מכירה פומבית 053 ספרי קודש עתיקים, חסידות וקבלה – מכתבים וכתבי-יד – חפצים ותצלומים
- (-) Remove חסידות filter חסידות
- ספרי (80) Apply ספרי filter
- book (80) Apply book filter
- chassid (62) Apply chassid filter
- חב (32) Apply חב filter
- חבד (32) Apply חבד filter
- חב"ד (32) Apply חב"ד filter
- chabad (32) Apply chabad filter
- letter (21) Apply letter filter
- chassidut (17) Apply chassidut filter
- הרבי (14) Apply הרבי filter
- מליובאוויטש (14) Apply מליובאוויטש filter
- מכתבי (14) Apply מכתבי filter
- וחפצים (14) Apply וחפצים filter
- and (14) Apply and filter
- lubavitch (14) Apply lubavitch filter
- object (14) Apply object filter
- of (14) Apply of filter
- rebb (14) Apply rebb filter
- the (14) Apply the filter
- מיוחסים (10) Apply מיוחסים filter
- עותקים (10) Apply עותקים filter
- copi (10) Apply copi filter
- distinguish (10) Apply distinguish filter
- מכתבים (7) Apply מכתבים filter
מכתב האדמו"ר רבי שלמה הלברשטאם (השני) מבאבוב. ברוקלין, ניו יורק, "יום ב' נח" [ב' חשוון] תש"מ [1979].
כתיבת ידי סופר עם הוספה ברכה בכתב-ידו וחתימתו של האדמו"ר: "ויעזור השי"ת בישועה והצלחה וברב נחת וכל טוב סלה, הק' שלמהלברשטאם".
נשלח אל "...ידידי האברך היקר הרה"ח מו"ה מאיר פעלדמאן נ"י". האדמו"ר כותב לו: "לנכון הגיעני בימים הקדושים הפתקא ופ"נ, והנני לברך אתכם בבריות גופא בבריאות השלימות והצלחה וסי"ד בכ"ע [וסיעתא דשמיא בכל ענייניכם] ותזכו לרב נחת מיו"ח [מיוצאי חלציכם] יחיו".
האדמו"ר מבאבוב רבי שלמה הלברשטאם (השני) בעל "דברי שלמה" (תרס"ח-תש"ס 1907-2000), מגדולי האדמו"רים בדור האחרון. בנו של האדמו"ר רבי בן ציון הלברשטאם בעל ה"קדושת ציון" (בנו של האדמו"ר הראשון מבאבוב רבי שלמה הלברשטאם, נכד ה"דברי חיים" מצאנז). בשנת תרצ"א עבר אביו הקדוש מבאבוב לטשיבין, ומינה אותו ל"רב הצעיר" על מקומו בעיר באבוב. רבי שלמה סייע לאביו בניהול רשת הישיבות הגדולה "עץ חיים – באבוב" על עשרות סניפיה בגליציה. לאחר השואה הגיע לארה"ב וקומם מחדש את עטרת תפארת חסידות באבוב. הנהיג את חסידיו במשך למעלה מחמישים שנה. הקים קהילות, ישיבות ומוסדות חינוך בארה"ב וברחבי העולם (בארץ ישראל, בלגיה ואנגליה). חסידות באבוב כיום היא אחת מהקהילות החסידיות הגדולות בעולם, ומונה עשרות-אלפי משפחות. מספריו: "כרם שלמה", "נועם שלמה", "דברי שלמה", "חכמת שלמה", ועוד.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 26.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קמטים וסימני קיפול.
מכתב בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי חיים מיליקובסקי ראש ישיבת "אמשינוב – שם עולם". ירושלים, תשל"ד [1973].
נשלח אל רבי משה מרגולין מראשי "עזרת תורה" בניו-יורק, בבקשת תמיכה לנישואי חתן מתלמידי הישיבה. המכתב מסתיים בברכה: "ונזכה לבשורות טובות ומשמחות בכלל ובפרט".
הגאון המופלא רבי חיים מיליקובסקי (תרע"ו-תשנ"ג), מתלמידי ישיבת מיר שגלתה לשנחאי. חתנו של האדמו"ר רבי מאיר'ל (רבי ירחמיאל יהודה מאיר, בן רבי שמעון שלום) קאליש מאמשינוב, ואביו של האדמו"ר מאמשינוב רבי יעקב מיליקובסקי שליט"א מירושלים.
אגרת דואר אוויר. 28 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים ורישומים. סימני קיפול.
מכתב על גבי גלויה בכתב-ידו וחתימתו של הגאון הקדוש רבי יצחק הכהן הוברמן. רעננה, י"ב שבט תשי"ח [1958].
המכתב נשלח לברוקלין, ניו יורק, אל הגאון החסיד רבי צבי הכהן זשרקובסקי. תוכן המכתב עוסק בענין השגת הסכמות רבני ארץ ישראל לספרי הרב זשרקובסקי: "שלחתי לכבודו העתקת ההסכמות, בטח כבר קבלם... ואולי נחוץ עוד המלצה מאיזה אישיות שבא"י שאוכל להשיגה, ואשתדל בל"נ אי"ה".
בהמשך המכתב מבקש ממנו הצדיק רבי יצחק הוברמן להשיג עבורו את הספר "ישמח ישראל": "כן הבטיחיני כגת"ה לדבר עם האדמו"ר מגזע אלכסנדר זינגער או שותפו הרה"ג סיקולער, שישלחו לי הסה"ק ישמח ישראל, אם לא יקשה הד'[בר] נא לפעול עליהם שישלחו".
המכתב מסיים בהבטחת "הצדיק מרעננה" להזכירו לברכה והצלחה בתפילתו: "יואיל בטובו לכתוב לי שמו ושם אמו וכן רעיתו ואזכירם אי"ה בל"נ במקוה"ק [במקומות הקדושים] להצלחה ולישועה בכ"ע [בכל ענייניו]". בשולי דבריו מבקש ממנו למסור פרישת שלום לרבנים רבי יהודה אלטוסקי, רבי חיים פייפר ורבי נחמן קובלסקי, "יקבלו שמחת הפורים בדיצה".
"הצדיק מרעננה" – המקובל החסידי הגאון רבי יצחק הכהן הוברמן (תרנ"ו-תשל"ז). תלמידם של האדמו"ר בעל ה"שם משמואל" מסוכוטשוב, רבי יעקב מרדכי זילברמן מבילגוריי, רבי מנחם שכנא רוטשבול בעל שו"ת "שם עולם", ורבי צבי הירש גליקסון מווארשא (חתן הגר"ח מבריסק). נודע בהתמדתו ובגאונותו. היה מקורב לאדמו"רי חסידות גור, וקשור לאדמו"רי חסידות חב"ד ולתורתה. לאחר השואה, כיהן מספר שנים ברבנות העיר וצלר בגרמניה, בה עסק גם בהתרת עגונות ניצולות שואה. עלה לארץ ישראל בשנת תש"י והתיישב ברעננה. נודע לצדיק ופועל ישועות ורבים נהרו לפתחו לקבל את ברכתו, ושמו נודע בפי כל "הצדיק מרעננה". האדמו"ר בעל "בית ישראל" מגור היה מגיע רבות לבקרו בעיר רעננה, והיה מדבר עמו דברים נסתרים. הגרא"מ שך כותב עליו בהסכמה לספרו בן לאשרי: "המפורסם למלא דעת בנגלה ובנסתר". מחבר הספר "בן לאשרי – ברכה משולשת", ג' חלקים.
מקבל המכתב, הגאון החסיד רבי צבי הכהן זשרקובסקי (תר"פ-תשמ"ד), חתן האדמו"ר רבי צבי אביגדור פעקעטע מנאנאש; מתלמידי הגאונים רבי מנחם זמבא, רבי אלחנן וסרמן ורבי ברוך דוב ליבוביץ ומרביץ תורה בכוללים של גור ואמשינוב בברוקלין; מחבר הספרים בית שמואל, קדושת הר, מנחת צבי על החינוך ומהדיר ספרי ראשונים על הש"ס.
גלויה. 15X9.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים קלים. קרעים קלים בגב.