ארבעה מספרי הגאון רבי אלחנן ווסרמן ראש ישיבת ברנוביץ, תלמידו הגדול של בעל ה"חפץ חיים", מהדורות ראשונות:
• קונטרס דברי סופרים, על מצוות דרבנן. פיעטרקוב, מסודר אצל העניך פאלמאן [דפוס א. י. שוויראנסקי, ברנוביץ], תרפ"ד [1924].
• מאסף אהל תורה, קובץ תורני "בהשתתפות הישיבות על ידי אלחנן בונם ווסרמן", חוברת א'. ברנוביץ : דפוס א. י. שוויראנסקי, תרפ"ד 1923. נכרך במקור עם "קונטרס דברי סופרים". בשניהם, חותמות "מעזבונו של הרב ד"ר שמואל ב"ר דוד הכהן גרינברג ז"ל...".
• שו"ת הרשב"א, עם ספר קובץ הערות למסכת יבמות. פיעטרקוב, דפוס חנוך העניך פאלמאן, תרצ"ב [1932]. רישום בעלות וחותמות של "אוצר הספרים ע"י ישיבת רמת-גן".
• ספר דעת תורה, השקפה על המצב על פי דעת תורה, ביידיש. [ניו יורק, ללא שם מדפיס, תרצ"ז 1937]. חתימה וחותמות של "ברוך אלי' גרוסברגר" מירושלים.

המחבר, הגאון רבי אלחנן בונם ווסרמן (תרל"ה-תש"א), מגדולי התורה הנודעים ומראשי הישיבות החשובים בליטא. תלמיד רבי שמעון שקופ בישיבת טלז ותלמידו הגדול של רבינו ה"חפץ חיים". כיהן כר"מ וראש ישיבה בבריסק ובמקומות נוספים. בתקופת מלחמת העולם הראשונה הקים בשליחות ה"חפץ חיים" ישיבה בעיר סמילוביץ (Smilavichy, פלך מינסק, כיום בלרוס), ורבי דוד פוטאש שהיה אז מעשירי רוסיה, היה מהתומכים הגדולים של הישיבה. לאחר המלחמה הקים רבי אלחנן את ישיבתו "ישיבת אהל תורה" בעיר ברנוביץ. שליחם של ה"חפץ חיים" ורבי חיים עוזר גרודז'נסקי ב"מועצת גדולי התורה" של "אגודת ישראל", והיה מהמתנגדים הנחרצים לשיתוף פעולה עם ארגוני ה"ציונות". פרסם מאמרי השקפה רבים שלימים נתפרסמו בספרו "עקבתא דמשיחא", בהם הביע את השקפת דעת-תורה של רבו ה"חפץ חיים" על ה"לאומנות" הציונית ועל המצב הרוחני בכלל ישראל. בשנות השואה גלה לגטו קובנא, שם נלקח להריגה ב"פורט השביעי", בעת עסקו בתורה בהלכות "קידוש השם", השם יקום דמו. תורתו ושיעוריו נתפרסמו בספרים: "קובץ שיעורים", "קובץ הערות", "קובץ ענינים", "קובץ אגרות הגרא"ו" ועוד. שיטת לימודו וספריו משמשים עד היום כדרך יסודית בלימוד הישיבתי המעמיק ברחבי עולם התורה.

4 ספרים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות.

ספר מגיד דבריו ליעקב, ליקוטי אמרים מאת המגיד רבי דוב בער ממזריטש. [לבוב?, תקנ"ז? 1797? / רוסיה-פולין, שנות התק"פ-תק"צ בערך].
נוסח השער (על פי נוסח המהדורה השלישית שנדפסה בלבוב, תקנ"ב): "ספר מגיד דבריו ליעקב [האותיות הסופיות מודגשות לציון שם המחבר – רבי דוב], והוא לקוטי אמרים... אמרות טהורות... שמעו דבר המלך... מדי חודש בחדשו ומידי שבת בשבתו... כבוד מו' דוב בער זללה"ה, שהיה מגיד מישרים דק"ק מעזריטש... הובא שנית לבית הדפוס עם כמה לקוטים חדשים מהרב המחבר... ע"י הרבני המופלג בתורה וביראה ובחסידות מהור"ר שלמה במוהר"ר אברהם מלויצק... ועתה פעם שלישית קמו ונתעוררו פה ק"ק לבוב... ואחד מהם הרבני מוהר"ר אורי זאב אשכנזי מ"ס בת"ה [=מוכר ספרים בתוך העיר] ברחוב היהודים, להדפיס ספר היקר הזה מחדש".
המהדורות הראשונות של הספר הובאו לדפוס על ידי הרה"ק רבי שלמה מלוצק (מחבר ספר "דברת שלמה"), תלמידו המובהק ושאר בשרו של המגיד ממזריטש. בתחילת הספר כתב רבי שלמה מלוצק שתי הקדמות יסודיות ומפורסמות בעולם החסידות, שבהן מספר על רוח הקודש ששרתה על רבותיו – הבעל שם טוב והמגיד ממעזריטש, ועל רום השגותיהם ומדרגותיהם. בהקדמתו הראשונה מביא ר' שלמה מלוצק פרטים שונים אודות הדפסת הספר, בין היתר כותב, שעיקר הספר הועתק "מכתיבת יד הרב המופלג החסיד ועניו הישיש מוהר"ר זאב וואלף מק"ק הראדנא".
בדף השער רישום בעלות בחתימת: "ברוך צבי הירש ארא[?]".

ד, [1], ד-לא דף. 22.5 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים (כתמים רבים בדף השער). סימני עש, עם פגיעות קלות בטקסט. כריכה חדשה.

תיארוך המהדורה לשנת תקנ"ז הוא על פי התאריך בשער: "אמרים נועם" [=תנ"ז], וכך מתוארכת המהדורה הזאת במפעל הביבליוגרפיה. אולם יתכן שזו מהדורה שנדפסה ברוסיה-פולין, בשנות התק"פ-תק"צ בערך, על פי מהדורת לבוב תקנ"ב.

ספר אבן פינה, שולחן ערוך אבן העזר, עם פירוש דרישת ארי, מאת הרה"ק רבי אברהם אריה ליב הלוי אב"ד סטריזוב (רבו של בעל ה"ישמח משה"). לבוב (למברג), דפוס רבי שלמה יאריש רפפורט, [תקס"ד 1804]. מהדורה ראשונה.
בראש הספר הסכמת רבי לוי יצחק מברדיטשוב, ולצדה הסכמת תלמיד המחבר רבי משה טייטלבוים אב"ד שיניווא [בעל ה"ישמח משה"], הכותב על רבו: "...כד הווינא טליא יצקתי מים על ידו ושימשתי אותו בישיבה... מורי ורבי וש"ב ב"ד הרב הגאון האמיתי...".
חותמות: "ע"ה אברהם עזריאל הי"ו". רישומים שונים בכתיבה מזרחית ובכתיבה אשכנזית.
מחבר הספר, המקובל הקדוש רבי (אברהם) אריה ליב הלוי (תצ"ו-תקס"ג, אנצ' לחסידות, א', עמ' נח), מגדולי החסידות, אב"ד סטריזוב וקהילות נוספות. המגיד מקוז'ניץ כותב עליו בהסכמה לספרו "אותות השמים": "...מכירו הייתי לשעבר בהיות פ"ק וראיתי שהיה רב גדול בישראל...". רבי אריה ליב היה רבו המובהק של בן-דודו האדמו"ר רבי משה טייטלבוים בעל "ישמח משה", הכותב עליו בהסכמתו לספר "אותות השמים": "האדם הגדול בענקים... מורי ורבי וש"ב ב"ד הרב הגאון האמיתי החסיד". רבי לוי יצחק מברדיטשוב כותב עליו בהסכמה לספר שלפנינו: "מנעוריו לא מש מתוך אהל של תורה... העמיד תלמידים הרבה... וכל דבריו כגחלי אש ולפידים...". בהסכמה לספר אותות השמים כותב עליו רבי לוי יצחק: "...ולמד תורת ה' לשמה, וצלל במים אדירים בים התלמוד והפוסקים לאסוקי לשמעתתא אליבא דהלכתא...".

הגאון רבי יוסף שאול נתנזון בעל ה"שואל ומשיב", כותב בהסכמתו לשו"ת "השיב משה" לבעל ה"ישמח משה": "הוא [ה"ישמח משה"] היה תלמיד הגאון הקדוש בעל המחבר ספר דרישת ארי על אבן העזר, וכפי הראות, ממנו למד נגלה ונסתר, כי הגאון בעל דרישת ארי ז"ל ידיו רב לו עשר ידות בתורה ובחסידות, והגאון הנ"ל כל רז לא אניס ליה, ומשה [ה"ישמח משה"] קיבל תורה וקבלה מעשית מהגאון הצדיק הלז".

[2], צה, [1], צט-קטו, [3] דף. חסרים דפים צז-צח. 34 ס"מ בקירוב. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם במילוי נייר. קרעים, בהם קרעים חסרים רבים, עם פגיעות במסגרת השער ופגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם במילוי נייר (והשלמה בצילום של מסגרת השער ושל הטקסט). רישומים בכתב-יד. כריכת עור חדשה.

ספר יסוד יצחק, חלק ראשון – עניני מילה, בדרך הקבלה והחסידות; חלק שני – "הליכות עולם", הנהגות וסגולות, מאת רבי יצחק אייזיק הלוי מזורוביץ [מחבר הספרים "רזא מהימנא" ו"אותיות דרבי יצחק"]. זולקווא, ללא שם מדפיס, [תק"ע 1810]. מהדורה ראשונה.
הסכמות רבות מגדולי הדור: רבי מאיר [קריסטיאנפאלר] מבראד; רבי יעקב אורנשטיין מלבוב, בעל "ישועות יעקב"; רבי אפרים זלמן מרגליות מבראד; רבי משה שפירא מזאלזיץ; רבי אריה ליב הכהן מסטריא, בעל "קצות החושן"; ועוד.
בדפים עם "שמות החתומים", המופיעים לאחר ההסכמות, ניתן למצוא מידע על גדולי וצדיקי אותו דור ומקומות מגוריהם בשנת הדפסת הספר.
בדפים מא-מז, קונטרס סדר הלימוד ל"לילה שקודם המילה שקורין בל"א וואך-נאכט" [ליקוטים מספר הזוהר].

מחבר הספר – המקובל האלוקי רבי יצחק אייזיק הלוי (תצ"ה-תקמ"ג), היה שוחט ובודק בכפר זורוויץ הסמוך לפרעמיסלא. לא רבים הפרטים הידועים על אודותיו. בהסכמות על ספריו הוא מתואר כצדיק נסתר ועני מרוד, שהתבודד ביערות ועבד את ה' בהתלהבות עצומה. את ספריו כתב בלילות. בעל "ברית כהונת עולם" סיפר עליו כי "בשעת השחיטה, והדמעות נושרות מבין ריסי עיניו". מסופר על המחבר שביקש מבעל ה"ישמח משה", שהתגורר בצעירותו בפרעמיסלא הסמוכה, לבוא ללמוד אצלו סתרי תורה, אך ה"ישמח משה" שלא הכירו מספיק, מיאן בכך. למחבר נגרמה חלישות הדעת מסירובו של ה"ישמח משה" ללמוד אצלו, ומטעם זה ציווה לפני פטירתו שיגנזו את כל כתביו בקבלה בקברו, מחמת שאין העולם ראוי להם.
לאחר פטירת המחבר, התחרט מאד ה"ישמח משה" על שלא למד קבלה אצל המחבר, וכדי לעשות נחת רוח לנשמת המחבר, ציווה ה"ישמח משה" להעתיק את כתבי המחבר, ולגנוז בקבר רק העתקה בלבד, ואילו את כתב-היד המקורי להשאיר, ולערכו לדפוס, והוא זה שדאג להעתקתו, עריכתו והדפסתו של הספר "רזא מהימנא" (על פי ההסכמות וההקדמות לספריו "רזא מהימנא" ו"יסוד יצחק", וכן על פי המסופר בספר "תהלה למשה", מאת רבי משה דוד טייטלבוים, סיגט תרס"ו, דפים ג/2-ד/1). לפי המובא במקורות מאוחרים יותר, היה הבעש"ט נוסע להמתיק סוד עם המחבר ומשנודעו גדולתו וקדושתו נהרו אליו המונים (ראה: מ' וונדר, אנצ' לחכמי גליציה, ג', עמ' 268-272).

[1], סח דף. חסר דף אחרון. 21.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי קל. קרעים וקרעים חסרים קטנים, עם פגיעה קלה בטקסט בדף השער, משוקמים במילוי נייר. סימני עש קלים. חיתוך דפים עם פגיעה בטקסט במספר דפים. חותמות. כריכה חדשה.

ספר קדושת לוי, מאמרי חסידות וקבלה על פרשיות התורה, מאת רבי לוי יצחק מברדיטשוב. הרובשוב, דפוס מנחם מענדל פינקל שטיין, משה ציקור ושאול משה גאלד שטיין, [תקע"ח 1818]. מהדורה שלישית עם הפירוש על התורה, נדפסה עפ"י המהדורה הראשונה שנדפסה בברדיטשוב ע"י בני המחבר.

[1], מד, מז-עח; כז; טו דף. חסרים דפים מה-מו (הושלמו בכתב-יד עתיק – מתקופת ההדפסה). 22.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים רבים. בלאי. קרעים חסרים, בהם קרעים חסרים גדולים בדף השער ובדפים נוספים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים במילוי נייר (בדף השער ובמקומות נוספים הושלם הטקסט החסר בכתב-יד ובצילום). סימני עש רבים (בחלק מהדפים סימני עש קשים), עם פגיעות בטקסט, משוקמים ברובם במילוי נייר. כריכה חדשה.