חמישה מספרי האדמו"ר רבי צבי אלימלך מדינוב, בעל "בני יששכר", רובם במהדורות ראשונות:

• ספר ברכה משולשת, פירוש על משניות (מסכת שבת-מעילה), מאת האדמו"ר רבי צבי אלימלך מדינוב. פרמישלה, דפוס זופניק קנאללער עט וואלף, תרנ"ז 1896. מהדורה ראשונה.
• ספר ריח דודאים, ביאורים על מסכת מגילה, מאת האדמו"ר רבי צבי אלימלך מדינוב. מונקאטש, דפוס פנחס בלייער, תרל"ט 1879. מהדורה ראשונה. רישום בכתב-יד בדף השער: "הספר הלז נתתי על תנאי לבה"צ דק"ק סאנז כמו שיתבאר בספר והי' ברכה". רישומי בעלות בדפי המגן של רבי "אליעזר מארבאך מפעלטשין".
• פירוש הר"א מגרמיזא על ספר יצירה – פירוש מאת רבינו אליעזר בעל הרוקח, עם הגהות מהרצ"א מדינוב. בסוף הספר: ליקוטים והוספות לספרי רבי צבי אלימלך שפירא מדינוב: דרך עדותיך, דרך פיקודך ואגרא דכלה. פרמישלה, דפוס חיים אהרן זופניק וחיים קנאללער, [תרמ"ג] 1883. מהדורות ראשונות.
• ספר והיה ברכה, על משניות ברכות ותוספתא, מאת האדמו"ר רבי צבי אלימלך מדינוב. פרמישלה, דפוס חיים אהרן זאפניק עט קנאללער, תרל"ה 1875. מהדורה ראשונה. הקדשה עצמית בדף השער: "בע"ה ית' לזכר עולם יהי' זה לי מאת ידידי מחותני מו"ה דוד בן שארנע שליט"א, הק' מרדכי בערגער".
• ספר חדושי מהרצ"א על הלכות חנוכה, מאת האדמו"ר רבי צבי אלימלך שפירא מדינוב. פרמישלה, דפוס זופניק קנאללער עט האמערשמיט, תרמ"ו [1885]. בהוצאת נכד המחבר רבי משה שפירא מפרמישלה. מהדורה שניה מתוקנת, בהשמטת "לוח התיקונים והשמטות" (כאן תוקנו השיבושים, וההשמטות הוכנסו בפנים הספר).
המחבר, הגאון הקדוש האדמו"ר רבי צבי אלימלך לנגזם-שפירא (תקמ"ג-תר"א), מגדולי החסידות המפורסמים, תלמיד מובהק של רבי מנדלי מרימנוב ותלמיד החוזה מלובלין. היה גם תלמידם של ה"אוהב ישראל" מאפטא והמגיד מקוז'ניץ. מגיל צעיר כיהן ברבנות בעיירות שונות בגליציה, וכן ברבנות העיר מונקאטש, אך נודע בעיקר על שם רבנותו בעיר דינוב, בה הוכתר לאדמו"ר בשנת תקע"ה. חיבר עשרות חיבורים בהלכה ובאגדה, בחסידות ובקבלה. חיבורו אשר על שמו נודע שמו בישראל הוא הספר הקדוש "בני יששכר". מצאצאיו יצאו שושלות רבות של רבנים ואדמו"רים: דינוב, מונקאטש, בוקאווסק ועוד.

5 ספרים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.

אוסף מחיבוריו של הרה"ק רבי משה סופר סת"ם מפשוורסק. ספר אור פני משה, דרוש, מוסר וחסידות על פרשיות התורה וחמש מגילות – שתי מהדורות; ומהדורה ראשונה של החיבור על כתובים, משניות ואגדות:
• ספר אור פני משה, על התורה וחמש מגילות. למברג (לבוב), דפוס פנחס משה באלאבאן, [תרי"א] 1851.
• ספר אור פני משה – אור הנעלם, על כתובים ומשניות ואגדות. ברדיטשוב, דפוס חיים יעקב שעפטיל, תרס"ד 1904. מהדורה ראשונה.
• ספר אור פני משה, על התורה וחמש מגילות. וורשא, דפוס האחים לעווין-עפשטיין, [תרע"א 1911 – מהדורה סטריאוטיפית של מהדורת ווארשא, תרס"ב 1902]. שני כרכים. בכרך הראשון, חסרים דפים מג-מד.
המחבר, הרב הקדוש רבי משה מפשוורסק (ת"פ בערך-תקס"ו), אחד מגדולי החסידות בדורם של רבי אלימלך מליז'נסק ואחיו רבי זושא מאניפולי, שהעריצוהו מאד. נודע כסופר סת"ם בקדושה ובטהרה עליונה. גדולי החסידות ייחסו קדושה גדולה ביותר לתפילין ומזוזות שנכתבו על ידו, מהם שנשתמרו מדור אל דור בקדושה יתירה. מסופר על רבי אלימלך מליז'נסק שהעיד עליו "שראה את דוד המלך עומד ליד רבי משה, ומאז נתוודעו זה לזה" (אנצ' לחסידות, ג, עמ' שג). באגרת מרבי משה אל רבי מנחם מנדל מרימנוב, הוא כותב לו שמשלמים לו אדום זהב עבור תפילין, אך הוא אינו יכול למלא את דרישות הפונים אליו. מסורות ואגדות רבות השתמרו בעניין זה.
ספריו "אור פני משה" מעוטרים בהסכמות רבות של גדולי החסידות, המפליגים בגודל קדושת הספר ומחברו, ביניהם: רבי לוי יצחק מברדיטשוב, המגיד מקוז'ניץ, החוזה מלובלין, רבי מנחם מנדל מרימנוב, ה"אוהב ישראל" מאפטא וה"באר מים חיים". החוזה מלובלין כותב בהסכמתו: "...כשהייתי בילדותי הייתי סר למשמעתו ושתיתי מימיו הנאמנים, וידעתי שכל עניניו היו רק לשם שמים ולעשות נחת רוח לפניו ית"ש, והיו לו מדרגה שהרב הגאון המנוח מוהר"ר משה אלשיך ז"ל היה מתגלה אליו...". ואכן, ספר "אור פני משה" בנוי על דברי רבינו משה אלשיך והוא מרבה לצטט את דבריו ולבארם. בניו של רבי זושא מאניפולי כותבים בהסכמתם (בדפים שנוספו לחלק מעותקי הספר) עדות מאביהם הגדול, שסיפר להם כיצד כתב המחבר את הספר שלפנינו: "לאסהודי באנו מה ששמענו מפה קדוש אדונינו אבינו הצדיק נשמתו עדן בזה הלשון... וראיתי בהיותו לומד היה דמות דיוקנו עומד לפני כמלאך ה' צבאות, ובהיותו כותב ספרו הקדוש, היה להב יוצא מאותיותיו הקדושים הכתובות. כל זה שמענו מפיו הקדוש...".

4 ספרים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות.

ספר תוספות חיים, חידושים על התורה ומועדים בדרך החסידות, מאת האדמו"ר רבי חיים יוסף ברוקשטיין מפיסטין. חלקים א-ב (בראשית-ויקרא): טשרנוביץ, דפוס Johann Eckhardt, [תרכ"א-תרכ"ב] 1861-1862; חלק ג (במדבר-דברים): לבוב, דפוס L. Matfes, [תרכ"ג], 1862; חלק ד (דרושים למועדים, מילה ופדיון הבן, סיום מסכת ועוד): [לבוב, ללא שם מדפיס, תרכ"ג 1862]. ארבעה חלקים בכרך אחד. מהדורות ראשונות.

המחבר, הרה"ק רבי חיים יוסף ברוקשטיין (תקל"ה-חשון תרכ"ה), גאון וחסיד מפורסם בקדושתו, רב בפיסטין. בנערותו התייתם וגדל כבן-בית אצל הסבא-קדישא משפולי. זכה לאריכות ימים ושאב מבאר החסידות אצל כמאה צדיקים בתקופתו. נודע בעיקר כתלמידם של הרה"ק רבי שניאור זלמן מליאדי בעל ה"תניא", של הרה"ק רבי לוי יצחק מברדיטשוב, של הרה"ק רבי מנחם מנדל מקוסוב בעל "אהבת שלום" ושל הרה"ק רבי אהרן מטיטיוב נכד הבעל שם טוב. ספרו מהווה מקור לדבריהם ודברי בני דורם, אותם הכיר המחבר.
חתימות בדפי השער: "בנימין מנחם אלטער".

חלק א (בראשית): [3], לו דף. חלק ב (שמות-ויקרא): [2], מב דף. חלק ג (במדבר-דברים): [1], טז; טז דף. דף [2] עם ההספד על רבי גרשון מקולומייא נכרך בראש החלק הראשון במקום בראש חלק זה. חלק ד (מועדים, מילה ועוד): [1], כב דף. 23.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים רבים, בהם כתמים כהים. קרעים חסרים עם פגיעה בטקסט לאורך מספר דפים, עם סימני חריכה של הנייר. סימני עש. כריכת עור חדשה.

ספר אור ישראל, ביאור על תיקוני הזוהר, מאת רבי ישראל [המגיד] מקוז'ניץ. טשרנוביץ, דפוס Johann Eckhardt, תבר"ך [תרכ"ב] 1862. מהדורה ראשונה. שני שערים. עם הסכמת האדמו"ר רבי אברהם יעקב מסדיגורה. 

המחבר, הגאון הקדוש והמקובל האלוקי רבינו ישראל הופשטיין – הנודע בכינויו "המגיד מקוז'ניץ" (תצ"ג/תצ"ז-תקע"ה), מאבות החסידות בפולין. נודע כגאון גדול בתורה, כעמקן וכמחדש. היה תלמידם המובהק של רבותיו המגיד ממעזריטש, הרה"ק רבי אלימלך מליז'נסק ורבי לוי יצחק מברדיטשוב. בשנת תקכ"ה התחיל לכהן כ"מגיד מישרים" בעיר קוז'ניץ. אלפי חסידים נהרו לפתחו, והוא נחשב לגדול האדמו"רים בפולין. מתלמידיו הידועים הגה"ק רבי יצחק מאיר אלטר, בעל "חידושי הרי"מ", שנתגדל בביתו. המגיד מקוז'ניץ חיבר ספרים רבים בכל מקצועות התורה, ביניהם ספרי הלכה, חידושים, דרוש וקבלה, נחשב לאחד מגדולי המקובלים בדורו, ונודע בבקיאותו העצומה בכל ספרי הקבלה, על שיטותיה ודרכיה השונות. מסופר עליו שעוד בצעירותו, טרם נסיעתו אל המגיד ממעזריטש, הספיק ללמוד כשמונה מאות ספרי קבלה. חלק מחיבוריו בתורת הנסתר הוקדשו לפירוש ספרי קבלה קדמונים וכן לספריו של המהר"ל מפראג.

[3], נז דף. 20.5 ס"מ. מצב כללי טוב-בינוני, דפים אחרונים במצב בינוני. כתמים רבים, בהם כתמי רטיבות וכתמים כהים. קמטים רבים וקרעים בשני הדפים האחרונים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים בהדבקות נייר. סימני עש בשולי חלק מהדפים. כריכת עור חדשה.

שבעה ספרים מתורת הגה"ק רבי אברהם יהושע העשיל בעל ה"אוהב ישראל" מאפטא, במהדורות שונות:
• ספר שפתי צדיקים, דרושי חסידות ששמע המחבר מרבו ה"אוהב ישראל" הרב מאפטא, וכן אמרות רבות מאבות החסידות תלמידי הבעש"ט והמגיד ממעזריטש, מאת רבי פנחס לרנר מדינוביץ. לבוב, דפוס הירש שפערלינג ודוב בעריש לוריא, [תרכ"ד] 1863. מהדורה ראשונה.
בספר מובאים דברי תורה רבים ששמע המחבר מפי רבו המובהק ה"אוהב ישראל" הרב מאפטא, וכן אמרות רבות מאבות החסידות תלמידי הבעש"ט והמגיד ממעזריטש. בהקדמה למהדורה הראשונה, מביא המו"ל ציטוט מפי האדמו"ר רבי דוד משה מטשורטקוב: "כשיצא הספר שפתי צדיקים אי"ה לאור מבית הדפוס אזי יהיה הוא הראשון לקבלו במחיר, עבור שספר יקר ונכבד הוא מאד. עכ"ל הקדוש".
• ספר שפתי צדיקים. פרמישלה, דפוס חיים אהרן זופניק וחיים קנאללער, [תרמ"ג] 1883. חותמת בדף השער: "יחזקאל שרגא גייגעווירץ".
• ספר שפתי צדיקים. יוזפוף, דפוס B. Zetserr, [תרמ"ט] 1889.
• ספר שפתי צדיקים. וורשא, דפוס F. Baumriter, תרס"ט 1909.
• ספר אוהב ישראל, דרושים על התורה בדרך החסידות, מאת האדמו"ר רבי אברהם יהושע העשיל מאפטא. וורשא, דפוס נתן שריפטגיססער, תרמ"א 1881. דפוס סטראוטיפי של מהדורת 1875. רישומי בעלות בדף השער.
• ספר אוהב ישראל. מונקאטש, דפוס קאהן עט פריעד, [תרנ"ט 1899].
• ספר תורת אמת דרושים על התורה, מאת האדמו"ר רבי אברהם יהושע העשיל מאפטא, על פי כתבים של רבי יששכר בער אב"ד פרשעדבורז וראדעשיץ, תלמיד האדמו"ר מאפטא. לבוב (למברג), דפוס S. L. Kugel, Lewin et Comp, תרכ"ה 1865.

הרב מאפטא – האדמו"ר רבינו אברהם יהושע העשיל (תק"ח-תקפ"ה, אנצי' לחסידות, א' פד-צא), מגדולי החסידות הראשונים, זקן וגדול האדמו"רים בדורו וממנהיגי הרבנות והיהדות בתקופתו. רבנותו הראשונה היתה בעיר קולבסוב בגליציה, שם ביקרוהו רבי לוי יצחק מברדיטשוב ורבי משה מסאסוב, שקירבוהו לחסידות. הסתופף בצילם של רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב ורבי אלימלך מליז'נסק. בשנת תק"ס נתמנה לרבנות אפטא ובשנת תקס"ח עבר לכהן כאב"ד יאסי, עד שעבר לעיר מז'יבוז'. נחשב מדור לדור נמסרו עליו סיפורי מופת וסיפורי ישועות רבים. מתלמידיו הנודעים: רבי ישראל מרוז'ין ורבי צבי הירש מזידטשוב. נודע באהבתו את עם ישראל, והיה רגיל בפיו לומר כי במידה זו יעמוד לפני בי"ד של מעלה ב"אהבת ישראל" התקועה בלבו, [ראה בספר "אגרות האוהב ישראל" מכתב בו הוא חותם: "הכ"ד האוהב לכל ישראל..."]. על מצבתו אמר לכתוב רק את השבח "אוהב ישראל" וכך גם נקרא ספרו "אוהב ישראל", הנחשב לאחד מספרי היסוד של תורת החסידות.

7 ספרים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.