ספר מגיד דבריו ליעקב, ליקוטי אמרים מאת המגיד רבי דוב בער ממזריטש. אוסטרהא, דפוס אברהם בן יצחק אייזק ואליהו בן יעקב סג"ל, בשנת מגיד דבריו ליעקב חוקיו ומשפטיו לישראל" [=תקנ"ד 1794].
מעבר לשער הסכמת רבי אשר צבי המגיד מאוסטרהא. במהדורה זו נוספו (בעמו' [2-4]) לקוטים חדשים שלא נדפסו במהדורות הקודמות.
בשער הספר: "ספר מגיד דבריו ליעקב [האותיות הסופיות מודגשות לציון שם המחבר – רבי דוב], והוא לקוטי אמרים... אמרות טהורות... שמעו דבר המלך... מדי חודש בחדשו ומידי שבת בשבתו, ה"ה הרב הגדול החריף ובקי בנגלה ובנסתר, גאון תפארת ישראל, האלקי חסידא ופרישא, בוצינא קדישא, גולה עמוקים... כבוד מוהר"ר דוב בער זללה"ה, שהיה מגיד מישרים דק"ק מעזריטש... וגם נתוספו בו לקוטים חדשים מבעה"מ [מבעל המחבר] הנ"ל".
הספר הובא לדפוס על ידי רבי שלמה מלוצק (מחבר ספר "דברת שלמה"), תלמידו המובהק ושאר בשרו של המגיד ממזריטש. בתחילת הספר כתב רבי שלמה מלוצק שתי הקדמות יסודיות ומפורסמות בעולם החסידות, שבהן מספר על רוח הקודש ששרתה על רבותיו – הבעל שם טוב והמגיד ממעזריטש, ועל רום השגותיהם ומדרגותיהם.
בהקדמתו הראשונה מביא ר' שלמה מלוצק פרטים שונים אודות הדפסת הספר, בין היתר כותב, שעיקר הספר הועתק "מכתיבת יד הרב המופלג החסיד ועניו הישיש מוהר"ר זאב וואלף מק"ק הראדנא". באחד ממאמרי האדמו"ר ה"צמח צדק" מליובאוויטש, הנמצא עדיין בכתב-יד, נכתב לגבי מאמר ד"ה "עולת תמיד" שבספר (נדפס במהדורה שלפנינו בדף כד/2): "שמעתי שמאמר זה כתב רבינו ז"ל [האדמו"ר הזקן בעל התניא] בהיותו אצלו" (רשימות הרב"ש, עמ' קלט, הערה).

[4], מח דף. דפים [2-4] נכרכו שלא כסדרם, לאחר דף השער (במקור נכרכו בין דפים ד-ה). 19.5 ס"מ. מצב בינוני. הספר שוקם באופן מקצועי. כתמים כהים גדולים בשולי כל הדפים. קרעים חסרים וסימני עש, עם פגיעות רבות בטקסט, משוקמים בהשלמת ומילוי נייר. חותמת. כריכת עור חדשה.

[שלחן ערוך אורח חיים], הלכות פסח (סימנים תכט-תצט), מאת האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי בעל התניא. [שקלאוו, דפוס מרדכי הלוי, תקע"ד 1814]. מהדורה ראשונה.
ללא דף השער ושלושת הדפים שלאחריו, עם "הקדמת הרבנים נ"י בני הגאון המחבר ז"ל". בדף רח (ע"ב) רשימת פועלי הדפוס. בדף ריב (ע"א) סמל המדפיס מרדכי הלוי.
הגהות (קצרות) רבות בשולי הדפים. עותק שהיה בבעלותו של רבי אהרן ברנדווין מפלשטין-צפת - מספר חותמות שלו (בדוגמת כתב יד) בשולי הדפים: "הק' אהרן בהה"צ ר' צבי אריה מאליק חה"צ מסטרעטין ז"ל". רבי אהרן ברנדווין, בן האדמו"ר רבי צבי אריה מפלשטין, וחתן האדמו"ר רבי אברהם ברנדווין מסטרטין (ואימץ לעצמו את שם משפחת חותנו -ברנדווין). גדל בבית דוד-אמו הרה"ק רבי ישראל מרוז'ין (אמו גיטל היתה בתה של חנה-איטא, אחותו של רבי ישראל מרוז'ין), שהכתירו בצעירותו לאדמו"ר ואף מסר לו "קוויטל" ו"פדיון". רבי אהרן מיאן לכהן באדמו"רות ועסק בתורה. עלה לארץ-ישראל והתיישב בצפת, בה תפס מקום נכבד בקהילה החסידית בעיר. נפטר בכ"ח כסלו תרס"ז ומנוחתו כבוד במערת ה"באר מים חיים" בבית הקברות העתיק של צפת, בה נטמן גם אביו.
[1], ב-רמח דף. דף השער ושלושת הדפים לאחריו חסרים. 18.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים, בהם כתמים כהים. קרעים, בהם קרעים חסרים, חלקם מחוזקים בהדבקות נייר. סימני עש בכמה מקומות, עם פגיעה קלה בטקסט. חיתוך דפים לא אחיד. רישומים. חותמות. כריכה חדשה.
מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, א, עמ' 21-25.

חיבור והדפסת שלחן ערוך הרב
אחד ממפעלי חייו של האדמו"ר הזקן היה חיבורו ההלכתי הגדול המכונה "שלחן ערוך הרב". בספרו זה ערך ועיבד מחדש את ההלכות של רוב חלק "אורח חיים" כפי שהן מופיעות אצל "המחבר" והרמ"א ונושאי כליהם, ובראשם ה"מגן אברהם". כל הלכה נכתבה בבהירות, בשפה צחה וברורה בטעמה ובנימוקה, ובצורה מתומצתת וממצה. הלכה ש"המחבר" רבי יוסף קארו מקדיש לה סעיף אחד בלבד ב"שלחן ערוך" שלו, לעתים תופסת אצל האדמו"ר הזקן שבעה סעיפים. במקומות בהם האדמו"ר הזקן מביא מחלוקת הפוסקים, הוא מכריע כדעת מי נפסקה ההלכה ומסביר מדוע. היוזמה לכתיבת החיבור הגיעה מרבו המובהק המגיד ממזריטש, כפי שמספרים בניו בהקדמה לכרך הראשון של "שלחן ערוך הרב", הלכות פסח (שקלוב, תקע"ד; ההקדמה חסרה בעותק שלפנינו). הם כותבים כי המגיד בחר בו מכל תלמידיו למפעל זה: "אין נבון וחכם כמוך לירד לעומקה של הלכה לעשות מלאכה זו מלאכת הקודש להוציא לאור תמצית ופנימיות טעמי ההלכות הנזכרים בכל דברי הראשונים והאחרונים זקוקים שבעתיים כל דבר על אופניו, בלי בלבול ותערובות, ופסק ההלכה המתברר ויוצא מדברי כל הפוסקים עד חכמי זמנינו".
במקור היה כתב היד של החיבור גדול יותר וכלל סימנים נוספים בחלקים אורח חיים ויורה דעה שלא הגיעו לידינו. בשנת תק"ע פרצה שרפה גדולה בעיירה ליאדי שכילתה את ביתו ורכושו של האדמו"ר הזקן, כולל את כתבי יד קדשו, ובהם כתב היד המלא של "שלחן ערוך הרב". הסימנים שהובאו לדפוס הם רק אלו שנמסרו להעתקה קודם השרפה ונותרו בידי המעתיקים.
את "שלחן ערוך הרב" לא הספיק האדמו"ר הזקן להדפיס בחייו. החיבור נדפס לאחר הסתלקות המחבר (טבת תקע"ג), בשקלוב ובקאפוסט, בשנים תקע"ד ותקע"ו, בששה חלקים. חלק ראשון - הלכות פסח (סימנים תכט-תצד), נדפס בשקלוב תקע"ד – העותק שלפנינו. לאחר מכן נדפס חלק שני, הכולל חלק מהלכות נדה, שחיטה וטריפות, וכן י"ח תשובות מהמחבר, קאפוסט תקע"ד (ראה פריט הבא - פריט 21). חלק שלישי - הלכות רבית, "הלכות הצריכות מלוקטות מטור חושן משפט" ו"הלכות תלמוד תורה", נדפס בקאפוסט תקע"ד (ראה פריט 22). שלושת חלקי אורח-חיים הנותרים נדפסו בהמשך, בקאפוסט תקע"ו (ראה פריט 23).

שלחן ערוך אורח חיים, מאת האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי בעל התניא. מהדורה ראשונה. שלושה חלקים בשלושה כרכים:
* שלחן ערוך אורח חיים, חלק ראשון (סימנים א-קלא, קנח-קסח, קעד, קעז-רז, ריב-רטו). ללא דף שער [קאפוסט, דפוס האחים יהודא וישראל בני א"ש (אורי שרגא) פייווש יפה, תקע"ו 1816].
עותק חסר. ג-ו, ח; פ, פב-פג; עג-רס, רצז-רצט, [1]. חסרים 40 דפים: [2] דפים ראשונים (דף השער והקדמת האדמו"ר האמצעי), דף ז מהספירה הראשונה, דף פא מהספירה השניה, ודפים רסא-רצו מהספירה השלישית (במקור: [2], ג-ח; פג; עג-רצט, [1] דף). 18 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמים כהים וכתמי רטיבות. בלאי. קרעים, בהם קרעים חסרים (בדף ג קרע חסר עם פגיעה בטקסט בכמה שורות). קרעים משוקמים בהדבקות נייר בדפים עג-עז מהספירה השלישית, עם פגיעה בטקסט. חותמות ורישומים. כריכה חדשה.
* שלחן ערוך אורח חיים, חלק שני הלכות שבת (סימנים רמב-שג, שה-שכא, שכג-שמד). קאפוסט, דפוס האחים יהודא וישראל בני א"ש (אורי שרגא) פייווש יפה, [תקע"ו 1816].
[4], ה-[ר]פ, [2]; צח דף. 18.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. בלאי. קרעים וקרעים חסרים, עם פגיעה קלה בטקסט, חלקם משוקמים בהדבקות נייר. חיתוך שוליים לא אחיד. רישום בעמוד האחרון. כריכה חדשה.
* שלחן ערוך אורח חיים, חלק שלישי הלכות עירובין (סימנים: שבת שמה-תח; יו"ט תצה-תקכט; ראש השנה תקפב-תרג; יום הכפורים תרד-תרכד; סוכה תרכה-תרכט, תרלא, תרלו-תרמד; לולב תרמה-תרנא). קאפוסט, דפוס האחים יהודא וישראל בני א"ש (אורי שרגא) פייווש יפה, [תקע"ו 1816].
[1], ב-קסד, קסט-רנ, [2]; כג דף. ייתכן ששבעת הדפים האחרונים הושלמו מעותק אחר. 18.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים, בהם כתמים כהים וכתמי רטיבות. בלאי. קרעים וקרעים חסרים, עם פגיעה קלה בטקסט בכמה מקומות. חותמות צנזורה ורישומים.
מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, א, עמ' 32-39.

חיבור והדפסת שלחן ערוך הרב
אחד ממפעלי חייו של האדמו"ר הזקן היה חיבורו ההלכתי הגדול המכונה "שלחן ערוך הרב". בספרו זה ערך ועיבד מחדש את ההלכות של רוב חלק "אורח חיים" כפי שהן מופיעות אצל "המחבר" והרמ"א ונושאי כליהם, ובראשם ה"מגן אברהם". כל הלכה נכתבה בבהירות, בשפה צחה וברורה בטעמה ובנימוקה, ובצורה מתומצתת וממצה. הלכה ש"המחבר" רבי יוסף קארו מקדיש לה סעיף אחד בלבד ב"שלחן ערוך" שלו, לעתים תופסת אצל האדמו"ר הזקן שבעה סעיפים. במקומות בהם האדמו"ר הזקן מביא מחלוקת הפוסקים, הוא מכריע כדעת מי נפסקה ההלכה ומסביר מדוע. היוזמה לכתיבת החיבור הגיעה מרבו המובהק המגיד ממזריטש, כפי שמספרים בניו בהקדמה לכרך הראשון של "שלחן ערוך הרב", הלכות פסח (שקלוב, תקע"ד). הם כותבים כי המגיד בחר בו מכל תלמידיו למפעל זה, כשהוא אומר לו: "אין נבון וחכם כמוך לירד לעומקה של הלכה לעשות מלאכה זו מלאכת הקודש להוציא לאור תמצית ופנימיות טעמי ההלכות הנזכרים בכל דברי הראשונים והאחרונים זקוקים שבעתיים כל דבר על אופניו, בלי בלבול ותערובות, ופסק ההלכה המתברר ויוצא מדברי כל הפוסקים עד חכמי זמנינו".
במקור היה כתב היד של החיבור גדול יותר וכלל סימנים נוספים בחלקים אורח חיים ויורה דעה שלא הגיעו לידינו. בשנת תק"ע פרצה שרפה גדולה בעיירה ליאדי שכילתה את ביתו ורכושו של האדמו"ר הזקן, כולל את כתבי יד קדשו, ובהם כתב היד המלא של "שלחן ערוך הרב". הסימנים שהובאו לדפוס הם רק אלו שנמסרו להעתקה קודם השרפה ונותרו בידי המעתיקים.
את "שלחן ערוך הרב" לא הספיק האדמו"ר הזקן להדפיס בחייו. החיבור נדפס לאחר הסתלקות המחבר (טבת תקע"ג), בשקלוב ובקאפוסט, בשנים תקע"ד ותקע"ו, בששה חלקים. חלק ראשון - הלכות פסח (סימנים תכט-תצד), נדפס בשקלוב תקע"ד (ראה פריט 20). חלק שני, הכולל חלק מהלכות נדה, שחיטה וטריפות, וכן י"ח תשובות מהמחבר, נדפס לאחר מכן בקאפוסט תקע"ד (ראה פריט 21). חלק שלישי - "הלכות הצריכות מלוקטות מטור חושן משפט", "הלכות תלמוד תורה" והלכות רבית, נדפס לאחר מכן בקאפוסט תקע"ד (ראה פריט 22). שלושת חלקי אורח-חיים הנותרים (שלפנינו) נדפסו בהמשך, בקאפוסט תקע"ו.

שלחן ערוך הרב, מאת האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי בעל התניא. [סדילקוב, דפוס פנחס אליעזר ב"ר מרדכי בילטש, תקפ"ו 1826]. סט שלם - ששה חלקים בששה כרכים. המילה "בקאפוסט" הובלטה בדפי השער.

במהדורה שלפנינו נדפסו לראשונה סימנים קעה-קעו מהלכות ברכות הנהנין. המהדורה היחידה בה מופיעה הסכמתו הנלהבת של הרה"ק רבי מרדכי מטשרנוביל.
המהדורה שלפנינו נדפסה דף על דף ושורה על שורה, בקירוב, על פי המהדורה הראשונה (תקע"ד-תקע"ו). במהדורה שלפנינו ישנם שינויים מהמהדורה הראשונה: א. ה"מהדורה בתרא" של ארבעת הסימנים הראשונים, והפתיחה שלפניהם, נדפסו לאחר ה"מהדורה קמא" שלהם. ב. ההקדמה המפורסמת של שלושת בני המחבר: הרה"ק רבי דוב בער - האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש, הרה"ק רבי חיים אברהם ור' משה, שנדפסה במהדורה הראשונה בתחילת הכרך של הלכות פסח (שקלוב תקע"ד), נדפסה במהדורה שלפנינו פעמיים, בתחילת כרך א ובתחילת כרך ג, אך בהשמטת כמה קטעים, ובהשמטת חתימת שמו של הבן השלישי ר' משה (ההקדמה נדפסה במתכונת זו בכל המהדורות שנדפסו אחריה, עד שתוקן הדבר במהדורות החדשות של ימינו).

מהדורת סדילקוב והסכמת רבי מרדכי מטשרנוביל
המהדורה הראשונה נדפסה בשנים תקע"ד-תקע"ו בשקלוב ובקאפוסט שברייסין (רוסיה הלבנה - בלארוס). מאז עברו כעשר שנים עד הדפסת המהדורה השניה שלפנינו, שנדפסה בסדילקוב שבאוקראינה. המגיד הרה"ק רבי מרדכי מטשרנוביל, מחותנו של המחבר בעל התניא, מספר בהסכמתו הנלהבת למהדורה שלפנינו (נדפסה בראש החלק השלישי שלפנינו), על הביקוש הרב למהדורה זו בקרב החסידים באוקראינה, שלא הגיעו לידיהם כל חלקי החיבור שנדפסו ברייסין: "בא אלי הרבני המופלא [המו"ל]... לומר שרוצה לרוות צמאון עם קדוש בני ישראל אשר בערה בם תבערת והתלקח[ו]ת שלהבת יה בחשיקה וחפיצה שיפוצו מעיינות חכמת פסקי ההלכות ויסודו אמת לאמיתם של השלחן ערוך מהרב הגאון... מו"ה שניאור זלמן מק"ק לאדי'... כי גם אני בשלהובותא דנורא דלבא התלקחתי מזמן זמנים, ואמרתי מתי יבא לידי איש אשר ידבנו לבו להאיר אור חדש וקדוש הזה בעולם, ובפרט במדינתינו [אוקראינה] שלא זכינו להיות בידינו כל הש"ע שלו כולם כאחד יחד, מחמת שאורחי רחיקא מדינתינו ממדינתו שנדפסו שם זה כבר שנים כבירים, וטרם בואו לכאן למדינתינו, כל אחד אשר יגיענו בכפו יבלענו, וכל חיך הטועמו אומר לי הוא...".
על המהדורה שלפנינו, ועל המדפיס ובית הדפוס שהדפיסו מהדורה זו, ראה בקבצי "היכל הבעש"ט", לז ולט.

ששה חלקים בששה כרכים.

* כרך ראשון (אורח חיים חלק ראשון – סימנים א-רטו): [3], קצג, קצז-ר, קפא-קפח, רט-שיח. חסר דף השער ודף אחרון.

* כרך שני (אורח חיים חלק שני – הלכות שבת - סימנים רמב-שמד): [1], רנו, רסא-שעז דף.

* כרך שלישי (אורח חיים חלק שלישי – הלכות עירובין – שבת, יו"ט, ר"ה, יום הכפורים, סוכה, לולב; סימנים שמה-אמצע תריד): [4], קפ, קפה-קצב, קפט-רד דף. (במקור: קפ, קפה-קצב, קפט-רנב, ריג-רכ, רסא-רסח דף; חסרים כ-64 דפים בסוף הכרך).

* כרך רביעי (אורח חיים חלק רביעי – הלכות פסח): [2], ב-כט, לג-רמז. חסר דף א ושני דפים אחרונים.

* כרך חמישי (חלק חמישי – יורה דעה - הלכות שחיטה, טריפות, רבית ועיסקא, נדה, תלמוד תורה, עם שו"ת): [1], רכו, רכט-רנד, רנז-רפז דף. חסר דף אחרון.

* כרך שישי (חלק שישי – חושן משפט): [1] סו דף.
17.5-19 ס"מ בקירוב. מצב בינוני-טוב; כרך רביעי במצב בינוני-גרוע. כתמים, בהם כתמי רטיבות גדולים וכתמים כהים. פגמים ובלאי. קרעים, בהם קרעים חסרים, וסימני עש (קרעים גדולים ובלאי בדפים האחרונים של הכרך הראשון וקרעים וסימני עש קשים בכרך הרביעי, עם פגיעה רבה בטקסט). סימני עובש ופטריה במספר מקומות. חיתוך דפים על גבול הטקסט בכמה מקומות. רישומים והגהות. כריכות חדשות.
מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, ב, עמ' 40-55.

שלחן ערוך הרב, מאת האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי בעל התניא. ז'יטומיר, דפוס רבי חנינא ליפא ורבי יהושע העשיל שפירא (נכדי הרב מסלאוויטא), תרי"ט [1859]. סט חלקי בשלושה כרכים. ללא חלק שני וחלק שלישי של אורח חיים (חלק שלישי אינו רשום במפעל הביבליוגרפיה ואינו מופיע ב"ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה" של מונדשיין), וללא חלק השו"ת (שנדפס מוקדם יותר בשנת תרי"ח 1857).
נדפס על פי מהדורת ז'יטומיר תרט"ז, עם ההקדמות וההסכמות שבראש חלק ראשון (בסדר שונה).
שלושה כרכים.

* כרך ראשון (חלק ראשון של אורח חיים): [5], ה-קכד, קכט-קסט דף. חסר דף השער הראשון ודף [4] (עם הקדמת האדמו"ר האמצעי).

* כרך שני (חלק רביעי - יורה דעה - הלכות שחיטה, טריפות, רבית, נדה, תלמוד תורה): [1], קלא דף. חסר דף השער הראשון.

* כרך שלישי (חלק רביעי – חושן משפט): [קלב]-קסז.
19.5-20.5 ס"מ. שני הכרכים הראשונים במצב בינוני, כרך שלישי במצב כללי טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות וכתמים כהים. עקבות רטיבות עם סימני עובש בכרך השני. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. קרעים חסרים עם פגיעות בטקסט, בהם קרע חסר בדף השער של הכרך הראשון עם פגיעה במסגרת השער, וקרע חסר גדול באחד מהדפים בכרך זה, עם פגיעה רבה בטקסט. סימני עש קשים (וקרעים חסרים) בדפים האחרונים של הכרך הראשון, עם פגיעה גדולה בטקסט. כריכות חדשות.
מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, יב, עמ' 98-101.