מכירה מקוונת 42 - חב"ד
מכירת חב"ד מיוחדת לרגל חג הגאולה י"ט כסלו – ראש השנה לחסידות - יום בו יצא האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי ממאסרו ברוסיה הצארית
- (-) Remove of filter of
- ספרי (34) Apply ספרי filter
- book (34) Apply book filter
- rebb (34) Apply rebb filter
- the (34) Apply the filter
- אדמו (25) Apply אדמו filter
- אדמור (25) Apply אדמור filter
- הזקן (25) Apply הזקן filter
- אדמו"ר (25) Apply אדמו"ר filter
- alter (25) Apply alter filter
- האדמו (9) Apply האדמו filter
- האדמור (9) Apply האדמור filter
- האמצעי (9) Apply האמצעי filter
- האדמו"ר (9) Apply האדמו"ר filter
- by (9) Apply by filter
- chabad (9) Apply chabad filter
- dovber (9) Apply dovber filter
- mittel (9) Apply mittel filter
- schneuri (9) Apply schneuri filter
- schneuri, (9) Apply schneuri, filter
ספר [הלכות] "תלמוד תורה מבעל המחבר ספר התניא" [מאת האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי בעל התניא והשו"ע]. לבוב, דפוס יהודית אשת ר' צבי הירש [רוזאניש], תקנ"ט [1799]. מהדורה שניה. הסכמת הרה"ק רבי משה יהודה ליב מסאסוב מיום ז' אייר תקנ"ט; הסכמת ר' יוסף הוך גילערנטר אב"ד זאמושטש מיום כ"ח אייר תקנ"ט.
"הלכות תלמוד תורה" – מהדורה שנדפסה בחיי המחבר האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי בעל התניא והשו"ע. החיבור נדפס בעילום שם המחבר, ובנוסח השער נזכר רק שהוא "מבעל המחבר ספר התניא... והמחבר הזה מאנשי אשכולות, איש שהכל בו, תוכו רצוף אהבה מסותרת הסתר מן התורה תפוחי זהב במשכיות כסף". נדפס חמש שנים בלבד לאחר הדפסת המהדורה הראשונה, שקלוב תקנ"ד, שאזל במהרה מן השוק: "ולא נמצא אפי' אחד בעיר כו'. ע"כ הובא לבית הדפוס בק"ק לבוב יע"א כדי לזכות את הרבים" (מנוסח השער).
[2], לד דף. 18 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים ובלאי קל. סימני עש וקרעים, בהם קרעים חסרים בכמה דפים, עם פגיעה בטקסט, מרביתם משוקמים בהשלמת נייר. חיתוך דפים עם פגיעה בכותרות הדפים. חותמת ורישומים בדף השער. כריכה חדשה.
מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, הלכות תלמוד תורה, ב, עמ' 6-7.
תולדות הדפסת חיבורי האדמו"ר הזקן - תורתו שבכתב
בחייו הדפיס האדמו"ר הזקן ארבעה חיבורים קטנים, בהלכה ובעבודת ה'. רוב חיבוריו שבכתב (וכל תורתו שנאמרה בעל פה) נדפסו רק לאחר הסתלקותו.
ארבעת החיבורים שהדפיס האדמו"ר הזקן בחייו:
א. "הלכות תלמוד תורה" נדפס פעמיים בחיי המחבר: שקלוב תקנ"ד (ידועים שלושה עותקים בלבד ממהדורה זו); לבוב תקנ"ט (העותק שבידינו, עם הסכמת הרה"ק רבי משה ליב מסאסוב). חיבור זה הוא למעשה חיבור בפני עצמו, שאינו מיוסד על השולחן ערוך של ה"מחבר" רבי יוסף קארו ונושאי כליו. בחיבור מבאר ומלבן האדמו"ר הזקן את כל גדרי מצוות תלמוד תורה וידיעת התורה ואיסור שכחת התורה, החל מהמקורות בגמרא ובראשונים ומהם להלכה למעשה. כמו כן, מחדש המחבר הלכות רבות שאינן מוזכרות אצל הפוסקים לפניו. לאחר פטירת המחבר, צורפו הלכות תלמוד תורה לחלק השלישי של שלחן ערוך הרב, שנדפס בקאפוסט תקע"ד.
ב. "לוח ברכת הנהנין", נדפס לפחות חמש פעמים בחיי המחבר: שקלוב תק"ס (לא ידוע כיום על אף עותק ששרד ממנו, ויתכן גם שקדמו לו מהדורות נוספות); זולקווא תקס"א; רוסיה-פולין תקס"א?; קוריץ אחר תקס"א; לבוב תקס"ד. בחיבור זה נדפסו פסקיו של האדמו"ר הזקן בהלכות ברכת הנהנין, לרוב על פי הכרעותיו בשלחן ערוך שלו, אך בהשמטת הנימוקים והטעמים.
ג. סידור המכונה בשם "סידור הרב". גם חיבור זה, כקודמו, נדפס לפחות חמש פעמים בחיי המחבר (ראה: קובץ בית אהרן וישראל, קפו, עמ' קלג-קמד). בתוך סידור זה הדפיס האדמו"ר הזקן את החיבור "סדר ברכת הנהנין" – הכולל יג פרקים, ובו חזר מפסקי הלכה רבים שכתב ב"לוח ברכת הנהנין". בחיבוריו האחרים מזכיר המחבר את סידורו ("אגרת התשובה" פרק ז; שלחן ערוך הרב הלכות פסח, סימן תמח סעיף יב, ועוד), אך לא ידוע כיום על עותקים ששרדו ממהדורות הסידור שנדפסו בחייו (למעט עותק אחד החסר דף שער; לגביו נחלקו החוקרים אם נדפס בתקס"ג או בתקס"ב).
ד. ספר התניא, נדפס בסלאוויטא תקנ"ז, ובשנית בשקלוב תקס"ו, בתוספת "אגרת התשובה" (בנוסף לאלה נדפסו בחיי המחבר עוד ארבע הוצאות לא רשמיות, בזולקווא).
לאחר הסתלקותו של האדמו"ר הזקן, נדפס החלק הגדול מתורתו שבכתב – ששת כרכי שלחן ערוך הרב – בשקלוב ובקאפוסט, בשנים תקע"ד ותקע"ו. כמו כן, נדפסה בשנת תקע"ד בשקלוב מהדורה נוספת של ספר התניא, בה נוספו לראשונה "אגרת הקודש" ו"קונטרס אחרון".
[שלחן ערוך אורח חיים], הלכות פסח (סימנים תכט-תצט), מאת האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי בעל התניא. [שקלאוו, דפוס מרדכי הלוי, תקע"ד 1814]. מהדורה ראשונה.
ללא דף השער ושלושת הדפים שלאחריו, עם "הקדמת הרבנים נ"י בני הגאון המחבר ז"ל". בדף רח (ע"ב) רשימת פועלי הדפוס. בדף ריב (ע"א) סמל המדפיס מרדכי הלוי.
הגהות (קצרות) רבות בשולי הדפים. עותק שהיה בבעלותו של רבי אהרן ברנדווין מפלשטין-צפת - מספר חותמות שלו (בדוגמת כתב יד) בשולי הדפים: "הק' אהרן בהה"צ ר' צבי אריה מאליק חה"צ מסטרעטין ז"ל". רבי אהרן ברנדווין, בן האדמו"ר רבי צבי אריה מפלשטין, וחתן האדמו"ר רבי אברהם ברנדווין מסטרטין (ואימץ לעצמו את שם משפחת חותנו -ברנדווין). גדל בבית דוד-אמו הרה"ק רבי ישראל מרוז'ין (אמו גיטל היתה בתה של חנה-איטא, אחותו של רבי ישראל מרוז'ין), שהכתירו בצעירותו לאדמו"ר ואף מסר לו "קוויטל" ו"פדיון". רבי אהרן מיאן לכהן באדמו"רות ועסק בתורה. עלה לארץ-ישראל והתיישב בצפת, בה תפס מקום נכבד בקהילה החסידית בעיר. נפטר בכ"ח כסלו תרס"ז ומנוחתו כבוד במערת ה"באר מים חיים" בבית הקברות העתיק של צפת, בה נטמן גם אביו.
[1], ב-רמח דף. דף השער ושלושת הדפים לאחריו חסרים. 18.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים, בהם כתמים כהים. קרעים, בהם קרעים חסרים, חלקם מחוזקים בהדבקות נייר. סימני עש בכמה מקומות, עם פגיעה קלה בטקסט. חיתוך דפים לא אחיד. רישומים. חותמות. כריכה חדשה.
מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, א, עמ' 21-25.
חיבור והדפסת שלחן ערוך הרב
אחד ממפעלי חייו של האדמו"ר הזקן היה חיבורו ההלכתי הגדול המכונה "שלחן ערוך הרב". בספרו זה ערך ועיבד מחדש את ההלכות של רוב חלק "אורח חיים" כפי שהן מופיעות אצל "המחבר" והרמ"א ונושאי כליהם, ובראשם ה"מגן אברהם". כל הלכה נכתבה בבהירות, בשפה צחה וברורה בטעמה ובנימוקה, ובצורה מתומצתת וממצה. הלכה ש"המחבר" רבי יוסף קארו מקדיש לה סעיף אחד בלבד ב"שלחן ערוך" שלו, לעתים תופסת אצל האדמו"ר הזקן שבעה סעיפים. במקומות בהם האדמו"ר הזקן מביא מחלוקת הפוסקים, הוא מכריע כדעת מי נפסקה ההלכה ומסביר מדוע. היוזמה לכתיבת החיבור הגיעה מרבו המובהק המגיד ממזריטש, כפי שמספרים בניו בהקדמה לכרך הראשון של "שלחן ערוך הרב", הלכות פסח (שקלוב, תקע"ד; ההקדמה חסרה בעותק שלפנינו). הם כותבים כי המגיד בחר בו מכל תלמידיו למפעל זה: "אין נבון וחכם כמוך לירד לעומקה של הלכה לעשות מלאכה זו מלאכת הקודש להוציא לאור תמצית ופנימיות טעמי ההלכות הנזכרים בכל דברי הראשונים והאחרונים זקוקים שבעתיים כל דבר על אופניו, בלי בלבול ותערובות, ופסק ההלכה המתברר ויוצא מדברי כל הפוסקים עד חכמי זמנינו".
במקור היה כתב היד של החיבור גדול יותר וכלל סימנים נוספים בחלקים אורח חיים ויורה דעה שלא הגיעו לידינו. בשנת תק"ע פרצה שרפה גדולה בעיירה ליאדי שכילתה את ביתו ורכושו של האדמו"ר הזקן, כולל את כתבי יד קדשו, ובהם כתב היד המלא של "שלחן ערוך הרב". הסימנים שהובאו לדפוס הם רק אלו שנמסרו להעתקה קודם השרפה ונותרו בידי המעתיקים.
את "שלחן ערוך הרב" לא הספיק האדמו"ר הזקן להדפיס בחייו. החיבור נדפס לאחר הסתלקות המחבר (טבת תקע"ג), בשקלוב ובקאפוסט, בשנים תקע"ד ותקע"ו, בששה חלקים. חלק ראשון - הלכות פסח (סימנים תכט-תצד), נדפס בשקלוב תקע"ד – העותק שלפנינו. לאחר מכן נדפס חלק שני, הכולל חלק מהלכות נדה, שחיטה וטריפות, וכן י"ח תשובות מהמחבר, קאפוסט תקע"ד (ראה פריט הבא - פריט 21). חלק שלישי - הלכות רבית, "הלכות הצריכות מלוקטות מטור חושן משפט" ו"הלכות תלמוד תורה", נדפס בקאפוסט תקע"ד (ראה פריט 22). שלושת חלקי אורח-חיים הנותרים נדפסו בהמשך, בקאפוסט תקע"ו (ראה פריט 23).
[שלחן ערוך יורה דעה], הלכות נדה (סימנים קפג-קצא), עם לקוטי הלכות שחיטה (סימנים א-ב, יח, כג-כו) וקצת הלכות טריפות (סימנים לא-לג), ושו"ת, מאת האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי בעל התניא. קאפוסט, דפוס רבי ישראל במוהר"ר יצחק יפה (מחשובי תלמידיו של האדמו"ר הזקן), [תקע"ד 1814]. מהדורה ראשונה.
[1], מח; נד; [16] דף. 20.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים, בהם כתמים כהים (מעט סימני עובש). קרעים בשולי השער ובמספר דפים ראשונים, עם פגיעה בטקסט, מרביתם משוקמים במילוי נייר (עם השלמת הטקסט). סימני עש זעירים, ללא פגיעה בטקסט. חיתוך דפים על גבול כותרות הדפים. חותמות צנזורה. כריכת עור חדשה.
מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, א, עמ' 26-27.
חיבור והדפסת שלחן ערוך הרב
אחד ממפעלי חייו של האדמו"ר הזקן היה חיבורו ההלכתי הגדול המכונה "שלחן ערוך הרב". בספרו זה ערך ועיבד מחדש את ההלכות של רוב חלק "אורח חיים" כפי שהן מופיעות אצל "המחבר" והרמ"א ונושאי כליהם, ובראשם ה"מגן אברהם". כל הלכה נכתבה בבהירות, בשפה צחה וברורה בטעמה ובנימוקה, ובצורה מתומצתת וממצה. הלכה ש"המחבר" רבי יוסף קארו מקדיש לה סעיף אחד בלבד ב"שלחן ערוך" שלו, לעתים תופסת אצל האדמו"ר הזקן שבעה סעיפים. במקומות בהם האדמו"ר הזקן מביא מחלוקת הפוסקים, הוא מכריע כדעת מי נפסקה ההלכה ומסביר מדוע. היוזמה לכתיבת החיבור הגיעה מרבו המובהק המגיד ממזריטש, כפי שמספרים בניו בהקדמה לכרך הראשון של "שלחן ערוך הרב", הלכות פסח (שקלוב, תקע"ד). הם כותבים כי המגיד בחר בו מכל תלמידיו למפעל זה, כשהוא אומר לו: "אין נבון וחכם כמוך לירד לעומקה של הלכה לעשות מלאכה זו מלאכת הקודש להוציא לאור תמצית ופנימיות טעמי ההלכות הנזכרים בכל דברי הראשונים והאחרונים זקוקים שבעתיים כל דבר על אופניו, בלי בלבול ותערובות, ופסק ההלכה המתברר ויוצא מדברי כל הפוסקים עד חכמי זמנינו".
במקור היה כתב היד של החיבור גדול יותר וכלל סימנים נוספים בחלקים אורח חיים ויורה דעה שלא הגיעו לידינו. בשנת תק"ע פרצה שרפה גדולה בעיירה ליאדי שכילתה את ביתו ורכושו של האדמו"ר הזקן, כולל את כתבי יד קדשו, ובהם כתב היד המלא של "שלחן ערוך הרב". הסימנים שהובאו לדפוס הם רק אלו שנמסרו להעתקה קודם השרפה ונותרו בידי המעתיקים.
את "שלחן ערוך הרב" לא הספיק האדמו"ר הזקן להדפיס בחייו. החיבור נדפס לאחר הסתלקות המחבר (טבת תקע"ג), בשקלוב ובקאפוסט, בשנים תקע"ד ותקע"ו, בששה חלקים. חלק ראשון - הלכות פסח (סימנים תכט-תצד), נדפס בשקלוב תקע"ד (ראה פריט קודם - פריט 20). לאחר מכן, נדפס החלק השני שלפנינו - הכולל חלק מהלכות נדה, שחיטה וטריפות, וכן י"ח תשובות מהמחבר. חלק שלישי - הלכות רבית, "הלכות הצריכות מלוקטות מטור חושן משפט" ו"הלכות תלמוד תורה", נדפס בקאפוסט תקע"ד (ראה פריט הבא - פריט 22). שלושת חלקי אורח-חיים הנותרים נדפסו בהמשך, בקאפוסט תקע"ו (ראה פריט 23).
שלחן ערוך אורח חיים, מאת האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי בעל התניא. מהדורה ראשונה. שלושה חלקים בשלושה כרכים:
* שלחן ערוך אורח חיים, חלק ראשון (סימנים א-קלא, קנח-קסח, קעד, קעז-רז, ריב-רטו). ללא דף שער [קאפוסט, דפוס האחים יהודא וישראל בני א"ש (אורי שרגא) פייווש יפה, תקע"ו 1816].
עותק חסר. ג-ו, ח; פ, פב-פג; עג-רס, רצז-רצט, [1]. חסרים 40 דפים: [2] דפים ראשונים (דף השער והקדמת האדמו"ר האמצעי), דף ז מהספירה הראשונה, דף פא מהספירה השניה, ודפים רסא-רצו מהספירה השלישית (במקור: [2], ג-ח; פג; עג-רצט, [1] דף). 18 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמים כהים וכתמי רטיבות. בלאי. קרעים, בהם קרעים חסרים (בדף ג קרע חסר עם פגיעה בטקסט בכמה שורות). קרעים משוקמים בהדבקות נייר בדפים עג-עז מהספירה השלישית, עם פגיעה בטקסט. חותמות ורישומים. כריכה חדשה.
* שלחן ערוך אורח חיים, חלק שני הלכות שבת (סימנים רמב-שג, שה-שכא, שכג-שמד). קאפוסט, דפוס האחים יהודא וישראל בני א"ש (אורי שרגא) פייווש יפה, [תקע"ו 1816].
[4], ה-[ר]פ, [2]; צח דף. 18.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. בלאי. קרעים וקרעים חסרים, עם פגיעה קלה בטקסט, חלקם משוקמים בהדבקות נייר. חיתוך שוליים לא אחיד. רישום בעמוד האחרון. כריכה חדשה.
* שלחן ערוך אורח חיים, חלק שלישי הלכות עירובין (סימנים: שבת שמה-תח; יו"ט תצה-תקכט; ראש השנה תקפב-תרג; יום הכפורים תרד-תרכד; סוכה תרכה-תרכט, תרלא, תרלו-תרמד; לולב תרמה-תרנא). קאפוסט, דפוס האחים יהודא וישראל בני א"ש (אורי שרגא) פייווש יפה, [תקע"ו 1816].
[1], ב-קסד, קסט-רנ, [2]; כג דף. ייתכן ששבעת הדפים האחרונים הושלמו מעותק אחר. 18.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים, בהם כתמים כהים וכתמי רטיבות. בלאי. קרעים וקרעים חסרים, עם פגיעה קלה בטקסט בכמה מקומות. חותמות צנזורה ורישומים.
מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, א, עמ' 32-39.
חיבור והדפסת שלחן ערוך הרב
אחד ממפעלי חייו של האדמו"ר הזקן היה חיבורו ההלכתי הגדול המכונה "שלחן ערוך הרב". בספרו זה ערך ועיבד מחדש את ההלכות של רוב חלק "אורח חיים" כפי שהן מופיעות אצל "המחבר" והרמ"א ונושאי כליהם, ובראשם ה"מגן אברהם". כל הלכה נכתבה בבהירות, בשפה צחה וברורה בטעמה ובנימוקה, ובצורה מתומצתת וממצה. הלכה ש"המחבר" רבי יוסף קארו מקדיש לה סעיף אחד בלבד ב"שלחן ערוך" שלו, לעתים תופסת אצל האדמו"ר הזקן שבעה סעיפים. במקומות בהם האדמו"ר הזקן מביא מחלוקת הפוסקים, הוא מכריע כדעת מי נפסקה ההלכה ומסביר מדוע. היוזמה לכתיבת החיבור הגיעה מרבו המובהק המגיד ממזריטש, כפי שמספרים בניו בהקדמה לכרך הראשון של "שלחן ערוך הרב", הלכות פסח (שקלוב, תקע"ד). הם כותבים כי המגיד בחר בו מכל תלמידיו למפעל זה, כשהוא אומר לו: "אין נבון וחכם כמוך לירד לעומקה של הלכה לעשות מלאכה זו מלאכת הקודש להוציא לאור תמצית ופנימיות טעמי ההלכות הנזכרים בכל דברי הראשונים והאחרונים זקוקים שבעתיים כל דבר על אופניו, בלי בלבול ותערובות, ופסק ההלכה המתברר ויוצא מדברי כל הפוסקים עד חכמי זמנינו".
במקור היה כתב היד של החיבור גדול יותר וכלל סימנים נוספים בחלקים אורח חיים ויורה דעה שלא הגיעו לידינו. בשנת תק"ע פרצה שרפה גדולה בעיירה ליאדי שכילתה את ביתו ורכושו של האדמו"ר הזקן, כולל את כתבי יד קדשו, ובהם כתב היד המלא של "שלחן ערוך הרב". הסימנים שהובאו לדפוס הם רק אלו שנמסרו להעתקה קודם השרפה ונותרו בידי המעתיקים.
את "שלחן ערוך הרב" לא הספיק האדמו"ר הזקן להדפיס בחייו. החיבור נדפס לאחר הסתלקות המחבר (טבת תקע"ג), בשקלוב ובקאפוסט, בשנים תקע"ד ותקע"ו, בששה חלקים. חלק ראשון - הלכות פסח (סימנים תכט-תצד), נדפס בשקלוב תקע"ד (ראה פריט 20). חלק שני, הכולל חלק מהלכות נדה, שחיטה וטריפות, וכן י"ח תשובות מהמחבר, נדפס לאחר מכן בקאפוסט תקע"ד (ראה פריט 21). חלק שלישי - "הלכות הצריכות מלוקטות מטור חושן משפט", "הלכות תלמוד תורה" והלכות רבית, נדפס לאחר מכן בקאפוסט תקע"ד (ראה פריט 22). שלושת חלקי אורח-חיים הנותרים (שלפנינו) נדפסו בהמשך, בקאפוסט תקע"ו.
שלחן ערוך, "מהלכות הצריכות מלוקטות מטח"מ [מטור חושן משפט] וגם מהלכות רבית [מטור יורה דעה]... וצירפנו לזה גם הלכות ת"ת [תלמוד תורה] הנדפס", מאת האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי בעל התניא. קאפוסט, דפוס רבי ישראל במו' יצחק יפה (מחשובי תלמידיו של האדמו"ר הזקן), [תקע"ד 1814]. מהדורה ראשונה.
כולל י"ג סימנים (שלא על סדר סימני השו"ע): הלכות הלואה, עדות ושטרות ושלישית, מכירה ומתנה ושליח ואפטרופוס, אונאה וגניבת דעת, מדות ומשקלות והפקעת שערים, מציאה ופקדון, עוברי דרכים וצער בעלי חיים, הפקר והשגת גבול, גזילה וגניבה, נזקי ממון, נזקי גוף ונפש ודיניהם, שמירת גוף ונפש ובעל תשחית, שאלה ושכירות וחסימה, עסקא, תלמוד תורה, רבית.
הלכות תלמוד תורה ורבית הופרדו במהדורות הבאות והועברו למקומן בחלק יורה דעה. הלכות עסקא נדפסו רק כאן בדף [סז ע"א] - "גם זאת מצאנו דברי קדשו", ובמהדורת סדילקוב (מעבר לשער), ומאז ואילך נשמטו בכל המהדורות הבאות (במהדורת תשכ"ח נדפסו שוב בהוספות לשו"ע עמ' 1912).
ידועים שני סוגי שערים הנבדלים זה מזה בקישוטי השער ובצורת האותיות. לפנינו דף השער באותיות רש"י קטנות וצפופות (ולא באותיות מרובעות ומרווחות. ראה מפעל הביבליוגרפיה, רשומה 000182732).
[1], צד; כ דף. 18.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות וכתמים כהים (בעיקר בשער ובדפים הראשונים). קרעים וסימני עש, בעיקר בשולי הדף. רישומים בשער. כריכת עור חדשה.
מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, א, עמ' 28-31.
חיבור והדפסת שלחן ערוך הרב
אחד ממפעלי חייו של האדמו"ר הזקן היה חיבורו ההלכתי הגדול המכונה "שלחן ערוך הרב". בספרו זה ערך ועיבד מחדש את ההלכות של רוב חלק "אורח חיים" כפי שהן מופיעות אצל "המחבר" והרמ"א ונושאי כליהם, ובראשם ה"מגן אברהם". כל הלכה נכתבה בבהירות, בשפה צחה וברורה בטעמה ובנימוקה, ובצורה מתומצתת וממצה. הלכה ש"המחבר" רבי יוסף קארו מקדיש לה סעיף אחד בלבד ב"שלחן ערוך" שלו, לעתים תופסת אצל האדמו"ר הזקן שבעה סעיפים. במקומות בהם האדמו"ר הזקן מביא מחלוקת הפוסקים, הוא מכריע כדעת מי נפסקה ההלכה ומסביר מדוע. היוזמה לכתיבת החיבור הגיעה מרבו המובהק המגיד ממזריטש, כפי שמספרים בניו בהקדמה לכרך הראשון של "שלחן ערוך הרב", הלכות פסח (שקלוב, תקע"ד). הם כותבים כי המגיד בחר בו מכל תלמידיו למפעל זה, כשהוא אומר לו: "אין נבון וחכם כמוך לירד לעומקה של הלכה לעשות מלאכה זו מלאכת הקודש להוציא לאור תמצית ופנימיות טעמי ההלכות הנזכרים בכל דברי הראשונים והאחרונים זקוקים שבעתיים כל דבר על אופניו, בלי בלבול ותערובות, ופסק ההלכה המתברר ויוצא מדברי כל הפוסקים עד חכמי זמנינו".
במקור היה כתב היד של החיבור גדול יותר וכלל סימנים נוספים בחלקים אורח חיים ויורה דעה שלא הגיעו לידינו. בשנת תק"ע פרצה שרפה גדולה בעיירה ליאדי שכילתה את ביתו ורכושו של האדמו"ר הזקן, כולל את כתבי יד קדשו, ובהם כתב היד המלא של "שלחן ערוך הרב". הסימנים שהובאו לדפוס הם רק אלו שנמסרו להעתקה קודם השרפה ונותרו בידי המעתיקים.
את "שלחן ערוך הרב" לא הספיק האדמו"ר הזקן להדפיס בחייו. החיבור נדפס לאחר הסתלקות המחבר (טבת תקע"ג), בשקלוב ובקאפוסט, בשנים תקע"ד ותקע"ו, בששה חלקים. חלק ראשון - הלכות פסח (סימנים תכט-תצד), נדפס בשקלוב תקע"ד (ראה פריט 20). חלק שני, הכולל חלק מהלכות נדה, שחיטה וטריפות, וכן י"ח תשובות מהמחבר, נדפס לאחר מכן בקאפוסט תקע"ד (ראה פריט קודם - פריט 21). חלק שלישי שלפנינו - "הלכות הצריכות מלוקטות מטור חושן משפט", "הלכות תלמוד תורה" והלכות רבית, נדפס לאחר מכן בקאפוסט תקע"ד. שלושת חלקי אורח-חיים הנותרים נדפסו בהמשך, בקאפוסט תקע"ו (ראה פריט הבא - פריט 23).
שלחן ערוך הרב, מאת האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי בעל התניא. [סדילקוב, דפוס פנחס אליעזר ב"ר מרדכי בילטש, תקפ"ו 1826]. סט שלם - ששה חלקים בששה כרכים. המילה "בקאפוסט" הובלטה בדפי השער.
במהדורה שלפנינו נדפסו לראשונה סימנים קעה-קעו מהלכות ברכות הנהנין. המהדורה היחידה בה מופיעה הסכמתו הנלהבת של הרה"ק רבי מרדכי מטשרנוביל.
המהדורה שלפנינו נדפסה דף על דף ושורה על שורה, בקירוב, על פי המהדורה הראשונה (תקע"ד-תקע"ו). במהדורה שלפנינו ישנם שינויים מהמהדורה הראשונה: א. ה"מהדורה בתרא" של ארבעת הסימנים הראשונים, והפתיחה שלפניהם, נדפסו לאחר ה"מהדורה קמא" שלהם. ב. ההקדמה המפורסמת של שלושת בני המחבר: הרה"ק רבי דוב בער - האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש, הרה"ק רבי חיים אברהם ור' משה, שנדפסה במהדורה הראשונה בתחילת הכרך של הלכות פסח (שקלוב תקע"ד), נדפסה במהדורה שלפנינו פעמיים, בתחילת כרך א ובתחילת כרך ג, אך בהשמטת כמה קטעים, ובהשמטת חתימת שמו של הבן השלישי ר' משה (ההקדמה נדפסה במתכונת זו בכל המהדורות שנדפסו אחריה, עד שתוקן הדבר במהדורות החדשות של ימינו).
מהדורת סדילקוב והסכמת רבי מרדכי מטשרנוביל
המהדורה הראשונה נדפסה בשנים תקע"ד-תקע"ו בשקלוב ובקאפוסט שברייסין (רוסיה הלבנה - בלארוס). מאז עברו כעשר שנים עד הדפסת המהדורה השניה שלפנינו, שנדפסה בסדילקוב שבאוקראינה. המגיד הרה"ק רבי מרדכי מטשרנוביל, מחותנו של המחבר בעל התניא, מספר בהסכמתו הנלהבת למהדורה שלפנינו (נדפסה בראש החלק השלישי שלפנינו), על הביקוש הרב למהדורה זו בקרב החסידים באוקראינה, שלא הגיעו לידיהם כל חלקי החיבור שנדפסו ברייסין: "בא אלי הרבני המופלא [המו"ל]... לומר שרוצה לרוות צמאון עם קדוש בני ישראל אשר בערה בם תבערת והתלקח[ו]ת שלהבת יה בחשיקה וחפיצה שיפוצו מעיינות חכמת פסקי ההלכות ויסודו אמת לאמיתם של השלחן ערוך מהרב הגאון... מו"ה שניאור זלמן מק"ק לאדי'... כי גם אני בשלהובותא דנורא דלבא התלקחתי מזמן זמנים, ואמרתי מתי יבא לידי איש אשר ידבנו לבו להאיר אור חדש וקדוש הזה בעולם, ובפרט במדינתינו [אוקראינה] שלא זכינו להיות בידינו כל הש"ע שלו כולם כאחד יחד, מחמת שאורחי רחיקא מדינתינו ממדינתו שנדפסו שם זה כבר שנים כבירים, וטרם בואו לכאן למדינתינו, כל אחד אשר יגיענו בכפו יבלענו, וכל חיך הטועמו אומר לי הוא...".
על המהדורה שלפנינו, ועל המדפיס ובית הדפוס שהדפיסו מהדורה זו, ראה בקבצי "היכל הבעש"ט", לז ולט.
ששה חלקים בששה כרכים.
* כרך ראשון (אורח חיים חלק ראשון – סימנים א-רטו): [3], קצג, קצז-ר, קפא-קפח, רט-שיח. חסר דף השער ודף אחרון.
* כרך שני (אורח חיים חלק שני – הלכות שבת - סימנים רמב-שמד): [1], רנו, רסא-שעז דף.
* כרך שלישי (אורח חיים חלק שלישי – הלכות עירובין – שבת, יו"ט, ר"ה, יום הכפורים, סוכה, לולב; סימנים שמה-אמצע תריד): [4], קפ, קפה-קצב, קפט-רד דף. (במקור: קפ, קפה-קצב, קפט-רנב, ריג-רכ, רסא-רסח דף; חסרים כ-64 דפים בסוף הכרך).
* כרך רביעי (אורח חיים חלק רביעי – הלכות פסח): [2], ב-כט, לג-רמז. חסר דף א ושני דפים אחרונים.
* כרך חמישי (חלק חמישי – יורה דעה - הלכות שחיטה, טריפות, רבית ועיסקא, נדה, תלמוד תורה, עם שו"ת): [1], רכו, רכט-רנד, רנז-רפז דף. חסר דף אחרון.
* כרך שישי (חלק שישי – חושן משפט): [1] סו דף.
17.5-19 ס"מ בקירוב. מצב בינוני-טוב; כרך רביעי במצב בינוני-גרוע. כתמים, בהם כתמי רטיבות גדולים וכתמים כהים. פגמים ובלאי. קרעים, בהם קרעים חסרים, וסימני עש (קרעים גדולים ובלאי בדפים האחרונים של הכרך הראשון וקרעים וסימני עש קשים בכרך הרביעי, עם פגיעה רבה בטקסט). סימני עובש ופטריה במספר מקומות. חיתוך דפים על גבול הטקסט בכמה מקומות. רישומים והגהות. כריכות חדשות.
מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, ב, עמ' 40-55.
שלחן ערוך, אורח חיים הלכות שבת (סימנים רמב-שמד), מאת האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי בעל התניא. [סדילקוב, חסר שם דפוס, תקצ"א 1831]. חלק שני מתוך ששה חלקים. המילה "בקאפוסט" הובלטה בדף השער.
נדפס על פי מהדורת סדילקוב תקפ"ו. ה"מראה מקומות" נדפסו במהדורה זו בשולי הדף או בפנים השו"ע, ולא בצדי העמודים (כבמהדורות הקודמות), כנראה כדי שיוכלו להדפיס שורות רחבות יותר.
מעבר לשער הודעה מאת המדפיס על הסכמות שנמצאות בידיו מאת גדולי האדמו"רים והרבנים, אלא שמחמת "רבוי הוצאות" לא נדפסו.
[1], קכח; נח; סו דף. 18.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. בלאי. סימני עש וקרעים בדף השער; מחוזק בשוליו הפנימיים ברצועת דבק. כתמים כהים גדולים בשולי ספירת הדפים השלישית (סו דף עם קונטרס אחרון), עם פגיעה בטקסט. סימני עש וקרעים חסרים בדפים האחרונים; השלמת נייר קטנה בדף האחרון. כריכת עור חדשה.
מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, ג, עמ' 58.
מהדורות סדילקוב
המהדורה הראשונה של השו"ע נדפסה בשנים תקע"ד-תקע"ו בשקלוב ובקאפוסט שברייסין (רוסיה הלבנה - בלארוס) (ראה פריטים 20-23). מאז עברו כעשר שנים עד הדפסת המהדורה השניה, שנדפסה בסדילקוב שבאוקראינה לראשונה בשנת תקפ"ו (ראה פריט קודם - פריט 24). המגיד הרה"ק רבי מרדכי מטשרנוביל, מחותנו של המחבר בעל התניא, מספר בהסכמתו הנלהבת למהדורה זו, על הביקוש למהדורה זו בקרב החסידים באוקראינה, שלא הגיעו לידיהם כל חלקי החיבור שנדפסו ברייסין: "בא אלי הרבני המופלא [המו"ל]... לומר שרוצה לרוות צמאון עם קדוש בני ישראל אשר בערה בם תבערת והתלקח[ו]ת שלהבת יה בחשיקה וחפיצה שיפוצו מעיינות חכמת פסקי ההלכות ויסודו אמת לאמיתם של השלחן ערוך מהרב הגאון... מו"ה שניאור זלמן מק"ק לאדי'... כי גם אני בשלהובותא דנורא דלבא התלקחתי מזמן זמנים, ואמרתי מתי יבא לידי איש אשר ידבנו לבו להאיר אור חדש וקדוש הזה בעולם, ובפרט במדינתינו [אוקראינה] שלא זכינו להיות בידינו כל הש"ע שלו כולם כאחד יחד, מחמת שאורחי רחיקא מדינתינו ממדינתו שנדפסו שם זה כבר שנים כבירים, וטרם בואו לכאן למדינתינו, כל אחד אשר יגיענו בכפו יבלענו, וכל חיך הטועמו אומר לי הוא...".
ההסכמות למהדורת השו"ע סדיקלוב תקפ"ו ניתנו אמנם למשך עשר שנים, אולם בשל הביקוש הרב, נדפס הספר שש שנים בלבד לאחר מכן, בסדילקוב תקצ"א שלפנינו (וכדברי הרה"ק מטשרנוביל בהסכמתו למהדורת תקפ"ו: "כל אחד אשר יגיענו בכפו יבלענו, וכל חיך הטועמו אומר לי הוא").
על מהדורות סדילקוב תקפ"ו ותקצ"א, ועל המדפיס ובית דפוסו, ראה בקבצי "היכל הבעש"ט", לז ולט.
שלחן ערוך הרב, מאת האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי בעל התניא. ז'יטומיר, דפוס רבי חנינא ליפא ורבי יהושע העשיל שפירא (נכדי הרב מסלאוויטא), תרי"ט [1859]. סט חלקי בשלושה כרכים. ללא חלק שני וחלק שלישי של אורח חיים (חלק שלישי אינו רשום במפעל הביבליוגרפיה ואינו מופיע ב"ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה" של מונדשיין), וללא חלק השו"ת (שנדפס מוקדם יותר בשנת תרי"ח 1857).
נדפס על פי מהדורת ז'יטומיר תרט"ז, עם ההקדמות וההסכמות שבראש חלק ראשון (בסדר שונה).
שלושה כרכים.
* כרך ראשון (חלק ראשון של אורח חיים): [5], ה-קכד, קכט-קסט דף. חסר דף השער הראשון ודף [4] (עם הקדמת האדמו"ר האמצעי).
* כרך שני (חלק רביעי - יורה דעה - הלכות שחיטה, טריפות, רבית, נדה, תלמוד תורה): [1], קלא דף. חסר דף השער הראשון.
* כרך שלישי (חלק רביעי – חושן משפט): [קלב]-קסז.
19.5-20.5 ס"מ. שני הכרכים הראשונים במצב בינוני, כרך שלישי במצב כללי טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות וכתמים כהים. עקבות רטיבות עם סימני עובש בכרך השני. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. קרעים חסרים עם פגיעות בטקסט, בהם קרע חסר בדף השער של הכרך הראשון עם פגיעה במסגרת השער, וקרע חסר גדול באחד מהדפים בכרך זה, עם פגיעה רבה בטקסט. סימני עש קשים (וקרעים חסרים) בדפים האחרונים של הכרך הראשון, עם פגיעה גדולה בטקסט. כריכות חדשות.
מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, יב, עמ' 98-101.
שלחן ערוך הרב, מאת האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי בעל התניא. ז'יטומיר, דפוס רבי חנינא ליפא ורבי יהושע העשיל שפירא (נכדי הרב מסלאוויטא), תרט"ז 1855. שלושה חלקים (מתוך סט שנדפס בארבעה חלקים) בחמשה כרכים. ללא חלק שלישי של אורח חיים.
נדפס על פי מהדורת ז'יטומיר תר"ז-תר"ח. במהדורה שלפנינו נדפסו לראשונה סימן קנה מהלכות תלמוד תורה וסימן קנו מהלכות משא ומתן, וכן נוספו (על הסכמות והקדמות בני המחבר שבמהדורת ז'יטומיר תר"ז-תר"ח) גם הסכמות רבני "דמדינות רייסין" ורבני ויטבסק – ר' אייזיק הומלער, ר' הלל פאריטשער, ר' יצחק אייזיק בהר"ד אב"ד ויטבסק, ועוד.
שלושה חלקים בחמשה כרכים.
* כרך ראשון (אורח חיים חלק ראשון): [7], ה-קכד, קכט-קסט.
* כרך שני (אורח חיים חלק שני - הלכות שבת ועירובין, סימנים רמב - אמצע תד): [3], קעה; נב דף. חסרים 12 דפים אחרונים (במקור קע"ה; סד דף).
* כרך שלישי (חלק רביעי - יורה דעה - הלכות שחיטה, טריפות, רבית, נדה, תלמוד תורה): [2], קלא דף.
* כרך רביעי (חלק רביעי - חושן משפט): [1], קלג-קסז דף.
* כרך חמישי (חלק רביעי - שאלות ותשובות) [1], ב-מב דף.
19.5-21 ס"מ. מצב משתנה בין הכרכים, בינוני-טוב עד טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. בשניים מהכרכים סימני עש רבים. חיתוך דפים עם פגיעות בכותרות הדפים במספר מקומות. חותמות (חלקן גדולות במיוחד). כריכות חדשות, תואמות.
מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, י, עמ' 262-266.
שלחן ערוך הרב, מאת האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי בעל התניא. ז'יטומיר, דפוס רבי חנינא ליפא ורבי יהושע העשיל שפירא (נכדי הרב מסלאוויטא), תרכ"ב 1861. שלושה (מתוך סט של ארבעה) חלקים בארבעה כרכים. ללא החלק השלישי של אורח חיים.
נדפס על פי מהדורת ז'יטומיר תרי"ח-תרי"ט.
שלושה חלקים בארבעה כרכים.
* כרך ראשון (חלק ראשון של אורח חיים): [7], ה-קכד, קכט-קסט דף.
* כרך שני (חלק שני של אורח חיים – הלכות שבת ועירובין): [2], רלט דף. חסר דף השער הראשון ודף נוסף בפתח הספר.
* כרך שלישי (חלק רביעי – יורה דעה – הלכות שחיטה, טריפות, רבית, נדה, תלמוד תורה): [2], קלא דף.
* כרך רביעי (חלק רביעי – חושן משפט וחלק השו"ת): [1], קלג-ר דף.
20.5-21 ס"מ. כרכים שני, שלישי ורביעי במצב כללי טוב, כרך ראשון במצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים, בהם קרעים חסרים. שוליו של דף השער בכרך השני קצוצים (יתכן שדף זה הושלם מעותק אחר). סימני עש רבים עם פגיעות בטקסט, בכרך הראשון. רישומים בכתב-יד וחותמות. כריכות חדשות.
מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, יד, עמ' 104-105.
שלחן ערוך הרב, מאת האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי בעל התניא. ז'יטומיר, תרכ"ט 1869. סט שלם - ארבעה חלקים בארבעה כרכים.
נדפס על פי מהדורת ז'יטומיר תרכ"ב. חלקים ראשון, שלישי ורביעי בדפוס אברהם שלום שאדאוו; חלק שני בדפוס יצחק משה באקשט.
ארבעה חלקים בארבעה כרכים.
* כרך ראשון (חלק ראשון של אורח חיים): [7], ה-קכה, קל-קסא, קסא-קסח דף.
* כרך שני (חלק שני של אורח חיים - הלכות שבת ועירובין, סימנים רמב-תח): [3], רלט דף.
* כרך שלישי (חלק שלישי של אורח חיים – הלכות פסח, יום טוב, ראש השנה, יוה"כ, סוכה ולולב): [3], קלג, קכז-קלד, קמג-קנח, קסא-רכז דף. דפים קעז-קפד נכרכו לפני דף קסט.
* כרך רביעי (חלק רביעי – יורה דעה, חושן משפט ושאלות ותשובות. שערים נפרדים): [2], עח, פא-פח, פז-רב דף.
20 ס"מ. מצב כללי טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש בחלק מהכרכים, עם פגיעות בטקסט (בעיקר בחלק הרביעי). חותמות. רישומים. כריכות חדשות.
מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, יט, עמ' 114-117.
חלק שלישי ממהדורה זו לא נרשם במפעל הביבליוגרפיה.
ספר לקוטי אמרים - תניא, מאת האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי. [שקלאוו, דפוס עזריאל זעליג בן יעקב, אחרי תקע"ד 1814].
מהדורה זו נדפסה דף על דף ושורה על שורה, בקירוב, על פי מהדורת שקלוב תקע"ד (עם החלקים "אגרת התשובה ו"קונטרס אחרון" שנדפסו לראשונה בשקלוב, תקע"ד). דגל המדפיס מופיע בסוף "אגרת התשובה" ובסוף "אגרת הקודש".
רישומים ורישומי בעלות: "זה התניא שייך להמופ' מוהררי"א צבי הירש במו"ה..."; "צדוק ליב בא"א מוהר"ש יוסף זצ"ל בפה..."; "אהרן חיים במו"ה..."; ועוד.
עותק חסר. ח-צ, [2] דף. חסרים 9 דפים ראשונים (דף השער והדפים לאחריו; במקור: [2], צ, [2] דף). ספירת דפים משובשת. 16 ס"מ. נייר כחלחל. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות, ובלאי. קרעים וקרעים חסרים, עם פגיעה בטקסט בכמה מקומות, חלקם משוקמים בהשלמת נייר. רישומים רבים בלועזית בדפי המגן.
בשנת תקע"ה נסגר בית דפוסו של ר' מרדכי ב"ר שמואל הורוויץ בשקלוב ותחתיו הוקם דפוסו של ר' עזריאל זעליג בן יעקב, שרכש ממנו את החומר הטיפוגרפי. בית דפוסו של ר' עזריאל זעליג פעל בין השנים תקע"ה-תקפ"ד, והמהדורה שלפנינו נדפסה בפרק זמן זה. נוסח השער במהדורה שלפנינו הועתק במלואו ממהדורת שקלוב תקע"ד, כולל פרט השנה. המהדורה כולה נדפסה דף על דף ושורה על שורה על פי מהדורת תקע"ד, חוץ מאגרת הקודש שנדפסה בעימוד שונה. ראה: יערי, הדפוס העברי בשקלאוו, קרית ספר, כב, תש"ה-תש"ו, עמ’ 53; מונדשיין, ספר התניא, ביבליוגרפיה, ט, עמ' 63-65.
תולדות הדפסת מהדורות התניא הראשונות, שנדפסו בחיי המחבר ולאחר הסתלקותו
במהדורה הראשונה שהדפיס האדמו"ר הזקן בסלאוויטא נדפסו חלקו הראשון של הספר, הכולל נג פרקים, וחלקו השני של הספר, הנקרא "שער היחוד והאמונה", הכולל יב פרקים. בשלב זה עדיין לא הדפיס האדמו"ר הזקן את החלק השלישי הנקרא "אגרת התשובה". בשנת תקנ"ט, וכן בשנות התק"ס, נדפסו בזולקווא שבגליציה ארבע מהדורות נוספות של ספר התניא. במהדורות זולקווא נדפסה לראשונה "אגרת התשובה" – מהדורה קמא [למהדורות אלה ניתן להתייחס כמהדורות "לא רשמיות", שכן אין ידוע אם הן נדפסו בידיעתו של המחבר, והאם הדפסת מהדורה קמא של "אגרת התשובה" בהן היתה לרצונו]. בשנת תקס"ו הדפיס המחבר את ספרו בשנית, בשקלוב. במהדורה זו הדפיס לראשונה את "אגרת התשובה" – מהדורה בתרא, שהיא חלקו השלישי של ספר התניא, וכוללת יב פרקים ("אגרת התשובה" נדפסה אז גם בנפרד, כקונטרס בפני עצמו). במהדורת שקלוב נוספה הסכמה מרבני שקלוב וקאפוסט.
ב"אגרת התשובה" פורס המחבר את משנתו על מצוות התשובה באספקלריה החסידית, ומבאר באריכות את כל חלקי מצוות התשובה. ה"אגרת" עוסקת ברובה בהבדל שבין "תשובה תתאה" ל"תשובה עילאה" ועל הדרכים להגיע אליהן.
כשנה וחצי לאחר הסתלקות האדמו"ר הזקן הדפיסו בני המחבר מהדורה שלישית של הספר (שקלוב תקע"ד). במהדורה זו הוסיפו את החלק הרביעי של הספר הכולל את "אגרת הקודש" (לב מכתבים), ואת החלק החמישי הנקרא "קונטרס אחרון".
בחלק "אגרת הקודש" נדפסו מכתבים ששלח האדמו"ר הזקן באמצעות שד"רים מידי שנה בשנה, על מנת לאסוף כספי צדקה מאת החסידים ברייסין עבור אחיהם החסידים המתגוררים בארץ הקודש, בטבריה ובצפת. במכתבים אלה כתב האדמו"ר הזקן אודות מצוות הצדקה ותכליתה על פי הקבלה והחסידות, וכן ביאורים בענייני עבודת ה', קבלה וחסידות. ה"קונטרס אחרון" כולל "פרקים אשר כתב בעת חיברו הספר 'לקוטי אמרים', פלפול ועיון עמוק על מאמרי 'זהר' ו'עץ חיים' ו'פרי עץ חיים' שנראים כסותרים זה את זה, וברוח מבינתו מישבם כל דיבור על אופניו שכתב ב'לקוטי אמרים'" (מתוך הקדמת בניו למהדורת שקלוב תקע"ד). בסוף ה"קונטרס אחרון" נדפסו שלושה מאגרות המחבר, שלא נדפסו בחלק "אגרת הקודש" (בחלק מהמהדורות שנדפסו אחרי מהדורת שקלוב תקע"ד, הוחזרו שניים מהמכתבים למדור "אגרת הקודש", ובחלקם נשמטו בטעות לגמרי).
מכאן ואילך נדפסו רוב מהדורות ספר התניא במתכונת של מהדורת שקלוב תקע"ד הכוללת את כל חמשת חלקי הספר. במהדורת תר"ס, ובמהדורות שנדפסו בעקבותיה, נוספו כמה הוספות חשובות נוספות (ראה פריט 35).