מכתב מהגאון רבי ברוך דוב (בער) ליבוביץ ראש ישיבת כנסת בית יצחק בקמניץ. [קמניץ], א' חשון תרצ"ח [1937]. יידיש.
מכתב ביידיש שנשלח אל נדיבי הישיבה, משפחת פייגין מפילדלפיה, ארה"ב. רבי ברוך בער מרעיף עליהם במכתבו צרור ברכות ותודות על תמיכתם הנדיבה בישיבה, ומציין כי בישיבה ציינו את ה'יארצייט' של קרובתם "דבורה בת ר' משה נ"ע", באמירת קדיש ע"י תלמיד חכם גדול מישיבתנו הקדושה ("א גרויסער תלמיד חכם פון אונזער הייליגע ישיבה האט געזאגט קדיש"), ובתפילת "יזכור" לעילוי נשמתה.
רוב המכתב מודפס במכונת כתיבה, ובסיומו כחמש שורות עם ברכות חמות ולבביות, בעצם כתב-יד-קדשו וחתימתו של ראש הישיבה רבי ברוך בער ליבוביץ: "...איך קום אייך צוא בענטשין, מיט אייער פרויא הגבירה הצדקנית שתחי' לאוי"ט, מיט אללע ברכות והצלחות נחת אורך ימים ושנים טובים און דער הארין קלאנג פון משיח [=הנני לברך אתכם, אותך ואת אשתך הגבירה הצדקנית, בכל הברכות וההצלחות נחת אורך ימים ושנים טובות, ולזכות לשמוע פעמי משיח]. המברכו, ברוך דוב לייבאוויץ ר"מ בישיבה הק' בית יצחק".

הגאון הקדוש רבי ברוך דוב (בער) ליבוביץ (תרכ"ד-ת"ש), בעל "ברכת שמואל", מגדולי מרביצי התורה בדורו. מתלמידי הגר"ח מבריסק בישיבת וולוז'ין. חתן הגאון רבי אברהם יצחק צימרמן אב"ד הלוסק. לאחר שעבר חותנו לכהן כרב בקרמנצוג, מילא את מקומו ברבנות הלוסק והקים בה ישיבה. לאחר י"ג שנה הוזמן לכהן כראש ישיבת "כנסת בית יצחק" בסלבודקה. בתקופת מלחמת העולם הראשונה נדד עם ישיבתו למינסק, לקרמנצוג ולווילנה, עד שלבסוף הקים אותה בקמניץ. בעל 'ברכת שמואל' על סוגיות הש"ס. תורתו שבעל-פה ושבכתב היא מאבני היסוד של הלימוד הישיבתי המעמיק.

[2] דף, נייר מכתבים רשמי. 30 ס"מ בקירוב. מצב טוב. סימני קיפול. קרעים קטנים בשוליים.

כתב רבנות לרבי אברהם נח פאליי, לכהן כרב ומגיד בבתי המדרש של רבי מנדל [משקלוב] ורבי בנימין [ריבלין] בעיר שקלוב. שקלוב, ז"ך אדר שני שנת עת"ר [אדר ב' ה'תר"ע 1910].
בנוסח המינוי נכתב: "בעזרת ד' וברצותו את דרכנו היתאספנו יחד. אנחנו קהל עדת שלומי אמוני דשני בתי כנסיות הנקובים בשמותם בהמ"ד דר' מענדיל ובהמ"ד דר' בנימין דפה מחנינו שקלאוו, לקבל עלינו את הרה"ק המו"פ וי"א כו' וכו' מוהר"ר אברהם נח בהרב ר' חיים פאלעווי לרב ודרשן ולסדר את התפילה לפני התיבה ולנהל עדתינו על מי מנוחות תורתו והוראתו כיד ד' הטובה עליו, וגם אנחנו היתחייבנו להחזיקו בכל מיני הַסְפָּקוֹת, ותהא בברכה והצלחה ויהי נועם ד' עלינו ועליו, ומעשנו יכונן עלינו. כעתירת הבע"ב הבאים עה"ח, יום ה' ז"כ אדר שני שנת עת"ר לפ"ק פה שקלאווצוי".
על הכתב חתומים (משני צדי הדף) 48 מאנשי הקהילות הנ"ל, ביניהם: "אלחנן ב"ר זאב וואלף גליקין גבאי דבית המדרש דר' מענדיל ז"ל"; "שלמה זלמן ב"ר שמואל צבי דאברייצער מורה צדק בבה"מ דר' בנימין"; "מנחם מענדיל בהר"ר שניאור לו"י שיינין במסה"ק..."; "מנחם מענדיל בהר"ר שז"ל שיינין במסה"ק...." [הגה"צ ר' מנחם מנדל שיינין (תרס"א-תשל"ו) – בנו של רבי שניאור זלמן לוי יצחק שיינין רבה החסידי של שקלוב, שבעודו נער חתם על כתב רבנות זה "במסירת הקולמוס" בשליחותם של כמה מזקני המתפללים; רבי מנדל שיינין למד אח"כ בישיבת שקלוב, ולימים הבריח את הגבול יחד עם רעו הילל פאליי – בנו הבכור של רבי אברהם נח, ועברו ללמוד בישיבת סלבודקה ובחברון, והיה מתלמידי ה"סבא מסלבודקה" ומהרי"ל חסמן]; ועוד.

הגאון הצדיק רבי אברהם נח פאליי (תרל"ו-תרצ"ב), מגדולי תלמידיו של "הסבא מסלבודקה" ומראשוני תלמידיו של הגאון רבי ברוך בער ליבוביץ. נולד בעיר הלוסק לאביו רבי חיים מהלוסק. בצעירותו למד בישיבת סלבודקה והיה מגדולי תלמידיו הנאמנים של ה"סבא מסלבודקה". למד גם אצל הרידב"ז אב"ד סלוצק ואצל רבי רפאל שפירא בבוברויסק, בהמשך חזר להלוסק ויחד עם רעהו רבי יצחק אייזיק שר היה ממייסדי "קיבוץ הלוסק" של רבי ברוך בער ליבוביץ [לימים, נשלח בשנת תרס"ד ע"י ה"סבא מסלבודקה" לשכנע את רבו ר' ברוך בער לבוא לכהן בראשות ישיבת "כנסת בית יצחק" בסלבודקה – שנוסדה ע"י מתנגדי "תנועת המוסר". ראה אודות כך בספר "ר' הירש", עמ' 33-35]. שימש לפרקים כר"מ ומשגיח בישיבת סלוצק תחת הנהגת רבי איסר זלמן מלצר ובישיבת מאלטש תחת רבי שמעון שקאפ.
בשנת תרס"ח נקרא רבי אברהם נח לשמש כר"מ ומשגיח בישיבת שקלוב לצדו של רבי פסח פרוסקין [ובמסמך שלפנינו מתגלה כי באותה תקופה כיהן גם כרב ודרשן בבתי הכנסיות הוותיקים בעיר שייסדום תלמידי הגר"א – רבי מנדל משקלוב ורבי בנימין ריבלין]. בשנת תרפ"ו עלה לארץ ישראל, התיישב בחברון והשפיע תורה ומוסר בישיבת "כנסת ישראל" בחברון ובירושלים.
מעניין לציין, כי הרבנות בבתי מדרש אלו בשקלוב, לא הוזכרה בתולדות חייו של רבי אברהם נח, שנדפסו בספר "ר' הירש", לתולדות בנו הגה"צ רבי צבי הירש פאליי (תרע"א-תשס"ו), המשגיח דישיבת כנסת ישראל – חברון.

[1] דף (כתוב משני צדיו). 35.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים. סימני קיפול. קרעים וקרעים חסרים בשוליים ולאורך סימני הקיפול, עם פגיעה אחת בטקסט.

מכתב בכתב-ידו וחתימתו של הגאון הצדיק רבי דוד בלייכר ראש ישיבת "בית יוסף – נובהרדוק" במזריטש. מזריטש, כ"ו טבת תר"צ [1930].
מכתב ותעודה לשד"ר הישיבה, על גבי נייר מכתבים רשמי של הישיבה ובחותמת הישיבה. נשלח אל הרבנים נדיבי עם בגליל וואלין והסביבה, בבקשת סיוע ותרומה לתלמידי הישיבה בידי שד"ר הישיבה רבי מנדל ספיר, מבני הישיבה. הוא מסיים בברכה: "וד' הטוב יברך את כל העושים והמעשים בברכה וישועה בכל משאלות לבבם לטובה ובכל ברכות התורה".

הגאון הצדיק רבי דוד בלייכר (תרנ"א-תש"ד), מגדולי "תנועת המוסר" הנובהרדוקאית. למד בצעירותו אצל רבי נתן צבי פינקל – "הסבא מסלבודקה", והתבלט בכשרונותיו המופלאים וביראתו המופלגת. לימים משכו לבו אחרי רבי יוסף יוזל הורביץ – "הסבא מנובהרדוק", והוא נעשה לאחד מתלמידיו המובהקים ביותר, עד שגם בזמני התבודדותו של ה"סבא" היה לעתים מזמינו לשיחות ארוכות במוסר ועבודת ה'. מספרים כי אף הוא נהג לצאת לעתים מזומנות אל היערות ולהתבודד שם בלימוד המוסר מתוך התפעלות ורגש עצום עד שהיה מגיע כמעט לידי התפשטות הגשמיות. בדרכו של רבו ה"סבא" ייסד ישיבות רבות ברחבי פולין. אחרי פטירת רבו בשנת תר"פ הקים את ישיבת נובהרדוק "בית יוסף" במזריטש, אליה נהרו תלמידים מובחרים רבים. נספה במיידנק יחד עם בני הקהילה (תולדותיו בקונטרס "חסדי דוד" בסוף ספר שיחותיו דברי בינה ומוסר, תל אביב תש"ל).

[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 15 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. סימני קיפול. קרעים בשוליים ולאורך סימני הקיפול, עם מספר פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם בנייר דבק. נקבי תיוק.

מכתב בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי איסר זלמן מלצר, ראש ישיבת "עץ חיים". ירושלים, י"ד טבת ת"ש [1939].
נשלח אל רבי שמואל זאנוויל שפיצער (תרכ"ג-תשי"א), מעסקני ירושלים הנאמנים, מראשי כולל "שומרי החומות" וממייסדי שכונת "בתי נייטין" ושכונת "שערי חסד" בירושלים. מכתב המלצה וסיוע עבור אלמנת הגאון רבי אברהם יצחק הכהן גרושקא מו"צ בפינסק (עלה לארץ ישראל בשנת תרצ"ה והתיישב בירושלים; נפטר בתמוז תרצ"ח), "שהיא צעירה בשנים, ואם תשאר בדירתה יש תקוה שיזדמן לה ת"ח בן זוג, ובלא זה היא נעזבה וגלמודה, בלא בנים ובלא קרובים וגואלים, ע"כ מצוה גדולה לרחם עלי' ולהשאירה בדירתה".

הגאון רבי איסר זלמן מלצר (תר"ל-תשי"ד), בעל "אבן האזל". מגדולי גאוני ליטא וירושלים. תלמידם של הנצי"ב והגר"ח מבריסק בישיבת וולוז'ין. אב"ד וראש ישיבת סלוצק. עלה לירושלים בשנת תרפ"ד ונתמנה לר"מ ראשי בישיבת "עץ חיים". מראשי מועצת גדולי התורה. חותנו של רבי אהרן קוטלר, ראש ישיבת קלצק ולייקווד.

נייר מכתבים רשמי. 13.5X20.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים וקמטים קלים. קרע קל בשוליים.

שני מכתבים, מאת רבי יחיאל מיכל טיקוצ'ינסקי ומאת רבי צבי יהודה הכהן קוק:

• מכתב שו"ת ארוך (7 עמודים) בכתב-ידו וחתימתו של רבי יחיאל מיכל טיקוצ'ינסקי ראש ישיבת "עץ חיים", נשלח אל הראי"ה קוק. ירושלים, ט"ז סיון תרפ"ב [1922].
המכתב עוסק בעניין שינוי צדקה של קופת העיר קמדן (Camden; ניו ג'רזי, ארה"ב) לטובת עניי ירושלים. 
4 דפים, נייר מכתבים רשמי (הכוללים: 7 עמ' כתובים). 28-29 ס"מ בקירוב. מצב טוב. סימני קיפול. קרעים קטנים.

• מכתב בכתב-ידו וחתימתו של רבי צבי יהודה הכהן קוק, על גבי נייר מכתבים רשמי, אל רבי ניסן טיקוצינסקי, אודות שליחת מכתב השו"ת הנ"ל שמצא בגנזי אביו הראי"ה קוק. ירושלים, אלול תשל"ד [1974]. מצורפת מעטפה מבוילת (וקרועה), עם רישום הכתובת בכתב ידו של הרצי"ה.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. כ-14X 22 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול.

מצורף: דף מודפס במכונת כתיבה, עם טיוטת מכתב תשובה מאת רבי ניסן טיקוצינסקי.