מכירה פומבית 053 ספרי קודש עתיקים, חסידות וקבלה – מכתבים וכתבי-יד – חפצים ותצלומים
- (-) Remove חסידות filter חסידות
- ספרי (80) Apply ספרי filter
- book (80) Apply book filter
- chassid (62) Apply chassid filter
- חב (32) Apply חב filter
- חבד (32) Apply חבד filter
- חב"ד (32) Apply חב"ד filter
- chabad (32) Apply chabad filter
- letter (21) Apply letter filter
- chassidut (17) Apply chassidut filter
- הרבי (14) Apply הרבי filter
- מליובאוויטש (14) Apply מליובאוויטש filter
- מכתבי (14) Apply מכתבי filter
- וחפצים (14) Apply וחפצים filter
- and (14) Apply and filter
- lubavitch (14) Apply lubavitch filter
- object (14) Apply object filter
- of (14) Apply of filter
- rebb (14) Apply rebb filter
- the (14) Apply the filter
- מיוחסים (10) Apply מיוחסים filter
- עותקים (10) Apply עותקים filter
- copi (10) Apply copi filter
- distinguish (10) Apply distinguish filter
- מכתבים (7) Apply מכתבים filter
ספר כד הקמח והוא מי מנוחות, שו"ת מהגאון רבי דוד שלמה אייבשיץ, בעל "לבושי שרד" ו"ערבי נחל". פרמישלה, דפוס עטיל אמקרויט, [תרנ"ט] 1898. מהדורה ראשונה.
עם הסכמות רבני צפת (הספר נדפס על פי כתב-יד המחבר שנמצא אצל גאוני צפת). בספר מפוזרות הערותיו של רבי חיים יעקב הכהן [פיינשטיין], שהשתדל בהדפסת הספר בפרמישלה, והכין גם את ה"מפתחות".
[4], מ דף. 20.5 ס"מ. נייר יבש ומעט שביר. מצב כללי טוב. כתמים. סימני עש עם פגיעות בטקסט במספר דפים. כריכה חדשה.
אוסף ספרים מספרי חסידות רופשיץ:
1. ספר זרע קודש, דרושי חסידות על התורה, מאת האדמו"ר רבי נפתלי צבי הורביץ מרופשיץ. חלק ראשון: בראשית (ללא חלק שמות), וחלק שני: ויקרא, במדבר ודברים. פרמישלה, דפוס חיים קנאללער ובנו, [תרס"ו] 1906. שני כרכים. חסר חומש שמות. בכרך השני, חותמות של "לייביש לעזער קאשוי".
2. ספר אילה שלוחה, דרושים על התורה, מאת האדמו"ר רבי נפתלי מרופשיץ, עם קונטרס לקוטי מהר"ם, מאת רבי מנחם מנדל מליסקא, אביו של המחבר. [בודפשט], דפוס משולם קאטצבורג, תש"ג [1943]. דף שער צבעוני ומאויר.
3. ספר אהל נפתלי, סיפורים ומעשיות על רבי נפתלי מרופשיץ. לבוב (למברג), הוצאת בן ציון זיידמן ויצחק צבי אויסטאניש בלעמבערג [תרע"א 1911]. עם שער מעטפת ומעטפת אחורית מודפסת, ובה פרסומת לבית מסחר הספרים של בן ציון זיידמאן ויצחק צבי אויסשניט שנפתח ברחוב פארמאנסקי בעיר למברג.
4-5. ספר אהל נפתלי. [וורשא, ללא שם מדפיס, אחר תרע"א 1911 – דפוס סטראוטיפי של מהדורות לבוב תרע"א]. שתי מהדורות שונות.
6. ספר אהל נפתלי. [דפוס סטריאוטיפי (מעט מטושטש), כנראה נדפס בגרמניה, ע"י "שארית הפליטה" לאחר השואה].
6 ספרים ב-7 כרכים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות.
ספר עטרת תפארת ישראל, "מגלה נסתרות מבאר תעלומות", סודות ורמזי תורת הקבלה על פרשיות התורה, מאת רבי ישראל חריף מסאטנוב – תלמיד הבעש"ט. וורשא, דפוס שמואל ארגעלבראנד, תרל"א 1871. מהדורה שניה. עותק עם דפים נוספים, שלא נרשמו במפעל הביבליוגרפיה (ראה להלן).
ספר סגולה. גדולי החסידות כתבו על קדושתו של הספר ועל כך שעצם החזקתו בבית היא סגולה לשמירה על בני הבית, להצלחה בכל העניינים, ולהגנה מכל פגע רע (ראה להלן).
במהדורה שלפנינו נדפסו הסכמות מהמהדורה הראשונה של אדמו"רי רוז'ין, והסכמותיהם של הגאונים רבי שלמה קלוגר, רבי יוסף שאול נתנזון ורבי ישעיה שור, ועליהן נוספו הסכמות רבות מגדולי החסידות, בהם האדמו"רים לשושלת טשרנוביל, ועוד. הגאונים הנ"ל מאריכים בהסכמותיהם בסיפורים אודות גדולת המחבר בנגלה ובנסתר, ועל גודל קירובו אל רבו הבעש"ט. רבי יוסף שאול מספר בהסכמתו: "כי הגאון בעל שאגת אריה עבר דרך ק"ק סאטינאב, וצלחה עליו רוח גבורה והכה את הארי' בימי השלג" [כלומר, שניצח אותו בפלפולו]. על קדושת הספר שלפנינו אמר האדמו"ר רבי אברהם יעקב מסדיגורה שהוא "קודש קדשים, והוא כעין כתבי קודש... המקובל האלקי ר' שמשון מאוסטרפאליע זצ"ל, ועין בעין כספר הקדוש בעל מגלה עמוקות [מ]מוהר"ר נתן שפירא זי"ע" (מתוך הסכמת רבי ישראל מרדכי אב"ד חאטין).
המסכימים מפליגים בשפע ברכות על כל הרוכשים את הספר. להלן חלק מברכותיהם:
"וכאשר הספר הק' הזה מלא הוא בשמות הקדושים ושמות המלאכים המסוגלים לרפואה, ושמירת ארבעה אבות נזיקין, ולשפעת ברכה והצלחה, לכן אמר בפיו הקדוש [האדמו"ר רבי אברהם יעקב מסדיגורה] בצחות לשונו: שכתבי יד קדוש המחבר האלו, מסוגל הוא לשמירה מעולה ולשפעת שלום וברכה"; "לקנות זה הספר... למען יהיה בתוך ביתם לשמירה ולשפע ברכה והצלחה" (האדמו"ר רבי מנחם נחום משטפינשט); "הריני אומר: כל איש ואיש אשר יקנה הספר הקדוש הזה... יהיה לבו בטוח נכון, אשר תגן עליו זכות המחבר הקדוש זי"ע... להניח ברכה אל תוך ביתם ולשמרם עם נשיהם ובניהם ובני ביתם בבריאה שלמה, ולהצליחם כשנים הטובות לברכה" (האדמו"ר רבי אהרן מטשרנוביל); "ידידיי אתם ראו ויאמנו לפניכם דברי אחי וראש, הרב המפורסם קדוש עליון, צדיק יסוד עולם, הרב ר' אהרן, מגיד מישרים... בע"ק טשערנאב"ל יע"א, כי ערב את נפשו לאמור: אשר כל איש ואיש אשר יקנה הספר הלז... יהיה לבו נכון ובטוח אשר תגן עליו זכות המחבר הקדוש צדיק יסוד עולם זי"ע... להניח ברכה בתוך ביתם לשמרם ולהצליחם כאשר עם חפץ לבבם" (האדמו"ר רבי אברהם מטריסק, בעל "מגן אברהם", אחי האדמו"ר רבי אהרן מטשרנוביל); "וזכות המחבר יעמוד להקונים... להריק עליהם ברכה בבני חיי ומזונא רויחא וכל טוב סלה" (האדמו"ר ה"צמח צדיק" מוויז'ניץ); "יהיה המחברת הזאת למשמרת גוף ונפש" (האדמו"ר רבי אברהם ממיקולייב, חתן הרה"ק רבי מאיר מפרימשלן).
[1], ג, [1], פו, [4] דף. חסר דף השער הראשון. ללא דפים פז-פח. 26 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים. סימני עש, עם מספר פגיעות בטקסט. חותמת. כריכת עור חדשה.
על-פי מפעל הביבליוגרפיה תוקנה מהדורה זו לפי הגהותיו של רבי יוסף שפירא, שהופיעו בהוצאה הראשונה (לבוב, תרכ"ה) בשולי העמודים. הביאורים נותרו במקומם, אך הליקוטים והשו"ת נשמטו.
וריאנט! בעותק שלפנינו נוספו מספר דפים שאינם כרוכים בכל העותקים: [1] דף "הקדמה מנכד המחבר המאה"ג ר' א"יש[!] יפה", כרוך לאחר דפי ההסכמות; ארבעה דפים בסוף הכרך ([1], פד-פו, ללא דפים פז-פח המופיעים בחלק מהעותקים), עם חידושים ושו"ת מאת נכד המחבר, לא נרשמו במפעל הביבליוגרפיה. תוכן דפים אלו מופיע בקונטרס בן [8] דף שצורף לעותקי המהדורה הראשונה של הספר (לבוב, תרכ"ה), אך נדפס כאן בשנית. ישנם שני וריאנטים בדפי ה"מתנדבים בקניית הספר" בסוף הספר, באחד מהם [2] דף של שמות, ובשני [2] דף עם שמות אחרים, ועם [1] דף נוסף עם התנצלות המביא לבית הדפוס. לפנינו מופיעים כל [4] הדפים של השמות (כפי הנראה שניים מהם הושלמו מעותק אחר), אך ללא דף ההתנצלות. ראו מפעל הביבליוגרפיה, רשומה 000139540).
ספר עטרת יעקב וישראל, דרושים על המועדים, מאת האדמו"ר רבי יעקב האגר אב"ד זאבלטוב. לבוב (למברג), דפוס יעקב עהרענפרייז, [תרמ"א 1881]. מהדורה יחידה.
עם הסכמות רבות מגדולי האדמו"רים המשבחים את המחבר וספרו. האדמו"ר רבי מנחם מנדל מוויז'ניץ (בעל "צמח צדיק") מבטיח לקוני הספר כי "זכות אבותיו הקדושים יגן עליהם שלא תאונה להם שום רע חס ושלום מהעולם ועד העולם".
לאחר ההסכמות מופיע דף שנוסף לאחר גמר ההדפסה, עם הסכמה מאת רבי חנוך העניך אב"ד אלעסק ומכתב מאת האדמו"ר רבי חיים הלברשטאם אב"ד צאנז. בסוף הספר מופיע דף נוסף עם הסכמת רבי שמואל העליר, ורשימת פרנומעראנטן (גם דף זה נוסף לאחר ההדפסה). דפים אלו מופיעים רק בחלק מן העותקים.
בסוף הספר נדפס מאמר "ועלהו לא יבול" הכולל מכתבים מאת האדמו"ר רבי צבי הירש מזידיטשוב ואדמו"רים נוספים, ו-"מאמר מראה יחזקאל", הכולל מכתב ארוך מאת האדמו"ר רבי יחזקאל פאנעט, בעל "מראה יחזקאל".
המחבר, האדמו"ר הרה"ק רבי יעקב הגר אב"ד זאבלטוב (נפטר תרמ"א; אנציקלופדיה לחסידות, ב, עמ' רל-רלא), בן רבי דוד האגר מזאבלטוב, לשושלת קוסוב. בשנת תר"ח החל למלא את מקום אביו ברבנות זאבלטוב, ונתפרסם בצידקותו ובפקחותו. תלמיד רבי צבי הירש מזידיטשוב בקבלה ובחסידות.
[16], ג, ה, ז, ט-נח, [1] דף. חסרים שני דפים: ד, ו. 25 ס"מ. נייר יבש ושביר במיוחד. מצב בינוני. כתמים. קרעים, בהם קרעים חסרים, עם פגיעות מעטות בטקסט. הדבקת רצועת נייר בשוליים הפנימיים של דף השער, עם פגיעה במסגרת השער ובטקסט. כריכת עור חדשה.
ספר ארץ צבי, דרושים בנושאים שונים, מאת רבי צבי הירש במהרי"ל מגיד מישרים בק"ק ואיידסלוב. פראג, דפוס Joseph Emanuel Diesbach, תקמ"ו 1786. מהדורה ראשונה.
מחבר הספר הוא אביו של האדמו"ר רבי שמחה בונם מפשיסחא, והיה מגדולי המגידים בדורו.
בדף השער, רישום בעלות: "הק' שמואל במ"ל[?] מפה, היום יום עש"ק כ' תמוז תקצ"ה לפ"ק".
[4], מח; טז דף. 20 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים קטנים. סימני עש. רישומים וסימונים בכתב-יד בגוף הטקסט. חותמות (מחוקות בחלקן בגירוד, עם פגיעה קלה בטקסט, ושיקום במילוי נייר). כריכה חדשה.
ספר קול שמחה, על התורה, מאת האדמו"ר רבי שמחה בונים מפשיסחא. [ברעסלויא], דפוס הירש זולצבאך, [תרי"ט 1859]. מהדורה ראשונה.
עם הסכמות תלמידי המחבר, האדמו"רים רבי יצחק מאיר בעל "חידושי הרי"מ" [מגור] ורבי ישעיה מושקט מפראגא-וורשא.
חתימה בדף השער (בעיפרון): "ר' שמחה בוימזעצער ראדום".
[1], נח; כז, [2] דף. 19.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. בלאי קל. סימני עש וקרעים קטנים בשולי דף השער ומספר דפים נוספים. חותמות. כריכת עור חדשה.
שלושה מספרי האדמו"ר רבי שמחה בונים מפשיסחא, שתי מהדורות של ספר קול שמחה, ומהדורה ראשונה של ספר חדות שמחה:
• ספר קול שמחה, מאת האדמו"ר רבי שמחה בונים מפשיסחא. פרמשילה, ללא שם מדפיס, תרל"ז [1877]. בשער: "הוצאה שלישית".
• ספר קול שמחה, השלם והמתוקן, מאת האדמו"ר רבי שמחה בונים מפשיסחא. פיעטרקוב, הוצאת משה מענדל בהרה הר"א ז"ל וואלדען, [אחר תרס"ג 1903. דפוס סטראוטיפי של מהדורת פיעטרקוב תרס"ג]. חתימה בעפרון בדף השער: "ישראל דוד פארבשטין".
• ספר חדות שמחה, דרושים על ספר בראשית, מאת האדמו"ר רבי שמחה בונים מפשיסחא, בהוצאת רבי יהונתן הלוי אייבשיץ מו"צ בווארשא. [וורשא, דפוס Lewin-Epstein i S-Ko, תר"צ 1930]. מהדורה ראשונה.
3 ספרים. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב-בינוני. כתמים, קרעים וסימני עש. כריכות חדשות.
ארבעה כרכים מן המהדורות הראשונות של הספר חידושי הרי"מ, מאת האדמו"ר הראשון מגור, הגאון הקדוש רבי יצחק מאיר אלתר:
1-2. ספר חדושי הרי"מ על חשן המשפט, חלקים ראשון ושני. וורשא, דפוס נתן שריפטגיססער, תר"ל-תרל"א 1871-1870. שני חלקים בשני כרכים. מהדורה ראשונה. בכרך הראשון רישומי בעלות של "ר' נתן חיים מרגליות רב בלא---"; "ישראל מנחם מענדיל גינסבערג...". בשני הכרכים חותמות בעברית ובלועזית של "ישראל מענדל גינסבערג".
3. ספר חדושי הרי"מ על שלשה בבות – בבא קמא בבא מציעא ובבא בתרא. וורשא, דפוס נתן שריפטגיססער, תר"מ 1880. מהדורה ראשונה. חתימה של "מאיר ב"ר נח מרגליות".
4. ספר חדושי הרי"מ על אבן העזר ועל מסכת שבועות. וורשא, דפוס נתן שריפטגיססער, תרמ"א 1881. מהדורה ראשונה.
4 כרכים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.
המחבר, האדמו"ר רבי יצחק מאיר אלתר בעל "חידושי הרי"מ" (תקנ"ט-תרכ"ו, אנצ' לחסידות ב', עמ' תיג-תכג). מייסד חסידות גור, מגדולי דורו בתורה וחסידות וממנהיגי יהדות פולין. גדל בביתו של המגיד מקוז'ניץ, והיה לבן טפוחיו ולתלמידו הקרוב. בגיל י"ג עבר לבית חותנו בוורשא, שם למד אצל המהרא"ל צינץ והתפרסם בכל רחבי פולין כ"העילוי מוורשא". לאחר פטירת המגיד מקוז'ניץ עבר להסתופף בצל רבי שמחה בונם מפשיסחא והיה לאחד מחשובי תלמידיו. לאחר פטירת רבי שמחה בונם מפשיסחא בקשו חלק מהחסידים להכתירו כממלא מקומו, אך הוא קיבל את מרות חברו "השרף" רבי מנחם מנדל מקוצק ובהשפעתו נטו רוב החסידים אחרי הרבי מקוצק. מאז הפך הרי"מ לראש וראשון בחבורת קוצק ואף הפך לגיסו של הרבי מקוצק שנשא את אחות אשתו. בשנת תרי"ט, כשנפטר הרבי מקוצק, נתמנה כממלא מקומו ועבר לעיירה גור (גורא-קלווריה) הסמוכה, שם ביסס את החסידות וכיהן גם ברבנות העיר.
במשך שבע שנות כהונתו גדלה חצרו ואלפים הפכו לחסידיו. מלבד צדקותו המופלגת נודע כאחד מגאוני דורו בתורה, וכתב חיבורים רבים בשו"ת, הלכה ואגדה [שנקראו בשם הכולל "חידושי הרי"מ" (=רבי יצחק מאיר), שהפך גם לכינויו]. ספריו נודעו לתהילה בבתי המדרש ומהם ניכרת חריפותו וגאונות הגדולה. ניהל קשרי ידידות עם כל צדיקי וגדולי דורו, גם ה"מתנגדים" שבהם. ביניהם היו: רבי ישראל מרוז'ין, רבי יצחק מוורקה, רבי עקיבא איגר, רבי יעקב מליסא בעל "הנתיבות", רבי אייזל חריף, רבי שלמה קלוגר ועוד.
ספר שפת אמת על חמישה חומשי תורה, מאת האדמו"ר השני מגור רבי יהודה אריה ליב אלטר. פיעטרקוב-קראקא, דפוס שלמה בעלכאטאווסקי, ודפוס שאול חנני' דייטשער, תרס"ה-תרס"ח 1905-1908. מהדורה ראשונה. סט שלם, חמישה חלקים בחמישה כרכים. שער נפרד לכל חלק. שער החלק הרביעי נדפס בדיו מוזהבת.
המחבר, האדמו"ר רבי יהודה אריה ליב אלתר מגור (תר"ז-תרס"ה, אנצי' לחסידות ב', עמ' ח-טז) האדמו"ר השני בשושלת אדמו"רי חסידות גור. מגדולי אדמו"רי החסידות ומנהיגי היהדות בדורו, אשר תחת הנהגתו הפכה חסידות גור לחסידות הגדולה והמשפיעה ביותר בפולין. נודע לדורות על שם סדרת ספריו "שפת אמת", על הש"ס ועניינים נוספים.
הספר "שפת אמת" נודע בעמקותו ובמקוריותו, והפך לנכס צאן ברזל בין ספרי החסידות על התורה. הוא כנראה הספר החסידי הנפוץ ביותר שהתקבל בכל חוגי היהדות, גם בקרב קהילות שאינן נמנות על הציבור החסידי, כגון בעולם הישיבות הליטאי וקהילות נוספות. השם "שפת אמת" נבחר מהפסוק "שפת אמת תכון לעד" שבו השתמש במאמרו האחרון, כמה שבועות קודם לפטירתו.
בחלק שני, חותמות של "Jasak Kutner, Lodz". חתימות של "חיים זישא פוקס"; "יהושע קלינלרר".
חמישה כרכים. בראשית: [3], 5-283, [1] עמ'. שמות: 239, [1] עמ'. ויקרא: 212, [2] עמ'. עקב טעות דפוס, עמ' 213 חסר ובמקומו מופיע פעם נוספת עמ' 211. במדבר: [2], 202 עמ'. דברים: [2], 240 עמ'. 24.5-26 ס"מ בקירוב. נייר יבש בחלק מהכרכים. מצב כללי טוב. כתמים. קרעים קטנים בשולי מספר דפים. רישומים בכתב-יד וחותמות. כריכות חדשות (כרך אחד בכריכה שונה).
ספרון בפורמט מיניאטורי: "אדומו"ר שליט"א מגור – מכתבים". לודז', הוצאת מסורה, תרפ"ה [1925].
כולל שלושה מכתבים מאת האדמו"ר מגור רבי אברהם מרדכי אלטר בעל ה"אמרי אמת": "מארץ ישראל", "על דבר צעירי אמוני ישראל", "מאמר כ"ק על הכנסי' הגדולה". לשלושת המכתבים (ובמיוחד לראשון), נודעה חשיבות רבה באותה העת.
[4], 5-72, [2] עמ'. 7.5 ס"מ. נייר יבש. מצב טוב-בינוני. מעט כתמים. שער ומספר דפים מנותקים. הדבקות נייר-דבק בשולי מספר דפים. כריכת בד מקורית, מנותקת.
אוסף חשוב של ספרי אדמו"רי סוכוטשוב לדורותיהם, וספר אודותם:
• ספר אגודת אזוב, על סוגיות הש"ס, מאת רבי זאב נחום בורנשטיין אב"ד ביאלא, עם חידושים ושו"ת מאת בן-המחבר "אדומו"ר הרב הגאון הצדיק המפורסם, חסידא ופרישא... מוהר"ר אברהם שליט"א אבד"ק סאכטשאב" (בעל ה"אבני נזר"). חלק ראשון: ווארשא, דפוס דובערוש טורש, תרס"ו 1904 [!].
• ספר אגודת אזוב, חלק שני: בילגורייא, דפוס נתן נטע קראנענבערג, תרס"ט 1909.
• ספר אגלי טל, על מלאכות שבת, מאת האדמו"ר הראשון מסוכוטשוב הגה"ק רבי אברהם בורנשטיין אב"ד סוכטשוב, חלק ראשון (לא יצאו חלקים נוספים). פיעטרקוב, דפוס שלמה בעלכאטאווסקי, תרס"ה 1905. מהדורה ראשונה. רישום בעלות של "יעקב יצחק בריטשטיין, בני ברק, תש"ד".
• ספר אגלי טל, על מלאכות שבת, חלק ראשון (לא יצאו חלקים נוספים). גרמניה, ללא שם דפוס, תש"ט [1949]. דפוס צילום של פיעטרקוב תרצ"א. חתימה וחותמות של "אברהם יצחק ליכטנשטיין" מירושלים.
• שו"ת אבני נזר, אורח חיים ח"ב, מאת האדמו"ר הראשון מסוכוטשוב הגה"ק רבי אברהם בורנשטיין אב"ד סוכטשוב. פיעטרקוב, דפוס חנוך העניך פאלמאן, [תרע"ב] 1912. מהדורה ראשונה. חתימות "חיים יצחק ולנר בנדין".
• ספר שם משמואל, חידושים על פרשיות התורה והמועדים, מאת האדמו"ר רבי שמואל בורנשטיין מסוכטשוב, שלושה כרכים (מתוך שישה שבמהדורה זו): בראשית-ויצא; וישלח-ויחי; שמות-יתרו. פיעטרקוב, דפוסי חנוך העניך פאלמאן; האחים פעדער, תרפ"ז-תרפ"ט [1927-]1929.
• ספר אביר הרועים, תולדותיהם של האדמו"ר רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב ובנו האדמו"ר רבי שמואל בורנשטיין, מאת רבי צבי יהודה ממלוק, חלק ראשון. [גרמניה, ללא שם דפוס, תש"ח 1948. דפוס צילום של מהדורת פיעטרקוב].
הגאון הקדוש רבי אברהם בורנשטיין – האדמו"ר הראשון מסוכוטשוב (תקצ"ט-תר"ע), מגדולי גאוני וצדיקי דורו. בנו של רבי זאב נחום אב"ד ביאלה בעל "אגודת אזוב", וחתנו של האדמו"ר רבי מנחם מנדל "השרף מקוצק". עם כהונתו כאדמו"ר לאלפי חסידים, כיהן גם כראש ישיבה בה הנחיל לתלמידיו את שיטתו הלמדנית המיוחדת [כפי שכותב בהקדמתו לספריו, קיבל את דרך הלימוד מחותנו האדמו"ר רבי מנדלי מקוצק]. רבים מגאוני פולין היו מתלמידיו המובהקים (ה"חלקת יואב", רבי אריה צבי פרומר הגאון מקוזיגלוב, רבי אברהם וינברג בעל "ראשית ביכורים" ועוד). ספריו שו"ת "אבני נזר" ו"אגלי טל" על מלאכות שבת, הנם מספרי היסוד בעולם הלמדנות וההלכה.
בנו, האדמו"ר השני מסוכוטשוב – הגאון הקדוש רבי שמואל בורנשטיין, בעל "שם משמואל" (תרט"ז-תרפ"ו). נולד לאביו האדמו"ר בעל ה"אבני נזר", בבית סבו בקוצק, האדמו"ר "השרף" רבי מנדלי מקוצק. בשנת תר"ע עלה למלא מקום אביו באדמו"רות, והיה מגדולי האדמו"רים בדורו. נודע על שם ספרו העמוק במחשבת החסידות "שם משמואל", שנדפס בסדרת ספרים, מהם מופיעים שלשה באוסף שלפנינו.
9 ספרים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק והם נמכרים כמות שהם.
שבעה ספרים מספרי חסידות טשכנוב, חיבורים מאת הגה"ק רבי אברהם לנדא אב"ד טשכנוב וצאצאיו האדמו"רים מסטריקוב – מהדורות ראשונות:
• ספר זכותא דאברהם, דרושים וחידושים מאת האדמו"ר רבי אברהם מטשכנוב. וורשא, דפוס אפרים בוימריטטער, תרנ"ה 1895. שני שערים. ללא IV עמ' בסוף הספר עם "שמות הפרענומעראנטען". חתימת "יצחק מאיר ראטה"; חותמת "שמחה בינם ראזענבערג".
• ספר בית אברהם, חידושי הלכות על הש"ס והרמב"ם, מאת האדמו"ר רבי אברהם מטשכנוב. וורשא, דפוס א. שריפטגיססער, תרנ"ט 1899. שני שערים. חותמות מחוקות של "אביגדור מאיר סעגאל, לאדז". חותמת "אגודת צעירי אמוני ישראל, פלאצק". רישום בעלות של "אברהם המכונה אבראמטשע שווייצער".
• ספר מרום הרי"ם, שיחות וחידושי תורה מצדיקים שונים, בהם האדמו"ר רבי אברהם לנדא מטשכנוב, בעריכת רבי יעקב חיים זעליג גודלשלג. וורשא, דפוס נתן שריפטגיססער (באותיות קיריליות), [תרנ"ב] 1892. חתימת "מנחם נחום אבראמאוויטש מיענדרזייעוו".
• ספר זר זהב – כתר תורה, מתורת האדמו"ר הראשון מסטריקוב רבי זאב וולף לנדא, בנו של הרה"ק רבי אברהם מטשכנוב. וורשא, דפוס אפרים בוימריטטער, תרס"א 1900. רישומי בעלות של "ר' חיים ישראל יעקב זנייעויראווסקי" ועוד.
• ספר דורש טוב, דרושים על התורה מאת רבי מרדכי מאטיל לנדא, בן האדמו"ר רבי זאב וולף לנדא מסטריקוב ונכד האדמו"ר רבי אברהם מטשכנוב. וורשא, דפוס אפרים בוימריטטער, תרס"א 1900. נדפס כחלק מספר "זר זהב כתר תורה", עם דף שער נפרד.
• ספר דורש טוב, מהדורא תנינא, דרושים על התורה מאת רבי מרדכי מאטיל לנדא, בן האדמו"ר רבי זאב וולף לנדא מסטריקוב ונכד האדמו"ר רבי אברהם מטשכנוב. וורשא, דפוס אברהם יצחק האלטער, תרע"ד 1914. חותמת של האדמו"ר מוויעלפולי-ברוקלין "הרב חיים אורי ליפשיץ"; חותמת "אוצר הספרים שע"י ישיבת לפלגות ראובן ירושלים תובב"א".
• ספר ויעש אברהם, על נוסח התפילה ומנהגיו של האדמו"ר רבי אברהם לנדא מטשכנוב, מאת נכדו רבי מנחם מענדל חיים מזאווירצא. לודז', דפוס I. Landaw, תרצ"ו [1936].
האדמו"ר הגאון הקדוש רבי אברהם לנדא אב"ד טשכנוב (תקמ"ד-תרל"ה), "גאון הגאונים", "רבן של ישראל", מגדולי גאוני פולין המפורסמים בדורו. תלמיד מהרא"ל צונץ. איש קדוש ומופלא. נודע במלחמתו ב"גזירת הלבוש" יחד עם בעל "חידושי הרי"מ", אז עמד בראש קבוצת הרבנים שפסקו שדין גזירה זו כדין גזירות-השמד, שדינן "יהרג ואל יעבור". קיבל בחסידות מרבי שמחה בונים מפשיסחא ומרבי פישל מסטריקוב, אך סירב לשמש באדמו"רות. רק לאחר פטירת בעל "חידושי הרי"מ" מגור, כשרוב חסידיו קבלו את הנהגת רבי חנוך הניך הכהן מאלכסנדר, הגיעו אליו חלק מגדולי החסידים (רבי יחיאל מאיר מגוסטינין, רבי אלעזר הכהן מפולטוסק, ועוד) וקיבלו את הנהגתו. אז הסכים לשמש להם כאדמו"ר בתנאי שימשיך במנהגו להתפלל בנוסח אשכנז ולהתפלל תפילת שחרית כ"ותיקין". נערץ בגאונותו וקדושתו בעיני רבני ואדמו"רי דורו. רבי שמחה בונים מפשיסחא שפגש בו בבואו לסטריקוב, אמר: "אורח חשוב ממני בא לעיר". רבי מנדלי מקוצק התבטא עליו: "יש לו דמות של מלאך אלקים". רבי יצחק מאיר מגור כותב עליו בתשובתו לרבי חיים מצאנז בענין היתר התרנגולים החדשים (שו"ת הרי"מ סימן ח'), שלא חקר את הנושא מאחר והוא סומך על הרב מטשכנוב שאוכל מהם והוא מפורסם לגדול וצדיק. רבי חיים הלברשטאם מצאנז אמר עליו כי מי שגר בפולין ואינו מכיר את הרבי מטשכנוב עתיד ליתן על כך את הדין. הצדיק מגריידיץ רבי אליהו גוטמכר כתב אליו: "המבורך בפי ישראל מקצה אל הקצה, האיש האלקי, מיחידי הדור שלנו, גאון הגאונים". רבי יוסף חיים קרא, רבה של וולאצלווק, אמר עליו בהספדו: "ולא יכילו יריעות הרבה לספר נדיבות רוחו צדקתו וקדושתו... אך אחת היא אשר נפשי יודעת, כי מיום שנפטר רבי עקיבא איגר, לא נמצא בכל גדולי ארצנו אשר יודו עליו כל ישראל כי קדוש הוא מרחם... איש לא נעדר לשבחו ולפארו...".
מחידושי תורתו ואמרות קדשו נדפסו הספרים: "זכותא דאברהם", "אהבת חסד", "בית אברהם", "צלותא דאברהם" ועוד. ארבעת בניו שימשו באדמו"רות וברבנות: רבי זאב וולף לנדא – האדמו"ר מסטריקוב; רבי דוב בעריש מביאלה, שהוכתר כאדמו"ר לחסידי וורקא בחיי אביו – הוא אבי שושלת אדמו"רי סטריקוב עד זמננו; רבי רפאל – אדמו"ר בעיר וורשא, ורבי יעקב – האדמו"ר מיעז'וב, שמילא את מקום אביו ברבנות טשכנוב, לעת זקנתו של אביו.
7 ספרים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות.