ספר רגל ישרה, ערכים בקבלה על פי סדר הא-ב, מאת האדמו"ר רבי צבי אלימלך שפירא מדינוב, בעל ה"בני יששכר". לבוב, דפוס Michael F. Poremba, [תרי"ח 1858]. מהדורה ראשונה.
ספר רגל ישרה, לרבי צבי אלימלך שפירא מדינוב, מבאר מושגי יסוד בקבלה, בסוד ובחסידות.
מז, [5] דף. 23.5 ס"מ. נייר כחלחל. מצב טוב. כתמים, בהם כתמים כהים. סימני עש זעירים. חיתוך דפים עם פגיעות בטקסט. קרע חסר קטן בדף השער, ללא פגיעה בטקסט, משוקם בהדבקת נייר מצדו השני של הדף. כריכה חדשה.

שתי מהדורות של ספר בן פורת יוסף, מאת רבי יעקב יוסף הכהן מפולנאה, תלמידו המובהק של הבעש"ט ז"ל ומפיץ תורתו; בסוף הספרים מובאת אגרת ששלח הבעש"ט לארץ ישראל אל גיסו, רבי גרשון מקיטוב. שתי המהדורות נדפסו בלבוב (לעמבערג):
1. ספר בן פורת יוסף. לבוב, דפוס Loebl Balaban, [תר"ח 1848] (ללא פרט השנה; נדפס במקור יחד עם ספר "ישמח לב" ועליו נרשמה שנת הדפוס).
[79], ג-י, יג-כד, [5] דף (חסרים דפים יא-יב; דפים יג-יד נכרכו פעמיים). 24 ס"מ בקירוב. מצב כללי טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש קלים מעטים. קרעים קטנים חסרים, ללא פגיעה בטקסט. רישומים בכתב-יד. כריכת עור חדשה.
2. ספר בן פורת יוסף. לבוב, דפוס ישראל אלימלך שטאנד, תרכ"ו 1866.
קו דף. 25.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קרעים קלים, בהם קרעים חסרים (ללא פגיעה בטקסט). חותמות. כריכה חדשה.

ספר אמונת ישראל, על התורה ומועדים, וליקוטים, מאת האדמו"ר רבי ישראל שפירא מגרודז'יסק. וורשא, דפוס אברהם יצחק האלטער, [תרע"ז] 1917. מהדורה ראשונה.
האדמו"ר רבי ישראל שפירא מגרודז'יסק (תרל"ד-תש"ב, אנצי' לחסידות ב', עמ' תקעח-תקעט), נכד האדמו"רים רבי אלימלך שפירא מגרודז'יסק ורבי יצחק מבוהוש. חתן האדמו"ר רבי אשר מסטולין. לאחר פטירת סבו האדמו"ר מגרודז'יסק בשנת תרנ"ב, נתמנה למלא את מקומו בהיותו בן 18. בתקופת מלחמת העולם הראשונה עבר לוורשא והנהיג שם חצר חסידית גדולה. בתקופת השואה, שהה בגטו וורשא והמשיך שם בהנהגת החסידים. מקורביו ניסו להצילו וסידרו לו מסמכים מתאימים, אך הוא סירב לעזוב את חסידיו. נספה במחנה ההשמדה טרבלינקה, הי"ד.
בדף השער, חותמת רבי "חיים אלטר פריעדמאן" (רב קהילה בניו-יורק).
[4], 114-4, [1], 118-208 עמ'. 24 ס"מ. נייר יבש ושביר. מצב בינוני-טוב. כתמים. קרעים קטנים בשולי הדפים. דפים מנותקים. כריכה ישנה, מנותקת, ללא שדרה.

ספר עבודת הלוי, דרושי חסידות על התורה וליקוטים, מאת האדמו"ר רבי אהרן הלוי סגל הורוויץ מסטרשלה, "האחד המיוחד שבתלמידי רבינו הגדול... מוה' שניאור זלמן נ"ע זיע"א אשר יצק מים על ידו שלשים שנה ולא זז מחבבו עד שגילה לו כל תעלומות חכמתו וכל רז לא אניס לי' וכל דמיטמרן אתגליין לי'". [לבוב]-וורשא, [תר"ב-תרכ"ו] [1842]-1866. מהדורה ראשונה. ארבעה חלקים בארבעה כרכים.
חלק ראשון, עם דרושים על ספרים בראשית-ויקרא והפטרות, חלק שני, עם ליקוטי אגרות, הקדמות, ביאורים ושו"ת, חלק שלישי על ספר במדבר וחג השבועות, וחלק רביעי על ספר דברים ודרושים על המועדים.
ספריו של רבי אהרן מסטרשלה לא נדפסו בשנית במשך שנים רבות, ועל כן נחשבים כנדירים.
האדמו"ר רבי אהרן הלוי סגל הורוויץ (תקכ"ו?-תקפ"ט), גדול תלמידיו של האדמו"ר הזקן בעל התניא. מגיל י"ז שנים לא מש מאהלו של רבו, והיה לאיש סודו וליד ימינו. ברוב שנות הנהגת רבו היה ידיד נפש של בן האדמו"ר, רבי דוב בער, האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש. יחד הדריכו בעבודת ה' את הצעירים שנהרו לחצרו של האדמו"ר הזקן, ויחד חברו אגרות בענייני עבודת ה' לחסידים.
כשעבר האדמו"ר הזקן להתגורר בליאדי בשנת תקס"ב, העתיק גם רבי אהרן את מקום מגוריו לשם, כדי להיות סמוך לרבו. בשנת תקס"ט לערך חל פירוד בינו לבין האדמו"ר האמצעי מסיבות שונות, וכן חל ריחוק מסוים בינו לבין רבו בעל התניא, ומפני כך עקר את דירתו מליאדי לעיירת מולדתו אשווע. רבו הצטער מאד על עזיבתו, והתבטא: "נקרו עין מראשי".
לאחר הסתלקות האדמו"ר הזקן בשנת תקע"ג, פרצה מחלוקת קשה בין רבי אהרן לבין האדמו"ר האמצעי על מהותה של חסידות חב"ד ותורתו של האדמו"ר הזקן, פולמוס עיוני בסוגיות עמוקות בענייני עבודת ה' ע"פ דרך חסידות חב"ד. אגרות, קונטרסים וספרים נכתבו ונדפסו על ידי שני הצדדים, בהם הראה כל אחד פנים לשיטתו ודרכו, וביקר את השיטה שמנגד. כך נפתחו שתי חצרות שהמשיכו את דרכו של בעל התניא. רבי אהרן כיהן כאדמו"ר בסטרשלה, בעוד שהאדמו"ר האמצעי כיהן כאדמו"ר בליובאוויטש. כמה מגדולי תלמידיו של בעל התניא קבלו את דרכו של רבי אהרן, ובראשם רבי אברהם שיינעס חתנו של האדמו"ר הזקן ור' משה וילנקר.
בשנת תק"פ הדפיס רבי אהרן בשקלוב את חיבורו הראשון "שערי היחוד והאמונה", בו מבאר את תורת האר"י ע"פ תורת רבו בעל התניא. בשנת תקפ"א הדפיס את חיבורו השני, ספר "שערי עבודה", ובו מבאר את יסודות עבודת ה' ע"פ תורת האר"י ותורת רבו בעל התניא. בהקדמה לספרו "שערי עבודה" הוא מתפלמס באריכות עם שיטת האדמו"ר האמצעי. לאחר פטירתו נדפסו ספריו "עבודת הלוי" על התורה והמועדים, ובהם גם תשובות הלכתיות שהשיב לשואליו בעומק העיון.
ארבעה חלקים בארבעה כרכים: חלק ראשון (בראשית-ויקרא): [2], צג, [1]; עו; נו דף. חלק שני (לקוטים שונים): [1], לה, [2], מה-קו דף. חלק שלישי (במדבר): [2], כט, כט-לא, לג-עו דף. חלק רביעי (דברים): [2], סב; יח, [4] דף.
24 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות קלים. חותמות בחלק מהכרכים. סימני עש קלים בחלק הרביעי. כריכות עור חדשות, אחידות.

מכתב "שנה טובה" מאת האדמו"ר רבי מנחם מענדל שניאורסון, הרבי מליובאוויטש. ברוקלין, ניו יורק, אלול ("ימי הסליחות") תשט"ז [1956].
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של הרבי, וחתום בחתימת יד קדשו.
נשלח אל הגה"ח ר' דוד פרקוביץ בלונדון: "לקראת השנה החדשה... הנני בזה להביע ברכתי לו ולכל אשר לו, ברכת כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה בגשמיות וברוחניות".
הגה"ח ר' דוד ב"ר אברהם ישעיהו פרקוביץ (תרנ"ח-תשל"ו), מוותיקי החסידים ואנשי המעשה בירושלים. מחשובי חסידי האדמו"ר רבי שאול ידידיה אלעזר טאוב ממודז'יץ. לאחר הסתלקות רבו התקרב אל האדמו"ר בעל ה"חלקת יהושע" מביאלא רבי יחיאל יהושע רבינוביץ. נודע כבעל שמועה וכבעל מנגן. התגורר מספר שנים בלונדון, שם זכה לשמש את רבי יהודה לייב אשלג בעל ה"סולם". בשנות השואה סייע (יחד עם רבו האדמו"ר ממודז'יץ ובשיתוף פעולה עם האדמו"ר הריי"ץ) בהצלתם של האדמו"ר רבי אהרן רוקח מבעלז ואחיו הרב מרדכי רוקח מבילגוריי. עמד בקשרים הדוקים עם אדמו"רי חב"ד; היה ממתפללי בית המדרש ובית כנסת חב"ד בשכונת "בית ישראל" בירושלים, ונהג להשתתף בשיעורי חסידות ובהתוועדויות.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 21.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול. נקבי תיוק.