מכירה פומבית 053 ספרי קודש עתיקים, חסידות וקבלה – מכתבים וכתבי-יד – חפצים ותצלומים
- (-) Remove book filter book
- ספרי (183) Apply ספרי filter
- and (167) Apply and filter
- חסידות (80) Apply חסידות filter
- chassid (62) Apply chassid filter
- rabbi (62) Apply rabbi filter
- by (54) Apply by filter
- of (54) Apply of filter
- אדמורי (41) Apply אדמורי filter
- רי (41) Apply רי filter
- ורבני (41) Apply ורבני filter
- אדמו (41) Apply אדמו filter
- אדמו"רי (41) Apply אדמו"רי filter
- rebb (41) Apply rebb filter
- print (40) Apply print filter
- וספרים (37) Apply וספרים filter
- יסוד (37) Apply יסוד filter
- שונים (37) Apply שונים filter
- classic (37) Apply classic filter
- miscellanea (37) Apply miscellanea filter
- ספרים (29) Apply ספרים filter
- דפוסי (28) Apply דפוסי filter
- in (28) Apply in filter
- וטרנסילבניה (24) Apply וטרנסילבניה filter
- הונגריה (24) Apply הונגריה filter
- hungari (24) Apply hungari filter
- transylvania (24) Apply transylvania filter
- ותפילות (22) Apply ותפילות filter
- סידורים (22) Apply סידורים filter
- prayer (22) Apply prayer filter
- siddurim (22) Apply siddurim filter
- דפוס (18) Apply דפוס filter
- חבד (18) Apply חבד filter
- חב (18) Apply חב filter
- חב"ד (18) Apply חב"ד filter
- centuri (18) Apply centuri filter
- chabad (18) Apply chabad filter
- earli (18) Apply earli filter
- th (18) Apply th filter
- הגהות (17) Apply הגהות filter
- הגהות, (17) Apply הגהות, filter
- והקדשות (17) Apply והקדשות filter
- וסאטמר (17) Apply וסאטמר filter
- dedic (17) Apply dedic filter
- gloss (17) Apply gloss filter
- glosses, (17) Apply glosses, filter
- satmar (17) Apply satmar filter
- sighet (17) Apply sighet filter
- signatur (17) Apply signatur filter
- with (17) Apply with filter
ספר תולדת אדם, דרושים על התורה, מאת האדמו"ר הקדוש רבי יהושע מאוסטרובה, עם לקוטים מאביו האדמו"ר רבי שלמה יהודה ליב מלענטשנא וליקוטים מהאדמו"ר רבי ירחמיאל מפרשיסחא. יוזעפאף (יוזפוף), דפוס שלמה ואחיו ברוך זעצר ושותפם יחזקאל רענר, [תרל"ה] 1874. מהדורה ראשונה.
עם הקדמת חתן המחבר, האדמו"ר רבי יצחק יעקב רבינוביץ מביאלה.
האדמו"ר רבי יהושע מאוסטרובה (נפטר תרל"ג, אנציקלופדיה לחסידות ב, עמ' נב-נג), מצדיקי פולין, בנו של רבי שלמה ליב מלענטשנא. הנהיג אחרי אביו עדה גדולה של אלפי חסידים ונודע בגדולתו וקדושתו. הרה"ק רבי צדוק הכהן מלובלין אמר עליו שהוא "נוטר ברית קודש". מחבר הספר "תולדת אדם" (יוזפוב תרל"ה) שזכה לכינוי "נועם אלימלך הקטן". חתנו היה האדמו"ר רבי יצחק יעקב רבינוביץ מביאלא בעל ה"דברי בינה" – הראשון לשושלת חסידות ביאלא.
[2], 216, [6] עמ'. 21 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים, בהם קרעים חסרים עם פגיעה בטקסט במספר דפים. כריכה חדשה.
בעותק שלפנינו חסרים חלק מדפי ההוספות בסוף הספר (עמ' 217-234, [7] עמ') – עם "ליקוטים חדשים אשר נמצאו בכתובים אחר צאת הספר מבית הדפוס", וליקוטים נוספים.
שני ספריו של האדמו"ר רבי אלימלך מגרודז'יסק על התורה:
• ספר אמרי אלימלך, על התורה, מאת האדמו"ר רבי אלימלך שפירא אב"ד גרודז'יסק. וורשא, דפוס חיים קעלטער, [תרל"ו] 1876. מהדורה ראשונה.
חותמות: "דוד במ"י וואלף"; "אהרן האפמאן"; "אוצר הספרים, הישיבה המרכזית לישראל מרכז הרב, ירושלים".
[6], 340, [2] עמ'. 23 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים. סימני עש. קרע גדול באחד הדפים (קסד), עם פגיעה בטקסט (כמעט ללא חסרון), משוקם בחלקו בנייר דבק. חלק מהחותמות מחוקות בגירוד. כריכה ישנה.
• ספר דברי אלימלך, על התורה והמועדים, חלק ראשון על ספרים בראשית-ויקרא, וחלק שני על ספרים במדבר-דברים, מאת האדמו"ר רבי אלימלך שפירא אב"ד גרודז'יסק. וורשא, דפוס מאיר יחיאל האלטער / האחים שולדבערג, תר"נ-תרנ"א 1890-1891. מהדורה ראשונה. שני החלקים בכרך אחד.
חותמות רבות של "חכם דוד בן שלום נדב, מושב שערים א"י".
504 עמ'. ללא דף השער של החלק השני (בין העמודים 240-241). 25.5 ס"מ. נייר יבש. מרבית הדפים במצב טוב-בינוני, דפים ראשונים ואחרונים במצב בינוני. כתמים. סימני עש. קרעים במספר דפים, משוקמים בחלקם בנייר דבק. חותמות. כריכת עור חדשה.
הרב הקדוש רבי אלימלך שפירא מגרודז'יסק (תקפ"ד-תרנ"ב), בנו של האדמו"ר רבי חיים מאיר יחיאל "השרף ממוגלניצא" ונכדם של המגיד מקוז'ניץ ורבי אלימלך מליז'נסק. מגדולי האדמו"רים והצדיקים בפולין. רבו, רבי ישראל מרוז'ין, ציוה עליו לנהוג באדמו"רות ולקבל קוויטלאך. [לימים שלח מכתב ארוך לבעל ה"דברי חיים" מצאנז אודות קדושתם הרבה של רבי ישראל מרוז'ין ובניו הקדושים]. השפעתו היתה רבה ברחבי פולין ורבים מאדמו"רי פולין היו מתלמידיו, המפורסם שבהם הוא רבי מאיר יחיאל הלוי האדמו"ר מאוסטרובצה. לעת זקנתו, כשכבר היו לו נכדים רבים (רבים מהם כיהנו באדמו"רות, בהם רבי ישראל מגרודז'יסק ורבי ישראל פרלוב "הינוקא" מקרלין), נשא בזיווג שני את בתו של האדמו"ר מחנטשין, שילדה לו את בני-זקוניו רבי קלונימוס קלמן (האדמו"ר מפיאסצ'נה בעל "חובת התלמידים", תרמ"ט-חשון תש"ד, נספה בשואה) ורבי ישעיהו ("האדמו"ר החלוץ", תרנ"א-תש"ה). לאחר פטירתו נהגה אשתו הרבנית חנה ברכה באדמו"רות, קיבלה "קוויטלאך" ואף היתה לבושה בארבע כנפות (אנצ' לחסידות, א', עמ' תרכז). נפטרה בשיבה טובה, בחשון שנת ת"ש.
ספר אמרי אמת, דרושים על חמישה חומשי תורה, חלק ראשון ושני, מאת האדמו"ר רבי יהודה ליב (לייבל'ה) אייגר מלובלין. לובלין, [תרס"ב-תרס"ג 1902-1903]. מהדורה ראשונה. שני חלקים בכרך אחד.
שני דפי שער לכל חלק, חלק מהמילים בדפי השער הראשונים של שני החלקים, נדפסו בדיו אדומה.
רישום בכתב-יד בדף השער: "זה הספר שייך להאברך שמחה איידילשטיין, לובלין, שנת תרס"ד לפ"ק".
שני חלקים בכרך אחד. חלק ראשון: [4], 156, 34, [2], עמ'. חלק שני: [4], 166-5, 38, [2] עמ'. 26 ס"מ. נייר יבש ושביר. מרבית הדפים במצב טוב, דפים ראשונים במצב בינוני. כתמים. קרעים, בהם קרעים חסרים בשולי חלק מהדפים בראש הספר, ללא פגיעות בטקסט, וקרע לרוחב אחד מהדפים, ללא חסרון, משוקם בנייר-דבק. סימני עש קלים. כריכה חדשה.
ספר עבודת יששכר, מאמרי חסידות על התורה, מאת האדמו"ר רבי יששכר דוב בעריש מוולברוז'. לאדז, דפוס אליעזר גוטשטאדט, [תרע"ב] 1912. מהדורה ראשונה. שער בהדפסה צבעונית – בדיו זהובה, כחולה ושחורה.
מעבר לשער, חותמת המו"ל, רבי "חיים ברוך הלוי סג"ל דעמבינסקי, אב"ד דפ"ק וואלבארז" (נפטר תש"ג), חתן רבי יעקב משה מוולברוז' בן המחבר, ומשנת תרל"ח רב ואדמו"ר במקום.
המחבר, האדמו"ר הראשון מוולברוז' – רבי יששכר דוב בעריש הכהן טורנהיים (תקס"א-תרל"ח), מתלמידי רבי שלום צבי כץ תלמיד האדמו"ר רמ"מ מקוצק, רבי חיים מוואלברום תלמיד ה"חוזה" מלובלין, רבי יששכר בער מרדושיץ ורבי חיים מאיר יחיאל ממוגלניצא. בשנת תרכ"ב, לאחר פטירת רבי אלעזר מקוז'ניץ, הוכתר לאדמו"ר, ועד מהרה גדלה חצרו.
[6], 197; 20, [1] עמ'. 27 ס"מ. מצב טוב. כתמים. כריכה חדשה.
שתי מהדורות של הספר הקדוש "ביכורי אבי"ב", מאת האדמו"ר הראשון מראדזימין רבי יעקב אריה גוטרמן, שנלקטו והוצאו לאור על-ידי האדמו"ר רבי יחיאל מאיר מורגנשטרן מקוצק-לומאז':
• ספר ביכורי אבי"ב, חלק ראשון, דרושים על התורה, על ספרים בראשית-ויקרא. פיעטרקוב, דפוס חנוך העניך פאלמאן, תרצ"ו 1936. מהדורה ראשונה. במהדורה זו לא נדפסו חלקים נוספים.
חתימה בשער: "ישראל קילבערט[?]"; חותמות ותו-ספר מחלוקת "משרד הדתות" של ספרים מפולין ששרדו את השואה.
6, 93, [1] עמ’. 24.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי. חותמות. כריכה מקורית, עם שדרה חדשה.
• ספר ביכורי אבי"ב, דרושים על התורה, על ספרים בראשית-דברים וחלק מחמש מגילות. לונדון, דפוס ישראל נרודיצקי ובניו, תש"ח 1947. מהדורה ראשונה ושניה. מהדורה זו נדפסה בשינויים והשמטות, אך החלקים על ספר במדבר ודברים וחלק מחמש המגילות הופיעו בה לראשונה.
עם הסכמת האדמו"ר רבי אברהם מרדכי אלטר מגור, משנת תש"ד, המברך את המחבר, וכותב כי "ובעת צרה כזאת זכותו יגן עלינו וימליץ טוב עבור אחבנ"י בכל מקום שהם...".
חתימה ורישומים בכתב-ידו של הגאון החסיד רבי "שלום חיים פרוש".
12, 164, [8] עמ'. 24.5 ס"מ. נייר איכותי. מצב טוב. כתמים וקרעים קלים. כריכת בד מקורית. כולל: [8] עמ' נדירים, בסוף הספר, עם הנצחת נדיבים "למזכרת נצח", שאינם מופיעים בעותק שבקטלוג הספריה הלאומית ובעותק שנסרק באוצר החכמה).
בשתי המהדורות (במהדורה הראשונה בעמ' האחרון, ובמהדורה השניה מעבר לשער) הוסיף המו"ל נוסח עם שמות קדושים המועילים להנצל מכל צרה, על פי כתב-יד קדמון, ש"נמצא באמתחת רבינו הסבא קדישא זי"ע מראדזמין".
המחבר הקדוש, האדמו"ר הראשון מראדזימין רבי יעקב אריה גוטרמן (תקנ"ב-תרל"ד, אנצ' לחסידות ב' עמ' רנד-רנו), מזקני האדמורי"ם ואבות החסידות בפולין ואיש ישועות מופלא. בילדותו נהיה לתלמיד החוזה מלובלין שהושיבו בין גדולי תלמידיו והעיד עליו כי הוא בעל נשמה גבוהה ביותר. היה גם תלמידו אהובו של המגיד מקוזניץ, אך במיוחד הסתופף בחצר פרשיסחא אצל "היהודי הקדוש" ואצל רבי בונם מפרשיסחא, ונחשב מגדולי תלמידיהם לצד חבריו: השרף מקוצק, רבי יצחק מוורקי והחידושי הרי"ם. לאחר פטירת רבי יצחק מוורקי נתמנה כאדמו"ר לאלפי חסידים ונתפרסם כאיש קדוש ובעל מופת. תחת הנהגתו הפכה ראדזימין לאחד ממרכזי החסידות בפולין, ורבבות נהרו להתברך מפיו ולהיוושע מצרותיהם, ידוע כי כל אדמו"רי בית פרשיסחא נהגו לשלוח אליו חסידים שנזקקו לישועה. אף כתבי-יד קדשו נודעו בסגולתן לשמירה. מסופר כי האדמו"ר בעל ה"אמרי אמת" מגור העניק לבנו בעל ה"לב שמחה" [שהיה חתן לגזע ראדזימין] כתב-יד של האדמו"ר מראדזימין בתור "סגולה לשמירה". בעת היציאה הבהולה מפולין בשנת ת"ש איבד ה"לב שמחה" את כתב היד והצטער על כך מאד. אולם, לאחר שעלה בידו להשיג שוב כתב-יד אחר של האדמו"ר מראדזימין שמח שמחה גדולה. באותה הזדמנות ציין ה"לב שמחה" כי היה זה נדיר ביותר לשמוע את אביו בעל ה"אמרי אמת" מגדיר דבר מה כ"סגולה" וכ"שמירה", ומכך רק ניתן להבין עד כמה חשוב היה כתב-יד כזה בעיניו.
ספר תולדות אברהם, חידושים על כמה מסכתות מהש"ס, מאת הרה"ק רבי אברהם אייזנברג אב"ד אוליינוב [בעל שו"ת "זרע יצחק", רעו ומקורבו של רבי נפתלי מרופשיץ. בנו של רבי יצחק חריף מסאמבור]. פשמישל (פרמישלה), [תרמ"ב] 1881. מהדורה ראשונה.
עם עשרות הסכמות [35!] מעניינות, מגדולי הרבנים והאדמו"רים: ובראשם בעל ה"ברוך טעם", האדמו"ר רבי נפתלי מרופשיץ, והאדמו"ר המקובל "שר בית הזוהר" רבי צבי הירש מזידיטשוב, המבקש "מאנשי שלומינו החפצים להיות בחבורתינו שיקחו את הספר הזה וממני תראו וכן תעשו...".
עוד הסכימו לספר: האדמו"ר רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל בעל "ישמח משה", וחתנו האדמו"ר רבי אריה ליב ליפשיץ אב"ד שיניווא (ה"אריה דבי עילאי"), הגאון רבי אפרים זלמן מרגליות, הגאון רבי יוסף שאול נתנזון, הגאון רבי יוסף באב"ד בעל "מנחת חינוך", האדמו"ר רבי יעקב צבי יאליש אב"ד דינוב (בעל "מלוא הרועים"), האדמו"ר רבי חיים הלברשטאם אב"ד צאנז (בעל ה"דברי חיים"), האדמו"ר רבי יצחק אייזיק מזידיטשוב, האדמו"ר רבי יצחק יהודה יחיאל מקומרנא (בעל "היכל הברכה"), האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים אב"ד סיגט (בעל ה"ייטב לב"), האדמו"ר רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם משיניווא, האדמו"ר רבי מנחם מנדל מקוסוב, האדמו"ר רבי יעקב שמשון מקוסוב, האדמו"ר רבי שלמה שפירא אב"ד מונקאטש ועוד.
בהסכמת האדמו"ר מקומרנא רבי יצחק יהודא יחיאל בעל "היכל הברכה", הוא מספר על היכרותו עם המחבר ואביו הקדוש: "ואני כשהייתי ילד קטן בן י' שנים הייתי עם אבי זצ"ל על ברית מילה והי' שם... הרב הגאון החריף מוה' יצחק שהי' אבד"ק סאמבור וראיתי תוארו כמלאך אלקים ופניו אנפי שכינתא נהירין באור זך מופלא וכל זה שהלימוד שלהם הי' בחריפות וגאונות בדביקות השכינה ובזיכוך החומר ובקדושה גדולה, והמחבר הוא בנו הגאון הקדוש מוה' אברהם זצ"ל העידו עליו הקדושים מדורות שלפני מורי הקדוש מוה' נפתלי מראפשיץ זי"ע ומורי דודי רבינו הקדוש צבי הירש מזידיטשוב וגם שאר הצדיקים וגאוני ישראל שהיו בימיו וגם צדיקי וגאוני זמנינו שהי' גאון וצדיק מארי דיחודא...".
בהסכמת הגאון רבי יוסף באב"ד בעל ה"מנחת חינוך" מעיד עליו: "וכבר נתפרסם שם הגאון המחבר בדורו כאשר כבר נתנו הסכמתם עליו והמה בכתובים מהאתנים מוסדי הארץ גאוני זמנינו וצדיקים וגאוני הדור ההוא אשר חזו לאריה וחזו למרבעתי' רביעה דמי לבר אלהין בוצינא קדישא יקירא ופרישא נוסף על רובי תורותיו... לזאת לפי דעתי שכל מי שיראת ה' נגע בלבו וחביב עליו דברי תורה לשמה יכנוס לביתו את הספר הקדוש הזה...".
חתימות וחותמות של הירש והרמן רוזנפלד.
[8], קסד, [1]; [7] דף. 31.5 ס"מ. נייר יבש ושביר. מצב טוב-בינוני. כתמים. סימני עש, עם פגיעות בטקסט במספר מקומות. קרעים וקרעים חסרים בשולי חלק מהדפים, ללא פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם בנייר דבק. כריכה חדשה.
ספר בית אהרן, "על התורה ועל העבודה", מאת האדמו"ר רבי אהרן פרלוב מקרלין. פיעטרקוב, דפוס מרדכי צעדערבוים, [תרע"ד 1914]. מהדורה שניה "בהוצאת נכדו אדמו"ר הרה"צ המפורסם פאר הדור... על ישראל הדרתו כקש"ת מוה"ר ישראל שליט"א" (נדפסה דף על דף על פי המהדורה הראשונה, ברודי תרל"ה).
בראש הספר "אזהרות קודש" והנהגות בדרך החסידות מאת שלשלת אדמו"רי קרלין-סטולין: רבי אהרן "הגדול" מקרלין, בנו רבי אשר (הראשון), בנו רבי אהרן (השני), ובנו רבי אשר (השני).
בדף ו (עמ' 11) נדפס "זמר לשבת מהרב הקדוש האלקי וכו' הרב ר' אהרן הגדול זצוקללה"ה מקארלין" – הפיוט הנודע "יה אכסוף נועם שבת". בהקדמה לספר שלפנינו מובא הטעם לקריאת שמו 'בית אהרון': "ומידי דברו [רבי אהרון השני] בכ"ק [=כתבי קודש] האלו קרא שמם בפיו הקדוש בית אהרון, כאשר יצא מפי זקנו הקדוש האלקי כו' מוהר"א [רבי אהרון 'הגדול'] מקארלין לבנו אדמו"ר כו' רבינו אשר זצקוללה"ה כאשר היה כבר עשר שנין שמע אביו זצ"ל מנגן הזמר יה אכסוף כו' בשבת קודש ושאל אותו היכן כתוב הזמר הזה והשיב בבית אהרן...".
בדף השער, חותמת של: "Aron Hirschman… Antwerpen".
[2], 316, [3] עמ'. 25.5 ס"מ. נייר יבש. מצב טוב-בינוני. כתמים. סימני עש קלים. קרעים בשולי מספר דפים. כריכה חדשה.
ספר ברכת אברהם, דרושים וחידושים על פרשיות התורה ועל מסכתות הש"ס, מאת רבי אברהם אלחנן אב"ד פלאנטש. וורשא, דפוס יצחק ראטהער, תר"ל 1870. מהדורה יחידה. עם הסכמת ה"דברי חיים", ועם אגרת "החוזה" מלובלין.
המחבר, הגאון והמקובל רבי אברהם אלחנן אב"ד פלאנטש, תלמיד רבי לוי יצחק מברדיטשוב.
חתימות של "מענדיל יוסף איילענבערג מלאדז"; "יצחק ראטע".
[3], מח, [1]; לח, [3] דף. 23.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים. בלאי. קרעים וקרעים חסרים, בדף השער ובדפים נוספים, ללא פגיעה בטקסט, משוקמים בחלקם בנייר דבק. חתימות (חלקן מחוקות). כריכה חדשה.
ספר קהלת דוד, מאמרי חסידות על התורה, מאת האדמו"ר רבי דוד טברסקי מטאלנא. לובלין, דפוס יעקב הערשענהארן ומשה שניידמעסיר, תרמ"ב 1881. מהדורה ראשונה. שני דפי שער.
ספרו האחרון של האדמו"ר מטולנא שנדפס בחייו. מעבר לשער השני נדפסה הקדמה מאת המחבר, בה הוא מסביר את שם ספרו, וכותב גם על מעלת "שמיעת דבורי אמת מחכמי הדור, היוצאים מעומקא דלבא, בלתי לה' לבדו, שהוא תורה לשמה...".
המחבר, האדמו"ר הראשון מטולנא – הגה"ק רבי דוד טברסקי (תקס"ח-תרמ"ב), החל לכהן כאדמו"ר לאחר פטירת אביו האדמו"ר רבי מרדכי מטשרנוביל, בשנת תקצ"ז. היה מגדולי המנהיגים של יהדות אוקראינה, ואדמו"ר לאלפי חסידים. חצרו בוואסילקוב, ולאחר מכן בטולנא, הייתה מהגדולות והמפורסמות ביותר בזמנו. מסופר על רבים שהתעוררו לתשובה משמיעת דברי תורתו, בהם משכילים רבים. רבי דוד היה השישי משמונת בניו הקדושים, הנערצים והמפורסמים של רבי מרדכי מטשרנוביל. אביהם רבי מרדכי אמר: "אני ובניי באנו לעולם הזה לתקן נשמות המתים והחיים" (רבי ישעיה וואלף ציקרניק, סיפורים נפלאים ומאמרים יקרים, לבוב תרס"ח, עמ' ו). האדמו"ר רבי אהרן מבעלז היה מפליג הרבה בגודל קדושתם של שמונת האחים, ואמר בשם אביו האדמו"ר רבי ישכר דב: "שאין לנו מושג מהם ומגודל ערכם", ופעם שהזכירם רבי אהרן מבעלז, רעד בשתי ידיו ואמר: "הם היו מלאכים ממש... לגמרי מלאכים..." (ביתו נאוה קודש, ניסן, עמ' קכג).
[2], ג-פו דף. 23.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים רבים, בהם כתמי רטיבות. בלאי. קרעים וקרעים חסרים, עם פגיעות בטקסט בדף האחרון, משוקמים בחלקם בנייר דבק. סימני עש. חתימות ורישומים רבים בכתב-יד. כריכה חדשה.
ספר אמרי ברוך, פירוש על חומש בראשית, בדרך הדרוש והרמז, מאת האדמו"ר רבי ברוך פנחס רבינוביץ' מסקאליה. וינה, דפוס קראנפעלד, [תרע"ו 1916]. מהדורה ראשונה.
בראש הספר הסכמות גאוני גליציה: רבי אברהם מנחם הלוי שטיינבערג אב"ד בראדי, רבי מאיר אראק אב"ד בוטשאטש ורבי יוסף ענגיל אב"ד קראקא.
לאחר ההסכמות, [8] דפי פרנומעראנטען, כשבכל אחד מהדפים מופיע מנוי יחיד עם מכתב קצר על נתינת דמי-קדימה לספר מאת אחד מאדמו"רי דורו (מכתבי המשב"קים בשם האדמו"ר), האדמו"רים הקדושים: ר' ישראל מטשורטקוב, ר' ישראל מהוסיאטין, ר' יצחק מאיר מקופיטשיניץ, ר' חיים מאנטיניע, ר' אברהם יעקב מסדיגורא, ר' שלמה חיים מסדיגורא, ר' יעקב יוסף מסטניסלב, ור' יחיאל מיכל מהורידענקא.
[10], נ דף. 22 ס"מ. נייר יבש ושביר. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים קטנים בשולי חלק מהדפים. סימני עש, עם פגיעות קלות בטקסט. כריכה חדשה.
ספר גנזי יוסף, חידושים על הש"ס, מאת רבי יוסף אלטיר עפשטיין אב"ד מאגרוב ואוזיראן. בילגורייא, דפוס נטע קראנענבערג, [תרצ"א] 1932[!]. מהדורה ראשונה, בהוצאת נכדי המחבר, בני האדמו"ר מקאזלוב רבי מאיר רוקח מטארניפול – חתן המחבר, שכתב הקדמה לספר.
בראש הספר (דף [2]/ב) נדפסה הסכמת האדמו"ר רבי אהרן מבעלזא, הכותב על המחבר "הגדול המפורסם חסיד ויר"א [ירא אלוקים] כש"ת מוה"ר יוסף אלטר...". בסיום דבריו הוא כותב: "והנני מברכו שיגמור ההדפסה בניקל ושימצא חן בעיני כל העוסקים בתוה"ק ואיה"ש כשיצא לאור גם אנכי אקח ספר אחד בל"נ...".
– מההסכמות הבודדות שיצאו מתחת יד האדמו"ר הקדוש מבעלז רבי אהרן רוקח, שכידוע מיעט בכתיבת מכתבים, וכל שכן הסכמות.
[2], 207, [3]-62, [1] עמ'. 31.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קרעים בשולי מספר דפים. קרעים חסרים בשולי דף השער, ללא פגיעה בטקסט, משוקמים בנייר דבק. כריכה חדשה.
אוסף גדול ומגוון של ספרים מדפוסי וינה – ספרי תפילה, ספרי חסידות, ספרי הלכה, חידושים, דרוש, ביוגרפיה ועוד:
• סדר הקינות לתשעה באב. וינה, דפוס Franz Schmid und J. J. Busch, [תר"ד] 1844.
• תלמוד בבלי עם פירושים, מסכת כתובות ומסכת קידושין. וינה, דפוס זאמארסקי ודיטמארש, תרכ"ב [1862]. שני כרכים.
• שו"ת חתם סופר, חלק שישי, עם חידושים על פרק לולב הגזול ועל מסכת עבודה זרה. וינה, דפוס יוסף שלעזינגער (Heinrich Sieber’s Erben, Presburg), [תרכ"ד 1864]. חתימת "יצחק במו"ה מאיר דוד".
• שו"ת באר יצחק, מאת רבי יצחק אב"ד פוזנא. וינה, דפוס אברהם פאנטא, תרנ"ו [1896].
• ספר פלא יועץ, מאת רבי אלעזר פאפו. ללא פרטי דפוס [כנראה, דפוס סטריאוטיפי של מהדורת וינה תר"ס 1900]. בדף המגן הקדשה ל"דורון דרשה" לחתן שמואל בלוים, מאת חברו משה [ליב?]. בראש דף המגן חתימת: "משה שווארץ".
• ספר עקב ענוה, על התורה ומאמרי חז"ל, מאת רבי בצלאל בוכוואלד. וינה, דפוס "אינדוסטריע", [תרס"ד 1904].
• ספר פרפראות, ליקוט מגדולי ישראל, מאת רבי מענדיל קאצינאהע "מגולי האייסין פאד. שבאקרינה". וינה, דפוס "מנורה", [תרע"ו-תרע"ז בקירוב 1916 בקירוב].
• ספר גרם המעלות, תולדות רבי משולם איגרא, מאת רבי שבח קנעביל מטיסמניץ. וינה, דפוס "אניון" (האחים אפל), תרפ"א [1921]. חותמות "יהושע מאיר פרוסטיג".
• ספר תנאי הנפש להשגת החסידות, מאת רבי מנחם עקשטיין. וינה, דפוס "אוניון" – האחים אפל, תרפ"א [1921]. קרעים בדף השער.
• ספר אוצרות יוסף, חלק ראשון, מאת רבי יוסף ענגיל. וינה, דפוס "אוניאן" (האחים אפפעל), תרפ"א 1921. חותמת של רבי יהושע לפקוביץ, תלמיד ה"דעת סופר" ורבה האחרון של קאמאראן (=קומארום), נספה בשואה.
• ספר גבעת שאול, ביאור על שירי רבי יהודה הלוי, מאת רבי שאול בן עבדאללה יוסף, בהוצאת שמואל קרויס. וינה, דפוס יצחק אונגער, תרפ"ג 1923.
• ספר "דער סאנזער צדיק ר' חיים האלברשטאם זצ"ל, תולדות ה"דברי חיים" ופולמוס צאנז-סדיגורה, מאת יהושע רוקר. וינה, דפוס "אוניאן" (האחים אפעל), תרפ"ז [1927]. רישומי בעלות וחותמות של "וואלף סאמעט"; "יואל סאמעט".
• ספר דברי מהר"ז, על התורה, מאת רבי זלמן בורר. וינה, דפוס "אוניאן" (האחים אפפעל), תרפ"ז [1927].
• ספר צבי לצדיק, ספר זיכרון לאדמו"ר רבי צבי הירש מזידיטשוב למלאות מאה שנה לפטירתו, מאת רבי מיכאל הכהן בראווער. וינה, דפוס יוסף רבינוביץ, תרצ"א [1931]. כולל שער מעטפת מודפס.
• ספר ארץ החיים, עניינים שונים מאת רבי חיים בן עטר, מאת רבי יעקב הלפרין. וינה, דפוס "Victoria", תרצ"ג 1933.
• ספר תוספות חיים, דרושים על התורה, מאת האדמו"ר רבי ברוך פנחס מסקאליא. וינה, דפוס הלפרן ושותפיו, [תרפ"ב 1922]. מהדורה ראשונה. חסר דף לו.
• ספר ישמח ישראל, מאת האדמו"ר רבי ישראל מטשארטקוב. וינה, דפוס האחים אפפעל, תרצ"ג [1933]. מהדורה ראשונה.
• ספר מסכת אבות, עם פירוש מן, חלק ב' (פרק שני), מאת האדמו"ר מאיצ'קאן-שטפנשט רבי מנחם נחום פרידמן (חתן האדמו"ר רבי ישראל מטשורטקוב). וינה, דפוס איג. אונגער, תרפ"ב [1922]. מהדורה ראשונה. תיקונים בכתב-יד.
• ספר הטוב והתכלית – עיונים, מאת האדמו"ר רבי צבי אריה טברסקי מזלופולי (חתן האדמו"ר רבי ישראל מטשורטקוב). וינה, [דפוס האחים אפל], תרצ"ג [1933]. מהדורה ראשונה. ספר פולמוסי שנכתב לבקשת חותנו, נגד הדעות הזרות שפורסמו בקונטרסיו של גיסו האדמו"ר מאיצ'קאן-שטפנשט.
20 ספרים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק והם נמכרים כמות שהם.