ספר אמרי בינה, על מצות אחדות השם, מאת רבי דוב בער האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש. חלק ראשון על קריאת שמע וחלק שני על ציצית ותפילין. קאפוסט, דפוס רבי ישראל יפה, [תקפ"א 1821].
מהדורה ראשונה, שנדפסה בחיי המחבר האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש.
ספר אמרי בינה הוא החיבור העמוק ביותר מהספרים שחיבר והדפיס האדמו"ר האמצעי. הוא עוסק ברובו בביאור המושגים "יחודא עילאה" ו"יחודא תתאה", ומיוסד על תורת אביו, בעל התניא. הספר מחולק לארבעה מדורים: פתח השער, שער הקריאת שמע, שער הציצית ושער התפילין.
האדמו"ר האמצעי הדפיס בחייו עשרה חיבורים, ואמר שכל אחד מהם מיועד לסוג שונה של חסידים. על הספר "אמרי בינה" אמר שאותו הוא מייעד למעמיקים ביותר, ופעם אף אמר שייעד אותו לתלמידו רבי יקותיאל ליעפליער. האדמו"ר המהר"ש מליובאוויטש סיפר שפעם התקשה בהבנתם של פרקים לב ו-לז שבספר, ונכנס לשאול את אביו האדמו"ר ה"צמח צדק" את פירושם, והשיב לו אביו שישאל את ר' יקותיאל (האדמו"ר הריי"ץ, לימוד החסידות, עמ' 30).
מסופר על האדמו"ר בעל ה"דברי חיים" מצאנז שהיה מעיין בכל לילה לפני קריאת שמע שעל המיטה בספר "אמרי בינה" של האדמו"ר האמצעי (שלשת הרואים, ברוקלין תשס"ד, עמ' שכ). ה"דברי חיים" אף מביא מדבריו בספרו "דברי חיים" על התורה בפרשת ויקהל (כח/2): "מבואר בספרים וביותר ביאור בספר אמרי בינה בכוונת יחודא עילאה דשמע".

[2], כא; נו, [1], נה-קמ דף. 19 ס"מ בקירוב. נדפס על נייר כחול. מצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות, ובלאי קל. חיתוך דפים עם פגיעה בכותרות הדפים. חותמות ורישומים בדף השער. כריכת עור חדשה ונאה.

שנים מספרי רבי דוב בער האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש:

* ספר ביאורי הזהר, ביאורים בספר הזהר ע"פ חסידות, "ועתה נתוסף... דברים יקרים מהרב המחבר... אשר לא באו בדפוס". ללא דפוסת [לבוב, דפוס S.L. Flecker, תרכ"א 1861]. מהדורה ראשונה של "הוספות לספר ביאורי הזהר" (נדפס בספירה חדשה, עם שער נפרד). פרטי הדפוס "בקאפוסט בשנת תקע"ו" הובלטו בשני דפי השער.
ביאורים בספר הזהר, שנאמרו מפי האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי בעל התניא והשו"ע בלילות שבת, לפני בניו ויחידי סגולה מתלמידיו, ונכתבו ע"י בנו רבי דוב בער האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש. הביאורים נאמרו ע"י אדמו"ר הזקן החל מי"ט כסלו תקס"ב, עד לשנותיו האחרונות [משום שהתורות הן של האדמו"ר הזקן והכתיבה היא של בנו האדמו"ר האמצעי, מיוחס החיבור "ביאורי הזהר" לעיתים לאדמו"ר הזקן ולעיתים לאדמו"ר האמצעי].
רישום בדף המגן: "שייך לה"ה הרבני הנגיד מפורסם מוהר"ר אברהם נ"י קאבלקין" (כנראה אביו של הרה"ח ר' שמואל חיים קובלקין ממוגילוב וירושלים, תר"נ-תש"ה, ממקושרי האדמו"ר הרש"ב והאדמו"ר הריי"ץ).
[2], סד, לא-לד, סט-פד, מ, לא-לד; [12], יג-כ, [1] דף. 24.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות גדולים וכתמים כהים. קרעים ובלאי בשער ובדפים הראשונים, ללא פגיעה בטקסט. כריכת עור חדשה.

* ספר אמרי בינה, על מצות אחדות השם. לבוב, דפוס Ab. Nis. Suess und B. L. Necheles, [תרכ"ב] 1862. המילה "בקאפוסט" הובלטה בשער.
ספר אמרי בינה הוא החיבור העמוק ביותר מהספרים שחיבר והדפיס האדמו"ר האמצעי. הוא עוסק ברובו בביאור המושגים "יחודא עילאה" ו"יחודא תתאה", ומיוסד על תורת אביו, בעל התניא. הספר מחולק לארבעה מדורים: פתח השער, שער הקריאת שמע, שער הציצית ושער התפילין.
האדמו"ר האמצעי הדפיס בחייו עשרה חיבורים, ואמר שכל אחד מהם מיועד לסוג שונה של חסידים. על הספר "אמרי בינה" אמר שאותו הוא מייעד למעמיקים ביותר, ופעם אף אמר שייעד אותו לתלמידו רבי יקותיאל ליעפליער. האדמו"ר המהר"ש מליובאוויטש סיפר שפעם התקשה בהבנתם של פרקים לב ו-לז שבספר, ונכנס לשאול את אביו האדמו"ר ה"צמח צדק" את פירושם, והשיב לו אביו שישאל את ר' יקותיאל (האדמו"ר הריי"ץ, לימוד החסידות, עמ' 30).
[2], פב; כה דף. 24.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים, בהם כתמים כהים, ובלאי. קרעים קלים בשוליים. חותמות. כריכת עור חדשה.

כרך בכתב-יד ("ביכל" חב"די), העתקת המשך "מים רבים תרל"ו" מאת רבי שמואל האדמו"ר המהר"ש מליובאוויטש. [עשורים אחרונים למאה ה-19 בקירוב].
כותרות בעמ' הראשונים: "פ' וירא", "פ' תולדות תרל"ו", "פ' ח"ש תרל"ו", "פ' ויצא תרל"ו". ה"ביכל" כולל כולל קצח פרקים (החל מסוף פרק קכא מופיע "קיצור" הפרק).
המשך "מים רבים תרל"ו" מיוסד על מאמר "מים רבים" בספר "תורה אור" לאדמו"ר הזקן (נאמר בשנת תקס"ח). ההמשך היה נפוץ במשך שנים רבות רק בכתבי יד מעתיקים, ונדפס לראשונה ע"י הרבי מליובאוויטש, בתוספת הערות, ציונים ומראי מקומות, בספר "תורת שמואל שער שלישי" (ברוקלין, תש"ו). הנוסח הנדפס הוא ברובו על פי כתב-יד המעתיק הידוע ר' שמואל סופר, עם שינויי נוסח קלים מכתב היד שלפנינו.
כרך כתב-היד שלפנינו כולל קצח פרקים (בשולי העמוד האחרון נכתב "סליק"), ואילו בנוסח הנדפס ישנם ארבעה פרקים נוספים - מסתיים בפרק רב. בהערת העורך הרבי מליובאוויטש לפרק קצט נאמר: "ד' הפרקים קצ"ט-רב, לא מצאתים אלא בכת"י א', בהעתקת הר"ש סופר" [וראה להלן אגרת הרש"ב, בה כותב כי המשך זה כולל קצט פרקים].

המשך "מים רבים תרל"ו" - ה"המשך" הארוך הראשון של אדמו"ר המהר"ש
האדמו"ר המהר"ש הינו הראשון מבין אדמו"רי חב"ד שמוצאים אצלו את הסגנון של אמירת וכתיבת דרושי חסידות בדרך של "המשך" – סדרת מאמרים הנאמרת במשך תקופה מסוימת ומבררת מכלול של סוגיות עיוניות בתורת החסידות. המשך "מים רבים תרל"ו" שלפנינו הוא גם ההמשך הארוך הראשון של המהר"ש, שאמירתו נמשכה במשך מרבית חודשי השנה. המהר"ש התחיל את אמירתו בשבת פרשת נח תרל"ו, וסיימו בשבת פרשת פנחס תרל"ו. באגרת מחודש טבת תרל"ח, מתאר בנו האדמו"ר הרש"ב את סגנון המאמרים שבהמשך זה: "בשנת [תר]ל"ו אמר [המהר"ש] מאמר מים רבים לא יוכלו לכבות אהבה כו', והתחיל אותו בפ' נח וסיים אותו פ' פינחס, והוא מחזיק קצ"ט סעיפים, ויש בו מוסר וחסידות ומעט קבלה, וגם הלשון הוא באורך ורוחב, וסעי' קל"א מתחיל מענין פסח ומצה..." (אגה"ק להרש"ב, חלק ג, אגרת א).
על המשך "מים רבים תרל"ו" כתב האדמו"ר הרש"ב ביאור - "הוא הביאור הראשון שהתחיל לכתוב בדא"ח בימי חרפו, במלאות לו ט"ו שנה" (נדפס בקובץ "התמים", חוברת ג', ורשא תרצ"ו, עמ' לז-מה). כמו כן, הרש"ב כתב "הנחות" לדרושים שבהמשך "מים רבים תרל"ו", באריכות ובנוסח שונה, כפי ששמעם מפי אביו המהר"ש ("ההנחות" נדפסו בהוספות ל"תורת שמואל שער שלישי", חלק ב', ברוקלין תשמ"ג). בנו האדמו"ר הריי"ץ מספר על השוני בין אריכות דרושי החסידות כפי שנאמרו ע"י המהר"ש ובין הנוסח המקוצר שבא לאחר מכן בכתב: "ידוע שבמאמרי מהר"ש יש חילוק גדול בין הכתבים לכמו שאמרם, שהכתבים מקוצרים הרבה, והנחות כ"ק אאמו"ר [הרש"ב]... הם ע"פ רוב כמו שהיו בעת הדבור, ובמקומות הרבה נכתבו בלשון מדוברת" (אגה"ק להריי"ץ, ב, אגרת תקכ, עמ' שכד).

[83] דף. הדף השני והדף השלישי נכרכו שלא במקומם. 23-24 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים, בהם כתמים כהים. קמטים, קרעים ובלאי קל. כריכת עור ודפי מגן חדשים.

"היום יום, לוח אור זרוע לחסידי חב"ד – י"ט כסלו תש"ג-תד"ש", בעריכת "הרב מנחם שניאורסאהן". ברוקלין, קה"ת, תש"ג [1943]. מהדורה ראשונה. פורמט כיס.
לוח היום יום, לשנת תש"ג-תש"ד - פרי הביכורים בדפוס של חתן האדמו"ר הריי"ץ ומנהל הוצאת קה"ת, רבי מנחם מענדל שניאורסון (לימים הרבי מליובאוויטש).
הלוח מחולק לימות השנה, החל מיום חג הגאולה י"ט כסלו תש"ג. כולל שעורי למוד יומיים - חומש, תהילים ותניא, מנהגי חסידי חב"ד, ופתגמים מתורת החסידות ודרכי החסידים. בראשו נדפסה "מעין הקדמה" מאת המו"ל הרבי מליובאוויטש, ולאחריה "שלשלת היחס וראשי פרקים מתולדות בית רבינו נשיאי חב"ד ונסיכי בית רבי".
סקירות קצרות על פעילות "מחנה ישראל" ו"מרכז לעניני חינוך" (המל"ח), נדפסו במעטפת הקדמית והאחורית.
מסופר, שבשעה שהוצג הלוח בפני האדמו"ר הריי"ץ לראשונה, התבטא בהתפעלות: "הלוח הזה הוא מזון רוחני יום-יומי". באחת מאגרותיו כותב אודות הלוח: "זהו ספר בפורמט קטן – כפי שעל החסיד להיות קטן בעיני עצמו – אך גדוש בפנינים ואבני חן מן הסוג המשובח ביותר. זו ב"ה יצירה תרבותית חסידית אמיתית. השי"ת חנן בלי עין הרע את חתני הרב הגאון ר' מנחם מענדיל שליט"א באופן שיוכל לבנות היכל חסידות כביר זה עם 383 חדרים, שיום יום יביע אומר, כל יום אומר משהו - זהו היום יום במובנו האמיתי, שכל יום – יום הוא" (אגרת ב'כד – תרגום חופשי מיידיש).

[1] דף מעטפת קדמית, 10, קיח עמ', [1] דף מעטפת אחורית. 13 ס"מ. מצב טוב. כתמים ספורים. חיתוך דפים עם פגיעה קלה בטקסט בשוליים התחתונים. כרוך עם כריכה חדשה.

מכתב מאת האדמו"ר רבי מנחם מענדל שניאורסון, הרבי מליובאוויטש, חתום בחתימת יד קדשו. ברוקלין, ניו יורק, כ"ח שבט תשל"ו [1976].
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של הרבי, וחתום בחתימת יד קדשו.
מכתב "כללי-פרטי" (מכתב שנשלח למספר אנשים בנוסח זהה), אל ר' חיים שלום הלוי סגל. בפתח המכתב מברך הרבי: "השי"ת ימלא משאלות לבבו לטובה", ומוסיף בעידוד להוספה בעניני התורה והמצוות, שהם "הצינור והכלי לקבלת ברכות ה'".
בהמשך מתייחס הרבי ליום ההילולא של חמיו האדמו"ר הריי"ץ: "ובענין שהזמן גרמא, בקשר ליו"ד שבט, יום ההילולא של כ"ק מו"ח אדמו"ר [הריי"ץ], שעל הציון שלו יזכירוהו בתפלה, בודאי שעל כל אחד ואחד מאתנו להתבונן איך שבעל ההילולא הקדיש ימי חייו להחזקת והפצת התורה והיהדות, בלי פשרות, ובמסירת נפש ממש. ומעשה עיקר... בעל ההילולא עומד לימינם של כל ההולכים באורחותיו וממשיכים בפעולותיו, וברכתו מלווה אותם להצליח בזה גם בעניניהם הפרטיים".
הרבי מסיים את מכתבו "בברכה בקשר ליום ההולדת - לשנת הצלחה בגו"ר [בגשמיות וברוחניות] ובברכה לבשורות טובות בכל האמור".

[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 27.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול.