מכירה פומבית 051 חלק ב' מכירה מקוונת: היסטוריה יהודית וציונית – ספרים – אמנות – אוטוגרפים – צילום – תחריטים, הדפסים ומפות
- (-) Remove movement filter movement
- and (22) Apply and filter
- illeg (22) Apply illeg filter
- immigr (22) Apply immigr filter
- jewish (22) Apply jewish filter
- mandatori (22) Apply mandatori filter
- palestin (22) Apply palestin filter
- palestine, (22) Apply palestine, filter
- underground (22) Apply underground filter
10 מכתבים ומסמכים הנוגעים להנפקת "סרטיפיקטים" – רשיונות עליה לארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי. פולין, אוסטריה וארץ ישראל, שנות ה-20-30 (רובם משנות ה-30).
בין המסמכים:
• מכתב מטעם המפלגות היהודיות בסטניסלב (איוואנו-פרנקיבסק, אוקראינה), ממוען אל מחלקת העליה של ההסתדרות הציונית בירושלים, 1929. נושא חותמות של המפלגות השונות. • שתי גלויות מודפסות מטעם "משרד ארצישראלי מרכזי" בורשה, 1930, 1934. • טופס בקשה רשמי של מחלקת העליה של ההנהלה הציונית בארץ ישראל, עבור קרוב מחוץ-לארץ שמבקש לעלות לארץ. • שני מכתבים מטעם "האכסקוטיבה של ההסתדרות הציונית הארצית" בקרקוב, 1935-1936. • מסמכים נוספים.
גודל ומצב משתנים.
אחד עשר דרכונים שהונפקו בידי ממשלת המנדט עבור עולים חדשים ארצה. ירושלים וניו-יורק, שנות ה-30-40 (דרכון אחד משנת 1927).
בכל דרכון מופיעים תמונת הבעלים, פרטיו האישיים וחותמות המתעדות נסיעות ומעברי גבול בתקופה זו – לאירופה, ארצות ערב ומקומות נוספים. בחלק מהדרכונים נעשה שימוש זמן קצר אחרי הקמת המדינה, והם נושאים גם חותמות רשמיות של מדינת ישראל סמוך לאחר ייסודה.
באחד הדרכונים מופיעות אשרות נדירות מטעם נציגות "צרפת החופשית" (ממשלת צרפת הגולה בראשות הגנרל שארל דה גול) בארץ ישראל.
32 עמ' בכל דרכון (מקצתם עם דף נוסף לרישום החלפת כספים), 15 ס"מ. מצב משתנה.
אוסף גדול של כ-170 תעודות נישואין ותעודות גירושין מתקופת המנדט הבריטי. [ארץ ישראל, שנות ה-30 וה-40].
אוסף גדול של תעודות נישואין (ומעט תעודות גירושין). כל תעודת כוללת מספר סידורי, ורישום מפורט של פרטי בני הזוג, גילם, מקצועם, מקום מגוריהם, שמות הוריהם, פרטיהם של העדים, ובחלקם גם שמות מסדרי הקידושין.
חלק מהתעודות חתומות ע"י הרבנים, בהן מופיעות בין השאר חתימותיהם של הרבנים: רבי אברהם שור ראב"ד בד"צ "ועד עדת האשכנזים" ירושלים; רבי ברוך שלמה ראובן יונגרייס, מזכיר "ועד העיר לקהלת אשכנזים" (העדה החרדית); רבי שמואל אהרן וובר (שזורי; מזכיר הרבנות הראשית); רבי אליהו ראם; רבי בן ציון חי עוזיאל; רבי שמואל וינגרט; רבי יוסף בר"מ אדלר; רבי שלמה זלקינד לנדריס רבה של רמת גן; רבי שלמה אהרן וורטהיימר; רבי אריה מרדכי רבינוביץ דומ"ץ בירושלים (האדמו"ר מפוריסוב ואב"ד בני ברק); רבי חיים פסחוביץ; ועוד.
כ-170 תעודות. גודל ומצב משתנים.
66 תעודות ומסמכים רשמיים של ממשלת המנדט הבריטי בארץ ישראל. ארץ ישראל (רובם מתל אביב), שנות ה-20 עד שנות ה-40.
האוסף כולל:
• 29 תעודות התאזרחות / נתינות (Citizenship) – תעודות של עולים ממדינות שונות, המבקשים להתאזרח בפלשתינה. רובן כוללות תמונות של מבקשי אישור ההתאזרחות. • 29 רישיונות רוכל או תגר נודד (מוכרי פירות וירקות, עיתונים, סיגריות, גלנטריה, מכשירי כתיבה, ועוד). 4 תעודות לידה. • 2 מסמכי "בקשה בשביל תעודת מעבר" (Application for Emergency Laissez-Passer). • מספר מסמכים נוספים.
גודל משתנה, מצב משתנה, בינוני עד טוב, חלקם בלויים וחסרים בחלקם.
כ-120 תעודות ורישיונות שהונפקו בידי ממשלת המנדט והצבא הבריטי. ארץ ישראל, המחצית הראשונה של המאה ה-20.
באוסף:
• כ-50 תעודות-זהות לתושבי ארץ ישראל (Government of Palestine Identity Card). • 14 אשרות תנועה לזמן עוצר (Defence Regulations – Temporary Road / Rail Pass). • מגוון אשרות תנועה מיוחדות לעיר ירושלים (Jerusalem Residents Pass, Jerusalem Business Pass, ו-Cantonment Pass Jerusalem). • 6 תעודות מינוי לשוטר(The Palestine Police Force: Certificate of Appointment – Special Constable). • אישור עבודה לפועל יהודי בנמל חיפה. • כרטיס חבר במשמר האזרחי: "שרות להתגוננות בפני גזים והתקפות מאויר ראשון לציון". • חוברת "מִלּוֹת פִּקּוּד בִּשְׁבִיל שׁוֹטְרִים מוּסָפִים", עם רשימת פקודות לשוטר בעברית ובאנגלית. • תעודות הגירה לארץ ישראל. • תעודות זיהוי ותעודות מעבר למשרתים בצבא הבריטי. • רישיונות נהיגה. • אישורי עבודה ומסחר מסוגים שונים. • ועוד.
רבות מן התעודות באוסף נושאות את תמונת בעליהן.
כ-120 תעודות. גודל ומצב משתנה.
מצורף: • שתי תעודות זהות ליהודים שהונפקו ביאשי, רומניה. • רישיון נהיגה שהונפק בטרינידד וטובגו. • שלוש חוברות לרישום תושבים זרים באנגליה, שהונפקו לאזרחים יהודים בשנים 1919-1920.• שתי תעודות לפנסיונר (Pensioner's Identity Card), שהונפקו בקונסוליה הבריטית בחיפה עבור אזרחים ישראלים שעבדו בשירות הבריטים (1949).
"חורבן צפת", שישה דפים בכתב-יד מאת ל. ו. חנוכי. [צפת], 25 בספטמבר 1929.
עדות מפורטת, כתובה בכתב-יד מסודר ומותקן לדפוס, לטבח שאירע בצפת במהלך מאורעות תרפ"ט; פורסמה במלואה בעתון "דאר היום" בעריכת זאב ז'בוטנסקי (בגליון מיום 2 באוקטובר 1929):
"המון עצום מלא את המסגד ואת השטח שמסביב לו... צועק הוא באחת 'נדבך אל יהוד אל כופר, דין מוחמד בלסיף'... המתנפלים השתוללו כחיות טרף, האחד אחז סכין קצבים בפיו ובידו אלה... האש אחזה כבר בחלק חשוך מהרובע המסחרי היהודי ובר[ו]בע הספרדי... כמעט החצי מבתי צפת העבריה נשדד וחלק גדול נשרף, את החורבן אין לתאר... לנו יהיה הרבה לספר לנכדינו וכאשר יגדלו יגידו אגדות היו אלו...". מתוארך וחתום בדף האחרון "ל. ו. חנוכי", 25.9.1929.
[3] דף (6 עמודים כתובים) 27-34 ס"מ. מצב טוב. מעט כתמים וקמטים. קרעים קלים ונקבים בשוליים. חותמת דיו בשולי העמוד הראשון.
אוסף גדול של כ-420 כרטיסי "חתימה-לדוגמא", רישום בנקאי על גבי כרטיסים של שמותיהם ודוגמת חתימתם של יהודי צפת והסביבה. [צפת, שנות ה-30-40, בקירוב].
מרביתם הגדול של האנשים שחתימותיהם מתועדות בכרטיסים הינם מצפת. בכל כרטיס מופיע מספר החשבון, מספר הערבות, שמו של האדם, דוגמת חתימת-ידו וכתובתו. בחלק מהכרטיסים ישנה גם טביעת אצבעו של החותם. הכרטיסים מסודרים בסדר אלף-ביתי, על פי שמות המשפחה של החתומים.
כ-420 כרטיסים. 10.5x13.5 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים. קמטים קלים.
כ-170 כרטיסים עם דוגמאות לחתימות בערבית. צפת, [שנות ה-20-30 בקירוב].
כפי הנראה, לפנינו כרטסת של אחד הבנקים היהודיים בצפת, ששמשה לזיהוי ואימות חתימותיהם של בעלי חשבון ערבים. בכל כרטיס דוגמא של החתימה (בערבית), שמו של החותם, מספר החשבון ומספר הערבות. בכמה כרטיסים מופיעה טביעת אצבע במקום חתימה. מסודרים לפי סדר האלף-בית.
כ-170 כרטיסים. 13.5X10 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כרטיסים ספורים עם רישומים בגב.
"ווילט איהר קויפען גוט און בילליג?! מוזט איהר קויפן נור בייא שמואל גינזבערג", כרזת פרסום. דפוס "הגליל", [שנות העשרה או ה-20]. יידיש.
כרזת פרסום, מודפסת בצבע כחול ובגופנים שונים, לחנות בגדים בצפת. נדפסה בדפוס "הגליל" – בית הדפוס המודרני הראשון בצפת – שפעל בשנים 1911-1926 (בספרייה הלאומית שמורים כ-20 פריטי דפוס שראו אור בבית הדפוס).
49X31 ס"מ בקירוב (מודפסת על מחצית גליון מקופל לשניים, בגודל 64X49 ס"מ). מצב טוב-בינוני. קמטים, כתמים וסימני קיפול. קרעים חסרים בשוליים (קרע אחד בגודל בינוני, עם נזק קל להדפסה). רישומים בגב.
ארבעה מסמכים רשמיים הנוגעים לרצח ארלוזורוב ולמשפטם של אברהם סטבסקי וצבי רוזנבלט שנחשדו ברצח. ארץ ישראל, 1933-1934. אנגלית.
1. דו"ח הנתיחה לאחר המוות של ארלוזורוב מתאריך 17.6.1933 (ליל הרצח). חתום בדפוס על ידי ד"ר חיים שטיין וד"ר אריה אלוטין.
4. פסק הדין של השופט יוסף משה ולירו (Valero) מתאריך 15.6.1934 – הקובע כי הנאשמים, סטבסקי ורוזנבלט, חפים מפשע, וכי הרצח בוצע על רקע מיני ולא מטעמים פוליטיים.
כל המסמכים מודפסים במכונת כתיבה ומשוכפלים בסטנסיל, עם מספר סידורי בשוליים (ייתכן ששמשו את אחד הצדדים במשפט הרצח).
[4] דף, 32 ס"מ בקירוב. מצב טוב. נקבי תיוק. מעט כתמים. סימני קיפול וקמטים. קרעים קלים בשוליים, חלקם משוקמים. מעט השלמות כיתוב בעט.
מדריך מאויר לאירועי המכביה השנייה ותעודה למשתתף. תרצ"ה-1935.
1. "המכביה השניה – מורה-דרך", מדריך מלווה איורים מאת פרנץ קראוס ו"שפטלוביץ" (האחים שמיר?), עם תמונות מהמכביה הראשונה. "בית הדפוס אמנות-ארץ-ישראל", 1935. עברית, אנגלית וגרמנית.
48, 6, [2], 48 עמ'. 30 ס"מ. מצב טוב.
2. תעודת השתתפות במכביה השנייה. ניתנה לאחד ממשתתפי תערוכת "תבניות תעופה" (כנראה – תערוכת טיסנים של תלמידי הגימנסיה העברית הרצליה). מודפסת בצבע וממולאת בכתב-יד, חתומה בשוליים בחתימות מנהלי המכבייה ובחותמת דיו.
32.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קרעים משוקמים בשוליים.
מקור: אוסף משפחת רימון.
Ahawa: Kinder- u. Jugendheim, Kirjath Bialik, Palästina, חוברת פרסום מטעם בית הילדים והנוער "אהבה" (Ahawah) בחיפה. תל אביב, הוצאת Melnik-Propaganda, [אמצע-סוף שנות ה-30]. גרמנית ומעט עברית.
בחוברת טקסט פרסומי ארוך מלווה עשר תמונות: חדר המשחקים, ביקור ברפת, חרישה בשדה, חדר האוכל, המטבח ועוד. חלק מהתמונות צולמו בידי טים גידל ולו לנדאואר.
המוסד "אהבה" נוסד בברלין עם תום מלחמת העולם הראשונה כמעון לילדי פליטים ממזרח אירופה, ובהמשך הוסב לשמש כבית יתומים עבור בני קהילות גרמניה. בשנת 1922 מונתה האחות ביאטה ברגר למנהלת המוסד, שינתה את שמו ל"אהבה", ולאחר עליית הנאצים לשלטון, החליטה להעבירו לארץ ישראל. המבנה החדש הוקם בפאתי חיפה בעזרת הקק"ל, ולילדי המוסד הושגו אשרות עלייה בסיועה של הנרייטה סאלד. בשנות ה-60 החל בית היתומים לעבוד בשיתוף פעולה עם "עליית הנוער" וכיום הוא פועל תחת השם "כפר ילדים ונוער אהבה".
[4] דף, 18.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. קו קפל אופקי. כתמים ופגמים קלים.
החוברת אינה מופיעה בקטלוג הספרייה הלאומית. עותק אחד בלבד ב-OCLC.