אוסף גדול ומגוון של למעלה מעשרים ספרים מתורתם של חכמי ליטא, במאה ה-19: ספרי שו"ת והלכה, חידושים על תלמוד בבלי וירושלמי, ועוד. רובם מהדורות ראשונות שנדפסו בחיי המחברים.
• ספר משכנות יעקב, שו"ת מארבע חלקי שולחן ערוך, מאת רבי יעקב אב"ד קארלין. ווילנא, דפוס מנחם מן בן ברוך ושמחה זימל בן מנחם נחום, תקצ"ח 1837. רישומי בעלות וחתימות של "משה עפשטיין"; "ר' אברהם יצחק בר"ב משה עפשטיין".
• ספר כרם שלמה, מאת רבי שלמה אהרן זעליג מקמניץ דליטא. וורשא, דפוס דוד שקלאווער, [תר"א] 1841.
• שו"ת עמק יהושע, מאת רבי יהושע איזיק שפירא (רבי אייזיל חריף) אב"ד , חלקים א-ב. וורשא, דפוס אביגדור בן יואל Lebenssohn, [תר"ב] 1842. החלק הראשון כרוך אחרי החלק השני, וחסרים בראשו כמה דפים. חותמת של רבי "נחום כהנא שפירא, פעה"ק ירושלם תובב"א".
• ספר נועם ירושלמי, ביאור על הירושלמי, מאת רבי יהושע איזיק שפירא (רבי אייזיל חריף) אב"ד סלונים. ווילנא, דפוסי שמואל יוסף פין ואברהם צבי ראזענקראנץ; אברהם יצחק דווארזעץ, [תרכ"ג-]תרכ"ט 1863-1869. ארבעת החלקים בארבעה כרכים. חותמות "בנימין בנציון ב"ר משה ליב זצ"ל, זשוק קאסאווע".
• ספר רצון יראים, מאת רבי חיים בן שמחה. ווילנא, דפוס יוסף ראובן ראם, תרי"ט 1859.
• שו"ת תשובת שמואל, מאת רבי שמואל מאמדור בעל "בית שמואל". ווילנא, דפוס יוסף ראובן ראם, תרי"ט 1859. חותמות "בית מדרש לתורת ארץ-ישראל, פתח-תקוה".
• ספר אבן משה, חידושים על הש"ס, מאת רבי משה ב"ר יעקב אהרן מבריסק דליטא, ובנו רבי אליעזר פרלמוטר. וורשה, דפוס צבי יעקב באמבערג, [תרי"ט] 1859. חותמת "ישיבת הבחורים תורה ויראה" בירושלים.
• ספר סדר גיטין וחליצה, מאת רבי מיכל מקראקא, עם ביאור מאת רבי אברהם צבי הירש אייזינשטאט. ווילנא, דפוס יוסף ראובן ראם, תרכ"ג 1863. חותמות "חותם ביהכנ"ס בית מנחם דכולל חסידים חב"ד הי"ו פה עה"ק ירושלם תוב"ב"; "היכל התלמוד, תל-אביב".
• ספר טיב שמות גיטין, קיצור מתמצית ספר טיב גיטין, מאת רבי דב בר קרסיק. ווילנא, דפוס האלמנה והאחים ראם, תרל"ג 1873.
• ספר בנין ירושלים, אגדות הירושלמי, עם הגהות הגר"א מווילנא (על סדר זרעים ומסכת שקלים), ועוד, מאת רבי נח חיים לוין מקוברין. [וורשא, ללא שם דפוס, תרכ"ד 1864]. חותמת "Rabbiner Dr. A. Neuwirth, Berlin".
• ספר זאת תורת האדם, מאת רבי אהרן מאולקסיניץ. אודסה, דפוס מ. א. בעלינסאן, תרכ"ה [1865]. חתימה וחותמת של המגיד הירושלמי רבי "נטע צבי ווייס יליד ירושלם עה"ק".
• ספר איי הים, על אגדות הש"ס, מאת רבי יהודה ליב הלוי עדיל מסלונים, חלק ראשון. וורשא, דפוס שמואל ארגעלבראנד, תרכ"ה 1865. חותמת רבי "שלום לנדמן, רב מושבה גרמנית חיפה".
• שו"ת פרי יצחק, מאת רבי יצחק בלזר אב"ד פטרבורג. ווילנא, דפוס יהודה ליב מ"ץ, תרמ"א 1881. חותמות "אהרן ב"ר יוסף הכהן".
• ספר ברכת ראש, על מסכת ברכות, מאת רבי אשר הכהן אשכנזי אב"ד שערשוב. פיעטרקוב, דפוס פייבל בעלכאטאווסקי, [תרנ"א] 1891.
כרוך עם ספר שארית הברכה, מאת רבי אשר הכהן אשכנזי אב"ד שערשוב. פיעטרקוב, דפוס פייבל בעלכאטאווסקי, [תרנ"א] 1891.
• שו"ת משיב דבר, מאת רבי נפתלי צבי יהודא ברלין – הנצי"ב מוולוז'ין, חלקים א-ב, עם קונטרס "דבר השמיטה". וורשא, דפוס מאיר יחיאל האלטער ומאיר אייזענשטאדט, תרנ"ד 1894. מהדורה ראשונה. רישום בעלות: "מספרי יצחק עפשטיין".
• שו"ת בית יצחק, מאת רבי יצחק דאנציג מרבני פטרבורג, חלק שני (או"ח וחו"מ). וורשא, דפוס אפרים בוימריטטער, תר"ס 1900.
• ספר יסוד יצחק, על התורה, מאת רבי יצחק דאנציג מרבני פטרבורג, חלק ראשון – בראשית. ווארשא, דפוס חיים קעלטער, תרמ"ח 1888.
• ספר יסוד יצחק, על התורה, מאת רבי יצחק דאנציג מרבני פטרבורג, חלק שני – שמות. פטרבורג, דפוס בעהרמאן וראביאוויטץ, תרנ"ב 1892.
• ספר נטע שעשועים, על הש"ס, מאת רבי נתן נטע (בוירסקי) אב"ד סטאראסעליא. ווילנא, דפוס יהודא ליב מ"ץ, תרס"א 1901.
• ספר בית דוד, עם פרי עץ חיים, מאת רבי דוד טבל רבה של מינסק (בעל ה"נחלת דוד"). ירושלים, דפוס הרא"ל כהנא, תרס"ד 1904. שער מעטפת, עם תמונת בנין "ישיבת מאה שערים".

23 כרכים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק והם נמכרים כמות שהם.

ספר חידושי רבינו חיים הלוי על הרמב"ם, מאת רבי חיים הלוי סולובייצ'יק אב"ד בריסק. בריסק, תרצ"ו 1936. מהדורה ראשונה.
ספרו המפורסם של הגר"ח מבריסק, שנדפס כ-18 שנה לאחר פטירתו ע"י בנו הגרי"ז. ספרו זה, שבו השקיע הגר"ח את תמצית חייו, הוזכר על גבי מצבתו כהבטחה שהספר עתיד לראות אור: "השאיר אחריו ברכה בכתב-יד חבור גדול על הרמב"ם שיראה אור". מסיבות שונות התעכבה הדפסת הספר זמן כה רב. הסיבה העיקרית לעיכוב הייתה מחסור של 600 דולרים (סכום עתק בימים ההם) שנדרשו להדפסה.

בשנות התר"צ יצא רבי יחזקאל אברמסקי, תלמידו המובהק של הגר"ח, ב"קול קורא" לעורר רבנים ונדיבים שירתמו להשגת תקציב להדפסת הספר. בקריאתו זו מגדיר הגר"י אברמסקי את הספר שלפנינו במילים אלו: "בספר הזה נכללו חדושי תורתו שהשמיע ברבים כשלש עשרה שנה בתור ראש הישיבה, בישיבה היותר מובהקה במתיבתא וולזין, שבהם סלל הדרך הנכונה איך להגיע ישר אל הנקודה שבתוך העגול שבכל ענין וענין בהבנת עומק ועיקר היסוד של הדבר הנדון, כשהוא לוטש, מיישר, מזקק ומלבן שרש ההלכה לכל סניפיה וענפיה...".

כשהחלה סוף סוף מלאכת הדפסת הספר, היו כמה ממעריצי תורת הגר"ח שלא הייתה להם הסבלנות להמתין עד שתושלם מלאכת ההדפסה. לכן, על פי בקשתם, כל קונטרס שיצא מהדפוס תיכף נשלח אליהם. ידוע על שלושה שנשלחו אליהם קונטרסים מיד כשנדפסו. היו אלה רבי חיים עוזר גרודז'ינסקי, ה"דבר אברהם" מקובנא ורבי יחזקאל אברמסקי.

יצירה בפני עצמה היא ההקדמה המפורסמת שכתבו בני המחבר בראש הספר, שגם היא סולת מזוקקת, וכל מילה בה נכתבה בכובד ראש ולאחר התלבטויות מרובות. בהקדמת הספר נדפס שדרך לימודו של הגר"ח היא "עפ"י הדרך אשר הורו לנו רבותינו הראשונים". משפט זה נכתב בהוראת ידיד נפשו של המחבר, המו"צ המפורסם של בריסק רבי שמחה זליג ריגר, אך בני המחבר הססו לכתוב כך. באותם ימים הגר"ח התגלה בחלום לרבי שמחה זליג, ואמר לו שכעת בעולם האמת הוא נוכח לראות שאכן דרך לימודו היא "על פי הדרך אשר הורו לנו רבותינו הראשונים". לאור זאת הסכימו בני המחבר להכניס את המשפט להקדמתם. מסופר שאת משפט הסיום "החותמים ברעדה בני הגאון המחבר זצוקללה"ה" כתב הגרי"ז כשידיו נתקפות רעד של ממש (ש' מלר, רבן של כל בני הגולה, א', ירושלים תשע"ד, עמ' 592-593, ובהערה 60).
על מעמדו המיוחד של הספר בעולם התורה, מיום צאתו לאור ועד לימינו, ועל התלאות והעיכובים בהדפסתו, ראו: ש' מלר, רבן של כל בני הגולה, א', ירושלים, תשע"ד, פרק טו "ירושה לדורות", עמ' 545-616; א' סורסקי, מלך ביפיו, ירושלים, תשס"ד, עמ' 282-287, 219-221.‎

[3], ג-קיב דף. 34 ס"מ. מצב טוב. כתמים. בלאי וקרעים קלים. כריכה מקורית בלויה ורופפת, ללא שדרה (שדרה חדשה מדבק-בד), דפי-מגן צבעוניים מקוריים, מנותקים וקרועים.

לרקוד עם "ר' חיים" בהקפות בשמחת תורה
"כשהופיע בדפוס ספרו של הגרח"ס 'חדושי רבנו חיים הלוי', נתרגש ר' ברוך דוב [ליבוביץ] עד מאד בראותו את הספר, ולחש בשפתיו כמה פעמים: דעם הייליגען רבינ'ס ספר (ספרו של הרבי הקדוש). הוא ציוה להגיש יין לשלחן, ואמר שאלמלי היו מכירים באור הגדול שהופיע עכשיו על פני תבל, היו מובילים את הספר בתופים ומחולות. ולא נתקררה דעתו עד שמצא את ההזדמנות גם לזה. בשעה שחגגו בקמניץ את חגיגת חנוכת הבית של הבנין החדש של הישיבה (בחנוכה של שנת תרצ"ז) והובילו את ספרי התורה של הישיבה לבנין החדש תחת חופה בתופים ומחולות וכלי שיר, צעד ר' ברוך דוב בראש התהלוכה כשספרו של הגרח"ס בידו" (רבי ברוך דוב לייבוביץ, תל-אביב תשי"ז, עמ' פ). בהקפות בשמחת תורה בישיבת קמניץ, רקדו הגרב"ב ותלמידיו עם הספר של רבו המובהק (רבן של כל בני הגולה, א', ירושלים תשע"ד, עמ' 589).
לאחר פטירת מרן הגרש"ז אויערבאך, טיפל אחד הנכדים בחלוקת ירושת ספריו בין בני המשפחה. כששאל את דודו הגאון רבי שמואל אויערבאך באלו ספרים הוא מעוניין, הוא ביקש רק שני ספרים שהיה לו קשר רגשי אליהם, אחד מהם היה הספר חידושי רבנו חיים הלוי (מהדורה ראשונה). רבי שמואל סיפר אז, שבשעה שהספר יצא לאור, שלח אביו רבי שלמה זלמן מכתב מירושלים לעיר בריסק, בו ביקש מאת מרן הגרי"ז לרכוש את הספר, עם תשלום שצורף למכתב, והספר נשלח אליו בדואר מהעיר בריסק. רבי שמואל הסביר בכך את חשיבותו של ספר זה בעיניו. (עפ"י שמואל בדורו, ירושלים, תש"פ, עמ' שלו).

חמישה חלקים מ"ספר חזון איש" על מסכתות הש"ס, מאת מרן הגאון רבי אברהם ישעיהו קרליץ, ה"חזון איש". וילנא וירושל ים,  תרע"א-תרצ"ו. מהדורות ראשונות.
באוסף שלפנינו:
1. אורח חיים (והרבה עניינים מס' קדשים); ויורה דעה, הלכות נדה. ווילנא, חברת דפוס והוצאה,  תרע"א 1911. ספרו הראשון של ה"חזון איש" שהוציאו בעילום שם,  ומאז נקרא שמו על שם ספרו. חותמות של רבי "בצלאל הכהן לאפין" ושל ישיבת "היכל התלמוד" בתל אביב.
2. אורח חיים, הלכות עירובין. ווילנא, דפוס ד' קריינעס וש' קאוואלסקי, תרפ"ט 1929.
3. אבן העזר, גיטין וקידושין [ובעניני עבדים]. ווילנא, דפוס יעקב לוין,  תרצ"ב [1932].
4. מקוואות, מכשירין. ווילנא, דפוס שרגא פייבל גראבער,  תרצ"ה 1935. חתימה "גרינימן"; חותמות "בית הכנסת 'חזון איש', בני ברק, נוסד ע"י ר' יחיאל לדרמן ז"ל".
5. אהלות. ווילנא, דפוס שרגא פייבל גראבער,  תרצ"ו 1936.

המחבר, רבי אברהם ישעיהו קרליץ בעל "חזון איש" (תרל"ט-תשי"ד), גאון ההלכה והמחשבה בדורנו. גדול בתורה וצדיק נסתר,  את ספרו הראשון "חזון איש" הוציא בשנת תרע"א בעילום שם,  ומאז נקרא שמו על שם ספרו. ברוב צניעותו היה גם רגיל לחתום שמו בראשי תיבות בלבד: "אי"ש". במשך השנים כתב והוציא את עשרות ספרי "חזון איש" שנכתבו בעמל ובעיון רב, כמעט על כל הסוגיות בש"ס. לאחר מלחמת העולם הראשונה בה גלה לרוסיה הלבנה, חזר בשנת תר"פ לליטא והתגורר כמה שנים בווילנא. בשנת תרצ"ג עלה לארץ ישראל, בה הוכר כגדול חכמי התורה ופוסקי ההלכה,  ועמד מאחורי תחיית עולם התורה בדורנו.

5 כרכים. גודל ומצב משתנים. חותמות. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק,  והם נמכרים כמות שהם.

ספר ישמח משה על התנ"ך ועל המועדים, מאת הגאון הקדוש האדמו"ר רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל. שני חלקים על התורה (בראשית-שמות, ויקרא-דברים): סיגט, דפוס משה בלומנפלד ויחיאל מיכל דאוויד, תרנ"ח [1898]. שני חלקים על נ"ך, ש"ס ומועדים: סיגט, דפוס אברהם קויפמאן ובניו, תרס"ו-תרס"ח 1906-[1908]. ארבעת החלקים בארבעה כרכים.
מהדורה ראשונה של שני החלקים על נ"ך ומועדים, אשר "היה האוצר נחמד ספון וטמון זה יותר משישים שנה". מהדורה שלישית של שני החלקים על התורה, עם הוספות ותיקונים, שהובאה לדפוס בידי האדמו"ר רבי משה דוד טייטלבוים אב"ד מאדיאר-לאפוש (נכד בעל ה"ייטב לב" מסיגט).
לאחר דף השער של החלק השני על התורה, ספר יוחסין של המחבר ומשפחתו, כפי שנמצא בכתב יד המחבר.
החלקים על הנ"ך כוללים עשרה חיבורים – חלק א ובו שישה חיבורים: א. "ישמח משה" על נביאים וכתובים. ב. "ישיר משה" על שיר השירים. ג. "כליל תפארת" על רות. ד. "אבל משה" על איכה. ה. "מור ולבונה" על קהלת. ו. "עסיס רמני" על אסתר; חלק ב ובו ארבעה חיבורים נוספים: ז. "יין הרקח" על אגדות הש"ס ופלפולים. ח. "שיח ספונים" על תפילות, פיוטים וזמירות לשבת. ט. "תוכחת חיים אמירה נעימה" דרשות לחודש אלול וימים נוראים. י. "אבקת רוכל", לקוטים.
בראש חלק א על הנ"ך (דפים א-יב), מבוא לתולדות המחבר, בשם "תהלה למשה" – מאת נין המחבר הגה"ק רבי ישראל יעקב יוקיל טייטלבוים מוואלאווע (תקצ"ח-תרפ"ד), ובנו המו"ל רבי משה דוד טייטלבוים אב"ד מאדיאר-לאפוש. בסוף הספר נדפסה לראשונה האגרת-מוסר ששלח בעל ה"ישמח משה" אל בנו הגה"ק רבי אלעזר ניסן טייטלבוים אב"ד דראהביטש לאחר חתונתו ("וידוע מחסידי קדמאי שהיה להם קביעות ללמוד את האגרת הזאת מזמן לזמן" – מגן אברהם, ליקוטי דברות קודש, עמ' ו).
בחלק ב (על התורה – ויקרא-דברים), חתימות רבי יצחק בייער דיין סאס נאדאש יצ"ו".
בחלק א (נ"ך), חתימת "הק' צבי עדעלשטיין"; חותמת של חברת ש"ס בבודפשט.

המחבר, האדמו"ר הגאון הקדוש רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל בעל ה"ישמח משה" (תקי"ט-תר"א), מגדולי החסידות בהונגריה ובגליציה ואבי שושלות אדמו"רי סיגט וסאטמר. גאון אדיר ומקובל אלוקי, חריף ובקי בכל מכמני התורה, נגלה ונסתר. התפרסם בחייו כאיש אלוקים קדוש ונורא, בעל רוח הקודש ופועל ישועות בקרב הארץ. רבנותו הראשונה הייתה בשינאווא בין השנים תקמ"ה-תקס"ח. בשנת תקס"ח נבחר לרב ואב"ד אוהעל והגליל. בתחילה היה רבי משה מן ה"מתנגדים" לדרך החסידות, ובצעירותו נסע להקביל פני הגר"א בווילנא ולקבל תורה מפיו. התקרב לחסידות בגיל מבוגר, בהשפעת חתנו הגאון רבי אריה ליב ליפשיץ אב"ד וישניצא בעל שו"ת "אריה דבי עילאי", ששכנעו לנסוע אל החוזה מלובלין. אצל החוזה מלובלין נוכח לראות גילויי רוח הקודש מובהקים, ומאז נהיה לתלמידו המובהק, התדבק בדרך החסידות והיה למפיץ תורתה בגלילותיו. כמו כן, נסע אל האדמו"ר ה"אוהב ישראל" מאפטא. משנת תקע"ה החל לחלק קמיעות לנזקקים לישועה: "הפעולות והמופתים שנעשו ע"י הקמיעות מאתו, תלאה העט להעריך". לפי המסופר, לבו היה מהסס בעניין הקמיעות והוא התלבט האם להמשיך בכך, עד ששמע קול משמים שקרא לו בהקיץ: "אל תירא כי אתך אני" (תהלה למשה). עד היום מרבית הקמיעות וה"שמירות" בארצות אשכנז מיוחסים לתיקוני הקמיעות של בעל ה"ישמח משה", ובהם הנוסח הנדפס של "שמירה לילד וליולדת" ו"שמירה למגפה". גם נוסח ה"קרעסטירר'ס קמיעות" המפורסמים, שנכתבו ע"י אדמו"רים כסגולה לשמירה על הבית והרכוש, מקורם מבעל ה"ישמח משה".
ארבעה כרכים.
• חלק א (בראשית-שמות): [2], רג דף; מו עמ' (מתוך נ' עמ' של "לוח המפתח" שמקומו בסוף חלק ב ומופיע שם בשלמותו).
• חלק ב (ויקרא-דברים): [2], קנד דף; נ עמ'.
• חלק א (על הנ"ך): [2], צו דף.
• חלק ב (על הנ"ך): [2], צז דף.

26-27 ס"מ בקירוב. נייר יבש ושביר בכרך השני של הנ"ך. מצב כללי טוב-בינוני. כתמים. קרעים קטנים בשולי הדפים. בכרך הראשון של התורה, דף השער הודבק לחיזוק על נייר קשיח, וסימני עש וקרעים חסרים, עם פגיעות בטקסט, בדפים האחרונים בכרך זה (המופיעים בשנית בכרך השני). בכרכי הנ"ך, סימני עש, משוקמים בחלקם בנייר דבק. רישומים וחותמות. כריכות עור חדשות (אינן אחידות).