מכתב על גבי גלויה, בכתב ידו וחתימתו של רבי יצחק אייזיק שר. ירושלים, י"א כסלו תש"ד [1943].
נשלח לתל אביב אל רבי יהודה שולמן ורעייתו הרבנית. ברכות לרגל הולדת בתם: "כי תגדלוה ברב נחת ועונג לחופה לתורה ולמע"ט כלבבכם".

הגאון רבי יצחק אייזיק שר (תרל"ה-תשי"ב), גאון מופלג, מגדולי תנועת המוסר. תלמיד ישיבות הלוסק, וולוז'ין, סלוצק וסלבודקה. לאחר נישואיו עם בתו של "הסבא מסלבודקה" - רבי נתן צבי פינקל, נסע ללמוד כמה שנים בישיבת קלם. כיהן בראשות ה"כולל" בקובנא וכר"מ בישיבת "כנסת ישראל" בסלבודקה. לאחר עלייתם של חלק מבחורי ישיבת סלבודקה להקים את הישיבה בעיר חברון, מונה רבי אייזיק לתפקיד ראש הישיבה בישיבת סלבודקה בליטא. בפרוץ השואה הוא שהה בשוויץ, משם הוא עלה לארץ ישראל והקים את ישיבת סלבודקה בבני ברק.

גלויה. 9X14 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים. סימן קיפול.

מכתב בכתב-ידו וחתימתו של רבי שמואל רוזובסקי, ראש ישיבת פוניבז'. בני ברק, שנות התש"כ בקירוב [1960?].
נשלח אל רבי הלל מדליה גאב"ד אנטוורפן. המכתב עוסק בהצלת קרוביו ברוסיה: "בהמשך לשיחתנו בטיליפון, הנני ממציא לו בזה את הפרטים הנחוצים אודות קרובי היקרים שהינם מצויים עכשיו במצוקה ובצרה גדולה בעמק הבכא ברוסיה, ובודאות יעשה כב' הדר"ג ידידי שליט"א כל אשר ביכלתו בענין זה שהוא הצלת נפשות ופקו"נ ממש. מהירות הפעולה בענין זה היא חיונית, ודרוש לפעול ולהפעיל ולזרז כל מי אשר ביכלתו לפעול בענין זה, ובע"ה מאמצינו יעשו פרי...".

הגאון רבי שמואל רוזובסקי (תרע"ג-תשל"ט), בן הגאון רבי מיכל דוד רוזובסקי מרבני גרודנא (תרכ"ט-תרצ"ה). למד אצל הגאון רבי שמעון שקופ בישיבת "שער התורה" בגרודנא (עיר מולדתו של רבי שמואל), בישיבת מיר בפולניה ובישיבת לומז'ה בפתח תקוה. חתן הגאון רבי צבי פסח פרנק רבה של ירושלים. בעודו בחור נתמנה לר"מ בישיבת לומז'ה ובהמשך עבר עם תלמידיו לישיבת פוניבז' שהוקמה בבני ברק בכסלו תש"ד (1943), והיה הר"מ הראשון בישיבת פוניבז'. שיעוריו היו האבן השואבת לישיבת פוניבז', בה הנחיל את תורת הישיבות בליטא לבני הדור החדש בארץ ישראל. השפעתו על כל עולם התורה בדורנו גדולה מאד, ועד היום השיעורים ברוב הישיבות הגבוהות בנויים על יסודותיו ומהלכיו של "ר' שמואל", כפי שקיבל מרבותיו בישיבת גרודנא ובישיבות ליטא. חידושיו ושיעוריו יצאו לאור בסדרות הספרים "חידושי רבי שמואל" ו"שיעורי רבי שמואל", ובקובץ הזיכרון "זכרון שמואל".

[1] דף. 23 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול.

כתב-יד, נוסח מצבת מרת פרידא בת רבי אריה לייב הכהן העליר בעל "קצות החושן", בכתב-יד בעלה רבי שלמה יהודא לייב כהן רפפורט (שי"ר). [פראג, תר"ג 1842].
נוסח מצבת הרבנית פרידא רפפורט (תקמ"ח-תר"ג). בראש כתב-היד נכתב: "נפטרה יום ג' ה' כסלו שנת גיוה אלי האדמה לגן הנשמה לפ"ק" [=תר"ג]. מתחת לנוסח המצבה נכתבה שורה בגרמנית, עם חתימת בעלה: "Salomon Rapoport" [סלומון (שלמה) רפפורט].

נוסח המצבה נכתב בכתב מרובע, ככל הנראה בכתב-ידו של שי"ר:
פה נקברה, הצנועה הישרה, בנשים יקרה / יראה ותמימה, במעשי' נעימה [נוסף בין השורות: הרבנית] מרת / פרידא ז"ל בת הרב הגאון המובהק המפורס'[ם] / מוהר"ר ארי' ליב הכהן העליר ז"ל האב"ד ק"ק סטריא / והקרייז, המפואר בספריו קצות החשן ושב שמעתתא / ואבני מלואים, אשת הרב [נוסף בין השורות: מו"ה] שלמה יהודא ליב כהן רפאפורט נ"י / בת חמישים ושש שנה, ושם אמה טויבא, תנצב"ה.
עזבת ארצך הובילוך מרחוק רגליך / עם אישך ובנותיך אהבוך גם אהבת // אחרי שנתים עזבת גם הם בוכים עליך / רחקת עוד הדרך לעלות שמים תאבת...
כי לא רחקת משרשך ידעו מכיריך / צדקתך נודעה פה בקהל ועדה // שומעי שמעך הטוב רבים קוננו אחריך / יגיד ציון זה ותהי מצבה זאת לעדה.

רבי שלמה יהודה רפפורט (שי"ר; תק"ן-תרכ"ח), רב גאון וחוקר בתורה ובמדע, מראשוני משכילי גליציה המתונים וממייסדי תנועת "חכמת ישראל". נישא למרת פרידא בתו של הגאון בעל "קצות החושן". נסמך לרבנות בידי רבי יעקב לורברבוים, בעל "נתיבות המשפט". כתב חיבורים ומאמרים רבים בתולדות גדולי ישראל ובמחקר היהדות. בסוף ימיו כיהן כרב העיר פראג, משם גם הביע התנגדותו החריפה לאנשי תנועת הרפורמה ולדרכם.

[1] דף. 24.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. סימני קיפול.

מכתב סמיכה בכתב יד, עם חתימות שוחטי העיר פרשבורג רבי משה קורצווייל ורבי זעליג גרשון פרענק. פרשבורג, ל' אייר תרכ"ו [1866].
סמיכה לשוחט רבי משה שמואל שילל, תלמיד ה"כתב סופר": "שהתורני המופלג ומופלא משכיל ושלם מו"ה משה שמואל שילל נ"י אשר יצק מים על ידי גדולי המורים, חד מן התלמידים של אדונינו מורינו ורבינו הרב הגאון הגדול ראש ישיבה הרמה פה קהלתנו נ"י, שימש אצלינו בבית המטבחיים דפה...", ועל כן יכול כל אחד לאכול משחיטתו ובדיקתו.
החותמים הם רבי משה קארצווייל ש"ץ ושו"ב בפרשבורג ורבי זעליג גרשון פרענק הלוי (נזכרים שניהם כשוחטים במכתב תקנות בית הדין בפרשבורג משנת תרי"א, עליו חתום ה"כתב סופר" ורבנים נוספים. ראו: ירחון הנשר, ו [מונקאטש תרצ"ח], עמ' כ, סי' כו).

רבי משה ש"ץ קורצווייל (תק"ס בערך-אב תר"ל), שימש כש"ץ בסאנטוב, וכבר בשנת תק"צ עבר לכהן כש"ץ הקהילה בפרשבורג, בתקופת ה"חתם סופר". בניו נזכרו בפנקס המילה של ה"חתם סופר", ושמו נכתב בתארים: "...בן מו"ה משה ש"ץ דפק"ק"; "...ש"ץ דפה"; "...המשורר מה"ו משה ש"ץ נ"י". בשנת תרי"א נמנה "התורני מו"ה משה קורצווייל" בין "שוחטי הגסות בקהלתינו" (קינסטליכער, פנקס המוהל חתם סופר, עמ' תצז-תצח, עמ' תקכז ועמ' תקנה).

רבי גרשון פנחס זעליג הלוי פרענק (תקע"ד-תרנ"ד), נולד בפרשבורג לאביו רבי בער פרענק סג"ל (שמש ונאמן הקהילה; מצייר תמונתו הידועה של ה"חתם סופר"), ונימול ע"י החתם סופר. כיהן בפרשבורג כשוחט, חבר חברא קדישא, ומשנת תרכ"ו סופר (מזכיר) הקהילה (קינסטליכער, פנקס המוהל חתם סופר, עמ' כט-לא).

מקבל הסמיכה, רבי משה שמואל שילל (ת"ר-תרפ"ז; ה'חתם סופר' ותלמידיו, עמ' תקכט), בן רבי יהושע יהודה לייב שילל, דיין בראב ובאויבן-ישן. תלמיד חכם מופלג, מתלמידי ה'כתב סופר' בפרשבורג. הרביץ תורה ושימש כ"בעל קורא" בבית המדרש של ישיבת פרשבורג במשך כארבעים שנה. מחבר הספר "ששים אלף" - חידושי אגדה והערות על הש"ס. בנו רבי יהושע (יושע) ליב שילל כיהן כאב"ד פעזינג, וחיבר את הספר "מנהגי בעל החת"ם סופר" (פרשבורג, תר"צ).

[1] דף כפול. 24 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים וסימני קיפול. קרעים בשוליים ובסימני הקיפול.

מכתב על גבי גלויה, בכתב-ידו וחתימתו של רבי שלמה ליפמן ולדלר אב"ד שלאנק. שלאנק (שעהנלאנקע; מחוז פוזנא), אדר תרנ"ט [1899].
נשלח לירושלים אל ידיד-נעוריו רבי עקיבא יוסף שלזינגר, והוא פותח בברכת "מזל טוב" לרגל שידוך בנו [שמעון משה שמואל] עם [מנוחה] בת רבי דוד וובר. הוא מוסיף להודות לו על ספרו (אולי הכוונה לספר ברית עולם, ירושלים תר"ן–תרנ"ח, שבו זירז יהודים לעלות לארץ ישראל), אך הוא מצר על כך: "שלא אוכל לפעול לטוב ולהרביץ דברי חכמתו משולבת ביראתו, כי המדינה הזאת משובשת בעו"ה, יראת ה' אין בלבם, אף לא יבינו גם לקרות דברי חכז"ל, והרבה מהם לא יוכלו לקרות בסדור התפלות, ד' ירחם...".

רבי שלמה ליפְּמַן וֶלְדְלֶר (תקצ"א-תרס"ד), בן בתו של רבי מרדכי שלאנק תלמיד ה"חתם סופר". תלמיד ה"כתב סופר" בישיבת פרשבורג, ותלמיד רבי עזריאל הילדסהיימר בישיבת אייזנשטט. חתן רבי פנחס ליב פרידֶן אב"ד קוֹמַרן (תקס"ב-תרל"ג). משנת תרכ"ב אב"ד קיקינדע, ומשנת תרכ"ה אב"ד שלאנק (שעהנלאנקע, מחוז פוזנא). בהיותו כבן עשר שנים התייתם מאביו רבי יעקב וֶלדלֶר, ונתגדל בביתו של ה"כתב סופר", כמו שהוא כותב במכתביו: "ועל פי מצות מר זקני הלכתי לעיר פרעסבורג ואמ"ו הרב הגאון דק"ק פרעסבורג נ"י... נתן ידו עלי וקרבני לביתו הרמה ושמה נתגדלתי, ובישיבתו הרמה למדתי מימי ילדותי כאשר הייתי בן עשר עד יום חתונתי" – "וה' נתן חני בעיני אמ"ו הגאון בעל כתב סופר זצ"ל ולקח אותי לביתו הקדוש ללמוד על שולחנו הטהור תחת צלו הקדוש והייתי בביתו הקדוש הרבה שנים" (כרם שלמה, כא, ו-יז; רני ושמחי, ה, עמ' פא).

גלויה. 14X9.5 ס"מ. מצב טוב. רישומים.