ספר אמרי ברוך, פירוש על חומש בראשית, בדרך הדרוש והרמז, מאת האדמו"ר רבי ברוך פנחס רבינוביץ' מסקאליה. וינה, דפוס קראנפעלד, [תרע"ו 1916]. מהדורה ראשונה.
בראש הספר הסכמות גאוני גליציה: רבי אברהם מנחם הלוי שטיינבערג אב"ד בראדי, רבי מאיר אראק אב"ד בוטשאטש ורבי יוסף ענגיל אב"ד קראקא.
לאחר ההסכמות, [8] דפי פרנומעראנטען, כשבכל אחד מהדפים מופיע מנוי יחיד עם מכתב קצר על נתינת דמי-קדימה לספר מאת אחד מאדמו"רי דורו (מכתבי המשב"קים בשם האדמו"ר), האדמו"רים הקדושים: ר' ישראל מטשורטקוב, ר' ישראל מהוסיאטין, ר' יצחק מאיר מקופיטשיניץ, ר' חיים מאנטיניע, ר' אברהם יעקב מסדיגורא, ר' שלמה חיים מסדיגורא, ר' יעקב יוסף מסטניסלב, ור' יחיאל מיכל מהורידענקא.

[10], נ דף. 22 ס"מ. נייר יבש ושביר. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים קטנים בשולי חלק מהדפים. סימני עש, עם פגיעות קלות בטקסט. כריכה חדשה.

אוסף גדול ומגוון של ספרים מדפוסי וינה – ספרי תפילה, ספרי חסידות, ספרי הלכה, חידושים, דרוש, ביוגרפיה ועוד:
• סדר הקינות לתשעה באב. וינה, דפוס Franz Schmid und J. J. Busch, [תר"ד] 1844.
• תלמוד בבלי עם פירושים, מסכת כתובות ומסכת קידושין. וינה, דפוס זאמארסקי ודיטמארש, תרכ"ב [1862]. שני כרכים.
• שו"ת חתם סופר, חלק שישי, עם חידושים על פרק לולב הגזול ועל מסכת עבודה זרה. וינה, דפוס יוסף שלעזינגער (Heinrich Sieber’s Erben, Presburg), [תרכ"ד 1864]. חתימת "יצחק במו"ה מאיר דוד".
• שו"ת באר יצחק, מאת רבי יצחק אב"ד פוזנא. וינה, דפוס אברהם פאנטא, תרנ"ו [1896].
• ספר פלא יועץ, מאת רבי אלעזר פאפו. ללא פרטי דפוס [כנראה, דפוס סטריאוטיפי של מהדורת וינה תר"ס 1900]. בדף המגן הקדשה ל"דורון דרשה" לחתן שמואל בלוים, מאת חברו משה [ליב?]. בראש דף המגן חתימת: "משה שווארץ".
• ספר עקב ענוה, על התורה ומאמרי חז"ל, מאת רבי בצלאל בוכוואלד. וינה, דפוס "אינדוסטריע", [תרס"ד 1904].
• ספר פרפראות, ליקוט מגדולי ישראל, מאת רבי מענדיל קאצינאהע "מגולי האייסין פאד. שבאקרינה". וינה, דפוס "מנורה", [תרע"ו-תרע"ז בקירוב 1916 בקירוב].
• ספר גרם המעלות, תולדות רבי משולם איגרא, מאת רבי שבח קנעביל מטיסמניץ. וינה, דפוס "אניון" (האחים אפל), תרפ"א [1921]. חותמות "יהושע מאיר פרוסטיג".
• ספר תנאי הנפש להשגת החסידות, מאת רבי מנחם עקשטיין. וינה, דפוס "אוניון" – האחים אפל, תרפ"א [1921]. קרעים בדף השער.
• ספר אוצרות יוסף, חלק ראשון, מאת רבי יוסף ענגיל. וינה, דפוס "אוניאן" (האחים אפפעל), תרפ"א 1921. חותמת של רבי יהושע לפקוביץ, תלמיד ה"דעת סופר" ורבה האחרון של קאמאראן (=קומארום), נספה בשואה.
• ספר גבעת שאול, ביאור על שירי רבי יהודה הלוי, מאת רבי שאול בן עבדאללה יוסף, בהוצאת שמואל קרויס. וינה, דפוס יצחק אונגער, תרפ"ג 1923.
• ספר "דער סאנזער צדיק ר' חיים האלברשטאם זצ"ל, תולדות ה"דברי חיים" ופולמוס צאנז-סדיגורה, מאת יהושע רוקר. וינה, דפוס "אוניאן" (האחים אפעל), תרפ"ז [1927]. רישומי בעלות וחותמות של "וואלף סאמעט"; "יואל סאמעט".
• ספר דברי מהר"ז, על התורה, מאת רבי זלמן בורר. וינה, דפוס "אוניאן" (האחים אפפעל), תרפ"ז [1927].
• ספר צבי לצדיק, ספר זיכרון לאדמו"ר רבי צבי הירש מזידיטשוב למלאות מאה שנה לפטירתו, מאת רבי מיכאל הכהן בראווער. וינה, דפוס יוסף רבינוביץ, תרצ"א [1931]. כולל שער מעטפת מודפס.
• ספר ארץ החיים, עניינים שונים מאת רבי חיים בן עטר, מאת רבי יעקב הלפרין. וינה, דפוס "Victoria", תרצ"ג 1933.
• ספר תוספות חיים, דרושים על התורה, מאת האדמו"ר רבי ברוך פנחס מסקאליא. וינה, דפוס הלפרן ושותפיו, [תרפ"ב 1922]. מהדורה ראשונה. חסר דף לו.
• ספר ישמח ישראל, מאת האדמו"ר רבי ישראל מטשארטקוב. וינה, דפוס האחים אפפעל, תרצ"ג [1933]. מהדורה ראשונה.

• ספר מסכת אבות, עם פירוש מן, חלק ב' (פרק שני), מאת האדמו"ר מאיצ'קאן-שטפנשט רבי מנחם נחום פרידמן (חתן האדמו"ר רבי ישראל מטשורטקוב). וינה, דפוס איג. אונגער, תרפ"ב [1922]. מהדורה ראשונה. תיקונים בכתב-יד.
• ספר הטוב והתכלית – עיונים, מאת האדמו"ר רבי צבי אריה טברסקי מזלופולי (חתן האדמו"ר רבי ישראל מטשורטקוב). וינה, [דפוס האחים אפל], תרצ"ג [1933]. מהדורה ראשונה. ספר פולמוסי שנכתב לבקשת חותנו, נגד הדעות הזרות שפורסמו בקונטרסיו של גיסו האדמו"ר מאיצ'קאן-שטפנשט.

20 ספרים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק והם נמכרים כמות שהם.

ספר ישמח משה על התורה – דרושי חסידות וקבלה, על סדר פרשיות התורה, מאת הגאון הקדוש רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל. חלקים א-ה, על חומשים בראשית, שמות, ויקרא, במדבר ודברים. לבוב, דפוסים Chawe Grohssmann, פראנץ גלינסקי, זלמן ליב פלעקר ושותפיו, [תר"ט]-תרכ"א 1848-1861. סט בשישה כרכים. מהדורות ראשונות של כל החלקים, עם שער נפרד לכל חלק.
סדרת הספרים "ישמח משה" נערכה וסודרה לדפוס על ידי נכד המחבר, תלמידו המובהק, האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים אב"ד סיגט, בעל ה"ייטב לב", ובמספר מקומות נדפסו הגהותיו והוספותיו, המתחילות במילים "אמר המסדר" (או בראשי התיבות: "א"ה").
בתחילת כרך בראשית נדפסה הקדמה קצרה מאת ה"ייטב לב". בתחילת הכרך הרביעי והחמישי נדפסו הסכמות של ה"דברי חיים" וה"ייטב לב".
בחלק בראשית (כרך 1), חתימה של "...אפרים פאנעטה, קארלסבורג". חותמת: "...[פא]נעטה... יראים, קארלסבורג" [כנראה חותמת רבי אברהם שמואל פנט רבה של הקהילה החרדית בקארלסבורג]; בחלק בראשית (כרך 2), חותמת "אליעזר דאווידאוויטש, חתן הרב מסאבראנץ" [חתנו וממלא-מקומו של רבי מנשה שמחה פרידמן אב"ד סאבארנץ]; בחלק שמות, חתימה של "יעקב יוספריעדמאן"; מעבר לשער של ספר ויקרא, חותמת של רבי "יעקב צבי כ"ץ, אב"ד דק"ק ה. סאבאסלו" – רבי יעקב צבי כ"ץ אב"ד הוידא-סאבאסלו, בעל "לקט הקמח החדש". כיהן ברבנות ה'-סאבאסלו על מקום אביו. רבנות שעברה ארבע דורות במשפחתם, אביו רבי שמואל כ"ץ אב"ד ה'-סאבאסלו (נפטר תרע"ט), חתן רבי יעקב צבי וווייס-ווייסמאן (נפטר תרמ"ט או תר"ן), שהיה בנו של רבי אברהם וויסמאן אב"ד ה'-סאבאסלו (וחתנו של האדמו"ר הקדוש רבי שמואל פרנקל אב"ד דאראג, בעל "אמרי שפר"); בדף השער של ספר במדבר, רישום בעלות בחתימת "חיים יוסף מאנד[ל]";

המחבר, הגאון הקדוש רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל (תקי"ט-תר"א), אבי שושלות אדמו"רי סיגט וסאטמר ועוד שושלות חסידיות חשובות. נודע מצעירותו כגאון מופלג, ואף זכה בימי נעוריו לבקר בהיכלו של הגר"א בווילנא ולשוחח עמו בלימוד (ראה: הגאון הקדוש בעל ישמח משה, מאת הרב יוסף משה סופר, ברוקלין תשמ"ד, עמ' כה-כו). כיהן ברבנות בשינאווא ובאוהעל. התקרב לחסידות בגיל מבוגר, והיה מתלמידי החוזה מלובלין וה"אוהב ישראל" מאפטא. בשנת תקס"ח התמנה לרב באוהעל והחל להפיץ את החסידות בגלילות הונגריה. התפרסם בדורו כמקובל אלוקי ופועל ישועות, ועסק הרבה בנתינת קמיעות. מספריו: שו"ת "השיב משה" בהלכה, "ישמח משה" על תנ"ך ו"תפלה למשה" על תהלים.

סט בשישה כרכים (ספר בראשית מחולק לשני כרכים). בראשית (כרך 1): [1], לח דף. בראשית (כרך 2): לט-קיז דף. שמות: מו, [2], נה-עד, [2], עט-צ דף. חסרים דפים מז-נב, עז-עח. ויקרא: מב דף. במדבר: [1], מט דף. דברים: עב, [1] דף. 22-24 ס"מ.

מצב כללי בינוני-טוב, כרך ויקרא במצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בחלק מהכרכים, סימני עש, עם פגיעות בטקסט במספר מקומות. קרעים וקרעים חסרים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם בהשלמות נייר ובנייר דבק. קרעים חסרים גדולים בדף השער של הכרך הראשון, משוקמים בהשלמת נייר (והשלמת הטקסט והמסגרת בצילום). בכרכים במדבר-דברים, דפי השער מנותקים (הושלמו מעותקים אחרים, עם הדבקות נייר בשוליהם). רישומים בכתב-יד וחותמות. כריכות חדשות (אינן אחידות).

ספר השיב משה, שאלות ותשובות על ד' חלקי שו"ע, מאת הגאון הקדוש האדמו"ר רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל בעל "ישמח משה". לעמבערג (לבוב), U. W. Salat, [תרכ"ו] 1866. מהדורה ראשונה.
מעבר לשער, הסכמות ה"שואל ומשיב" וה"דברי חיים" מצאנז, והקדמת נכד המחבר, האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים אב"ד סיגט בעל ה"ייטב לב", שבה הוא מספר על מלאכת ליקוט התשובות ועריכתם לדפוס: "רובן היו מפוזרות אחת הנה ואחת הנה, נכתבים על ניירות קטנות, ונמצאו בלות ומטושטשות כמעט לא ניכר לעין הרואה מבלעדי יגיעות רבות, ובחמלת ה' נלקטו אחת אל אחת משולבות ומסודר כהלכתן... הכל מועתק מכתב יד קדשו".

המחבר, האדמו"ר הגאון הקדוש רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל בעל ה"ישמח משה" (תקי"ט-תר"א), מגדולי החסידות בהונגריה ובגליציה ואבי שושלות אדמו"רי סיגט וסאטמר. גאון אדיר ומקובל אלוקי, חריף ובקי בכל מכמני התורה, נגלה ונסתר. התפרסם בחייו כאיש אלוקים קדוש ונורא, בעל רוח הקודש ופועל ישועות בקרב הארץ. רבנותו הראשונה הייתה בשינאווא בין השנים תקמ"ה-תקס"ח. בשנת תקס"ח נבחר לרב ואב"ד אוהעל והגליל. בתחילה היה רבי משה מן ה"מתנגדים" לדרך החסידות, ובצעירותו נסע להקביל פני הגר"א בווילנא ולקבל תורה מפיו. התקרב לחסידות בגיל מבוגר, בהשפעת חתנו הגאון רבי אריה ליב ליפשיץ אב"ד וישניצא בעל שו"ת "אריה דבי עילאי", ששכנעו לנסוע אל החוזה מלובלין. אצל החוזה מלובלין נוכח לראות גילויי רוח הקודש מובהקים, ומאז נהיה לתלמידו המובהק, התדבק בדרך החסידות והיה למפיצי תורתה בגלילותיו. כמו כן, נסע אל האדמו"ר ה"אוהב ישראל" מאפטא. משנת תקע"ה החל לחלק קמיעות לנזקקים לישועה: "הפעולות והמופתים שנעשו ע"י הקמיעות מאתו, תלאה העט להעריך". לפי המסופר, לבו היה מהסס בעניין הקמיעות והוא התלבט האם להמשיך בכך, עד ששמע קול משמים שקרא לו בהקיץ: "אל תירא כי אתך אני" (תהלה למשה). עד היום מרבית הקמיעות וה"שמירות" בארצות אשכנז מיוחסים לתיקוני הקמיעות של בעל ה"ישמח משה", ובהם הנוסח הנדפס של "שמירה לילד וליולדת" ו"שמירה למגפה". גם נוסח ה"קרעסטירר'ס קמיעות" המפורסמים, שנכתבו ע"י אדמו"רים כסגולה לשמירה על הבית והרכוש, מקורם מבעל ה"ישמח משה".

בסוף הספר נכרכו יב דף, של החיבור "משובב נתיבות" – תשובותיו של רבי אריה ליב הכהן הלר בעל ה"קצות החושן" להשגותיו של ה"נתיבות המשפט". [ממהדורת קניגסברג, תרי"ט 1859].

בשני החיבורים: חותמות של רבי "אליעזר זילבער, בהרה"ג רבו"צ הרב דפה העדריסבורג פא." – הגאון רבי אליעזר סילבר (תרמ"ב-תשכ"ח), לימים נשיא אגודת הרבנים של ארצות הברית וקנדה.

[1], לח; פב, [1]; יב דף. 36 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים וקרעים חסרים קטנים, עם מספר פגיעות בטקסט. כריכת עור חדשה.
כולל: [1] דף בסוף השו"ת, עם העתקת תשובת הגאון רבי משולם איגרא מפרשבורג ומפתחות לחלק אבן העזר וחושן משפט. דף זה חסר במקצת מהעותקים.

שלוש מהדורות של ספר תהילים, עם הפירוש "תפלה למשה", מאת הגאון הקדוש האדמו"ר רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל, בעל ה"ישמח משה" – מהדורה שניה, שלישית ורביעית:
1. ספר תהלים, עם פירוש "תפלה למשה". סוואליווע, דפוס חיים יהודא גאלדענבערג, תרס"ז 1906. מהדורה שניה עם הוספות.
בראש הספר, הקדמת העורך והמביא לדפוס, נכד ה"ייטב לב", האדמו"ר רבי משה דוד טייטלבוים אב"ד מאדיאר-לאפוש (עורך ומו"ל המהדורה הראשונה של "תפלה למשה", קראקא תר"מ). בהקדמתו מספר על ההוספות מכתב-יד המחבר ועל התיקונים שנערכו במהדורה שלפנינו: "כמה וכמה הוספות לטובה אשר מצאתי דאתי לידי בהכתבים אשר סדרתי... הנשמטים בדפוס הראשון ונדפסו כעת במקומם וגם נתקנו השגיאות, והנה הוא כעת ב"ה כליל ביופיו והדרו".
[3], ה-שנד דף. חסרים דף [4] ודף ד. 22.5 ס"מ בקירוב. נייר יבש ושביר.

2. ספר תהלים, עם פירוש "תפלה למשה". ברלין, "פרדס", תרפ"ט 1929. מהדורה שלישית.
בפתח הספר הסכמת האדמו"ר רבי משה דוד טייטלבוים אב"ד מאדיאר-לאפוש (עורך ומו"ל המהדורה הראשונה והשניה של "תפלה למשה"), המספר על מביא המהדורה שלפנינו לדפוס: "בהשגחה פרטית וסבות נפלאות הקרה ה' לפני... בנש"ק... כש"ת מוה"ר חיים ראנד... חד מבני עליה בעיר הבירה ברלין... אומר ועושה לחדש הדר זיו תפארת הספרים הקדושים ישמח משה עה"ת וספר תפלה למשה על תהלים... ויעש ביופי והידור" [כפי הנראה, רבי משה דוד היה מעורב גם בהכנת מהדורה זו לדפוס].
[2], שנד דף. שער צבעוני. 17.5 ס"מ בקירוב.

3. ספר תהלים, עם פירוש "תפלה למשה". בודפשט, הוצאת "מבשר", תש"א [1941]. מהדורת כיס מוקטנת.
המהדורה הרביעית של תהילים "תפלה למשה", שנדפסה בעיצומם של ימי מלחמת העולם השניה, בשעה שבמדינות אירופה הסמוכות כבר הרגו הגרמנים אלפים ורבבות מעם ישראל. במהדורה זו לא נדפסו ההקדמות מהמהדורות הקודמות.
[2], ד-שמז, שנ-שנב, [3] דף. 12 ס"מ.

3 כרכים. מצב כללי טוב עד טוב-בינוני. כתמים. קרעים קטנים בשולי הדפים. סימני עש באחד מהספרים. חותמות. כריכות עור חדשות.

ספר תהלים עם פרוש "תפלה למשה" הובא לדפוס בפעם הראשונה בקראקא תר"מ. בראש הספר נדפסה הקדמת והסכמת נכד המחבר, האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים אב"ד סיגט בעל ה"ייטב לב", שערך את החיבור מתוך כתבי-היד של סבו המחבר. לאחר דברי ה"ייטב לב" מופיעה "הקדמת נכד המחבר המלבה"ד" – רבי משה דוד טייטלבוים (לימים, אב"ד מאדיאר-לאפוש), שערך את הספר יחד עם סבו ה"ייטב לב", והביאו לדפוס. בהקדמותיהם מספרים ה"ייטב לב" ונכדו רבי משה דוד, שפירוש "תפלה למשה" לא נכתב במקור כחיבור שלם בפני עצמו מתחילתו ועד סופו, אלא על גבי ניירות מזדמנים, עליהם כתב המחבר בעל ה"ישמח משה" רעיונות וחידושים שעלו בדעתו בשעת אמירת התהלים. עוד כותבים הם בהקדמותיהם, שהכתבים המקוריים היו מנוסחים בקצרה וברמיזה, ושבמקומות רבים נאלץ ה"ייטב לב" להוסיף ביאורים והסברים ולפענח את הכתובים והמקורות. בהקדמתו מוסיף רבי משה דוד וכותב על עריכת הספר מתוך טיוטות בכתב יד המחבר: "...כי הספר הזה אשר אני נותן לפניכם היום, לא כיום הולדו הנהו, ולא כאשר כוננו מעשה ידי יוצרו אציגהו, כי הוא אך פרי עשתונותיו בעת הולידם, בעטו צר ציורם... אך בין הפרקים, כמציץ מן החרכים, מפוזרת במקומות שונים..."; וממשיך ומתאר את עבודת זקנו ה"ייטב לב" בפענוח הרשימות הקצרות: "ומה כהחכם – ה"ה כ"ק אאזמ"ו הגאון הקדוש מנורה הטהורה שר התורה מרן יקותיאל יהודה טייטלבוים שליט"א אבדפ"ק והגליל – יודע פשר דבר, כוונת המחבר, רמזיו וחידותיו, מסתריו ותעלומותיו...".

מסופר בשם האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר, שחלק מפירושי זקנו ה"ישמח משה" לתהלים נכתבו על צדם השני של "קוויטלאך" שהביאו לו חסידיו לבקשת ישועה ורחמים.

המחבר, האדמו"ר הגאון הקדוש רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל בעל ה"ישמח משה" (תקי"ט-תר"א), מגדולי החסידות בהונגריה ובגליציה ואבי שושלות אדמו"רי סיגט וסאטמר. גאון אדיר ומקובל אלוקי, חריף ובקי בכל מכמני התורה, נגלה ונסתר. התפרסם בחייו כאיש אלוקים קדוש ונורא, בעל רוח הקודש ופועל ישועות בקרב הארץ. רבנותו הראשונה הייתה בשינאווא בין השנים תקמ"ה-תקס"ח. בשנת תקס"ח נבחר לרב ואב"ד אוהעל והגליל. בתחילה היה רבי משה מן ה"מתנגדים" לדרך החסידות, ובצעירותו נסע להקביל פני הגר"א בווילנא ולקבל תורה מפיו. התקרב לחסידות בגיל מבוגר, בהשפעת חתנו הגאון רבי אריה ליב ליפשיץ אב"ד וישניצא בעל שו"ת "אריה דבי עילאי", ששכנעו לנסוע אל החוזה מלובלין. אצל החוזה מלובלין נוכח לראות גילויי רוח הקודש מובהקים, ומאז נהיה לתלמידו המובהק, התדבק בדרך החסידות והיה למפיץ תורתה בגלילותיו. כמו כן, נסע אל האדמו"ר ה"אוהב ישראל" מאפטא. משנת תקע"ה החל לחלק קמיעות לנזקקים לישועה: "הפעולות והמופתים שנעשו ע"י הקמיעות מאתו, תלאה העט להעריך". לפי המסופר, לבו היה מהסס בעניין הקמיעות והוא התלבט האם להמשיך בכך, עד ששמע קול משמים שקרא לו בהקיץ: "אל תירא כי אתך אני" (תהלה למשה). עד היום מרבית הקמיעות וה"שמירות" בארצות אשכנז מיוחסים לתיקוני הקמיעות של בעל ה"ישמח משה", ובהם הנוסח הנדפס של "שמירה לילד וליולדת" ו"שמירה למגפה". גם נוסח ה"קרעסטירר'ס קמיעות" המפורסמים, שנכתבו ע"י אדמו"רים כסגולה לשמירה על הבית והרכוש, מקורם מבעל ה"ישמח משה".