אוסף דפים בכתב-יד, צפון אפריקה וארצות המזרח:

• דף פורזץ של ספר, עם רישום בעלות של רבי אברהם ן' סוסן (שושן), רב ודיין בעיר דבדו וראש אבות בית הדין במוגאדור שבמרוקו, משנת 1937, עם רישומים וציונים נוספים בענייני הלכה ועוד.
• דף בכתב-יד, בראשו הכותרת: "זה הדרוש של תפלין של בני חאמודי התלמיד הנעים הנכון כה"ר עאיר סויסיא יצ"ו הקב"ה יזכהו לתפלין וחופה... יום ט"ו לשבט 5672 [תרע"ב]... אני הכותב... אברהם סויסיא יצ"ו...".
• דף בכתב-יד, רשימה מליצית, לכבוד "נתן". כל הפסקאות פותחות במילה "קול" (או: "והקול", הקולות").
• דף בכתב-יד, תחינות ופסוקים לשמירה.
• דף בכתב-יד, קטע מחיבור דרשות בענייני מוסר.
• דף בכתב-יד, עם דרשות לפרשת וארא.

6 פריטים. גודל ומצב משתנים.

קונטרס מודפס: קינת מקאתילנא תחת כ'דמת אלאלמאן [=קינת הרוגינו תחת שלטון הגרמנים]. טוניס, דפוס Uzan, [תש"ו] 1946. ערבית-יהודית, עם תעתיק באותיות לטיניות, בית אחר בית.
בחלקו התחתון של דף השער נדפס (בלועזית): "כל הזכויות שמורות לגסטון גז".

[8] עמ'. 22.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. הדבקות נייר דבק. כריכה חדשה.

שבעה ספרים שנדפסו בעיר ליוורנו – בשנות הת"ק בקירוב [המאות ה-18 וה-19], רובם ספרים מחיבורי חכמי המערב (צפון אפריקה: אלג'יר, תוניס ומרוקו):

• ספר הרשב"ש, שאלות ותשובות מאת רבי שלמה דוראן בן הרשב"ץ (רבינו שמעון בן צמח). ליוורנו, דפוס אברהם מילדולה, [תק"ב] 1742. מהדורה ראשונה, עפ"י כתב יד עתיק מגנזי רבי מלאכי הכהן בעל ה"יד מלאכי". סימני עש. בדף השער: חותמת וחתימת הגאון רבי משה חיים ווייס מקליינורדיין [בעל ה"ברית משה" על הסמ"ג; נפטר תרפ"ב].
• ספר קרני ראם, חידושים על רש"י והרא"ם, מאת רבי יצחק חדאד "מתושבי אי גירבה". ליוורנו, דפוס משה עטיאס, [תקכ"ה 1765]. חתימות בדף השער: "נודע בשערים בעלה, הצעיר יהודה גיז הי"ו". הגאון רבי יהודה גיז (אוצר הרבנים 6895), רב ומקובל, מחכמי תוניס, נפטר בירושלים תר"נ. חתימה נוספת: "דוד בובליל".
• ספר שיירי כנסת הגדולה, חלק אורח חיים, מאת רבי חיים בנבנישתי. ליוורנו, דפוס Gio. Vinc. Falorni, [תקנ"ג] 1792.
• ספר דרושים על פרשות התורה, מאת רבי ברוך פייתוסי מתוניס. ליוורנו, דפוסGiov. Vinc. Falorni, [תק"נ 1790]. חותמת רבי "יחיאל מיכל בהה"ג מהר"י עמרם יעקב כ"ץ זצ"ל רב דק"ק מאנאר".
• ספר מזב"ח [מנחות, זבחים, בכורות, חולין] כפרה, חידושים על מסכתות מסדר קדשים, מאת רבי יעקב פיתוסי שד"ר ירושלים. ליוורנו, דפוס יעקב ארובאס וחביריו, [תק"ע 1810]. סימני עש רבים.
• ספר אהלי יצחק, חידושים על מסכתות הש"ס, מאת רבי יצחק בונאן מתונס. ליוורנו, דפוס שמואל סעדון, [תקפ"א 1821]. סימני עש קשים.
• ספר זבחים שלמים, הלכות שחיטה לרמב"ם, עם פירוש מגיד משנה כסף אחר וזבחים שלמים, סדר גט מקושר וסדר חליצה, בעריכת רבי אברהם אנקאווא. ליוורנו, דפוס אליהו בן אמוזג וחבריו, תרי"ח [1858]. פגעי בלאי ועובש קשים. בדף השער הקדשה מודפסת, עם מילוי בכתב-יד, ל"החכם הותיק כה"ר יוסף הכהן שווארץ". חותמות "גבריאל געשטעטנער, סאמבאטהעלי יע"א" – רבי גבריאל גשטטנר בעל "שפתי גבריאל" (נספה באושוויץ תש"ד, אוצר הרבנים 4281; החת"ם סופר ותלמידיו, עמ' תרלד), דיין בשטיינמאנגר (סאמבאטהעלי), תלמידם של ה"דעת סופר", רבי בנציון סנידרס אב"ד ראב ורבי שמואל רוזנברג אב"ד אונסדארף. חתן רבי מאיר אליעזר הכהן הרטשטיין-רפפורט.

7 ספרים. גודל ומצב משתנים. כתמים, בלאי וקרעים. כריכות ישנות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.

מכתב בכתב-יד, מאת כולל שומרי החומות, בחתימות ידיהם של רבי יוסף חיים זוננפלד, רבי משה נחום ולנשטיין ורבי טוביה אריה גולדברגר. עם חותמת הכולל. ירושלים, ניסן תרס"א [1901].
המלצה לתמיכה בידי האברך רבי יונה לפקוביץ (חתנו של רבי טוביה אריה גולדברגר), לצורכי נסיעתו לווינה כדי לרפא את מחלתו האנושה. נשלח אל רבי דוד הכהן, גזבר הכולל בווינה. בשולי הדף מספר שורות נוספות בכתב ידו וחתימתו של רבי טוביה אריה גולדברגר.

הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד (תר"ט-תרצ"ב), מנהיגה הרוחני של היהדות החרדית בארץ ישראל. גאון מופלג, ואיש קדוש וחכם. תלמיד בעל ה"כתב סופר" בישיבת פרשבורג, ותלמיד הגאון רבי אברהם שאג רבה של קויברסדורף. עלה לירושלים בתרל"ג יחד עם רבו רבי אברהם שאג, ונודע בה כאחד מגדולי תלמידי החכמים. כאשר עלה ארי מבבל, הגאון מהרי"ל דיסקין שעלה לירושלים בשנת תרל"ט, התקרב אליו הרב זוננפלד, והיה לתלמידו המובהק וחבר בית דינו. כאשר חלה רבי חיים זוננפלד, הוסיף לו רבו המהרי"ל דיסקין את השם "יוסף" כסגולה לחיים ארוכים. במשך שנים רבות סירב רבי יוסף חיים זוננפלד לקבל עליו את משרת רב העיר ירושלים (לאחר פטירת הגר"ש סלאנט בשנת תרס"ט), אך לאחר הקמת משרד "הרבנות הראשית" ומינוי הרב קוק לרב ראשי בשנים תר"פ-תרפ"א (1919-1921), הוקמה הקהילה הנפרדת של "העדה החרדית למקהלות האשכנזים", ורבי יוסף חיים נתקבל לרבה הראשון של "העדה החרדית" בתואר "מרא דארעא דישראל".

הגאון רבי משה נחום וולנשטיין ראב"ד ירושלים (תר"א-תרפ"ב), תלמידם של ה"כתב סופר" ורבי אהרן דוד דייטש בעל ה"גורן דוד". נסמך לרבנות מה"כתב סופר". בנו של הגאון רבי מאיר וולנשטיין אב"ד בעזא שהיה מחשובי הרבנים בהונגריה. בשנת תרכ"ד עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים, שם נישא לבתו של רבי שמעון דייטש (מתלמידי ה"חתם סופר"). עם עלותו של המהרי"ל דיסקין לירושלים, זכה רבי משה נחום להיות ממקורביו ותלמידיו שומעי לקחו של המהרי"ל דיסקין ומחבורת גדולי הלמדנים בירושלים אשר למדו תורה מפיו. בשנת תרס"ג התמנה לדיין בבית הדין של רבי שמואל סלנט בירושלים, ובשנת תרס"ח התמנה לראב"ד. לאחר פטירת רבי שמואל סלנט לא נבחר רב ראשי לעיר הקודש ירושלים, ובמשך יותר מעשר שנים שימש בפועל כמנהיגה של היהדות החרדית בעיר ומייצגה כלפי השלטונות. בשנת תר"פ כשהוקם בית הדין של "העדה החרדית", עבר רבי משה נחום לכהן בו כראב"ד, לצדו של רעו רבי יוסף חיים זוננפלד שכיהן כגאב"ד. חלק מספר תשובותיו בהלכה, נדפסו בספר "בני משה" (ירושלים, תש"ן).

רבי טוביה אריה גולדברגר (תרט"ז-תרע"א), מגדולי הרבנים והעסקנים בירושלים. תלמיד רבי ירמיה לעוו אב"ד אוהעל. בשנת תרל"ג עלה לירושלים. דיין בהרכב הראשון של הבד"צ של החסידים בירושלים (בראשות הגאון מלובלין בעל "תורת חסד"). מעסקני כולל הונגריה וממונה בכולל זה במשך עשרים ושלש שנים ביחד עם הגרי"ח זוננפלד.

[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 29 ס"מ. מצב טוב. כתמים. סימני קיפול. קרעים קטנים בשוליים ולאורך סימני הקיפול.

אוסף ששה-עשר קבלות מודפסות, על קבלת כספים ע"י האדמו"ר רבי ברוך הגר מוויזניץ בעל ה"אמרי ברוך", נשיא ארץ הקודש – מעיזבון המנוח ר' חיים אברהם מיאזליוויץ. צפת, כ"ו אב תרנ"ב [1892].
מילוי בכתב-יד סופר כולל ויזניץ, ובחלק מן הקבלות, חתימות-ידם וחותמות של המקבלים מנכבדי ורבני העיר צפת, בהם קבלות בחתימות ידם: "הק' דוד באב"ד מסניעטין"; "הק' משה חר"ג במו"ה...."; "דוד פרידמאן מבראדשין"; "דוד ענגיל מבראושין"; "הק' חיים צבי מסניטין"; "הק' יאקיל ווינדבערג מסקאלא"; "הק' מנחם מענדיל מטשארטקוב"; ועוד.
בשלוש מן הקבלות חותמות המקבלים: "נפתלי ארי' בהרמ"ז וויסבלום בעה"ק צפת"ו" [מצאצאי רבי אלימלך מליז'נסק]; "צבי קהת בן ר' יידל מיאזלוויץ"; "אברהם ישעי' הכהן מהוסאטין – פה צפת".
הגאון רבי דוד באב"ד ראב"ד סניאטין (תק"צ-תרנ"ד), בנו של הגאון רבי יוסף באב"ד בעל ה"מנחת חינוך", ובן-אחותו של האדמו"ר בעל "דברי חיים" מצאנז. עלה לצפת לפני שנת תרמ"ח וכיהן בה כדיין ורב, עד לפטירתו בחודש תמוז תרנ"ד.

רבי משה חר"ג צייגר (תקע"ו-תרס"ט), מנכבדי וממוני הכוללים בצפת. חתן רבי גבריאל טשאק (שעל שמו נקרא חר"ג =חתן רבי גבריאל) ומנאמניו של האדמו"ר רבי מנדלי מויז'ניץ בעל "צמח צדיק", שבשליחותו הקים את "כולל ויזניצא" בצפת וטבריה.
נשיאות ארץ הקודש של אדמו"רי בית ויז'ניץ, החלה באדמו"ר הראשון מויז'ניץ – רבי מנחם מנדל הגר בעל ה"צמח צדיק" (תק"צ-תשרי תרמ"ה), שעסק רבות באיסוף וגיוס כספים לטובת עניי צפת וטבריה ובחלוקת מעות ארץ-ישראל. עם השנים הקים ה"צמח צדיק" את "כולל ויז'ניץ" שהפך בהמשך לכולל המרכזי ליוצאי בוקובינה וגליציה המזרחית, כשתחתיו פעלו הכוללים "כולל לבוב" ו"כולל קוסוב".

בנו האדמו"ר רבי ברוך הגר (תר"ה-תרנ"ג), בעל ה"אמרי ברוך", המשיך את פועלו של אביו הקדוש כ"נשיא ארץ ישראל", במשך תקופה של יותר משבע שנים. לאחר פטירת ה"אמרי ברוך" התמנה בנו האדמו"ר רבי חיים הגר מאוטיניה – ה"טל חיים" (תרכ"ג-תרצ"ג) ל"נשיא ארץ ישראל" ועמד בראש מפעל גיוס הכספים של כולל בוקובינה. לאחר פטירת ה"טל חיים" בשנת תרצ"ג עברה "נשיאות ארץ הקודש" לאחיו הגדול האדמו"ר מויז'ניץ רבי ישראל הגר בעל ה"אהבת ישראל", שכיהן בתפקיד זה כשלוש שנים. ולאחר פטירת ה"אהבת ישראל", נמסר התפקיד של "נשיאות ארץ הקודש", לבנו הבכור רבה של ווישיווא בעל ה"שארית מנחם".

16 קבלות. כ-13X9 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי.