שנים מספרי רבי דוב בער האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש:

* ספר ביאורי הזהר, ביאורים בספר הזהר ע"פ חסידות, "ועתה נתוסף... דברים יקרים מהרב המחבר... אשר לא באו בדפוס". לבוב, דפוס S.L. Flecker, [תרכ"א] 1861. מהדורה ראשונה של "הוספות לספר ביאורי הזהר" (נדפס בספירה חדשה, עם שער נפרד). פרטי הדפוס "בקאפוסט בשנת תקע"ו" הובלטו בשני דפי השער.

אדמו"ר האמצעי הדפיס בחייו עשרה חיבורים, ואמר שכל אחד מהם מיועד לסוג שונה של חסידים. על הספר "אמרי בינה" אמר שאותו הוא מייעד למעמיקים ביותר, ופעם אף אמר שייעד אותו לתלמידו רבי יקותיאל ליעפליער. אדמו"ר המהר"ש מליובאוויטש סיפר שפעם התקשה בהבנתם של פרקים לב ו-לז שבספר, ונכנס לשאול את אביו האדמו"ר ה"צמח צדק" את פירושם, והשיב לו אביו שישאל את ר' יקותיאל (האדמו"ר הריי"ץ, לימוד החסידות, עמ' 30).

ביאורים בספר הזהר, שנאמרו מפי אדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי בעל התניא והשו"ע בלילות שבת, לפני בניו ויחידי סגולה מתלמידיו, ונכתבו ע"י בנו רבי דוב בער האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש. הביאורים נאמרו ע"י אדמו"ר הזקן החל מי"ט כסלו תקס"ב, עד לשנותיו האחרונות [משום שהתורות הן של האדמו"ר הזקן והכתיבה היא של בנו האדמו"ר האמצעי, מיוחס החיבור "ביאורי הזהר" לעיתים לאדמו"ר הזקן ולעיתים לאדמו"ר האמצעי].

בדף השער, חתימתו וחותמתו של הרה"ג ר' שמחה בונם גרינברגר, ראב"ד פרשבורג, ולאחר מכן רב דקהל עדת "חתם סופר" בברוקלין ניו יורק (נפטר תשל"ז): "שמחה בונם גרינבערגער דיין דק"ק ברטיסלבא"; "הק' שמחה בונם גרינבערגער". חתימות נוספות: "חנני ד' בזה הק' בן ציון סגל מ"ש"; "יוסף שטארק".

[2], סד, לא-לד, סט-פד; מ, לא-לד דף. דפים ה-ח מהספירה השניה נכרכו פעמיים. הוספות לספר ביאורי הזהר: [12], יג-כ, [1] דף. 25 ס"מ. מצב טוב. כתמים (כתמי דיו בעמ' האחרון). קרעים קלים בשולי השער. כריכת עור נאה חדשה.

* ספר אמרי בינה, על מצות אחדות השם. וריאנט ללא דפוסת בדף השער. [לבוב, דפוס Ab. Nis. Suess und B. L. Necheles, תרכ"ב 1862]. המילה "בקאפוסט" הובלטה בשער.

ספר אמרי בינה הוא החיבור העמוק ביותר מהספרים שחיבר והדפיס אדמו"ר האמצעי, המיוסד על תורת אביו אדמו"ר הזקן בעל התניא. הספר מחולק לארבעה מדורים: פתח השער, שער הקריאת שמע, שער הציצית ושער התפילין, והוא עוסק ברובו בביאור המושגים "יחודא עילאה" ו"יחודא תתאה".

אדמו"ר האמצעי הדפיס בחייו עשרה חיבורים, ואמר שכל אחד מהם מיועד לסוג שונה של חסידים. על הספר "אמרי בינה" אמר שאותו הוא מייעד למעמיקים ביותר, ופעם אף אמר שייעד אותו לתלמידו רבי יקותיאל ליעפליער. אדמו"ר המהר"ש מליובאוויטש סיפר שפעם התקשה בהבנתם של פרקים לב ו-לז שבספר, ונכנס לשאול את אביו האדמו"ר ה"צמח צדק" את פירושם, והשיב לו אביו שישאל את ר' יקותיאל (האדמו"ר הריי"ץ, לימוד החסידות, עמ' 30).

חתימה בשער: "דוד בן משה נפתלי היילפערין".

[2], פב; כה דף. 24 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות גדולים. בלאי קל. קרעים קלים בשוליים בכמה דפים. כריכה חדשה.

ספר "דרך חיים ותוכחת מוסר השכל", שני חלקים, "שער התשובה" ו"שער התפלה", מאת רבי דוב בער אדמו"ר האמצעי מליובאוויטש. יאס, דפוס צבי גאלדנער, תרי"ט [1859].

ספר "דרך חיים", והוא חלק שלישי מספר "שער התשובה והתפלה" (נקרא גם "שערי תשובה"; נדפס לראשונה בקאפוסט תקע"ט). מעבר לשער אזהרת המביא לדפוס, הרב יצחק משה בר' שמואל מיאס (שימש כרב ומשפיע לחסידי חב"ד ביאס. נפטר בי"ז ניסן תרכ"א כבן שמונים שנה ועל מצבתו נכתב: "יצק מים על ידי רבי שניאור זלמן מליאדי ובנו רבי דוב בער מליובאוויטש". ה"צמח צדק" העריכו מאוד והיה "חשוב וספון אצלו ואומר לו ד"ח ביחידות").

עותק עם שלוש הדפים האחרונים, בהם "שמות האנשים אשר נדב לבם אותם" לרכוש הספר.

[2], ב-קמח, [3] דף. 19.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות גדולים. התכהות הנייר במספר דפים. בלאי קל. כריכת עור חדשה.

"ספר רפואות - ספר פוקח עורים עם ספר תעלה ארוכה... רפואות הנפש עם רפואות הגוף ביחד". [לבוב], S. L. Kugel, Lewin & Comp., [תרכ"א 1861?]. עברית ויידיש.

קונטרס ובו ספר "פוקח עורים" מאת רבי דוב בער האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש, עם ספר "תעלה ארוכה" – "רפואות לכל מחלה ונגע מרופא מומחה". בסופו: ספר "דרכי ישרים", הנהגות טובות מאת ר' שמואל שמעלקא מניקלשבורג.

ספר "פוקח עורים" נכתב ביידיש על ידי אדמו"ר האמצעי מליובאוויטש, ונועד עבור נשים ופשוטי העם שאינם מסוגלים לעיין בספרי מוסר והדרכה בלשון הקודש. אדמו"ר הריי"ץ מספר כי ספר "פוקח עורים" נכתב ביחוד עבור בעל התשובה ר' שלמה ליב, שאשתו ובניו הנוכריים מתו לאחר ששב בתשובה שלמה (ראה בארוכה באגה"ק שלו, חלק ג, אגרת תתכה).

הספר, הכולל כ"ח פרקים, נדפס לראשונה בשנת תקע"ז והיה חיבורו הראשון של אדמו"ר האמצעי שבא בדפוס. מאז נדפס החיבור בעשרות מהדורות נפרדות או כנספח לספרים שונים. החיבור צורף גם לסידורי התפילה "קרבן מנחה" נוסח חב"ד, עם תרגום ליידיש, שנועדו לנשים ולפשוטי עם.

בית רבי כותב על החיבור: "פוקח עורים – ספר קטן בלשון אשכנז, לעורר הלבבות לתשובה ולהורות דרכי התשובה, הדפיסו רבינו [האמצעי] בעצמו" (חלק ב, פרק ט).

החיבור תורגם לשון הקודש על ידי חסיד ה"צמח צדק" ר' שמואל דובער מבוריסוב (הרשד"ם), שהוסיף עליו ביאור משלו (נדפס לראשונה בביטאון החב"די "התמים", חוברת ה' עמ' סח ואילך, וחוברת ו' עמ' נה ואילך).

בשנת ת"ש נדפסו י"ב פרקים נוספים של החיבור ביידיש – פרק כ"ט עד פרק מ, שנמצאו עד אז רק בכתבי יד (על חלקי הספר, תרגומו ושלבי הדפסתו ראה ספר מאמרי אדמו"ר האמצעי – קונטרסים, עמ' תקכה-תקל).

[16] דף. 17 ס"מ בקירוב. מצב בינוני-טוב. כתמים ובלאי רב. קרעים, בהם קרעים חסרים קטנים בשוליים עם פגיעה קלה בטקסט בכמה מקומות. כריכה חדשה.

מכתב מאת האדמו"ר רבי יוסף יצחק שניאורסון, האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש. אוטבוצק, י"ח אדר תרצ"ו [1936].

מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של אדמו"ר הריי"ץ; חתום בחתימת יד המזכיר הרב יחזקאל (חאטשע) פייגין, "בשם כ"ק אדמו"ר שליט"א".

נשלח אל ה"ר מנחם נחום יצחק אייזיק חנון בירושלים: "השי"ת יזמין להם פרנסתם בריוח ובמנוחה בגו"ר... ויגמרו בנין המקוה למז"ט ויזכו בהמשפט... השי"ת ישלח רפואה לזוג' תי' ולאביו שי' וכל בני משפחתו ויגדלו ילידיהם שי' לתורה חופה ומעשים טובים".

הרה"ח מנחם נחום יצחק אייזיק חנון (חאנין; תרנ"א-תשל"ו), נולד בעיירה ליובאוויטש ונקרא על שם זקנו שהיה "חוזר" אצל אדמו"ר האמצעי ואדמו"ר ה"צמח צדק". בצעירותו עלה לארץ הקודש והתיישב בחברון. לאחר מכן העתיק את מקום מושבו לירושלים, בה עסק בהדפסת קונטרסים ובהפצת תורת חסידות חב"ד. ליקט וערך ללשון הקודש שיחות ואמרות קודש של אדמו"רי חב"ד, שקיבל מפי חסידים ומפי השמועה, והפיצם ברבים. בין הקונטרסים שהדפיס ופרסם גם הקונטרס "דרך חיים להשמחה והאמת" וקונטרס "ליקוט פתגמים".

[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 22 ס"מ. מצב גרוע-בינוני. כתמים. קמטים ובלאי רב. קרעים, בהם קרעים גדולים עם פגיעה בטקסט. מודבק על נייר לחיזוק.