מכירה פומבית 051 חלק א' מכירה מקוונת: ספרי קודש, חסידות וקבלה – מכתבים וכתבי-יד – חפצים, תחריטים ותצלומים
- (-) Remove of filter of
- and (21) Apply and filter
- book (16) Apply book filter
- הגר (8) Apply הגר filter
- ספרי (8) Apply ספרי filter
- ותלמידיו (8) Apply ותלמידיו filter
- הגרא (8) Apply הגרא filter
- הגר"א (8) Apply הגר"א filter
- by (8) Apply by filter
- discipl (8) Apply discipl filter
- gaon (8) Apply gaon filter
- his (8) Apply his filter
- the (8) Apply the filter
- vilna (8) Apply vilna filter
- rabbi (7) Apply rabbi filter
- rebb (7) Apply rebb filter
- bibliographi (6) Apply bibliographi filter
- research (6) Apply research filter
- satmar (5) Apply satmar filter
- siget (5) Apply siget filter
- eulog (2) Apply eulog filter
- testament (2) Apply testament filter
ספר "צורת הארץ לגבולותיה סביב ותכנית הבית", פירוש הגר"א על פרקים בספר יהושע, מלכים ויחזקאל העוסקים בגבולות הארץ ובתבנית בית המקדש הראשון והשלישי. שקלוב, דפוס ארי’ ליב בן שנייאור פייבוש, שבתי בן בן ציון, ארי’ בן מנחם ואברהם בן יעקב סג"ל, תקס"ב [1802]. מהדורה ראשונה [ללא לוח המפות].
הספר הובא לבית הדפוס על ידי בני הגר"א ותלמידו רבי מנחם מנדל משקלוב, כפי שנדפס בשער: "הובא לבית הדפוס ע"י הוותיקים והחריפים בניו של המחבר זצוק"ל ותלמידו...". בראש הספר הקדמת בני הגר"א ורבי מנחם מנדל משקלוב, המפליגים באריכות בשבחו וגדולתו של הגר"א (ראה להלן).
הפירוש על יחזקאל נדפס מכתב יד קדשו של הגר"א, בעוד שהפירושים על יהושע ומלכים נאמרו מפיו בערוב ימיו לתלמידו המקובל רבי מנחם מנדל משקלוב, והוא זה שכתבם (ראה: הרב דוד קמנצקי, תורת הגר"א, עמ' שכט-של).
בדף טז/1 בפירוש על מלכים נכתב: "וראיתי בכתבי[ם] אחרי'[ם] של מ"ו הגאון ז"ל שהי' כתוב בהם... כך ראיתי, ושאלתי את פיו הקדוש, ואמר שהנכון כמו שאמר לי, והשומע טעה בדבריו כי לא אמר זאת מעולם".
רישום בעלות עתיק בדף המגן: "זה הספר גבולות הארץ שייך לה"ה הרבני... שר ונגיד מו"ה אהרן בחצר פלאן דמו"ה אליה' בן המנוח המפורסי' מו"ה יש[עי'?]".
מב, לט-מ דף. ללא [1] דף (לוח מקופל ובו שתי מפות. דף זה חסר ברוב העותקים). 20 ס"מ. נייר כחלחל עבה. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש, עם פגיעות קלות בטקסט. קרעים קטנים בשולי מספר דפים. מספר דפים וקונטרסים מנותקים. חותמת צנזור. ללא כריכה.
וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 22.
________________
"...ומי יוכל לשער עומק לבבו ועוצם חריפותו ובקיאותו בנגלה ובנסתר, רב האי גאון הוא אדונינו גאון עוזינו שהיה מחמד עינינו ותפארתנו, אור שבעת הימים בוצינא קדישא אור צח ומצוחצח א"א מו"ר [אדונינו אבינו מורם ורבם] של כל בני הגולה רבינו אליהו זצוק"ל אשר בחיים חיותו היה שמו הולך מסוף העולם ועד סופו אשר היה כאחד הצבאים מצבא מרום ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך ה' צבאות הוא... ומשנתו היתה סדורה לו בפיו ובלבבו כל תלמוד בבלי וירושלמי עם כל הפוסקים ראשונים ואחרונים וספרא וספרי ותוספתות ומכילתא וכל המדרשים וזוהר ותיקונים וז"ח ור"מ [וזוהר חדש ורעיא מהימנא] וספרא דצניעותא וספר יצירה... מעשה בראשית ומעשה מרכבה... ותרב חכמתו מכמה דורות שהיו לפניו ומעת רבנן סבוראי והגאונים לא קם כמוהו ברבוי חבורים בתורה שבכתב ושבע"פ... וכל חבוריו המה כטיפה מן הים הגדול נגד רוב חכמתו...".
(מתוך הקדמת בני הגר"א ורבי מנחם מנדל משקלוב לספר צורת הארץ, שקלוב תקס"ב)
ספר תוספתא, עם ביאור "תנא תוספאה", מאת רבי שמואל אביגדור תוספאה מקרלין, ועם הגהות מהגר"א מווילנא. זרעים ומועד: ווילנא, דפוס מנחם מן בן ברוך ושמחה זימל בן מנחם נחום, תר"א 1841; נשים: ווילנא, דפוס מנחם מן בן ברוך ושמחה זימל בן מנחם נחום, תקצ"ז 1837; קדשים: וורשא, דפוס נתן שריפטגיסער, תר"ט 1849. שלושה חלקים בשני כרכים.
בכרך הראשון, חתימות בדף השער ובמקומות רבים נוספים: "הק' שמואל העליר". רישום בעלות בחתימת "הק' יצחק אהרן גרין בארג".
הגאון רבי שמואל העליר (תקמ"ו-תרמ"ד), גאון בתורה, בקי בחכמות העולם ובחוכמת הרפואה. התחנך בבית החוזה מלובלין. עלה לארץ ישראל עם הוריו בהיותו ילד. כיהן כרבה של צפת במשך שנים רבות (ראה א"ז הלר, הרב המנהיג והרופא, תל אביב תשמ"ט).
כרך ראשון (זרעים ומועד): [2], נה; [1], נו-קיח דף. 38 ס"מ בקירוב. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי ועקבות רטיבות. בלאי. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. קרעים, בהם קרעים חסרים בשולי חלק מהדפים, ללא פגיעות בטקסט. חותמת צנזורה. כריכה ישנה.
כרך שני (נשים וקדשים): [2], סח דף; [2], יט; ג [צ"ל: ה] דף. 40.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש. קרעים קטנים בשולי מספר דפים. כריכה ישנה.
וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 286.
אוסף ספרים מגוון שנדפסו בשנות הת"ק:
• ספר קהלת, עם פירוש דרך החיים, מאת רבי פנחס מפאלצק תלמיד הגר"א. הוראדנא, דפוס יחזקאל בן משה, שמחה זימל בן מנחם נחום ושמחה זימל בן יחזקאל הנ"ל, תקס"ד [1804].
• דרבוני זהב, פירוש על מסכת שקלים, מאת רבי משה בן פייס כץ. פיורדא, דפוס איצק בן ליב ב"ב [בוכבינדער], [תקמ"ה 1785].
• מאמר צבאות ה', מאת רבי מנחם עזריה מפאנו. [ברדיטשוב, דפוס שמואל בן ישכר בער סג"ל, תקע"ד 1814]. חסר דף השער ו-[1] דף בסוף הספר. כרוך עם: גלגולי נשמות, שקיבל רבי מנחם עזריה מפאנו מאת רבי ישראל סרוק. [שקלוב], דפוס בנימין בן דוד אריה ליב סג"ל [רוטנברג], [תקע"ו 1816].
4 ספרים ב-3 כרכים. גודל ומצב משתנים.
ששה ספרי קבלה מהגר"א ותלמידיו:
• ספר ביאור על הרעיא מהימנא, מאת הגר"א מווילנא. קניגסברג, דפוס Albert Rosbach, [תרי"ח 1858]. מהדורה ראשונה. וינוגרד, מס' 664.
• ספר יצירה, עם ביאור הגר"א, וביאור "תולדות יצחק" מאת רבי יצחק כהנא מקולנא וירושלים [תלמיד רי"א חבר]. ירושלים, דפוס מיכל הכהן ויצחק גאשצינני, [הסכמה תרל"ה 1875]. וינוגרד, מס' 684.
• ספרא דצניעותא, עם ביאור הגר"א. ווילנא, דפוס האלמנה והאחים ראם, [תרמ"ב] 1882. חותמת רבי "יצחק יהודא שפירא, דומ"ץ בסמילאוויטש". וינוגרד, מס' 697.
• ספר נפש החיים, מאת רבי חיים מוולאז'ין. [קניגסברג, ללא שם מדפיס, תר"כ-תרכ"א 1860]. וינוגרד, מס' 1419.
• ספר נפש החיים, מאת רבי חיים מוולאז'ין. ווילנא, דפוס יהודה ליב מ"ץ, תרל"ד 1874. וינוגרד, מס' 1420.
• מאמר קדמות ספר הזוהר, מאת רבי דוד לוריא, עם מספד על המחבר מאת רבי יחיאל העליר. [קניגסברג, ללא שם מדפיס, תרט"ז 1856.
6 ספרים. גודל ומצב משתנים. כריכות ישנות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.
שני ספרי הגר"א שנדפסו בפראג, על ידי רבי שמואל קליין ("שמואל הקטן"):
• סדר אלי', הגדה של פסח, עם פירוש הגר"א מווילנא. פראג, דפוס Franz Johann Scholl, תקע"ה 1814.
חתימת "מאיר בן המנוח הר"ר יונתן עסטעררייכר ז"ל בטעפליטץ".
כה, [3] דף. 22.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי אוכל כהים. קרעים קטנים בשולי מספר דפים. כריכה ישנה, עם פגמים (קרעים בשדרה).
וינוגרד, מס' 516.
• תנא דבי אליהו, ביאור הגר"א מווילנא על ספר משלי. פראג, דפוס Franz Johann Scholl, תקע"ה 1814. מהדורה שניה.
חתימה וחותמות של רבי אברהם אבלי אינגבר מריישא [תלמיד חכם, מנגידי גליציה ומקורב לגדולי ישראל. בין חתניו: האדמו"ר רבי דוד בן האדמו"ר רבי משה הלברשטאם משינאווא; רבי אליהו פרנקל-תאומים אב"ד פשוורסק ובעל שו"ת "נחלת אב"י" ועוד]; חתימת רבי "שלמה סג"ל וועקסלר נ"י"; הגהות קצרות ספורות.
עג דף. 20.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש, עם פגיעות מזעריות בטקסט. קרעים מעטים בשולי מספר דפים. כריכה חדשה.
וינוגרד, מס' 89.
אוסף גדול ומגוון של ספרי הגר"א מווילנא, על תנ"ך, הלכה ומדרשים:
• ספר דבר אליהו, פירוש הגר"א על איוב. וורשא, דפוס צבי יעקב באמבערג, תרי"ח 1857. • כרוך עם: פרקי רבי אליעזר. וורשא, דפוס דוד שקלאווער, תר"א 1840. וינוגרד, מס' 112.
• ספר מעשה רב, הנהגות הגר"א. וורשא, דפוס צבי יעקב באמבערג, תרי"ח 1858. • כרוך עם: ספר דבר אליהו, פירוש הגר"א על איוב. וורשא, דפוס צבי יעקב באמבערג, [תרי"ד 1853]. • כרוך עם: ביאור הגר"א לאגדות בבא קמא. [קניגסברג, ללא שם מדפיס, תרט"ז 1856]. מהדורה ראשונה. וינוגרד, מס' 814; 111; 457.
• ספר אדרת אליהו, פירוש הגר"א על התורה. הלברשטאטט, דפוס ירוחם פישל בן רבי צבי הירש, [תרי"ט 1859]. מהדורה שניה של הפירוש. חותמתו של "מוהר"ר ר' יעקב קונטענט די[י]ן דק"ק אמשטרדם". חותמת "בית המדרש אשכנזים באמשטרדם עץ חיים". וינוגרד, מס' 2.
• אדרת אליהו, פירוש הגר"א על התורה. וורשא, דפוס מאיר יחיאל האלטער, [תרמ"ז] 1887. וינוגרד, מס' 4.
• ספר ברק השחר, לקט ביאורי הגר"א על קטעים מספר משלי, איכה קהלת, יחזקאל וליקוטים נוספים, בעריכת רבי שמואל מאלצאן. ווילנא, דפוס יוסף ראובן ראם, תרכ"ג 1863. מהדורה ראשונה. רישום בעלות של "הבחור... צבי הירש שצארענסקי פה ווילנא שנת תרכ"ג לפ"ק". וינוגרד, מס' 947.
• ספר פסקי הגר"א, על שו"ע אורח חיים, עם חידושי "עמודי אש", מאת המחבר רבי צבי הירש למפרט אב"ד גודלעווא. ווילנא, דפוס יהודה ליב מ"ץ, [תרל"ה] 1875. מהדורה ראשונה. חותמת "M. W. SHOCKETT…". וינוגרד, מס' 788.
• סדר עולם רבא וסדר עולם זוטא, עם סדר הקבלה לראב"ד, עם ביאור והגהות הגר"א. וורשא, הוצאת ר' מנחם יונה פייערמאן, [תר"מ 1880]. בשער: תרל"ז. רישום בעלות של "יעקב יצחק ווייסענבערג ב"ר מאיר שמואל". וינוגרד, מס' 302.
10 ספרים ב-7 כרכים. גודל ומצב משתנים. כריכות ישנות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.
אוסף ספרי הגר"א מווילנא ותלמידיו על מדרשי חז"ל, על ירושלמי ועל מסכתות קטנות:
• פרקי רבי אליעזר, עם ביאור רבי דוד לוריא [הרד"ל] מביחוב-ישן ועם הגהות הגר"א. שני החלקים. וורשא, דפוס צבי יעקב באמבערג, [תרי"ב] 1852. מהדורה ראשונה. חתימת "הק' ישראל שווארץ". וינוגרד, מס' 312.
• ספר הגהות ירושלמי סדר זרעים, הגהות הגר"א על הירושלמי, סדר זרעים. [קניגסברג], דפוס טוביה הכהן אפרתי ויוסף בעקער, [תרי"ח 1858]. מהדורה ראשונה. עותק חלקי. וינוגרד, מס' 388.
• מסכת כלה, עם הגהות הגר"א מווילנא "ידי אליהו", ועם ביאור "קהלת יעקב" ו"עיניה יפות", מאת רבי יעקב האמבורג. [קניגסברג, ללא שם מדפיס, תרי"ט 1859]. מהדורה ראשונה. וינוגרד, מס' 366.
• מסכת שקלים, מן תלמוד ירושלמי, עם הגהות הגר"א. וורשא, דפוס יואל לעבענזאהן, תרכ"ה [1865]. חלק מתוך מהדורת התלמוד הבבלי שנדפסה בשנים תרכ"ג-תרכ"ז.
• ספר שערי ירושלמי, פירוש הגר"א לסדר זרעים, עם הגהות וחידושים מאת רבי דובערוש אשכנזי. וורשא, דפוס נתן שריפטגיססער, [תרכ"ו] 1866. מהדורה ראשונה. וינוגרד, מס' 414.
• מסכת סופרים עם באור מקרא סופרים ועטור סופרים מאת רבי יצחק אליהו לנדא מווילנא, ו"עם הגהות מאת... רבינו אליהו ז"ל מווילנא". סובאלק, דפוס אברהם אבלי מארקסאהן, [תרכ"ב] 1862. מהדורה ראשונה. וינוגרד, מס' 367. כרוך בראשו עם: ספר גן צבי, על חומש ויקרא, מאת רבי נפתלי חפץ. ווילנא, דפוס אברהם יצחק דווארזעץ, [תרכ"ז] 1867. בדף השער של ספר גן צבי, רישום בעלות וחותמות של "הרב המ'[גיד] ארי' ליב בערשטיין, מהוראדנא".
• ספרא הנקרא תורת כהנים, עם הגהות הגר"א, ופירוש בעל ה"חפץ חיים". פיעטרקוב, דפוס מרדכי צעדערבוים, תרע"א 1911. מהדורה ראשונה. וינוגרד, מס' 261.
8 ספרים ב-7 כרכים. גודל ומצב משתנים. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.
ספר אוקלידוס, יסודות חכמת הגאומטריה מאת החכם היווני אוקלידס, מתורגמים לעברית בידי ברוך שיק משקלוב – מרואי פני הגר"א. האג, דפוס ליב זוסמנש ומשותפו J. H. Munnikhuizen, [תק"ם 1780]. מהדורה ראשונה.
ספר אוקלידוס תורגם לעברית ע"י רבי ברוך שיק על פי הוראתו של הגר"א, כפי שמספר המחבר בהקדמתו לספר: "והנה בהיותי בק"ק ווילנא המעטירה אצל הרב המאור הגאון הגדול מ"ו מאור עיני הגולה החסיד המפורסם כמוה"ר אלי' נר"ו בחודש טבת תקל"ח, שמעתי מפי קדוש כי כפי מה שיחסר לאדם ידיעות משארי החכמות, לעומת זה יחסר לו מאה ידות בחכמת התורה, כי התורה והחכמה נצמדים יחד, ואמר משל... וציוה לי להעתיק מה שאפשר ללשונינו הקדוש מחכמות... ותרבה הדעת בין עמינו ישראל ותוסר גאון עוזם וגאות עריצים...".
[4], נא, [1] דף. דפים נ-נא נכרכו שלא במקומם, לאחר דף מה. חסרים [3] לוחות תחריט מקופלים עם שרטוטים. 18 ס"מ בקירוב. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים וקרעים חסרים קטנים, עם פגיעות קלות בטקסט. מספר דפים מנותקים. רישומים וחותמות. כריכה חדשה.
וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 861.
ספר ישמח משה על התורה – דרושי חסידות וקבלה, על סדר פרשיות התורה, מאת הגאון הקדוש רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל. חלקים א-ה, על חומשים בראשית, שמות, ויקרא, במדבר ודברים. לבוב, [תר"ט]-תרכ"א 1848-1861. סט בחמישה כרכים. מהדורות ראשונות של כל החלקים, עם שער נפרד לכל חלק.
סדרת הספרים "ישמח משה" נערכה וסודרה לדפוס על ידי נכד המחבר, תלמידו המובהק, האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים אב"ד סיגט, בעל ה"ייטב לב", ובמספר מקומות נדפסו הגהותיו והוספותיו, המתחילות במילים "אמר המסדר" (או בראשי התיבות: "א"ה").
בתחילת כרך בראשית נדפסה הקדמה קצרה מאת ה"ייטב לב" (החסרה בעותק שלפנינו). בתחילת הכרך הרביעי והחמישי נדפסו הסכמות של ה"דברי חיים" וה"ייטב לב".
המחבר, הגאון הקדוש רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל (תקי"ט-תר"א), אבי שושלות אדמו"רי סיגט וסאטמר ועוד שושלות חסידיות חשובות. נודע מצעירותו כגאון מופלג, ואף זכה בימי נעוריו לבקר בהיכלו של הגר"א בווילנא ולשוחח עמו בלימוד (ראה: הגאון הקדוש בעל ישמח משה, מאת הרב יוסף משה סופר, ברוקלין תשמ"ד, עמ' כה-כו). כיהן ברבנות בשינאווא ובאוהעל. התקרב לחסידות בגיל מבוגר, והיה מתלמידי החוזה מלובלין וה"אוהב ישראל" מאפטא. בשנת תקס"ח התמנה לרב באוהעל והחל להפיץ את החסידות בגלילות הונגריה. התפרסם בדורו כמקובל אלוקי ופועל ישועות, ועסק הרבה בנתינת קמיעות. מספריו: שו"ת "השיב משה" בהלכה, "ישמח משה" על תנ"ך ו"תפלה למשה" על תהלים.
סט בחמישה כרכים. בראשית: ו-כד, כז-עג, עו-קטז דף. חסרים דף השער ודפים א-ה, כה-כו, עד-עה, קיז. שמות: עד, עז-צ דף. חסרים דפים עה-עו. ויקרא: מב דף. במדבר: [1], מט דף. דברים: עב, [1] דף. 21.5.5-24.5 ס"מ.
מצב כללי בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי בחלק מהדפים. סימני עש, עם פגיעות קלות בטקסט בחלק מהכרכים. קרעים, בהם קרעים חסרים (קרעים גדולים בדפים האחרונים של הכרך החמישי), עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר ובנייר דבק. דף השער של הכרך במדבר מנותק עם מילוי נייר בשוליו (כנראה הושלם מעותק אחר; עם חתימות האדמו"ר מסטרופקוב רבי יחזקאל שרגא הלברשטם-ליפשיץ). בכרך השלישי, חיתוך דפים עם פגיעות בטקסט במספר מקומות. רישומים בכתב-יד, חתימות וחותמות. כריכות חדשות (חלקן כריכות עור, אינן אחידות).
ספר השיב משה, שאלות ותשובות על ד' חלקי שו"ע, מאת הגאון הקדוש האדמו"ר רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל בעל "ישמח משה". לעמבערג (לבוב), U. W. Salat, [תרכ"ו] 1866. מהדורה ראשונה.
מעבר לשער, הסכמות ה"שואל ומשיב" וה"דברי חיים" מצאנז, והקדמת נכד המחבר, האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים אב"ד סיגט בעל ה"ייטב לב", שבה הוא מספר על מלאכת ליקוט התשובות ועריכתם לדפוס: "רובן היו מפוזרות אחת הנה ואחת הנה, נכתבים על ניירות קטנות, ונמצאו בלות ומטושטשות כמעט לא ניכר לעין הרואה מבלעדי יגיעות רבות, ובחמלת ה' נלקטו אחת אל אחת משולבות ומסודר כהלכתן... הכל מועתק מכתב יד קדשו".
בדף השער, חתימת רבי מנחם מענדל איש הורוויץ מהעיר זענטא.
[1], לח; פב, [1] דף. 36 ס"מ. מצב טוב. כתמים. בלאי וקרעים בשולי הדפים, עם פגיעות קלות בטקסט במספר דפים. סימני עש. כריכת עור חדשה ונאה.
כולל: [1] דף בסופו, עם העתקת תשובת הגאון רבי משולם איגרא מפרשבורג ומפתחות לחלק אבן העזר וחושן משפט. דף זה חסר במקצת מהעותקים.
ספר ייטב לב, מאמרי חסידות, דרוש ומוסר, על חמישה חומשי תורה, [מאת האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים אב"ד סיגט]. סיגט, דפוס "המשותפת", [תרל"ה] 1875. מהדורה ראשונה. חמישה חלקים בחמישה כרכים.
הספר נדפס בחיי מחברו בעילום שמו, כפי שנדפס בדף השער: "עבדו... נחבא אל הכלים דך ונכלם, וילט פניו באדרתו". שם המחבר נרמז בראשי התיבות בשם הספר: ייט"ב = י'קותיאל י'הודה ט'ייטלב'וים [כפי שנהג לחתום בדרך כלל: "ייט"ב"]. בהקדמתו מסביר המחבר ברוב ענוותנותו את הטעם להעלמת שמו מן החיבור. הוא מביא את דברי ה"פנים מאירות" בהקדמתו, שהסתפק "אם טוב לאדם שלא לגלות מי הוא המחבר, או חיובא רמי להזכיר מי הוא המחבר, והשיב שאין צריך להזכיר שם המחבר...", והוא כותב: "ולפי דעתי הקלושה יש להכריע, דבענין הלכות הנוגעים לדינא נחוץ לדעת מי המחבר, אם הוא ראוי והגון לסמוך עליו... אבל בענין אגדה ודברי תוכחה, מה לנו לדעת שם המחבר, הדברים יתנו עידיהן אם יכנסו בלב שומעיהם... כבר אמרו איזה חכם, הלומד מכל אדם, ופי' הר"ב אעפ"י שהוא קטן ממנו... ע"כ אמרתי עם לבי, טוב לכסותו ולהעלימו, כי בושתי וגם נכלמתי לעמוד במקום גדולים חוברי חבר, כי נפשי יודעת מך ערכי, לא בינת אדם לי ואיני מדבר לפני מי שגדול ממני, כי אם לצעירי הצאן...".
האדמו"ר הגאון הקדוש רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים אב"ד סיגט בעל ה"ייטב לב" (תקס"ח-תרמ"ג), בן רבי אלעזר ניסן טייטלבוים אב"ד סיגעט, וחתן רבי משה דוד אשכנזי – הרב מטולטשווא שעלה לצפת. תלמידו המובהק של אבי-אביו האדמו"ר בעל "ישמח משה" רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל, אשר היה מקרבו ביותר וגילה לו גילויים שמימיים מדברים שהתגלו אליו ברוח הקודש. היה גם מתלמידיו של האדמו"ר רבי אשר ישעיה מרופשיץ. בשנת תקצ"ג (בהיותו כבן 25) נתמנה לרב בסטרופקוב, ולאחר פטירת סבו הגדול נתקבל לעלות על מקומו כאב"ד אוהעל. לאחר מכן התמנה לרבנות בגורליץ ולאחר מכן בדרוהוביטש. בשנת תרי"ח עבר לכהן ברבנות סיגט בירת חבל מרמארוש והקים ישיבה גדולה, בה למדו בתקופת פריחתה כמאתיים תלמידים. בין תלמידיו שם נודע הגאון רבי שלמה ליב טאבאק בעל "ערך שי" וראב"ד סיגט. נכדו מעיד כי "היה להם לאב הרחמן ונשאם על כתפיו כאשר ישא האומן את היונק, והשגיח עליהם בפרטיות שילמדו תורה בקדושה ובטהרה". מסיגט נתפרסם שמו על פני כל הארץ, ואלפי חסידים נהרו אל העיר, ליטול ממנו עצה ותבונה, להתברך ולהיוושע מפיו. נודע בקדושתו הרבה ונכדו האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר העיד עליו שמעולם לא פגם בקדושתו. סיפורי מופת רבים מסופרים אודותיו, בהם דברי פלא שהתגלו לו ב"רוח הקודש". מקובל היה בדורו כמי שיודע את מחשבות העומדים מולו, וסיפורים מופלאים התפרסמו אודות כך. על מצבתו נכתב: "הרב המפורסם שמו נודע בשערים, העמיד תלמידים הגונים וישרים, השאיר אחריו חיבורים יקרים". נודע בספריו: "ייטב לב" על התורה, "ייטב פנים" על המועדים, "רב טוב" על התורה ושו"ת "אבני צדק".
חמישה כרכים. בראשית: [3], קמא, [2] דף. שמות: צא דף. [1] דף עם לוח תיקוני הטעויות נכרך בסוף ספר ויקרא. ויקרא: [3], נה, [2] דף. במדבר: פ, [1] דף. חסר דף השער. דברים: [1], נב, נה-ע דף. חסר דף [1] בסוף הספר, עם לוח הטעויות. 22.5-23 ס"מ בקירוב. מצב טוב עד טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. חיתוך דפים על גבול הטקסט במספר מקומות, עם פגיעות קלות בכותרות הדפים. קרעים קטנים בשולי מספר דפים. חותמות ורישומי בעלות. כריכות חדשות (אחידות).
שלשה ספרים: שני חלקי שו"ת זכרון יהודה, מאת רבי יהודה גרינוואלד אב"ד סאטמר – שתי הדפסות שונות של חלק ראשון שנדפס בשנת תרפ"ג, וחלק שני שנדפס בשנת תרפ"ח. מהדורות ראשונות.
• ספר זכרון יהודה, חלק ראשון, אורח חיים. בודפשט, דפוס האחים משולם זלמן ומנחם הכהן קאטצבורג, תרפ"ג [1923]. הדפסה ראשונה, עם סימן ר' בו מופיעה תשובה נגד ההתחברות ל"אגודת ישראל" (שנוסדה באותן השנים).
• ספר זכרון יהודה, חלק ראשון, אורח חיים. בודפשט, דפוס האחים משולם זלמן ומנחם הכהן קאטצבורג, תרפ"ג [1923]. הדפסה שנייה של המהדורה הראשונה, עם החלפת סימן ר' בתשובה בנושא אחר.
• ספר זכרון יהודה, חלק שני, (יורה דעה, אבן העזר, חושן משפט ואורח חיים מהדורה תניינא). אוהעל, דפוס אליעזר דייטש, תרפ"ח [1928]. מהדורה ראשונה.
חלקו הראשון של הספר נדפס פעמיים, ושתי ההדפסות מונחות לפנינו. בהדפסה הראשונה מופיע בסימן ר' מכתב מאת המחבר אל "אלוף נעורי" רבי יוסף חיים זוננפלד, ובו מתקפה חריפה על ההתחברות עם "אגודת ישראל". המחבר מונה מספר טעמים מדוע אין להיכנס לשותפות עם האגודה: ראשית, רבני הונגריה מתנגדים לאגו"י ואם יצטרפו רבני ירושלים לאגו"י, התרומות מהונגריה לתושבי ירושלים יתמעטו, ונמצא שההצטרפות לאגו"י הינה על חשבון מזונם של תושבי ירושלים ועולליהם; שנית, איסור חמור להצטרף לרשעים, והרי הגרי"ח זוננפלד הוא מחשובי תלמידי ה"כתב סופר" רבם של רבני הונגריה המתנגדים נחרצות לאגו"י, וגם אם רבני הונגריה הינם בגדר מיעוט, ראוי לחוש למיעוט "במקום שיש חשש סכנת נפשות... שהתחברות הלזה הוא למכשול גדול ולמזכרת עון לכל בית ישראל ח"ו, מיד ולדורות". המחבר מסיים את תשובתו: "לכן אם עתה לו ישמענו... מחויב לפרסם ברבים כי שקר ענו בו בהג' נ"י, ואדרבא ילבוש קנאת גבר ירא ה' ויצעק בקול גדול, ; סורו נא מעל אהלי אנשי חברה 'אגודת ישראל', כל עוד שלא יעשו כמצות מנהיגי ורבני אונגארין נ"י שהם מלומדי מלחמות ה'...".
בהדפסה השנייה נדפסו מחדש עמ' קנה-קנח, כאשר הוחלף בהם סימן ר' בסימן חדש בהלכות יום הכיפורים. בזמנו היה מי שטען שמדובר ב"זיוף ספרותי" של "אגודת ישראל", זיוף לא מושלם, שכן הם שכחו להחליף את נושא התשובה במפתחות שבסוף הספר (רי"ל הכהן פישמן, סיני, ג, ה-ו, ת"ש, עמ' תכא-תכג), אך יש מי שסיפר בשם אחד המדפיסים, כי עמד לפניהם שיקול כספי – בשנת תרפ"ג הודפס החלק הראשון, ובסוף אותה שנה התכוננה אגו"י לקראת "הכנסייה הגדולה" הראשונה בווינה. המדפיסים רצו למכור שם את הספר החדש, מתוך מחשבה שלספר של אחד מגדולי הדור יהיה ביקוש רב, אך מאחר שלא ניתן היה להציע למשתתפי הכינוס של אגו"י ספר שבו נדפסה תשובה אנטי-אגודאית, הם החליפו את התשובה בתשובה אחרת, ואכן נחל הספר הצלחה מרובה (א' הלוי שישא, "שו"ת זכרון יהודה חלק ג'", צפונות, יא, ג, ג, ניסן תשנ"א, עמ' מט).
המחבר, הגה"ק רבי יהודה גרינוואלד (תר"ח-תר"פ), בעל שו"ת "זכרון יהודה". מגדולי הרבנים וראשי הישיבות בהונגריה. גדול בתורה, שנודע מנעוריו כאיש קדוש וירא שמים. תלמיד ה"כתב סופר" וחתן אחיו רבי יוזפא סופר בן ה"חתם סופר". רבו ה"כתב סופר" אמר עליו בחתונתו שהוא "קודש קדשים". עוד מתקופת בחרותו היה רֵעַ נאמן וידיד נפש של הבחורים ר' חיים זוננפלד (לימים רבה של ירושלים) ור' משה גרינוולד (לימים) רבה של חוסט, בעל "ערוגת הבושם"), ועמד עמם בקשר הדוק כל ימי חייו. כיהן כאב"ד סאבאטיש, בוניהאד ושוראן. בשנת תרנ"ח התקבל לאב"ד סאטמר, וישב שם על כס הרבנות במשך עשרים ושתיים שנה, עד לפטירתו. התנגד למודרנה ולציונות, וחיזק את מוסדות היהדות החרדית האורתודוקסית בעיר סאטמר, בנה מקוואות ותלמודי תורה, בתי מדרש ובתי כנסת. גולת הכותרת של פעילותו בסאטמר הייתה הקמת ישיבה גדולה, בה למדו מאות בחורים, שרבים מהם שימשו בהמשך בדיינות וברבנות קהילות הונגריה ורומניה. בין תלמידיו נודעו: רבי יוסף נחמיה קורניצר אב"ד סעליש וקראקא; רבי שמעיה לעוו אב"ד קערעסטיר; רבי חיים בצלאל פאנעט אב"ד רעטיאג; רבי משה דוד עסטרייכער אבד"ק טשימפא; רבי נפתלי הירצקא העניג אב"ד שארמאש; ועוד.
בתקופת כהונתו כאב"ד סאטמר, קירב מאד את האברך הצעיר רבי יואל טייטלבוים, שלאחר חתונתו קבע בעיר את מקום מגוריו, והיה מעניק לו תמיכה כספית. פעם, לאחר שהולכי רכיל סיפרו על רבי יואל שאינו נצרך כל כך, שכן הוא מפזר הרבה לצדקה, נתרגש רבי יהודה ואמר "א"כ נצרך לו יותר", ואכן מאז העלה לו את סכום התמיכה. לאחר שנים, כשכיהן רבי יואל כאב"ד סאטמר, הזהיר מאד שלא לשנות את המנהגים ההלכתיים של השחיטה בעיר, המיוסדים על הוראותיו הקדושות של בעל ה"זכרון יהודה".
חלק א (שני עותקים שונים): [7], ב-קסח, [6] עמ’. חלק ב: [8], ב-רלב עמ’. עמ' רכה-רלב
31-32 ס"מ בקירוב. נייר יבש ושביר בחלק מהכרכים. מצב כללי טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בכרך המקורי (שאינו מצונזר) ובחלק השני, סימני עש, עם פגיעות קלות בטקסט. קרעים מעטים עם פגיעה בטקסט, וקרעים חסרים קטנים בשולי הדפים (בעיקר בחלק השני). חותמות. כריכות חדשות.
בסוף שני החלקים נדפסו "שמות הפרענומעראנטען" – שמות החותמים בעשרות קהילות ברחבי הונגריה. "שמות הפרענומעראנטען" לא נרשמו במפעל הביבליוגרפיה.