקופת השלטון הבולשביקי ברוסיה, ע"י הגאון רבי דוד טעבלי קצנלבוגן רבה של העיר:

• ספר מעין מי נפתוח, על מסכת יבמות. מאת רבי דוד טעבלי קצנלנבוגן אב"ד פטרבורג. פטרבורג (לנינגרד), דפוס התועמלן האדום ["Красный Агитатор"], תרפ"ד 1923. מהדורה ראשונה.
מספר תיקונים בכתב-יד [כפי הנראה כתב-ידו של המחבר].
חתימת בעלות של רבי "חיים שמואל לאפיאן" (תרס"ו-תשנ"ט), בנו של הגה"צ רבי אליהו לופיאן. מגדולי תלמידי ישיבת טלז בתקופת מהרי"ל בלוך. מחבורת מייסדי כולל האברכים בגייטסהד. ר"מ בישיבת מונטריי בשווייץ, ובהמשך מראשי ישיבת "נצח ישראל" בסנדרלנד. מחבר הספר "רווחא דשמעתא" על ה"שב שמעתתא".
[2], מז, [1] דף. 35 ס"מ. נייר יבש. מצב טוב-בינוני. מספר קרעים בשולי הדפים, משוקמים בחלקם בנייר דבק. כריכה חדשה.

מהספרים העבריים הבודדים שנדפסו באותה תקופה ברוסיה הבולשביקית.

• ספר גם אלה דברי דוד, "דרושים למועדים ולרגלים ולענינים גדולים", מאת רבי דוד טעבלי קצנלנבוגן אב"ד פטרבורג ("וכעת לענינגראד"), ובסופו הוספות לספר מי נפתוח על מסכת יבמות. לנינגרד (פטרבורג), תרפ"ח, בדפוס ה' איטצקובסקי בברלין. תרפ"ח [1928]. מהדורה ראשונה.
סג עמ'. 27.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. מספר קרעים וקרעים חסרים קטנים, עם פגיעה בטקסט במקום אחד, משוקמים בחלקם בנייר דבק. כריכה חדשה.

המחבר, הגאון רבי דוד טעבלי קצנלנבוגן (תר"י-טבת תרצ"א 1850-1930), מדמויות-הפאר שברבני-ליטא וזקן רבני-רוסיה. מילדותו נודע כעילוי מופלא וכבן ט"ז כבר עסק בעריכת פירוש קצר לירושלמי. כיהן ברבנות בעיירות ליטא ורוסיה, ובעיר הבירה פטרבורג. גם לאחר המהפכה הבולשביקית נשאר על משמרתו ברבנות העיר שנתחלף שמה בשנת 1924 ל"לנינגרד". ימי מצוק וקושי היו אלו לרבנים וליהדות, ולפלא כי ספרו "מי נפתוח" על מסכת יבמות נדפס ב"פטרבורג" בשנת תרפ"ד בדפוס "התועמלן האדום" [בו נדפס העיתון הרשמי "איזווסטיה"]. בשנת תרפ"ח הדפיס ב"לנינגרד" את ספר דרושיו "גם אלה דברי דוד", שלאמיתו של דבר נדפס בברלין והופץ ברוסיה ע"י המחבר [באישור השלטונות]. בעמ' ס הוא כותב ומשבח את קהלת פטרבורג-לניגרד: "אשר מאז ומקדם עשו חסד בתוך המון בית ישראל.... וכמאז כן עתה... יגישו ויועצו יחדו ומרחוק ישאו דעה איך להצמיח צדקה ותהלה בארץ".

כתב–יד, פיוטים לשמחת תורה. [איטליה], תקט"ז [1756].
כתיבה מרובעת נאה, מנוקדת ברובה. עמודים רבים נתונים במסגרת מעוטרת. עיטורים נוספים במספר מקומות.
שער מאויר, בראשו הכיתוב: "זה השער ליי' צדיקים יבאו בו". במרכז השער נכתב: "זה שישו וגילו שלי, לאה מונטאלציני, היום יום ג' פ' תולדת שנת התקט"ז ליצירה". קונטרס זה מתואר אצל: א' יערי, תולדות חג שמחת תורה, עמ' 252, 254 (השוו גם לקונטרס דומה שנכתב לשם מרת ריגינא מונדוי, במכירת קדם 93, חלק א', פריט 73).
כולל פיוטים לשמחת תורה. מרבית הפיוטים נאמרים במהלך ההקפות בשמחת תורה, לפי מנהגים שונים. בין הפיוטים: "שישו וגילו בשמחת תורה"; "אהללה אלקי ואשמחה בו"; "בכל לב ארנן צדקותיך"; "אשריכם ישראל... אשר בחר בכם קל"; "מי עלה למרום"; "אגיל ואשמח בשמחת תורה"; "אחד יחיד ומיוחד, אל נדרש..." (פיוט זה נוסד במקור לחתן נישואין, אך התקבל בכמה קהילות לחתן תורה או לזמן ההקפות; ראו: א' יערי, תולדות חג שמחת תורה, עמ' 149); "יגדל אלקים חי וישתבח".
בדף המגן הקדמי, רישום בעלות של "משה מונטאלציני בכמ"ר יאושע חי" בגורל אדר תקפ"ח" [באותה תקופה הייתה מצויה קניית ספרים ע"י גורל הנקרא "ריפה", מכיון שהספרים היו יקרים, היו מציעים לכמה תלמידי חכמים החפצים בספר, לרכוש כרטיס הגרלה לקניית הספר. ראה: שו"ת זרע אברהם (יצחקי), יו"ד סימן ז ("...למוכרו בגורל הנהוג בין הסוחרים הנקרא ריפ"ה, דהיינו שכותבין כמה נקובי שם איש את שמו בסך קצוב ביניהם וכולם שוין בקצבא ומתנים ביניהם שיטילו גורל וכל מי שעולה שמו עם החפץ לו יהיה..."); שו"ת פרי הארץ (מזרחי), ח"ב, יו"ד סימן יו; ברכי יוסף להחיד"א, יו"ד, סימן ער, אות ג].

[9] דף. 18.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קרעים וקרעים חסרים, עם פגיעה קלה במסגרת השער. מעטפת קרטון ישנה.

מקור: אוסף הרב פרופ׳ אליה שמואל הרטום (Artom), ירושלים.

שלושה כתבי-יד מאיטליה:

• קונטרס בכתב-יד, "סדר המוהל" – סדר ברית מילה, כולל הפיוטים ארזי לבנון יפרחו, שבטי י-ה נחלתך, תפילה לאבי הבן והוספות לברכת המזון. [איטליה, המאה ה-19].
[9] דף.

• דף גדול בכתב-יד, רשימות שמות מכובדים ומשתתפים בשבת חתן וכלה. [טורינו, איטליה, המאה ה-18].
רשימות שונות של שמות מכובדים או משתתפים, מחולקות ל"ליל חמישי", "ליל שבת קדש", "לכל הסעודות", "לסעודת הירוסין (!)", "לסעודת שבת קודש" ו"ללוות הכלה בבית הכנסת". רבים משמות המשפחה והאישים הם מטורינו, בהם: "מעלת הרב ר' חזקיה ישעיה יונה וכל בני ביתו" – מגדולי איטליה במאה ה-18, אב"ד טורינו (נפטר תקע"א), "כ"מ שמשון פוביני" (אולי הוא רבי אברהם שמשון פוביני, שכיהן כמורה צדק בטורינו), "החבר ר' יוסף ירק", "גדליה יחייא וכל בני ביתו", "יצחק מאלוואני בן ישראל וכל בני ביתו", "אפרים מבייאלה ואשתו", "כ"מ יעקב באקי ואשתו", "שמואל תודרוס ניצא", "כ"מ משה סגרי", "כ"מ מנחם סגרי", "הבחור ר' יהושע סגרי מוורצילי", "כ"מ טוביה פאלק בן שלמה דוד" ועוד.
[1] דף.

• דף בכתב-יד, שיר חתונה, לנישואי החתן ישעיה בן הקצין אהרן קולון עם הכלה [יהודית] בת מרדכי אשר לאטש. הדף קרוע בצדו הימני וחסר בחלקו, וחסרים ארבעה מבתי השיר.
3 פריטים. גודל ומצב משתנים.

כתב-יד, "גירסא דינקותא – אסקולוסטיכא דאורייתא", עם קיצור הלכות יורה דעה, מאת רבי פנחס חי אשכנזי מוורצ'ילי, וליקוטים נוספים. [איטליה, ראשית המאה ה-19].

החיבור גירסא דינקותא, עשוי בצורת שאלות ותשובות בין רב ותלמיד, ומחולק לארבעים יום. מטרתו להציג שיטה ודרך ללימוד הגמרא לתלמידים, וכלשונו בדף השער: "אבן בוחן לבחון הני בי רב בן חמש עשרה לתלמוד, אם עשו אזניהם כאפרכסת או כמשפך שמכניס בזו ומוציא בזו, כי היכא דלא לימרו להו כד הויתון בי רב באיסקומדרי איטליליתו ויעלה ריח נחוח לזכרון".
לפנינו שתי העתקות חלקיות של החיבור, ממספר מעתיקים. העתקה ראשונה מראש החיבור עד אמצע יום י"ח (בסדר דפים משובש, ועל דפים בגדלים שונים), בדפים 1-121. העתקה שנייה מראש החיבור עד אמצע יום כ"ג, בדפים 122-266.

העתקה מלאה של החיבור, ובו כל ארבעים הימים, עם קטע סיום ושיר בסופו, מופיע בכתב-יד ניו-יורק, ספריית אוניברסיטת קולומביה Ms. X 893 As 33. בשער כתב-היד הנ"ל מופיע פרט השנה תקצ"א (1831). העתקה חלקית נוספת מופיעה גם בכ"י ברלין, ספריית המדינה, Ms. Or. Qu. 1108, עד סוף יום י"ח.
בין דפי החיבור נכרך דף (ממוספר: 110) עם העתקת מכתב המלצה ארוך מאת רבי פנחס חי אשכנזי, עבור אליה יעקב הרטום מהעיר אסטי; והעתקת מכתב נוסף באותו נושא מאת רבי יצחק יונה גירון מקסאלי.

בסוף כתב-היד (דפים 267-283) חיבור נוסף מאת רבי פנחס חי אשכנזי- קיצור הלכות יורה דעה, "להיות לזכרון מזכרת למצוא כל מבוקש בדיני הוראה בקל ובנקל" (על ייחוס החיבור אליו – ראו להלן). בסוף החיבור: "סדר לשמור ולעשות הגבינות הכשרות", אף הוא מאת רבי פנחס.
אחרי החיבור ליקוטים נוספים, חלקם כנראה אף הם מאת רבי פנחס: בדף 285/ב – "נוסח כתובה חדש שנעשה מעשה בפירארא יע"א בימי חרפי על פי מעלת הישיבה יר"ה". נוסחים נוספים של שטרות, בהם נזכרים קסאלי, מונקאלוו; בדף 287/א – "כללים בדברי רש"י ז"ל נלקטים מדברי המפרשים". אחריהם פסק מהעיר וורצ'לי, ופירוש משנה ה' פרק ה' בכלאים, עם תרשים.
בדף 289/א – העתקת אגרת ארוכה מאת רבי יצחק שמואל ריגייו (יש"ר) מגוריציאה, "לכבוד הק' המפואר התורני השלם, זך הרעיון ואיש תבונות, בקי בחכמות ובלימודים, והאמונה אזור חלציו, ה"ה כמ"ר יוסף אליעזר מורפורגו יצ"ו אשר הורם לראש על עסקי ק"ק טריאסטי יע"א", בעניין השגותיו של אלמוני על ספרו של יש"ר "תורת האלוהים", מתאריך ח' ניסן תקע"ט. [בתוך דבריו הוא מזכיר בכבוד מופלג את "הפילוסוף האלקי מוהר"ם משה מדעסויא והמליץ הגדול מוהר"ר נפתלי הירץ וויזל זל"ע"].

רבי פנחס חי אשכנזי, מחכמי איטליה (ראו אודותיו: ניפי גירונדי, תולדות גדולי ישראל וגאוני איטליאה, עמ' 297). יליד פירארא, תלמיד רבי יוסף דוד באסאן. כיהן ברבנות בוורצ'לי, עד לפטירתו בשנת תקצ"ו. חיבוריו נותרו בכתב-יד ולא נדפסו, ביניהם: גירסא דינקותא (החיבור שלפנינו), קיצור הלכות יורה דעה (החיבור שלפנינו, הועתק בכת"י ספריית תלמוד תורה ליוורנו מס' 134, על ידי ימכ"ף = רבי יוחנן משה כהן פאוויאה, המכה את רבי פנחס: "מו"ר עטרת ראשי", ושם מייחס את החיבור לרבי פנחס); סדר הניקור בקצרה; קול פחדים – מאמר בחרוזים נגד הכופרים, ואוסף שירים שחיבר; צעקת שבר – קינה על 31 הנהרגים בשמחת החתונה באליסנדריה עת נפלה התקרה בשנת תקצ"ה; ועוד.

[293] דף (במיספור המאוחר דולגו שלושה דפים אחרי דפים 12, 31, 71). גודל הדפים משתנה. 21-31 ס"מ. מצב משתנה בין הדפים, בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים וקרעים חסרים בשולי הדפים, עם פגיעות בטקסט. כריכה ישנה, פגומה וקרועה.

מקור: אוסף הרב פרופ׳ אליה שמואל הרטום (Artom), מס' 10, ירושלים.

כתב-יד, "הפטרת שחרית של תשעה באב", עם תרגום לאיטלקית. [איטליה, המאה ה-20].
מקרא ותרגום פסוק אחר פסוק. עם ברכות ההפטרה.

[8] דף. 15 ס"מ. מצב טוב. כתמים. כריכה ישנה.