מכתב מאת רבי יוסף יצחק שניאורסון האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש, חתום בחתימת יד קדשו. ריגא (לטביה), כ"ח טבת תרצ"ב [1932].
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של האדמו"ר הריי"ץ, חתום בחתימת יד קדשו "יוסף יצחק", ובתוספת בכתב ידו.
נשלח אל שאר בשרו "הרב הנכבד והנעלה, גזע תרשישים" ר' עזריאל זעליג סלונים, לאחר פטירת אמו הרבנית אלטע חיה שימא (כ"ו כסלו תרצ"ב). ראשית מביע הריי"ץ את תנחומיו: "והמקום ינחם אותו בתוך שאר אבלי ציון וירושלים", ומשיב לו בהמשך על שאלתו בענין אמירת קדיש ולימוד משניות: "בענין אמירת הקדיש, בודאי כדאי הדבר בזמן נסיעותיו צלחה לשכור איש יר"ש [ירא שמים] אשר יאמר קדיש קבוע. ובדבר לימוד משניות נכון ללמוד על הסדר, ונוסף לזה ללמוד בכל יום ב' משנות מסדר קדשים על הסדר; וב' משנות מסדר טהרות על הסדר".
בהמשך המכתב מדריכו הריי"ץ בענין המשך עבודת השליחות שלו: "צריך להתענין בזה לסדר עצמו בעזה"י באיזה מדינה אשר יוכל לפעול שם לעשות ולסדר, ואפשר כדאי שיחזור למדינת אפריקא, והשי"ת יהיה בעזרו ויזמין לו פרנסתו בריוח ומנוחה".
בסוף המכתב הוסיף הרבי בכתב יד קדשו: "[שאר בשרו הדורש שלומו] ומברכו".
המכתב נדפס באגה"ק של הרבי (כרך ב, אגרת תקנה).

הרה"ח ר' עזריאל זליג סלונים (תרנ"ז-תשל"ב), מראשי עסקני חסידות חב"ד, חבר אגודת חסידי חב"ד ומנהל כולל חב"ד. ממייסדי ארגון נשי ובנות חב"ד ומוסד "בית חנה", וממקימי שיכון חב"ד בירושלים.
נולד בעיר חברון לאביו הרב זאב דב, נכד הרבנית מנוחה רחל סלונים, בת האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש. בצעירותו התייתם מאביו, ובהיותו כבן 15, לקראת שנת תרע"ג נסע ללמוד בישיבת "תומכי תמימים" בליובאוויטש. היה בן בית אצל הרבי הרש"ב וסעד על שולחנו בשבתות וחגים. בשנת תרע"ח, בעקבות מלחמת האזרחים, נסע ללמוד בסניף "תומכי תמימים" שבעיר חרסון באוקראינה, שם התקרב אל החסיד הנודע ר' איצ'ע מתמיד ובעידודו סבב בקולוניות היהודיות שבפלך חרסון ומסר שיעורי חסידות. היה נוסע מעת לעת לחגים אל הרש"ב בעיר רוסטוב, ולאחר הסתלקות הרש"ב, המשיך לנסוע אל בנו וממלא מקומו הריי"ץ. לאחר חג הפסח תרפ"ב חזר לארץ ישראל והתיישב בירושלים. הוא מונה למשפיע בית-הכנסת "צמח צדק" בעיר העתיקה, ונשא לאשה את מרת חיה פייגל (בת אחותו שיינא מושקא ובעלה הרה"ח משה שלמה כהנא שפירא, צאצא לבעל ה"מגלה עמוקות").
בשנת תרפ"ד, החל בעידודו והוראתו של הריי"ץ את פעילותו כשד"ר ויצא למסע נדודים ברחבי העולם כולו. בשליחותו זו הוא עסק בגיוס כספים ובהפצת היהדות והחסידות וקירוב רחוקים. הוא פעל בקרב הקהילות הנדחות ביותר, בכל רחבי תבל, להקמת מקוואות, מינוי רבנים ושו"בים וקביעת שיעורים בתורה ובחסידות. בשנת תרפ"ד נטל חלק בהקמת "אגודת חסידי חב"ד בארה"ב וקנדה". בתום אחת משליחויותיו העיר האדמו"ר הריי"ץ: "זעליג קען דורכברעכען א זאך" (זליג מסוגל לחולל דבר).
בחודש בטבת תר"צ נסע בשליחות הריי"ץ לקייפטאון שבדרום אפריקה ושהה שם כשנה וחצי, עד תמוז תרצ"א. בשנת ת"ש יצא לשליחות באוסטרליה, לאחריה שב לירושלים והתמסר לפעילות למען קהילות חב"ד בארץ ישראל.
הרע"ז היה האפוטרופוס של נכסי "בית רבי" בארץ, ועמד בחלופת מכתבים הדוקה עם הרבנית שטערנא שרה אשת הרש"ב ועם הרבנית נחמה דינה אשת הריי"ץ. נפטר בחול המועד סוכות ונטמן בהר המנוחות בירושלים. הותיר דור ישרים מבורך. רבים מצאצאיו מכהנים כשלוחי חב"ד ורבני קהילות בעולם.

[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 25 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול ובלאי. קרעים בשוליים, מחוזקים ברצועות דבק בגב. רישומים בעט בגב.