מכתב בכתב-ידו, בחתימתו ובחותמתו של רבי ישראל אברהם אלטר לנדא אב"ד עדלין, חתן הצדיק רבי ישעיה מקרעסטיר. עדלין (הונגריה), תש"א [1941].
אישור רווקות של ד"ר אברהם דייטש, רופא מומחה בעדלין, "ועל כן יוכל כל רב לסדר לו קידושין כדת משה וישראל למזל טוב בשעה טובה ומוצלחת".

חתנו הצעיר של הצדיק רבי ישעיה מקרסטיר – הגאון רבי ישראל אברהם אלטר לנדא אב"ד עדעלין (תרמ"ו בערך-תש"ב). בנו של רבי שלום לנדא דומ"צ וואלווא (תר"כ בערך-תרפ"ד). תלמיד רבי יהודה גרינוולד אב"ד סאטמר. בשנת תרס"ד בערך נשא את רחל בתו של הרה"ק רבי ישעיה, וישב שנים רבות בבית חמיו בקרעסטיר על התורה ועל העבודה. על פי הוראת האדמו"ר רבי שלום מסטרופקוב, קיבל על עצמו את הרבנות העיר עדעלין (Edeleny, הונגריה), בה כיהן כעשרים שנה, והקים בה ישיבה חשובה, ממנה יצאו מאות תלמידי-חכמים מופלגים ורבנים שעמדו בקשרי שו"ת עם רבם (שפיצר, קהילות הונגריה, עמ' 9). ספר השו"ת שלו "בית ישראל" (בואנוס איירס, תשי"ד), נדפס ע"י חתנו האדמו"ר רבי שלום קרויז אב"ד אודווארי ורב "קהל בית ישעיה". כמו כן נדפסו ממנו הספרים: "חידושי מהריא"א", "חתן ישעיהו" ועוד.

[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 30 ס"מ בקירוב. מצב טוב. סימני קיפול.

מכתב בכתב-יד קדשו וחתימתו של האדמו"ר רבי שלמה הלברשטאם (השני) מבאבוב. ברוקלין, ניו יורק, "יום ה' תצוה" [ט' אדר] תשל"ב [1972].
כתיבת ידי-סופר, על נייר מכתבים רשמי, עם הוספת שתי שורות בכתב-יד קדשו של האדמו"ר ובחתימתו.
מכתב תודה לנדיב שתרם כסף לצרכי נישואין. האדמו"ר מברכו: "...שתתברכו ממעון הברכות בהשפעות טובות ובחיי נחת והצלחה רבה בכל אשר תפנו...". בסוף המכתב הוסיף האדמו"ר בכתב-יד קדשו: "והשי"ת ישלח עזרתו מקודש בבריאות השלימות וברוב שמחה ובישועה וכל טוב סלה – הק' שלמהלברשטאם".
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 26.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול וקמטים קלים.

האדמו"ר מבאבוב רבי שלמה הלברשטאם (השני) בעל "דברי שלמה" (תרס"ח-תש"ס 1907-2000), מגדולי האדמו"רים בדור האחרון. בנו של האדמו"ר רבי בן ציון הלברשטאם בעל ה"קדושת ציון" (בנו של האדמו"ר הראשון מבאבוב רבי שלמה הלברשטאם, נכד ה"דברי חיים" מצאנז). בשנת תרצ"א עבר אביו הקדוש מבאבוב לטשיבין, ומינה אותו ל"רב הצעיר" על מקומו בעיר באבוב. רבי שלמה סייע לאביו בניהול רשת הישיבות הגדולה "עץ חיים – באבוב" על עשרות סניפיה בגליציה. לאחר השואה הגיע לארה"ב וקומם מחדש את עטרת תפארת חסידות באבוב. הנהיג את חסידיו במשך למעלה מחמישים שנה. הקים קהילות, ישיבות ומוסדות חינוך בארה"ב וברחבי העולם (בארץ ישראל, בלגיה ואנגליה). חסידות באבוב כיום היא אחת מהקהילות החסידיות הגדולות בעולם, ומונה עשרות-אלפי משפחות. מספריו: "כרם שלמה", "נועם שלמה", "דברי שלמה", "חכמת שלמה", ועוד. 

מכתב בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי חיים מיליקובסקי ראש ישיבת "אמשינוב – שם עולם". ירושלים, תשל"ד [1973].
נשלח אל רבי משה מרגולין מראשי "עזרת תורה" בניו-יורק, בבקשת תמיכה לנישואי חתן מתלמידי הישיבה. המכתב מסתיים בברכה: "ונזכה לבשורות טובות ומשמחות בכלל ובפרט".

הגאון המופלא רבי חיים מיליקובסקי (תרע"ו-תשנ"ג), מתלמידי ישיבת מיר שגלתה לשנחאי. חתנו של האדמו"ר רבי מאיר'ל (רבי ירחמיאל יהודה מאיר, בן רבי שמעון שלום) קאליש מאמשינוב, ואביו של האדמו"ר מאמשינוב רבי יעקב מיליקובסקי שליט"א מירושלים.

אגרת דואר אוויר. 28 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים ורישומים. סימני קיפול.

מכתב בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי נתן אדלר, הרב הראשי לאנגליה. לונדון, [תרל"ג 1873].
נשלח אל ראשי הח"ק ג"ח (חברא-קדישא גומלי-חסדים) בפראג, בתודה על צירופו כחבר-כבוד ב"חברה": "...ותגל נפשי ותעלוזנה כליותי כי תכבדוני נגד זקני עמי, להביאני בברית החברה אשר לה נאוה תהלה, כי מגמת פניה להרים קרן תורתינו הקדושה ודגל האמונה ועבודה". הוא ממשיך בדברי שבח על פעולותיהם, כפי ששמע מרבים ומבנו רבי נפתלי שהיה עמהם, וחותם בברכה: "...בעל הגמול ישלם לכם ומשכורתכם תהיה שלמה מאתו ותהי נפשכם בטוחה אם יקרה ה"י מקרה טהור, לא אמנע מלהיות משען ומשענה ואם מצער ותחי נפשי. דברי המשתוקק להיות עמכם באגודה והדורש את שלומכם מוקירכם הק' נתן אדלר הכהן".

הגאון רבי נתן (מרקוס) הכהן אדלר (תקס"ג-תר"נ), רבה הראשי של אנגליה. בנו ותלמידו של רבי מרדכי אדלר אב"ד הנובר (תקי"א-תקצ"ד; בן-דודו של הנשר הגדול, המקובל רבי נתן אדלר מפרנקפורט), ואחיהם הצעיר של רבי בער אדלר הדיין בפרנקפורט ורבי גבריאל אדלר אב"ד אוברדורף. תלמיד רבי אברהם בינג, לצד רעיו רבי יעקב אטלינגר ה"ערוך לנר" ורבי יצחק דב הלוי במברגר. משנת תקפ"ב כיהן ברבנות בווירצבורג, אולדנבורג והנובר. ה"חתם סופר" כתב עליו אז במכתב: "הרב הגדול והצדיק מוה"ר נתן אדלער כ"ץ אב"ד דק"ק הנובר, ולהיותי יודע כי הרב הזה מוחזק לצדיק ות"ח..." (מתוך מכתב ה"חתם סופר" בשנת תקצ"ה, נגד תרגומו של פיננער לתלמוד בגרמנית – הובא בהערות והשלמות ל"מאמר על הדפסת התלמוד", מהדורת ירושלים תשי"ב, עמ' רמז).
בשנת תר"ה מונה רבי נתן אדלר לרב בית הכנסת בלונדון ולרבה הראשי של אנגליה. בתקופת כהונתו זו הוא חסם את הדרך להתפשטות תנועת הריפורמה לאנגליה (ראה תורת הקנאות, אמשטרדם, תר"ה) ופעל הרבה למען אחיו הנרדפים במזרח-אירופה ועניי ארץ ישראל. נודע בחיבורו הגדול "נתינה לגר" על תרגום אונקלוס [שהיה חביב אצל כל גדולי הדורות, בהם: מרן בעל ה"חזון איש", הגרי"ש אלישיב והגר"ח קניבסקי, שהגו ולמדו בחיבורו על התרגום].

[1] דף כפול, נייר מכתבים רשמי. 25.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. סימני קיפול.

מכתב בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי אלעזר לעוו. אוהעל, ו' חנוכה תרמ"ז [26 בדצמבר 1886].
מעבר לדף, מכתב בגרמנית, בכתב-ידו, חתימתו וחותמתו של רבי קלמן ליברמן אב"ד קאשוי. 23 בדצמבר [חנוכה תרמ"ז, 1886]. בראש הדף כיתוב בעברית: "קאשאו".

דף חתוך מתוך פנקס של שד"ר, ובו רישומי שמות, חותמות ועוד, בתוכם מכתב מאת רבי אלעזר לעוו: "כפי המכתבי תעודה גדלה צעקת העניים ילידי הספרדי' בירושל' עה"ק תובב"א מעוני וכפן עד לשמים וע"כ למצוה קדושה יחשב לתמכם איש איש בנדבת ידו, ואנכי נתתי חמשי' צ"ל – 50 צ"ל".

הגאון רבי אלעזר לעוו (תקצ"ט-כסלו תרע"ח) בעל "פקודת אלעזר". בנו וממלא-מקומו של הגאון רבי ירמיהו לעוו אב"ד אוהעל בעל "דברי ירמיהו". נכד רבי בנימין וואלף לעוו בעל ה"שערי תורה". כיהן ברבנות אוהעל משנת תרל"ד על מקום אביו. בשנת תרמ"ח התקבל לרבנות אונגוואר, והיה מגדולי הרבנים האורתודוקסיים בהונגריה הצפונית.

הגאון רבי קלונימוס קלמן (קארולי) ליברמן (תקצ"ח-תרס"ד), בן רבי שמעון ליברמן אב"ד שעניא. כיהן כאב"ד בערים טארנא, מאטע-סאלקא וקאשוי (עלי זכרון, ז, אלול תשע"ה, עמ' ט). משנת תרמ"ו בערך כיהן כרבה של קאשוי.

[1] דף, כתוב משני צידיו. 15X 19.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים בשוליים.