מכירה מקוונת 42 - חב"ד
מכירת חב"ד מיוחדת לרגל חג הגאולה י"ט כסלו – ראש השנה לחסידות - יום בו יצא האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי ממאסרו ברוסיה הצארית
פרוטוקולים, עדויות, תצהירים, קלטות, מכתבים, קבלות ומסמכים שונים, העוסקים ב"משפט הספרים" המפורסם, ובתביעות ההדדיות שלאחר מכן. ניו-יורק, תשמ"ו-תש"נ בקירוב [בערך 1985-1990] . אנגלית.
"משפט הספרים" נערך בבית המשפט הפדרלי של ארה"ב בברוקלין, בפני השופט צ'ארלס פ' סיפטון (Sifton). המשפט נסוב סביב שאלת הבעלות על ספריית האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש. התובעים: "אגודת חסידי חב"ד" (אגו"ח) - באמצעות עו"ד נתן לוין (Lewin) ועו"ד ג'רי (יוסף) שסטוק (Shestack), נגד: ר' שלום דובער (בארי) גורארי' ואמו הרבנית חנה גורארי' – באמצעות עו"ד אלווין הלרשטיין (Hellerstein) ועו"ד בריאן מארק קוגן (Cogan). הדיונים התנהלו במשך כשלושה שבועות - כ' כסלו - ח' טבת תשמ"ו (2-20 בדצמבר 1985), ובמהלכם נשמעו העדויות והוקראו התצהירים של עדי התביעה וההגנה.
לפנינו מאות דפים (מצולמים ומשוכפלים), הכוללים, בין היתר, פרוטוקולים של החקירות הראשיות, הנגדיות והחוזרות של כמה מעדי התביעה ועדי ההגנה המרכזיים ביותר שהופיעו בפני בית המשפט:
* עדות ותצהיר עדת התביעה הרבנית חיה מושקא שניאורסון (אשת הרבי מליובאוויטש), ביום כ"ח כסלו תשמ"ו (11 בדצמבר 1985). מפאת גילה, העדות נמסרה בביתה והוצגה והוקראה בפני בית המשפט.
* עדות ותצהיר הנתבעת הרבנית חנה גורארי', ביום ח' טבת תשמ"ו (20 בדצמבר 1985). מפאת גילה, העדות נמסרה בביתה והוצגה והוקראה בפני בית המשפט.
* חקירת הנתבע ר' שלום דובער (בארי) גורארי'.
* החקירה הראשית של מזכיר הרבי מליובאוויטש, עד התביעה ר' חיים יהודה (יודל) קרינסקי.
* תצהיר חתום בידי ר' יודל קרינסקי (2 באוגוסט 1985; חסר עמ' ראשון).
* חקירה ראשית, נגדית וחוזרת של מזכיר אדמו"ר הריי"ץ ומנהל הספרייה, עד ההגנה, החוקר והביבליוגרף ר' חיים ליברמן. מפאת גילו המבוגר, חלק מהעדות נמסרה בביתו והוצגה והוקראה בפני בית המשפט.
* חקירה ראשית, נגדית וחוזרת של עד התביעה, חוקר החסידות לואי ג'ייקובס (Louis Jacobs).
תצהירים, ראיות, מוצגי התביעה וההגנה, העתקי מכתבים, קבלות ומסמכים שונים, בהם:
* הצהרה חתומה בידי הרב שמריהו גורארי' (הרש"ג), בענין בעלותה של "אגודת חסידי חב"ד" על הספרייה, ובעניין דבריו של הריי"ץ במכתבו לד"ר אלכסנדר מרקס.
* הצהרות חתומות בידי הרבנית חנה גורארי', בענין העברת הבעלות על הספרים לבנה הרשד"ב גורארי'.
* בקשת עו"ד התביעה נתן לוין מביהמ"ש להפקיד את הרווחים ממכירת הספרים בידי צד שלישי עד תום ההליכים, י' חשון תשמ"ו (25 באוקטובר 1985).
* תרגום לאנגלית של אגרות האדמו"ר הריי"ץ, העתקי מכתבים, קבלות, רשימת המוצגים שהגישו התביעה וההגנה, ומסמכים שונים שנידונו בבית המשפט, ועוד.
מסמכים ומוצגים הנוגעים לתביעות כנגד הרבי מליובאוויטש ו"אגודת חסידי חב"ד":
* מסמך הנוגע לתביעת הבעלות על רכושו ונכסיו של הרב שמריהו גורארי' (הרש"ג; נפטר ו' אד"ר תשמ"ט) - הרבנית חנה ובנה הרשד"ב גורארי' נגד "אגודת חסידי חב"ד"; חתימת השופט על הסכם הפשרה, כ"ד אב תש"נ (15 באוגוסט 1990).
* 66 קלטות שמע (קסטות) של "מרכז שידורי חב"ד" (WLCC) - התוועדויות בהן דיבר הרבי מליובאוויטש בענין "משפט הספרים". הקלטות נאספו, קוטלגו והוגשו לביהמ"ש על ידי התובעים - משפחת גורארי', במהלך תביעת פיצויים שניהלו כנגד הרבי מליובאוויטש. התביעה הוגשה לאחר ש"חסיד שוטה" פרץ משולהב לביתה של הרבנית חנה גורארי' והכה אותה במוט ברזל בחוזקה, פגע בגולגולתה, עיוור אחת מעיניה ופצע את ידה.
* התנגדות עו"ד נתן לוין לדרישה שהרבי מליובאוויטש יופיע בפני ביהמ"ש או לכל הפחות יעיד בפני מצלמה. ההתנגדות מבוססת על חשש לבריאות הרבי. אוגוסט 1990.
* ועוד.
כ-900 דפים, נתונים בקלסרים ותיקיות + 66 קלטות שמע. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב.
שני מכתבים (מודפסים במכונת כתיבה) חתומים בידי הרב שמריהו גורארי', חתנו הבכור של רבי יוסף יצחק שניאורסון האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש. אנגלית.
* מכתב על נייר מכתבים רשמי של "חגיגה שנתית 25 של מרכז הישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש"; מכתב תודה על תרומה עבור הישיבות. ברוקלין, ניו יורק, 23 בנובמבר 1964.
[1] דף. 35 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול.
* מכתב על נייר מכתבים רשמי של "מרכז הישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש, מיסודם של כ"ק אדמו"ר רבי שלום דובער ובנו כ"ק אדמו"ר רבי יוסף יצחק זצוקלל"ה נבג"מ זי"ע מליובאוויטש"; מכתב תודה על תרומה עבור הישיבות. לונג ביץ', ניו יורק, 6 במרץ 1964.
[1] דף. 28 ס"מ בקירוב. מצב טוב. סימני קיפול.
הרב שמריהו גורארי' – הרש"ג (תרנ"ח-תשמ"ט), חתנו בכורו של האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש ונשיא הועד הפועל של "מרכז ישיבות ליובאוויטש". היה מתלמידי תומכי תמימים בליובאוויטש ומחסידי האדמו"ר הרש"ב, אשר בחר בו לחתן עבור נכדתו חנה, בתו הבכורה של בנו האדמו"ר הריי"ץ. החתונה נערכה בחצר הרבי ברוסטוב, י"א סיון תרפ"א. עמד לצד חותנו האדמו"ר הריי"ץ במשך 30 שנה והתלווה אליו בכל נדודיו וגלגוליו. בשנת תרפ"ח היגרו יחד מרוסיה לריגה בירת לטביה, ובשנת תרצ"ג עברו לפולין, שם התיישבו בוורשה ובאוטבוצק. בראשית ת"ש נמלטו מפולין הכבושה, ובאדר ת"ש הגיעו לארה"ב, שם התגוררו בבניין 770 בשדרת "איסטרן פרקווי", במרכזה של שכונת קראון הייטס היוקרתית שבברוקלין ניו-יורק. הרש"ג היה איש אמונו ויד ימינו של חמיו הריי"ץ בכל פעילותו הציבורית הענפה ובעסקנותו למען הכלל. באחת מאגרותיו כותב הריי"ץ: "חתני הר"ש [הרב שמריהו] שי' עובד בעמל רב במלוא מובן המילה". בשנת תרצ"ט מונה על ידי חמיו האדמו"ר הריי"ץ לכהן כנשיא הוועד הפועל של "מרכז ישיבות ליובאוויטש", ובתפקיד זה פעל במרץ ובמסירות עד ליומו האחרון. נפטר בבוקר יום השבת, ו' אדר ראשון תשמ"ט, ונטמן לצד ציון חמיו בחלקת חב"ד שבבית העלמין מונטיפיורי ברובע קווינס שבניו יורק.
על גבי העמוד הראשי של השבועון The Jewish Standard (3 באוגוסט 1990) מודבקת תווית המנוי המקורית של נכד הריי"ץ הרה"ת ר' שלום דובער (בארי) גורארי' (Barry S. Gourary, 187 Gates Ave, Montclair, NJ); על גבי העמוד הראשי של השבועון The Jewish Week (7 בספטמבר 1990) מודבקת תווית המנוי המקורית של רעייתו הרבנית שרה מינא גורארי' (Ms. Mina Gourary, 187 Gates Avenue, Montclair, NJ).
2 גיליונות (מספר עמודים משתנה). 37 ס"מ בקירוב. מצב כללי טוב. קמטים ובלאי קל.
סרטון קצר (1:58 דקות; בצבע) מיום חתונת הרה"ת ר' שלום דובער (בארי) גורארי', עם ב"ג מרת שרה מינא לבית משפחת חסקינד - יום א' י' סיון תשי"ג. החתן והכלה אינם נראים בסרטון.
בסרטון נראים האורחים, נשים וגברים בלבוש חגיגי, מתכנסים בפתח המלון במנהטן בו נערכה החתונה. בין היתר נראים המחותנים משני הצדדים - הרב שמריהו גורארי' (הרש"ג) והרב אלטער דוב בער (בערל) חסקינד; וכמה מגדולי חסידי חב"ד בארה"ב - הרב ישראל ג'ייקובסון (יו"ר אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית), הרב שלמה אהרון קזרנובסקי (יו"ר הוועד הפועל של אגו"ח בארה"ב), עו"ד ר' יקותיאל (סעם) קרמר (חבר אגו"ח ומראשי עסקני חב"ד בארה"ב), מר ירוחם פישל קליינפלד (Philip M. Kleinfeld - שופט ביהמ"ש העליון וחבר הסנאט של ניו-יורק. חבר ועד הפועל של אגו"ח בארה"ב, סייע בהליך קבלת האזרחות האמריקנית של הריי"ץ), ואישים נוספים [לא עלה בידינו לזהות רבים מהאורחים הנראים בסרטון].
סליל צילום מקורי (מצורפים תקליטור וכרטיס זיכרון עם קובץ דיגיטלי של הסרטון). מצב טוב.
חתונת הרה"ת ר' שלום דובער (בארי) גורארי'
ביום א', י' סיוון תשי"ג, נשא נכד הריי"ץ הרה"ת ר' שלום דוב בער (בארי) גורארי' לאישה את מרת שרה מינה [בת ר' אלטער דוב בער חסקינד וגאלדא בוניא לבית משפחת תומרקין]. החתונה נערכה במלון במנהטן; מסדר הקידושין היה אב החתן, הרב שמריהו גורארי' (הרש"ג). אבי החתן ואבי הכלה, הרב שמריהו גורארי' (הרש"ג) ור' בערל חסקינד, הכירו עוד מזמן לימודיהם בישיבת "תומכי תמימים" בליובאוויטש, שם חלקו חדר משותף.
לראשונה פגש בארי את מינא בארה"ב בשנת ת"ש, במשכנם הזמני של הריי"ץ ובני ביתו במלון "גרייסטון" במנהטן, בשעה שמינא טיפלה בסבתו הרבנית נחמה דינה (הרבנית נחמה דינה נזקקה לסיוע בין היתר בשל חירשות ממנה סבלה לאחר לידת בתה שיינא).
לאחר הסתלקות הריי"ץ בשבט תש"י ומינוי דודו רבי מנחם מענדל שניאורסון כממלא מקומו בכס נשיאות חב"ד, התערערו היחסים בין בני הבית, ובארי החליט לעקור את מגוריו מבית הוריו ב-770. בתחילה עבד במשרה ממשלתית ב"מכון הלאומי לתקנים וטכנולוגיה" (National Bureau of Standards) בוושינגטון, ובהמשך עבד כחוקר ב"מעבדה לפיזיקה יישומית" (Applied Physics Laboratory) של אוניברסיטת ג'ונס הופקינס, בסילבר ספרינג מרילנד. מינא חסקינד הגיעה לוושינגטון בשנת 1949, לאחר שסיימה את חוק לימודיה בסטטיסטיקה באוניברסיטת קולומביה, והחלה את עבודתה כחוקרת ב"אוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון". בתקופה זו חודש הקשר בין מינא ובארי, קשר שהוביל לבסוף לחתונה.
חתונת הזוג נערכה ביום א', י' סיון תשי"ג, בהשתתפות כמה מגדולי חסידי חב"ד [כמה מהם נראים בסרטון שלפנינו]; אולם בלטו בהיעדרם דודיו של החתן - הרבנית חיה מושקא ובעלה הרבי מליובאוויטש. בראיון וידיאו שנערך בשנת 1997, מתאר בארי גורארי' את הלבטים אודות זהות היורש לאחר הסתלקות סביו הריי"ץ ואת הנסיבות בגללן לא נכח דודו הרבי מליובאוויטש בחתונתו (אנגלית):
"בראשית 1950, בפברואר, סבי [הריי"ץ] נפטר, ובחצר השתרר לפתע תוהו ובוהו. ראשית, החסידים היו מבולבלים לגבי הכיוון ובאיזה דרך ללכת; שנית, הם התלבטו אודות זהות היורש. לדעתי, העמדת יורש לסבי היא דבר מגוחך, המקום כבר לא יהיה אותו הדבר. כמה אנשים אמרו לי, אתה צאצא ישיר, אמרתי להם 'אין סיכוי'. הבחירה הייתה בין אבי [הרש"ג] לבין דודי. אני מתכוון כמובן לדודי מענדל שניאורסון [הרבי מליובאוויטש]. דודי [מנחם מענדל] הורנשטיין לא הצליח לצאת מפולין ונספה בשואה. הייתה זו מריבה מאוד לא נעימה ואכזרית. בעבר הייתי מאוד קרוב לדודי, אך התרגילים הזולים שעשו חסידיו, אותם הוא לכל הפחות סבל, אילצו אותי לנתק את הקשרים עמו. הרגשתי שהמקום מתמוטט... לא יכולתי באמת להישאר שם יותר. התחלתי לחפש עבודה. המקום אליו פניתי היה וושינגטון...
החתונה שלנו לא התקיימה כפי שהייתי רוצה שתתקיים. באותה עת סבי [הריי"ץ] נפטר. דודי [הרבי מליובאוויטש] כיהן כבר כמעין רבי, ונהג באופן מאוד לא ידידותי כלפי אבי [הרש"ג]. אני רציתי שאבי יהיה המסדר קידושין, ולא דודי. הדרך היחידה שיכולתי לעשות זאת הייתה לא להזמין את דודי, דבר שנחשב לעלבון קשה. התוצאה הייתה שהם עשו את זה לבלתי אפשרי עבור אבי להיות נוכח בחתונה... התחתנו למרות זאת... ובהדרגה הגיעו שני ילדינו... הגדולה נקראת סוניא, על שם דודתי [שיינא הורנשטיין] שנספתה בפולין... הצעירה נקראת נורה שטערנא... על שם סבתא רבא שלי [הרבנית שטערנא שרה, אשת הרש"ב]... לא סיפרתי לילדיי את הסיפור הרבה פעמים, אך כתבתי להם אותו... לא רציתי להעביר מסר של שנאה. זהירות כן. להיות מאוד זהיר. לדעת איפה אתה נמצא ועם מי, לפרנס את עצמך, ולדעת תמיד מי הם החברים האמיתיים שלך. אני רוצה להימנע משנאה".
על אף שהרבי והרבנית חיה מושקא לא השתתפו בחתונת האחיין בארי, היו שניהם מעורבים בשמחה. לרגל החתונה הוציא הרבי לאור שני קונטרסים, עם מראי מקומות והערות שלו – דרוש חתונה שאמר הריי"ץ בסעודת שבע ברכות לחתונת ה"ר נחום גולדשמיד [מאמר ד"ה אשר ברא תרח"ץ, י"ל לראשונה בר"ח סיון תשי"ג], ודרוש חתונה שאמר הרש"ב בחתונת בנו הריי"ץ [מאמר ד"ה והוא כחתן תרנ"ז, י"ל לראשונה בערב חג השבועות תשי"ג]. בעמוד האחרון של שני הקונטרסים נדפסה הקדשה לזכות החתן: "לרגלי חתונת בננו הרב שלום דובער שי' - נכדו יחידו של כ"ק אאמו"ר ומו"ח מרנא ורבנא יוסף יצחק זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע [הריי"ץ] - שתתקיים בעזהי"ת למזל-טוב ובשעה טובה ומוצלחת ביום י' סיון תשי"ג. הרבנית חנה שליט"א - בת כ"ק אאמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע והרב שמרי' גורארי' שליט"א – חתנא דבי נשיאה".
בהתוועדות יום ב' דחג השבועות תשי"ג, כחמישה ימים קודם החתונה, שתה הרבי הרבה מאוד יין ואמר מספר שיחות ומאמרים שעסקו אף הן בענייני חתונה ונישואין. במהלך ההתוועדות פנה הרבי אל גיסו הרש"ג ואמר לו שאת העניינים אותם הוא, הרבי, אמור לפעול, הוא אכן פועל בהתוועדות זו, אך אתה, הרש"ג, "עם השמחה שלי אתה אינך יוצא ידי חובה" ומוטלת עליך החובה לשמוח בחתונת בנך יחידך. הרבנית חיה מושקא אף היא סייעה בקניות ובהכנות לחתונה, ושלחה משקה ומזונות לבחורים ב-770 כדי שיתוועדו ויחזרו מאמר חסידות מאביה הריי"ץ, סב החתן. בעניין זה הוסיפה ואמרה, "מה נוגע כל הענינים, זוהי הרי שמחה של האבא - הריי"ץ".
מקור הדברים בתיאורו של ה"חוזר" ר' יואל כהן ביומנו (מיום כ"ה סיון תשי"ג). ר' יואל מתאר את היחסים בין בני הבית ואת הנסיבות שהובילו לכך שהרבי לא נכח בחתונת האחיין:
"יחס הרש"ג שליט"א לכ"ק שליט"א נשתנה לגמרי בטוב, הוא בא לכל התוועדות, וגם בעניני הישיבה (אחרים אומרים שגם בעניניו הפרטיים, אך איני יודע זאת בבירור) הוא שואל אצל כ"ק שליט"א, כמעט כל שבוע, עכ"פ גייט ניט א דורך א משך פון צווי וואכן [לא חולפים שני שבועות] שאינו נכנס לכ"ק שליט"א למשך כמה שעות.
אמנם זוגתו חנה תי' ובנם הר"ר שלום דובער, היחס שלהם הוא כמקודם, היינו א אפיצעלער ברוגז [ברוגז רשמי].
בדבר החתונה, הנה הרש"ג רצה מאוד שכ"ק שליט"א יהיה על החתונה, אמנם חנה ושלום דובער לא רצו בשום אופן שיהיה, אומרים שהיא [חנה] אמרה אויב ער וועט זיין וועל איך ניט זיין [באם הוא יבוא, אני לא אבוא]. הרבנית מוסיא תי' לא הלכה לחתונה באמרה, אן דעם מאן גיי איך ניט [ללא בעלי אינני הולכת], ומ"מ היא עזרה מאוד אויף איינקייפן וכו' געבאקט וכו' [בקניות וכו' אפיה וכו'] והשתדלה שהכל יהי' על הצד היותר טוב.
היא גם שידלה את אנ"ש לילך על החתונה, (לפועל, כמעט שאף אחד מאנ"ש לא היו), ביום הנישואין א' י' סיון האט זי אראפגעשיקט [היא שלחה] משקה עם מזונות, אז די בחורים זאלן פארבריינגען [כדי שהבחורים יתוועדו], ובקשה שיחזרו איזה מאמר דעם טאטנס [מאמר של האבא - הריי"ץ] כמו שחוזרים בכל החתונות, והוסיפה לומר: מה נוגע כל הענינים, עס איז דאך דעם טאטנס א שמחה [זוהי הרי שמחה של האבא - הריי"ץ].
כ"ק שליט"א, הנה בחג השבועות, הזכיר בהמאמר ענין של החתונה כיצד מרקדין לפני הכלה, ואח"כ בהשיחה, היו שני גאנצע שיחות ארוכות בענינים של נישואין [ראה "תורת מנחם – ח (תשי"ג, ב)", עמ' 196-205 ועמ' 217 ואילך].
כמו"כ לקח הרבה יין (כי הרופאים אסרו לו לקחת משקה, ובאמת גם יין אסרו לו אבל מ"מ) א האלבן גאלן וויין, זויערין [חצי גלון יין, חמוץ] (זה יין חזק).
גם דיבר עם הרש"ג בעת הניגונים ואמר לו שיהי' שמח, ובתוך הדברים אמר לו: איר זייט דאך מבלבל די [אתה הרי מבלבל את ה]הסברים אין חסידות, אין חסידות גיט מען אלמאל א הסבר [בחסידות מעניקים תמיד הסבר] כמו חתונת בנו יחידו, און איר זייט... מיט מיין שמחה זייט איר ניט יוצא... איך טו אפ, די אלע ענינים וואס איך דארף אפטאן טו איך אפ איצטער [אתה, עם השמחה שלי אתה אינך יוצא ידי חובה... את כל העניינים שאני אמור לפעול (בעניין החתונה) אני פועל עכשיו]".
ביומנו, ר' דוד שוחט מתאר גם את התייחסות הרבי בהתוועדות יום ב' דחג השבועות לחתונת האחיין: "יאמרו א פרייליכן ניגון רק על החתונה, וענה אד"ש שהענינים שהוא צריך לפעול על החתונה הוא פועל עכשיו, ואמר לרש"ג שי' שיהי' בשמחה".