ספר קב נקי, על סדרי גטין והלכות גטין, מאת הגאון החסיד רבי אברהם דוד לאוואט [לבוט], "מן קאלאניא ראמאנאווקא הסמוכה לק"ק חערסאן, מורה הוראה בק"ק ניקאלאייעב" (זקנו של הרבי מליובאוויטש). ווארשא, דפוס נתן שריפטגיסער, תרכ"ח 1868. מהדורה ראשונה. שני חלקים. שני שערים לחלק א'; שער נפרד לחלק ב'.
בסוף חלק שני נכרכו שני דפים – "לוח הטעות והשמטות לספר קב נקי", שנדפסו שנתיים לאחר הדפסת הספר, באודסה בשנת תר"ל (1870).
הספר כרוך גם עם: מהדורה ראשונה של "ספר השלמת הסדרים" – מהדורה בתרא לסדרי גטין ושמות גטין, הנקרא "קב נקי השלם", מאת רבי אברהם דוד לאוואט. וילנא, דפוס ר' יהודה ליב מ"ץ, תרמ"ה [1885]. 
בדף השער, חתימת הגאון רבי דוב אריה ריטר אב"ד רוטרדם (תרט"ו-תרצ"ו), מגדולי התורה הנודעים בהולנד, עמד בקשרי שו"ת והנהגה ציבורית עם גדולי ישראל מכל הארצות. כמה הגהות בכתב יד.

• "קב נקי": חלק ראשון: [4], ד-כו, [1], כז-נט דף. חלק שני: [1], ב-לט, [2] דף. • "השלמת הסדרים": [2], ג-יב דף. 29.5 ס"מ. נייר יבש ושביר בספר השלמת הסדרים. מצב כללי טוב. כתמים, בהם כתמי ועקבות רטיבות, עם סימני עובש קלים במספר דפים. קרעים בשולי מספר דפים. חותמות. כריכה חדשה.

בספר "קב נקי" מבוררים הלכות סדר כתיבת ומסירת הגט, ואופן כתיבת השמות ושינויי הלכות. בחיבורו התיר הרא"ד לאוואט ספקות רבים באופן כתיבת השמות, שנידונו רבות בספרות הפוסקים, ובפרט בנוגע לשמות המצויים בימינו, שכתיבתם משתנה ממקום למקום, בהתאם לשפת הדיבור והמבטא והסגנון. בחלק ב של "קב נקי" ערך המחבר רשימות מסודרות של כל שם ושם. ההלכות הותאמו גם לקהילות הספרדים. הספר יועד בעיקר לרבנים, פוסקים ועורכי גטין, ואכן עד היום מהווה החיבור מורה דרך שימושי לרבנים מסדרי גטין עד לימינו. בהקדמתו מסביר המחבר את טעם קריאת הספר בשם זה, מפני שמנין שם "קב נקי" עולה בגימטריה לשמו "אברהם דוד" – רס"ב (262); ומנין "גטין" עולה בגימטריה לשם אביו "יהודה ליב" = ע"ב (72).
בספר מופיעה הסכמת בנו בכורו של אדמו"ר ה"צמח צדק" מליובאוויטש", רבי ברוך שלום שניאורסון, שלימים צאצאיו נישאו עם צאצאי המחבר הרא"ד לאוואט – רבי לוי יצחק שניאורסון והרבנית חנה בת ר' מאיר שלמה ינובסקי (הוריו של הרבי מליובאוויטש). בהסכמתו מספר ר' ברוך שלום כי נקרה בדרכו והגיע לניקולייב, שם הראה לו המחבר ר' אברהם דוד לאוואט את חיבורו על סדרי והלכות גטין, ונוכח לדעת כי "סדר כל אלה בסדר נכון, כל דבר על מקומו, למען יהיו כל ההלכות מסודרים בטעמיהן לפני מסדרי גיטין. ולדעתי דבר גדול ונחוץ עשה... לזאת אף ידי תכון עמו, והנני מסכים הולך להדפיס את הכתבים הללו".
בספר מופיעה גם הסכמת הרה"ג ר' יוסף תומרקין, אב"ד קרמנצ'וג ומגדולי רבני חב"ד, בה מתאר מעלת החיבור, שעד עתה היו עורכי גטין "ממשמשין כעוור באפלה", ובפרט בעניין שינויי השמות שכתיבתם משתנה ממקום למקום וממדינה למדינה, וכעת בחיבור שלפנינו הכול נערך בסדר נכון וברור.

הגאון החסיד רבי אברהם דוד לאוואט (לבוט) אב"ד ניקולייב (תקע"ה-תר"נ), זקנו מצד אמו של הרבי מליובאוויטש (אמו הרבנית חנה, בת ר' מאיר שלמה, בן הרבנית בילא רבקה, בת המחבר אברהם דוד לאוואט). "הצטיין בשכלו החד, כשרונותיו הנעלים וידיעתו הרחבה בים התלמוד. גם בצדקתו וטוב לבו קנה לו מעריצים רבים אשר רחשו לו אהבה רבה כל ימיו" ("ראשי פרקים מתולדות המחבר" במהדורת "קב נקי" תשי"א). היה מחסידי האדמו"ר ה"צמח צדק" ובנו האדמו"ר המהר"ש, ומחשובי רבני חב"ד. היה מקורב לשניים מגדולי חסידי האדמו"ר האמצעי וה"צמח צדק" – רבי הלל מפאריטש ורבי אליהו יוסף ריבלין מדריבין. כיהן בתחילה כרב המושבה רומנובקה, ועמד בראש כולל לאברכים שייסד ה"צמח צדק" במקום. בהמשך נתמנה לרב העיר ניקולייב, וארבעים מושבות הסמוכות לה, וכיהן בתפקיד זה במשך כארבעים שנים, עד יומו האחרון. "הודות להשפעתו הטובה נעשה כל הגליל דפלח חרסון למקום תורה ומצוה" (שם).
חיבר מספר חיבורים חשובים, אך התפרסם במיוחד בשניים מהם: בשניים מהם: ספר "קב נקי" על הלכות גיטין, כתיבת גטין ואופן כתיבת שמות בגטין (חיבור יסודי המהווה מורה דרך שימושי לרבנים מסדרי גטין עד לימינו); וסידור "תורה אור" – סידור האדמו"ר הזקן מוגה ומדויק, אליו צירף המחבר את חיבוריו "שערי תפלה" (מקורות לנוסחאותיו ופסקיו של האדמו"ר הזקן) ו"שער הכולל" (הלכות ומנהגי התפילה).

אוסף פרסומים שיצאו לאור בשנים הראשונות להתבססות חסידות חב"ד בארה"ב. יידיש ואנגלית.

• "פינף יארגיינג פון הקריאה והקדושה" [חמש שנים של הקריאה והקדושה]. הוצאת קה"ת / אגודת חסידי חב"ד, ברוקלין, ניו יורק, תש"א-תש"ה 1940-1945. יידיש ומעט אנגלית. 54 גליונות כרוכים יחד (גליונות 1-6, 8-9, 11-14, 16-19, 21-35, 37-43, 46-58, 60-61). בראש הכרך שער ראשי ומפתחות.
"הקריאה והקדושה", ירחון שיצא לאור בין השנים 1940-1945 על ידי אגודת חסידי חב"ד, בהדרכתו, הגהתו והשתתפותו של האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש. כותרת בראש הגליון הראשון: "מיט דער באטהייליגונג פון אדמו"ר, שליט"א, מליובאוויטש" [בהשתתפותו של האדמו"ר מליובאוויטש]; החל מהגליון השני שונה נוסח הכותרת: "מיט דער גוטהייסונג און ברכה פון אדמו"ר, שליט"א, מליובאוויטש" [באישורו ובברכתו של האדמו"ר מליובאוויטש], וכך נדפס מאז בכל הגליונות. בכרך שלפנינו הודבקה בראש הגליון הראשון פיסת נייר מודפסת עם הנוסח המתוקן.
הוצאת העיתון נעשתה בחשאיות ובעילום שם העורך, ופרטים רבים אודות פרסום הירחון אינם ידועים עד היום. בגיליונותיו התפרסמו מאמרים, שיחות ואגרות מאת אדמו"ר הריי"ץ, ביניהם ארבעת כרוזי ה"קול קורא" המפורסמים שבהם בישר הרבי על תנועת "לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה". אחד המדורים המיוחדים בעיתון נקרא בשם "אותיות פורחות", ובו הופיעו צירופי אותיות ומילים בלתי מובנים, שחוברו כנראה בידי הריי"ץ. לפי חסידי חב"ד, בצירופים אלו טמונים נבואות שמימיות, אשר חלקם פוענחו בדיעבד כחיזוי של מאורעות עתידיים, כגון פלישת בעלות הברית לאירופה במלחמת העולם השניה.

• "שמועסן מיט קינדער און יוגנד" Talks and Tales [שיחות לנוער], ירחון לילדים ולנוער. הוצאת "קה"ת מטעם ה"מרכז לענייני חינוך", ניו יורק, תש"ג-תשי"ב [1942-1951]. יידיש ואנגלית. 124 גליונות בחמישה כרכים: 99 גליונות של הירחון ביידיש (שמועסן מיט קינדער און יוגנד), טבת תש"ג – כסלו תש"ה, טבת תש"ז – חשון תשי"ב (בהם 13 גליונות כפולים: טבת תש"ח – כסלו תש"ט), ו-25 גליונות של הירחון באנגלית (Talks and Tales), טבת תש"ז-כסלו תש"ט.
בירחון מדורים מגוונים לילדים ולנוער בנושאי יהדות, היסטוריה וטבע. הירחון הופיע בין השנים תש"ב-תשמ"ט (ביידיש, אנגלית, עברית, צרפתית, ספרדית ואיטלקית) ונדפסו בו בסך הכול כ-590 גליונות. בעברית הופיע העיתון החל משנת תשט"ז בשם "שיחות לנוער". איור השער מעשה ידי הצייר נטע קאזלאווסקי.
• "ספר הזכרונות, ליובאוויטשער רבינ'ס זכרונות", זכרונות מאת רבי יוסף יצחק שניאורסון האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש. חלק ראשון. הוצאת קה"ת, ברוקלין, ניו יורק, תש"ז 1947. יידיש. מהדורה ראשונה של ספר הזכרונות מאת האדמו"ר הריי"ץ – כולל סיפורים על ימי ראשית החסידות ותולדות חסידות חב"ד ששמע הריי"ץ מפי סבתו הרבנית רבקה (אשת המהר"ש) ומדודו הרז"א (שניאור זלמן אהרן שניאורסון). הספר הובא לדפוס בידי חתן האדמו"ר הריי"ץ ומנהל הוצאת קה"ת, רבי מנחם מענדל שניאורסון (לימים הרבי מליובאוויטש); בפתח הספר מופיעה הקדמה שלו ובסופו כמה הערות והוספות ממנו.
הזכרונות נכתבו בעברית לאחר הגעת הריי"ץ לארה"ב (אדר ת"ש), שם נערכו ותורגמו ליידיש בידי הסופר והעיתונאי דוד לייב מקלר. רשימת הזכרונות פורסמה לראשונה תחת השם "ליובאוויטשער רבינ'ס זכרונות", בסדרת כתבות בעיתון "דער מארגען זשורנאל" שנדפסה מחודש תשרי תש"א עד חודש אדר תש"ב. בספר שלפנינו קובצו מרבית הכתבות (עד ג' תשרי תש"ב), עם מבוא ארוך בראשיתו מאת העורך ד.ל. מקלר.
לאחר הסתלקות אדמו"ר הריי"ץ (שבט תש"י) פורסמו שני חלקים נוספים של ספר הזכרונות: חלק ב פורסם בעיתון "אמעריקאנער" בשנים תשי"ב-תשי"ג, ויצא לאור כספר בשנת תשכ"ה; חלק ג הופיע בשנת תשנ"ד, ובו רשימות מוקדמות יותר מזכרונות אדמו"ר הריי"ץ, אותם פרסם ד.ל. מקלר בשנת תר"צ בעיתונו "דער מארגען זשורנאל", תחת השם "פון ליובאוויטשער רבי'ןס הויף" (מחצר הרבי מליובאוויטש).

7 כרכים. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב. מרביתם בכריכות חדשות.

ספר "איזה הלכות מיד החזקה" – Auszuge aus dem Buche Jad-Haghasakkah, סט של חמישה כרכים של הרמב"ם המצונזר שיצא לאור ע"י המינסטריון להשכלה של רוסיה הצארית. סנקט פטרבורג, [תר"י-תרי"ב] 1850-1852. ארבעה חלקים בחמישה כרכים. מהדורה דו-לשונית בעברית ובגרמנית.

בשער נכתב כי הספר "נדפס על פי שו"ת רבנינו וסופרינו", עם רשימת רבנים מרוסיה (חלק מהשמות נכתבו בצורה משובשת). בין הרבנים: "הרב ר' מנחם נ"י דליובאוויטש" [האדמו"ר בעל "צמח צדק" מליובאוויטש] ו"הרב המנוח ר"י דוואלאשהנא" [רבי איצל'ה מוולוז'ין].
הוצאה זו של ספר היד החזקה להרמב"ם צונזרה בידי ממשלת הצאר הרוסי כחלק מהתערבות הממשלה בחינוך היהודי, ונערכה בהתאם למגמה לכפות לימודי השכלה בחדרים ובמוסדות החינוך היהודיים, עם הוספות ושינויים, בעריכת לאון מנדלשטם ("הסטודנט היהודי הראשון ברוסיה").
מלבד תרגום לגרמנית, מופיעים במהדורה זו "הערות לרמב"ם" שבהן "פירושים" מותאמים בכדי לשמור על הנאמנות לשלטון הצאר. בין היתר מופיעים בו הקטעים: "בקורת כללית ע"פ ד"ת [על פי דין תורה] בכבוד ומשפט העמים אשר בזמננו...", "כבוד מלכות" – "בדבר החוב המוטל עלינו לאהוב ולכבד את אדונינו הקיסר יר"ה בכל לב ובכל נפש", "הערה לדיני ממונות" ["הצגנו כל הדינים האלה רק לזכר ימות עולם ולתלמוד תורה ממה שהיה בינינו לפנים"], וכן הלאה. הלכות מלכים הושמטו לגמרי ממהדורה זו.
מהדורה זו של הרמב"ם יצאה לאור בניגוד לרצונם של הרבנים המוזכרים בעמוד השער. ההצעה ללמד ילדים את חיבורו של הרמב"ם עלתה בוועידת תר"ג בסנקט פטרבורג ע"י הממשלה, והיא נדחתה ע"י הרבנים המשתתפים פה אחד, אך הממשלה התעקשה להדפיס את הספרים ולהפיצם. האדמו"ר בעל צמח צדק, המוזכר בין ה"מסכימים" על הספר, התנגד למעשה ליוזמה זו ופעל במכתביו לנציגי הממשלה הצארית למנוע את הדפסת המהדורה (ראו: אגרות קודש מאת האדמו"ר ה"צמח צדק", מהדורת תשע"ג, עמ' עג-עז, פה-פז; תולדות חב"ד ברוסיא הצארית, עמ' קנג; אוצר סיפורי חב"ד – ו', עמ' 202 ואילך).

ארבעה חלקים בחמישה כרכים (שני כרכים לחלק ד'). ספירות דפים רבות ומתחלפות. ייתכן שחסרים דפים במספר מקומות. 18 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש, עם פגיעות בטקסט במספר מקומות. קרעים בשולי הדפים, משוקמים בחלקם בנייר דבק. חותמות. כריכות חדשות (אחידות).

במפעל הביבליוגרפיה (רשומה 000179085), נרשם חלק נוסף (חמישי), עם מניין המצוות להרמב"ם, שנדפס כתוספת למהדורה שלפנינו, בשנת תרי"ג 1853. חלק זה אינו מופיע בסט שלפנינו.

אוסף גדול ומגוון של ספרי היסטוריה, ביוגרפיה וביבליוגרפיה, שנדפסו בפטרבורג וברוסיה, ליטא, והונגריה:

• ספר דעת קדושים, זכרונות לתולדות המשפחות אייזינשטאט, בכרך, גינצבורג, היילפרין, מורוויץ, מינץ, פרידלאנד, קצינעלבויגן, ראפפורט ורוקח, מאת רבי ישראל טוביה איזנשטאט. פטרבורג, דפוס בערמאנן ושותפו, תרנ"ז-תרנ"ח 1897-1898.
• ספר קורות פאדאליא וקדמוניות היהודים שם, מאת רבי מנחם נחום ליטינסקי. אודסה, דפוס מ"א בעלינסאן, תרנ"ה 1895.
• מאמר על אודות מחזור מנהג כפא, מאת יצחק דובער מארקאן. פטרסבורג, דפוס צבי הירש איטצקאווסקי, תרס"ט 1909. תדפיס מיוחד מתוך ספר א"א הרכבי.
• ספר קריה נאמנה, תולדות העיר ווילנא וחכמיה, מאת רבי שמואל יוסף פין. ווילנא, דפוס י. נאטעס וא. שווייליך, תרע"ה [1915]. "הוצאה חדשה עם תמונת המחבר".
• ספר אהלי שם, תולדות רבני וגדולי ישראל מכל תפוצות ישראל, עם כתובות דואר ופרטים נוספים, מאת רבי שמואל נח גוטליב. פינסק, דפוס מ. מ. גלאאבערמאן, תרע"ב 1912. חותמת הרב "א. אונטרמן".
• ספר מופת הדור, תולדות רבינו יחזקאל הלוי לנדא בעל ה"נודע ביהודה", מאת רבי יקותיאל אריה קאמעלהאר. מונקאטש, דפוס קאהן עט פריעד, [תרס"ג 1903]. חתימה וחותמת של אברהם לעוו מלודז'.
• ספר חסידים הראשונים, תולדות רבי שמואל החסיד ובנו רבי יהודה החסיד, עם "דור דורים", על השתלשלות הקבלה והסודות, מאת רבי יקותיאל אריה קאמעלהאר. וואיטצען, דפוס Gerschon Katz, False Kamelhar, תרע"ז [1917].
• ספר אם לבינה, תולדות האדמו"ר רבי מנחם מנדל מרימנוב, עם מאמר ראש אמנה על אגדות חז"ל, מאת רבי יקותיאל אריה קאמעלהאר. טארנא, Sikora I Myiner, [תרפ"? ?192].
• ספר לפלגות ישראל באונגריא, על "מצב התורה בארץ אונגריא, מלחמות היראים בבעלי הריפורם, המחלוקות בין הקהלות ובין הרבנים, המרד בשנת ה'תר"ח והיהודים וסבת החלקם באונגאריא לשתי מפלגות", עם קונטרס זכר צדיק, תולדות רבי יעקב גרינוואלד, מאת רבי יקותיאל יהודה גרינוואלד. דעווא, דפוס השותפים מארקאוויטש עט פריעדמאנן, תרפ"ט 1929.

9 ספרים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק והם נמכרים כמות שהם.

ספר אבן העזר (ראב"ן), פסקי הלכה ופירושים לכמה מסכתות, מאת רבינו אליעזר ב"ר נתן ממגנצא. פראג, דפוס רבי משה ב"ר בצלאל כ"ץ, ש"ע [1610]. מהדורה ראשונה.

העותק של הגאון רבי אהרן דוד דייטש אב"ד באלאש ד'יארמוט – תלמיד ה"חתם סופר". בדף המגן האחורי רישומי בעלות: "זה הספר מישך שייך לכבוד הרב המאוה"ג ומפורסם שמו בקצוי ארץ, קדוש יאמר לו, צדיק תמים נודע ביהודא, בישראל גדול שמו כקש"ת מו"ה א' דוד בהר"ב מו"ה א"א דייטש, אבד"ק באלאש יארמוט והגליל"; הנני בזה להעיד שזה הספר מישך שייך לאדמ"ו הגאון הגדול... צדיק יסוד עולם רשכב"ה כקש"ת מו"ה אהרן דוד נ"י דייטש... האבד"ק באלאש יארמוט...".

הגאון רבי אהרן דוד דייטש (תקע"ג-תרל"ח), בעל ה"גורן דוד". נולד ברודניץ (בוהמיה) לאביו רבי אברהם אהרן בן רבי יוסף דייטש אב"ד רודניץ. למד אצל בעל ה"חתם סופר", שהיה משבח את יראתו של תלמידו ואמר כי הוא סומך על כח תפילותיו. בהזדמנות אחרת אמר עליו רבו ה"חתם סופר" כי הוא מזומן לחיי העולם הבא. כשהיה מזדמן לעיר פרשבורג היה ה"כתב סופר" מקבל את פניו בבגדי שבת. משנת תר"ו אב"ד שעבעש (Sebeș) ומשנת תרי"א כיהן 27 שנים ברבנות באלאשא-יארמוט (Balassagyarmat). [ראה אודותיו, החתם סופר ותלמידיו, עמ' מט-נב].
בדפי המגן הקדמי והאחורי רישומי בעלות וחתימות רבות [כנראה, רובם של תלמידי ישיבות בהונגריה, מתקופות שונות]: "הק' משה שווארטץ"; "אברהם קעניטש[?] סג"ל"; "הק' מאיר דאמאן[?] – גבאי ראשון"; "הק' דוב האלענדער"; "הק' שמואל בנימין ראזענבערג פון טיסא אילאק"; "הק' דוב מארקאוויטש"; חתימה: "הק' שלמה מארקאוויטש סינוער וואראל סמוך לעיר סאטהמאר, אחיו של הק' יצחק מארקאוויטש"...". "הק' חיים יעקב קייזלער[?]"; ועוד.
הגהה קצרה בכתב-יד בדף קכט/2.

קנד דף. דף לד נכרך לאחר דף לה. 29 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. קרעים וקרעים חסרים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר (בדף השער קרעים רבים, עם פגיעות במסגרת השער המאויירת מכל צדיה, משוקמים בהדבקות נייר). סימני עש עם פגיעות בטקסט. כריכת עור עתיקה. בלאי, קרעים ופגמים בכריכה.