מכירה פומבית 051 חלק ב' מכירה מקוונת: היסטוריה יהודית וציונית – ספרים – אמנות – אוטוגרפים – צילום – תחריטים, הדפסים ומפות
צוים, פקודות, והודעות של שלטון צבא-הגנה לישראל בירושלים. גיליונות 1-8, ירושלים, 1948-1949.
צווים 1 עד 20 (בשמונה גיליונות) שיצאו בין אוגוסט 1948 לינואר 1949 מטעם המושל הצבאי בירושלים, דב יוסף. הצווים מפרטים מינויים שונים, מחילים חוקים שונים גם על שטחי ירושלים המוחזקים בידי ישראל, עוסקים בתקנות שעת החירום, בתקנות אזרחיות שונות, ועוד.
8 חוברות לא כרוכות, 42 עמ' (מספור רציף). 30.5 ס"מ. מצב טוב. סימונים בצבע. מעט קמטים.
"החומה", מס' 2. הוצאת מחלקת התרבות של צבא ההגנה לישראל. תל אביב, דפוס "יהלום", ח' תמוז תש"ח (15.7.1948).
כרוז שנדפס בידי צה"ל במהלך "קרבות עשרת הימים" (סדרת מבצעים אשר נערכו במהלך מלחמת העצמאות).
בכרוז דיווחים מן הקרבות ומן המתרחש בארץ, מלווים תצלומים שחור-לבן: "משוריני-הזחליל כובשים את לוד", "הטור הבריטי האחרון עוזב את נמל חיפה", "חיל-הים הישראלי בנמל חיפה ביום שבועתו", "טור פשיטה של ג'יפים בערבות-הנגב. הג'יפ הוא נשק איום כאשר מורכב עליו כוח אש גדול", ועוד.
בחלקו העליון של הכרוז נדפסה מפת ישראל, עליה מסומנים שטח המדינה ואזורי הקרבות. לצד המפה, הכותרת "צבא ההגנה לישראל מנצח וכובש" וטקסט המתאר את מצב הלחימה: "... פתחנו בהתקפה בכל רחבי-הארץ בבת-אחת. האויב אינו מספיק לרכז כוח להתגוננות או למכת נגד – וכבר הוא סופג מהלומות בחזית חדשה...".
70X50 ס"מ בקירוב. מצב טוב. סימני קיפול וקמטים קלים. קרעים קטנים בשוליים, ללא פגיעה בטקסט או בתמונות. דהיית צבע קלה בצידה הימני של המסגרת כתוצאה מהדבקת נייר דבק.
לקט עלונים וכרוז שפורסמו לקראת "המלווה הלאומי" בחודש מאי 1948. תל-אביב (ומקומות נוספים?), 1948.
1-8. שמונה עלונים קטנים – "האזרח בעורף! חשוב נא אם מצפונך שקט לגבי המדינה ומגיניה?", "אשה בישראל! הטי שכם למלוה הלאומי", "אם ישאלך בנך: אבא, אמא, האם חתמתם על המלוה הלאומי? – תגידו לו במצפון טהור, מלאנו את החובה", ועוד.
9. כרוז גדול, מודפס משני צדדיו, ובו הכרזה על המלווה הלאומי מטעם מנהלת העם, הסבר על המלווה מטעם הסוכנות היהודית ושתי דוגמאות של תעודות-מלווה.
"המלווה הלאומי" היה שמו של מבצע גיוס כספי היישוב למימון מלחמת העצמאות. המלווה נפתח שלושה ימים לפני הכרזת העצמאות, ביום 11 במאי 1948, ובמסגרתו נאספו למעלה מ-5,000,000 לירות ארץ ישראליות שאפשרו את הוצאות המלחמה הכבדות.
גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב.
תהלים, הציורים בידי שלמה כהן [אברבנאל]. תל אביב, הוצאת "סיני", [תש"ח 1948].
ספר תהילים מיניאטורי, עם איורים מאת שלמה כהן-אברבנאל (1921-1981), מאייר ואיש מודיעין ישראלי שכיהן כמשנה לראש המוסד.
בדף הבטנה הקדמי מופיעות החותמת "חטיבה 4, חולית השרות הדתי" והקדשה בכתב-יד "לחיילי הפלוגה הדתית במשלטים מול גוש עציון, כ' טבת תש"ט" [ינואר 1949].
"השירות הדתי" היה הגוף הראשון שהוקם בצה"ל אשר מטרתו הייתה דאגה לצרכיהם הדתיים של החיילים בצבא. הספר שלפניו הוענק לחיילי הפלוגה הדתית בחטיבה 4 (קרייתי) אשר הוצבו במשלטים בהרי ירושלים.
[2], קסא עמ', 6 ס"מ. מצב טוב. מעט כתמים, בעיקר בעמודים הראשונים והאחרונים. חתימות בעלים קודמים בדפי הבטנה הקדמיים. שדרת הכריכה רופפת וקרועה.
מכתב תנחומים, כתוב בכתיבה קליגרפית על קלף, חתום בחתימת-ידו של דוד בן-גוריון. תש"ח 1948.
"הננו מודיעים בצער עמוק כי יעקב לנדהיים ז"ל נפל בשעת מלוי תפקידו ביום י"א אדר ב' תש"ח (22.3.48). ממשלת ישראל, צבא הגנה לישראל והאומה העברית ישאו תמיד את זכר יעקב אשר נפל בהגנת המולדת ובמערכה על חרותה ועצמאותה".
יעקב לנדהיים (1921-1948), יליד וינה, חבר תנועות "השומר הצעיר". לנדהיים נפצע ב"ליל הבדולח" והיגר לאנגליה זמן קצר לפני שפרצה מלחמת העולם השנייה. עלה לארץ בשנת 1945 והיה ממייסדי קיבוץ המעפיל. נפל במלחמת העצמאות בקרבות להגנת הקיבוץ.
15.5 ס"מ. מצב טוב. מצורפת מעטפה מקורית.
תעודת קלף בכתב סת"ם, עם חתימתו של דוד בן-גוריון – מכתב תנחומים לבני משפחת פישגרונד, לאחר נפילתו של בנם במלחמת העצמאות ביום 13 במאי 1948.
"הננו מודיעים בצער עמוק כי אברהם פישגרונד ז"ל נפל בעת מילוי תפקידו ביום ד' אייר תש"ח (13.5.48) ב"כפר עציון". ממשלת ישראל, צבא ההגנה לישראל והאומה העברית ישאו תמיד את זכר אברהם אשר נפל בהגנת המולדת ובמערכה על חרותה ועצמאותה".
אברהם פישגרונד (1920-1948) היה חבר קבוצת ההתיישבות הדתית לאומית "קבוצת אברהם", לוחם פלמ"ח, מפקד כפר עציון במלחמת העצמאות ועוזרו של דני מס, מפקד הגוש. במהלך המלחמה פונתה אשתו, רוחמה, למנזר רטיסבון, וילדה את בתו, ציונה. לאחר חודשים ארוכים של קרבות ואבדות רבות בנפש, הוחלט ביום 13.5.1948 על כניעת הכוחות בכפר עציון, ואברהם נטל על עצמו את ניהול המשא ומתן. כשניגש לכיוון האויב, נפתחה לעברו אש חזקה והוא נהרג במקום.
17X13.5 ס"מ. מצב טוב. מעט כתמים.
הזמנות לשתי ישיבות היסטוריות מתקופת הקמת המדינה: ישיבת הפתיחה של "האספה המכוננת"
וישיבת הנעילה של "אספת הנבחרים". נשלחו לנציג מפלגת "ספרדים עדות המזרח" משה בן עמי (1898-1960). ישראל, פברואר 1949.
1. הזמנה לישיבת הפתיחה של האספה המכוננת – 7 בפברואר 1949. מודפסת על נייר מכתבים רשמי של מדינת ישראל, חתומה בחתימת ידו של יוסף שפרינצק (יושב ראש הכנסת הראשונה).
20.5X26 ס"מ בקירוב.
מצורף חוזר מקורי שנשלח עם ההזמנה הנ"ל, ובו הוראות לצירי האספה (נדיר).
2. הזמנה למושב הסיום של אספת הנבחרים – 13 בפברואר 1949. עם חותמת דיו רשמית ומפת ארץ ישראל.
9X13.5 ס"מ בקירוב.
"אספת הנבחרים" הייתה המוסד הלאומי העליון בתקופת היישוב (נוסד 1920); עם הקמת מדינת ישראל הסתיימה פעילותה והוקמה "האספה המכוננת" – שמה הראשון של הכנסת הראשונה.
מצב טוב. נקבי תיוק ופגמים קלים.
שני כרכי פרוטוקולים של הדיונים בישיבות "מועצת העם" ו"מועצת המדינה הזמנית". תל אביב, המדפיס הממשלתי, "הדפוס החדש", 1948-1949.
כל חוברות הפרוטוקול, המתעדות את מהלכן של ארבע ישיבות "מועצת העם" ואת ארבעים ישיבות "מועצת המדינה הזמנית" (מאי 1948 עד פברואר 1949).
בפרוטוקולים חקיקה עשירה ודיון נרחב באופי המדינה המוקמת, כמו גם החלטות ודיונים בענייני החירום הדוחקים. בין הנושאים הנידונים: "פקודת סדרי השלטון והמשפט" (דבר החקיקה הראשון במדינת ישראל), קביעת ששת ימי העבודה ויום השבת כיום המנוחה (המכוננת את אופייה היהודי של המדינה), "תקנות שעות חירום", דיונים ענפים בסוגיית אלטלנה, פקודת סמל מדינת ישראל, פקודת האסיפה המכוננת, ועוד.
המועצות הזמניות פעלו בין החודשים מאי 1948 ועד פברואר 1949, ושמשו חוליית מעבר בין הממשל המנדטורי ל-"כנסת ישראל".
שני כרכים. 23 ס"מ בקירוב. מצב משתנה בין הכרכים, טוב-בינוני. כתמים. נזקי רטיבות בסוף כרך ב. כריכות בלויות.
פרסומי ועדת החוקה של מועצת המדינה הזמנית, 1948-1949.
חמש חוברות שפורסמו מטעם "מועצת המדינה הזמנית" – גוף החקיקה הראשון של מדינת ישראל, שנוסד ביום ה' באייר תש"ח במטרה לכונן חוקה; כוללות סיכומים של דיוני הוועדה ומסקנותיה, והצעה לנוסח חוקה למדינת ישראל אשר נידון בוועדה והתקבל על ידה כבסיס לדיוניה:
• מועצת המדינה הזמנית – ועדת החוקה, חוברת א': הדיון הכללי בישיבות הועדה. המדפיס הממשלתי, תש"ח, 1948.
• מועצת המדינה הזמנית – ועדת החוקה [חוברת ב']: חוקה לישראל – הצעה ודברי הסבר, מאת יהודה פנחס כהן. הקריה, מועצת המדינה, תש"ט, [1949].
• מועצת המדינה הזמנית – ועדת החוקה, חוברת ג': הרשות המחוקקת – דיונים וסיכומים. המדפיס הממשלתי, [תש"ט, 1949]
• מועצת המדינה הזמנית – ועדת החוקה, חוברת ד': הרשות המבצעת – דינים וסיכומים. הקריה, המדפיס הממשלתי, תש"ט [1949].
• מועצת המדינה הזמנית – ועדת החוקה, חוברת ה': ארגון המדינה – תזכירים והצעות, מאת אשר ויטא. הקריה, המדפיס הממשלתי, תש"ט [1949].
5 חוברות. 25 ס"מ בקירוב. מצב כללי טוב. קרעים קלים וכתמים. חותמות ורישומים.
מצורף: • חוברת פנימית: "נזקי מלחמה במרחב ירושלים – פעולות תקון ושקום: דו"ח על שנת הפעולה הראשונה של המשרד האזורי לנפגעי מלחמה בירושלים", מאת צבי מירוני. ירושלים, תש"י. עם פתקה מודפסת נפרדת מאת ש. איסורב, המנהל הכללי של המשרד לנפגעי המלחמה.
"הצעה לחוקת יסוד למדינת ישראל, סיעת תנועת החרות, הכנסת הראשונה". [ישראל, 1949].
טיוטה לחוקה עבור מדינת ישראל (שכפול של הדפסה במכונת כתיבה עם מספר תיקונים בכתב-יד); נוסחה בידי ד"ר יוחנן בדר ומנחם בגין כהצעה עבור "האספה המכוננת" בשנת 1949.
במסמך 118 סעיפים הקובעים את מבנה המשטר, זכויות התושבים ואופייה של המדינה: "במדינת ישראל שווים בני האדם..." (סעיף 5); "האדם זכות לו לחיים, לכבוד, לחופש..." (סעיף 9); "שום חוק ושום רשות ציבורית לא יכריחו אדם להשתייך אל קהילה דתית" (סעיף 18); "זכאי אדם להתנגד בפועל לדיכוי ולעריצות" (סעיף 33), ועוד.
הטיוטה חוברה במהלך כהונת "האספה המכוננת" – שמה המקורי של הכנסת הראשונה – שתפקידה הרשמי היה כינון חוקה למדינה החדשה. מבין ההצעות שהגישו חברי האסיפה (בהם פנחס רוזן, הד"ר ליאו כהן, ד"ר איתמר פרוינד, ואחרים) נחשבה הצעתם של בדר ובגין להצעה הליברלית ביותר – בפתח ההצעה שלוש מגילות זכויות (זכויות אדם ואזרח, זכויות חברתיות ומגילת זכויות מיוחדת ליהודי העולם הרוצים לעלות ארצה), פרק המגדיר את ההמנון, הדגל, הלשון ואופיה של המדינה, ושלושה פרקים המוקדשים לשלוש הרשויות – מחוקקת, מבצעת, שופטת.
38 עמ' (דפים נפרדים משודכים בסיכות). 32 ס"מ בקירוב. מצב טוב. מעט קמטים וכתמים. קרעים קלים בשוליים של מספר דפים. נקבי תיוק.
לקט תעודות זהות ו"דרכונים" ישראליים מוקדמים. מדינת ישראל, 1948-1951.
הלקט כולל:
• 7 מסמכי "פנקס זיהוי" מטעם משרד הפנים של מדינת ישראל, 1948-1950. בפנקסים מופיעות חותמות אקטואליות, דוגמת "הצביע בבחירות לאספה המכוננת", "קבל פנקס תלושים שנת 1949". מצורף שובר נייר זמני, לקבלת "פנקס זיהוי".
• 7 מסמכי "תעודת-מסע, Laissez-Passer" מטעם משרד העליה של מדינת ישראל, 1948-1951 בקירוב. על התעודות מופיעה חותמת "במקום דרכון לאומי". בסעיף תוקפו של המסמך מופיע בדרך כלל הכיתוב "לכל הארצות" ולצדו חותמת "פרט לגרמניה".
גודל ומצב משתנים.
הגדת העצמאות. הוצאת מטכ"ל / אכ"א – ענף ההסברה, תשי"ב [1952].
הגדה לקריאה בערבי יום העצמאות, מקושטת בעיטורים בצבע תכלת ומלווה תמונות רבות, עם מפת ארץ ישראל בגבולותיה לאחר מלחמת העצמאות.
"הגדת העצמאות" חוברה בהזמנת צה"ל ונועדה להיקרא על ידי החיילים בכל יום עצמאות. הטקסט חובר בידי אהרן מגד (שגוייס לשירות מילואים מיוחד לצורך הכתיבה), והציג עיבוד ייחודי של טקסט ההגדה, המגולל את סיפור תקומת ישראל והמלחמה. כעשרת אלפים עותקים של ההגדה נדפסו בשנת תשי"ב, אולם בעקבות ביקורת מצד הסיעות הדתיות והרבנות הצבאית הורה צה"ל לגנוז את ההגדה, ומרבית העותקים נאספו והושמדו (ראו חומר מצורף).
לפנינו עותק המוקדש, כנראה, בכתב-ידו של חייל להוריו.
[20] דף (כולל עטיפה). 20 ס"מ. מצב טוב. כתמים. פגמים בשוליים. שפשופים בשדרה.