כתב-יד, "סידור ליל כפור" – תפילות לראש השנה ויום כיפור, עם תפילות על הפרנסה. אסטי, י"ז אלול תקנ"א [1791].
כתיבה איטלקית נאה, מנוקדת בחלקה (כתיבה בינונית ומרובעת).

בראש כתב-היד דף שער, בו נכתב: " אני הכותב אברהם שמשון הרטום בכמ"ר המנוח יונה מנחם זצ"ל. פה אסטי י"ז לחודש אלול שנת התקנ"א לפ"ק".
כתב-היד פותח ב"תפלה על הפרנסה", הנאמרת בלילי ראש השנה ויום הכיפורים. הכותב מציין את מקור התפילה: "כפי הנמצא בתהילים דפוס ליוורנו יע"א" (הכוונה כנראה למהדורת ליוורנו תק"ם, שנדפסה כעשר שנים לפני כתב-היד שלפנינו, אז נדפסה תפילה זו לראשונה). אחריה מובא "סדר ותשליך", עם תפילות "יהי רצון" אחרי תשליך (בהן "יהי רצון... שתחבר כל הנצוצות הקדושה...", שחיבר המקובל רבי יוסף אירגאס). לאחר מכן מופיעים "פזמונים ליל כפור", המיועדים לאמירה לאחר השלמת ספרי התהילים. בשולי הפזמונים הוסיף הכותב ביאורים משלו במספר מקומות. בדף האחרון, תפילה נוספת לפרנסה, ותפילת "יהי רצון" לסעודת ליל ראש השנה: "כשאוכל דבר מתוק יאמר זה בליל ראש השנה: יה"ר... שתחדש עלינו שנ"ה טובה ומתוקה (כי הוא הנקרא שנה בסוד) מראשית השנה ועד אחרית שנה".

הכותב הוא כנראה מאבות משפחת הרטום האיטלקית, הידועה בשמירתה על מנהגי קהילות אפ"ם (אסטי, פוסאנו ומונקאלוו), אשר יסודם במנהג צרפת ממנה גלו בשנת קנ"ד. נוסח התפילה של יהודי צרפת שקע בעקבות הגירושים, אך בקהילות אפ"ם שמרו על הנוסח בימים הנוראים למשך עוד מאות שנים. עם זאת, בכתב-היד שלפנינו לא מופיעים נוסחים ייחודיים למנהג אפ"ם (על הנוסח ששימרו משפחת הרטום ראה: "מנהגי משפחת הרטום", בתוך: מחזור מנהג איטלייאני, מהד' מנחם עמנואל הרטום, ירושלים תשס"ה, כרך ב, עמ' 1506-1513).

[26] דף. 16 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים ובלאי. קרעים וקרעים חסרים בשולי הדפים, ללא פגיעה בטקסט, משוקמים בחלקם במילוי נייר. מעטפת קרטון.

אוסף דפים וקונטרסים בכתב-יד, ממקומות שונים ובנושאים שונים:

• דף קלף עם נוסח השכבה והזכרת נשמות: "אל מלא רחמים... המצא מנוחה נכונה...". כתיבה אשכנזית מרובעת, מנוקדת. [אירופה?, המאה ה-19 בקירוב].
• דף (4 עמ') תפילות וסליחות, עם פסוקים ותחנונים להצלה בעת מלחמה "כי קול חרדה שמענו... מקול תרועת מלחמה וקבוצי גייסות המתאספים סביבות עירנו מערכה לקראת מערכה". כתיבה אשכנזית, מרובעת. [אירופה?, ראשית המאה ה-19 בקירוב].
• קונטרס בכתב-יד, ספר החינוך, מאמצע מצוה תקצט ועד סוף הספר. [כתיבה אשכנזית רהוטה, המאה ה-19 בקירוב]. [6] דף.
• קונטרס בכתב-יד, מולדות וסדר הקריאות, עם תאריכי פטירת צדיקים, בפרסית-יהודית. [פרס, תרנ"ה 1895]. [38] דף.
• שלושה דפים בכתב-יד, "תרגום תוספתא על פסוק", על הפטרת שבועות, כמנהג התימנים. [תימן, המאה ה-20]. [3] דף.

5 פריטים. גודל ומצב משתנים.

כתב-יד, צ'היר של פסח [חוקת הפסח]. [פאס, מרוקו], תקצ"ח [1838].
כתיבה מערבית – מרובעת ובינונית. דפים מעוטרים בסגנון אופייני למרוקו, עם מסגרות ועיטורים ארכיטקטוניים, צבועים בצבע.

העמוד הראשון הוא סיום של "הגדה של פסח" שככל הנראה הייתה מחוברת לכתב-יד זה. בקולופון שבעמוד זה נכתב: "השלמתי ההגדה הזאת ביום י"ג לחדש ניסן ה' משנת התקצ"ח אני... הצעיר משה עטיא" [חתימה מסולסלת]. כפי הנראה זו חתימת רבי משה עטייא (נפטר תר"מ), מחכמי פאס, תלמיד רבי רפאל יעקב סמחון, מחבר ספר הדרושים "דרש משה", ראו אודותיו: מלכי רבנן, בערכו, דף פט/1, שם כתב עליו שהיה "סופר מובהק".
מעבר לעמוד זה, מתחיל הצ'היר: "ידידים יוצאים מפרך ענמים". כפי הנראה, גם הצ'היר הוא בכתיבת ידו של רבי משה עטייא.

[21] דף. 14 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים וקרעים חסרים קטנים בשולי הדפים, עם פגיעות קלות ספורות בטקסט ובעיטורים, משוקמים בחלקם בנייר דבק. כריכה חדשה.

מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, MO.011.013.

כתב-יד, "שובע שמחות" – "פיוטים לה' מלך ולשירה ולנשמת ולקדיש עם פיוטים למילה ולתפלין...". [מרוקו, המאה ה-19 בקירוב].

כתיבה מערבית (במספר כתיבות). שער מעוטר. עיטורים במספר דפים נוספים.
פיוטים לאירועים שונים, אזהרות לשבת הגדול, סיפור קריעת ים סוף בערבית-יהודית.
רישומים אישיים של שמות וחשבונות.

[65] דף. 18 ס"מ. נייר יבש. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש, עם פגיעות קלות בטקסט. קרעים וקרעים חסרים בשולי הדפים, עם פגיעות בטקסט. כריכה חדשה, עם שדרת עור.

מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, MO.11.039.

כתב-יד, פיוטים ובקשות לשבת ולמועדים שונים. [מרוקו, המאה ה-20].

בדף [3/ב]: "אתחיל לכתוב בקשות של שבת בעזרת שוכן ערבות". בין הבקשות: "קום יחידת[י] להלל"; "אשיר במישרים את שיר ה'"; "שומר שבת ומכבדו"; כי אשמרה שבת"; "י-ה רבון עלם ועלמיא [בתים משולבים עם בתי "אל אל אשחר ואתפללה", ללא הפתיחה]; "חג ושבת כעופרים", ועוד. כולל פיוטים לכבוד רשב"י ופיוטים אחרים מחכמי מרוקו, ביניהן: "קצידא די רבי אברהם אוריוור הנק' בשם מואלין דאד זיע"א"; "אספר שבח אדוננו / מהר"א הלוי מורינו" – לזכר רבי אלעזר הלוי (ת"ר/תר"י-תר"פ), מרבני מראכש (ראו אודותיו: מן הגנזים, יג, עמ' קעז-קפה, ש ם נדפס רק חלקו של השיר, ממקור לא שלם).

[63] דף (חסר דף אחד באמצע). 15.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים וקרעים חסרים קטנים בשולי הדפים, ללא פגיעה בטקסט. התכהות נייר וקרעים קלים כתוצאה מחריכת הדיו. כריכה ישנה, פגומה.