מכירה מקוונת 44 - חב"ד
מכירת חב"ד מיוחדת לרגל "יום הבהיר" יו"ד שבט - יום ההסתלקות של האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש ויום קבלת הנשיאות של הרבי מליובאוויטש
- (-) Remove הזקן filter הזקן
- (-) Remove והאדמו"ר filter והאדמו"ר
- והאדמו (3) Apply והאדמו filter
- התניא (3) Apply התניא filter
- המגיד (3) Apply המגיד filter
- בעל (3) Apply בעל filter
- והאדמור (3) Apply והאדמור filter
- and (3) Apply and filter
- baal (3) Apply baal filter
- hatanya (3) Apply hatanya filter
- liadi (3) Apply liadi filter
- liadi, (3) Apply liadi, filter
- maggid (3) Apply maggid filter
- mezeritch (3) Apply mezeritch filter
- of (3) Apply of filter
- rebb (3) Apply rebb filter
- shneur (3) Apply shneur filter
- the (3) Apply the filter
- zalman (3) Apply zalman filter
ספר מגיד דבריו ליעקב, ליקוטי אמרים מאת המגיד רבי דוב בער ממזריטש. לבוב, [תקנ"ז 1797]. נוסח השער על פי מהדורת לבוב תקנ"ב.
בשער: בשער: "ספר מגיד דבריו ליעקב [האותיות הסופיות מודגשות לציון שם המחבר – רבי דוב], והוא לקוטי אמרים... אמרות טהורות... שמעו דבר המלך... מדי חודש בחדשו ומידי שבת בשבתו... כבוד מו' דוב בער זללה"ה, שהיה מגיד מישרים דק"ק מעזריטש... עם כמה לקוטים חדשים מהרב המחבר... קמו ונתעוררו פה ק"ק לבוב ... ואחד מהם ... ר’ אורי זאב אשכנזי ... להדפיס ספר היקר הזה מחדש"
הספר הובא לדפוס על ידי רבי שלמה מלוצק (מחבר ספר "דברת שלמה"), תלמידו המובהק ושאר בשרו של המגיד ממזריטש. בתחילת הספר כתב רבי שלמה מלוצק שתי הקדמות יסודיות ומפורסמות בעולם החסידות, שבהן מספר על רוח הקודש ששרתה על רבותיו – הבעל שם טוב והמגיד ממעזריטש, ועל רום השגותיהם ומדרגותיהם. בהקדמתו הראשונה מביא ר' שלמה מלוצק פרטים שונים אודות הדפסת הספר, בין היתר כותב, שעיקר הספר הועתק "מכתיבת יד הרב המופלג החסיד ועניו הישיש מוהר"ר זאב וואלף מק"ק הראדנא".
ד, [1], ד-לא דף. 23 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות, ובלאי. קרע חסר בשולי דף השער, ובכמה דפים נוספים, ללא פגיעה בטקסט, משוקמים בהשלמת נייר. סימני עש עם פגיעה מזערית בטקסט בכמה דפים. חותמות ספריה. רישומים. כריכת עור חדשה.
פרט השנה בשער משובש. התאריך על פי מפעל הביבליוגרפיה.
ספר עמודי גולה, ספר מצוות קטן (סמ"ק) לרבי יצחק מקורביל. ליאדי, דפוס ברוך בן אליהו, יצחק בן שמואל ומשה בן נפתלי הערץ סג"ל, [תקס"ה 1805].
הסכמת רבי "שניאור זלמן באאמ"ו מו' ברוך זללה"ה מלאדי", האדמו"ר הזקן בעל התניא והשו"ע, מיום י"ב מנחם אב תקס"ה; והסכמת רבי חנוך העניך שיק משקלוב. הסכמת האדמו"ר הזקן בספר זה היא אחת ההסכמות הבודדות שלו שבאו בדפוס.
הספר העברי היחיד שנדפס בליאדי, עיר מושבו של האדמו"ר הזקן בעל התניא והשו"ע (הספר נדפס על ידי המדפיסים משקלוב, שניסו לייסד בית דפוס בעיר ליאדי, אך שבו עם בית דפוסם לשקלוב לאחר ניסיון יחיד זה שלפנינו). ראה אודות בית דפוס זה, פרידברג, תולדות הדפוס העברי בפולניה, עמ' 137.
חותמות של "הר"ר יהודא ליב אסתרין - חופ"ק שצעדרין פלך מינסק". הגהות בכתב-יד; הגהה ארוכה בדף סא עמ' ב'. ר' יהודה ליב אסתרין אב"ד שצעדרין (בערך תר"ז-תרע"ב), מחסידי האדמו"ר ה"צמח צדק", האדמו"ר המהר"ש והאדמו"ר הרש"ב מליובאוויטש. בשנת תרס"ט פתח בהוראת הרש"ב סניף של ישיבת "תומכי תמימים" בעירו שצעדרין. עמד בקשרים עם רבי חיים חזקיהו מדיני בעל ה"שדי חמד", והתכתב עמו רבות בענייני הלכה ומנהג. חיבורו "אפיק יהודה" שנותר בכתב יד, אבד במלחמת העולם השנייה. חלק מחידושיו ותשובותיו התפרסמו בספרי שו"ת שונים, בספרי "שדי חמד" ובגליונות "המודיע" שהתפרסמו בפולטובה.
קיז, קטז-קיז דף. 20 ס"מ בקירוב. נייר כחול וירקרק. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות גדולים. כתמי דיו קשים בשולי כ-30 דפים אחרונים. בלאי. קרעים וסימני עש קלים. חיתוך דפים לא אחיד. חותמות ורישומים. כריכת חדשה.
ספר תורה אור, חלק ראשון, מאמרי חסידות על חומשים בראשית שמות, ועל המועדים חנוכה ופורים, מאת האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי בעל התניא והשו"ע. קאפוסט, דפוס הרב שבתי ב"ר שמעון [סלאווין], תקצ"ז 1836. מהדורה ראשונה. שני שערים; חלק מאותיות השערים נדפסו בדיו אדומה.
הגהה בעמ' כח/2. חתימות בעלות בשער: "שאול גינצבורג ממיר"; "שאול בר"א סענדר גינצבורג מקאפוסט במיר". ר' שאול ב"ר אלכסנדר סענדר גינצבורג (בערך תקמ"ה-תרכ"ה), חסיד האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי בעל התניא והשו"ע, סבא רבא של נשיאה השלישי של מדינת ישראל זלמן שזר [אמו שרה, בת ר' משה גינצבורג ממיר (בערך תק"פ-תרע"ב), בן ר' שאול גינצבורג מקאפוסט-מיר]. נולד בקאפוסט שברוסיה הלבנה, ובהיותו בן י"ח שנים נישא לבת הנגיד ר' משה שוורץ מהעיר מיר שבליטא, אבי משפחת שחור המסועפת ממיר. ייסד ועמד בראש הקהילה והמניין החב"די במיר.
באחת מרשימותיו מביא נינו זלמן שז"ר סיפור מעניין אודות זקנו ר' שאול גינצבורג, שקודם נישואיו נסע לליאדי להתייעץ עם האדמו"ר הזקן אודות העתקת מגוריו למיר הליטאית, עיר מבצרם של ה'מתנגדים', הרחק מעיר הולדתו קאפוסט:
"עד לכך לא הייתי, גם מקורות לא ראיתי, אולם שמועה נאמנה היא ששמעתיה לא פעם לא פעמים, מפי אבא ומפי סבא ומפי קרובים ורחוקים, באותו הנוסח ובאותם הפרטים. וכאשר הספור הזה חי בזכרוני, כן אספרנו.
מיר כידוע, עיר של גדולי תורה היתה ומבצר של התנגדות ליטאית... המתעשרים שבמיר חפשו להם חתנים לבנותיהם מגדולי המיוחסים ומופלגים בתורה והביאום ממרחק... בין המתעשרים הללו, מוקירי רבנן, התבלט בסוף המאה הי"ח ר' משה'קה שוארץ, אבי ה'שווארצע משפחה' הידועה במיר לתהילה. ובהתעשרו השיא את בנותיו לחתנים, רבי היחש בקהלות מפורסמות. ביניהם... לר' זשעמא מפאריטש, מתלמידיו של ר' הלל מגדולי חב"ד... נשארה לו בת זקונים, מירק'ה, משכלת ורבת חיל ולא רצה להוציאה מביתו כי אם חפש לו חתן כערכו שיאבה להשאר במיר אתו.
ואבי סבי, ר' שאול בר' אלכסנדר זיסקינד גינצבורג זצ"ל, איש קאפוסט היה, בן טובים ולמדן גדול בנגלה ובנסתר. נתנו השדכנים עינם בו לשדכו לר' משה'קה שווארץ במיר. אולם האברך חסיד היה ומקושר לאדמו"ר הזקן ר' שניאור זלמן מלאדי, מייסד החב"ד בעל התניא והשו"ע. ומיר – מבצר של מתנגדים היא. הסס הצעיר להכניס את עצמו לסכנה זו. פן חלילה יצטרך להנתק מחסידותו, מקור חיותו. קם ועלה ללאדי לשאול בעצת רבו. שמח הרבי שנזדמן לו שליח כזה למרכז של מתנגדים. הרגיע את חסידו הנבוך, נגש אל האצטבא והוריד ממנה את הסידור החדש שלו, שהופיע בדפוס סמוך לזמן ההוא הושיט אותו במתנה לו ואמר: סע, בני, השם יתברך יעזור לך שלא תצטרך להתפלל בלי מנין. ומכיון שברי היה לו לאברך החבד"י, כי לביהמ"ד של מתנגדים לא ישלחנו הרבי להתפלל, הבין כי עליו הטיל הרבי את המשימה להקים מנין חבד"י בעיר המתנגדית. שמח הצעיר והנלהב לשליחות הנשגבה. הסכים לשידוך הטוב שהוצע לו ויצא למיר.
וכך הוה. אבי-סביב יסד לו מנין חבד"י בתוך מבצר המתנגדות, מול ביהמ"ד הלבן. התלקטו אליו אברכים מבני המקום וגם מבחורי הישיבה, מהם שאבותיהם הצטרפו לחסידות במקומות מוצאם, ומהם חדשים, שבשורת החסידות החב"דית שבמיר כבשה את לבם. ומסורת היא בפי חסידי מיר כי מנין חב"די זה שיסד אז בעירתם אבי סבי ר' שאול גיצבורג ז"ל, ושבו התפללו לפני התיבה כל השנים מתוך הסדור שנתן לו האדמו"ר הזקן בידיו ממש – ממנו יתד וממנו פינה לכל גרעיני תנועת חב"ד אשר בעירות רוסיה הלבנה" (ספר מיר, ירושלים תשכ"ג, "פרקי מיר (מפי השמועה)", עמ' 263-264. ראו עוד: ספר נשיא וחסיד, פרק ראשון, עמ' 31 ואילך; "אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו", ג, עמ' 1111, שם מכונה ר' שאול מצ'שניק).
[1], קסז, [1] דף. 21 ס"מ בקירוב. מצב בינוני-טוב. כתמים. כתמי דיו קשים בשוליים העליונים של דף השער ודפים נוספים. קרעים חסרים וסימני עש בכמה דפים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים ברצועות נייר דבק. רצועות נייר דבק לחיזוק בשולי דף השער. חותמות ורישומים. כריכת עור חדשה ונאה.
ספר "תורה אור" הוא מספרי היסוד של תורת חסידות חב"ד, בו נכללו מאמרי בעל התניא על שני חומשי תורה בראשית שמות, כפי שנרשמו מפיו על ידי אחיו רבי יהודה ליב (המהרי"ל) מיאנאוויטש, בעל "שארית יהודה". הספר סודר ונערך בידי נכדו-תלמידו האדמו"ר רבי מנחם מענדל שניאורסון בעל ה"צמח צדק" מליובאוויטש, והובא לדפוס על ידי רבי אהרן אלכסנדרוב משקלוב (חתן האדמו"ר האמצעי, שנפטר בסמיכות להדפסת הספר, בכ"ד אייר תקצ"ז).
במכתבו מעיד "הצמח צדק" על המאמרים הכלולים בספר "תורה אור": "הרבה מהם שם רבנו ז"ל [בעל התניא] בעצמו עין עיונו עליהם והגיהם והסכימה דעתו הקדושה להביאם לבית הדפוס" (אגה"ק ה"צמח צדק", ברוקלין, תשע"ג, אגרת כד, עמ' מב). בשעה שטרח ה"צמח צדק" בעריכת הספר ובהגהתו, לא עסק בשום עניין אחר, ואף לא השיב תשובות בהלכה בכתב או בעל פה, זאת מגודל הטרדה והאחריות שהיו לו בהתקנת כתבי זקנו בעל התניא (שם, עמ' מא).
ספר "תורה אור" הוא מהספרים האחרונים שנדפסו ברוסיה טרם סגירתם של כל בתי הדפוס היהודיים בשנת תקצ"ז (1836), בעקבות הלשנת המשכילים. מאז ואילך הורשו להתקיים רק שני בתי דפוס, בווילנה ובז'יטומיר, שעמדו תחת פיקוח חמור של השלטון הצארי. מעבר לשער הראשון בעותק שלפנינו, רישום צנזור בעט וחותמת צנזורה. חלקו השני של הספר, על חומשים ויקרא-דברים, נדפס (במתכונת אחרת בשם "לקוטי תורה") כ-12 שנים לאחר מכן, בז'יטומיר שנת תר"ח.