ספר נר מצוה ותורה אור, חלק ראשון – שער האמונה, וחלק שני – שער היחוד, מאת רבי דוב בער האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש. קאפוסט, דפוס ישראל במ' יצחק יפה (מחשובי תלמידיו של האדמו"ר הזקן), תק"פ [1820].
מהדורה ראשונה, שנדפסה בחיי המחבר – "הועתק מגוף כתי"ק אדמו"ר... מהור"ר דוב בער שי'".
ספר "נר מצוה ותורה אור" – שני חלקים. חלק ראשון הוא "שער האמונה" - "מדבר במהות ענין מצות האמונה שהוא היסוד ושרש לכל המצות". פרקיו עוסקים בענייני חג הפסח: יציאת מצרים, אכילת מצה וקריעת ים סוף. חלק שני הוא "שער היחוד", ובו ביאור תמציתי על השתלשלות העולמות והספירות (כדי לבאר את עומק הדברים ב"שער היחוד", חיבר תלמידו המובהק של המחבר, הגה"ח רבי הלל מפאריטש, ספר בשם "לקוטי ביאורים", ורשה, תרכ"ח. ראה פריט 66).
האדמו"ר המהר"ש אמר שכל ספר מספרי האדמו"ר האמצעי היה מיועד לסוג חסידים מסוים, אך "שער היחוד הוא המפתח דתורת החסידות", ואותו כתב האדמו"ר האמצעי עבור כל החסידים (קונטרס לימוד החסידות להריי"ץ, עמ' 30).
ד, [7], קלג, [1]; נז דף. 16.5 ס"מ בקירוב. נייר כחלחל. מצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות קלים. קרעים וסימני עש בדף השער ובדפים נוספים, משוקמים במילוי נייר (עם השלמת הטקסט בכת"י). רישומי בעלות וחותמת בעלות של כולל חב"ד; חותמת צנזורה בעמוד האחרון. רישומים בדפים אחדים. כריכת עור חדשה ונאה.

על מפעל ההדפסה של האדמו"ר האמצעי

כבר מראשית הנהגתו עסק האדמו"ר האמצעי במרץ רב בהדפסת חבורים. בשנות הנהגתו הראשונות, בשנים תקע"ד-תקע"ו, הביא לדפוס לראשונה את חיבורו המפורסם של אביו האדמו"ר הזקן - ששת כרכי שלחן ערוך הרב, לצד חבוריו הגדולים בקבלה ובחסידות: "סידור עם דא"ח", "ביאורי הזהר", תניא עם "אגרת הקודש" ו"קונטרס אחרון". מפעל הדפסה זה היה כרוך בעבודת הגהה ועריכה מקיפה, שהשתתפו בה גם דודו רבי יהודה ליב (מהרי"ל) מיאנאוויטש וכן חתנו האדמו"ר ה"צמח צדק". ספרים אלו זכו להקדמות חשובות ומפורסמות של האדמו"ר האמצעי, בהן הוא מספר בפרוטרוט על עניינו של כל ספר ודרכי התהוותו. מפורסמת במיוחד הקדמתו לשלחן ערוך הלכות פסח (שקלוב תקע"ד), הראשונה שכתב לאחר הסתלקות אביו.

לאחר שהביא לדפוס חלקים מרכזיים מתורת אביו, התחיל האדמו"ר האמצעי לעסוק בהדפסת חיבורים משלו, המיוסדים על תורת אביו ומבארים אותה. חלק מחיבוריו הם מעין מאמרי מוסר והתעוררות בסגנון החב"די, בהם "שער התשובה והתפלה", "דרך חיים" ו"פוקח עורים". אחרים הם מיסודות ההגות החב"דית העמוקה שסלל האדמו"ר האמצעי, בהם: "שער היחוד", "שערי אורה", "שער האמונה", "עטרת ראש" ו"תורת חיים", והעמוק שבהם הוא ספרו "אמרי בינה" שכתבו עבור יחידי סגולה.

בהקדמה לחלק השני של "תורת חיים", כותב בן המחבר, רבי מנחם נחום, על "עשרה ספרי דבי רב אאמו"ר ז"ל אשר נדפסו בחייו ויצא טבעם בעולם". כוונתו לספרים הבאים:

א-ב. שני חלקי הספר שער התשובה והתפלה (שקלוב תקע"ז-תקע"ח).

ג. פוקח עורים (תקע"ז? חסר שנת ומקום דפוס).

ד. דרך חיים (קאפוסט תקע"ט).

ה-ו. נר מצוה ותורה אור, הכולל בתוכו שני חבורים: שער האמונה ושער היחוד (קאפוסט תק"פ, שער היחוד נקרא גם בשם קונטרס ההתבוננות).

ז. אמרי בינה (קאפוסט תקפ"א).

ח. עטרת ראש (קאפוסט תקפ"א).

ט. שערי אורה (קאפוסט תקפ"ב).

י. תורת חיים על בראשית, חלק ראשון (קאפוסט תקפ"ו).

לאחר הסתלקות האדמו"ר האמצעי נדפסו החלק השני של "תורת חיים" על בראשית (וורשא תרכ"ו) וקונטרס "פירוש המלות" (וורשא תרכ"ז). בנוסף לכל אלו ידוע חיבורו המפורסם "קונטרס ההתפעלות", שנכתב בשנת תקע"ד, ונעתק בכתבי-יד בחייו פעמים רבות, אך כפי הנראה לא נדפס בחייו. מלבד כל אלו נדפסו בברוקלין, בין השנים תשמ"ו-תשס"ו, תשעה עשר כרכים של "מאמרי האדמו"ר האמצעי", בהם מאמרי החסידות שכתב ושנאמרו בשבתות ומועדי השנה. בשנת תשס"ג נדפסו שני כרכים של "תורת חיים" על שמות.

ספר קונטרס ההתפעלות, מאת רבי דוב בער האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש. [זאלקווא, תקצ"א?].
דברי המלה"ד בעמ' מעבר לשער, ודברי המעתיק והמודעה בעמ' האחרון (ללא "קונטרס קטן מעניני בחירה", שנדפס עמו).
"קונטרס ההתפעלות" נכתב בשנת תקע"ד על ידי האדמו"ר האמצעי, והוא עוסק בביאורם של חמישה סוגי "התפעלות" בעבודת השם. כמו כן, האדמו"ר האמצעי מאריך לבאר מהי "התפעלות חיצונית" ממנה יש להתרחק. הקונטרס נכתב כמענה לשיטתו ולדרכו המנוגדת של האדמו"ר רבי אהרן הלוי מסטרשלה (מסטראשעלע) בסוגיית ה"התפעלות".
[1], ב-ד, ט-כא, [1] דף. 17.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי. כריכת עור חדשה (על השדרה נדפסה דפוסת מוטעית – קניגסברג, תר"י).
הדפוסת נרשמה ע"פ ספר התולדות לאדמו"ר האמצעי (ברוקלין, תשל"ו), עמ' 191.

על מפעל ההדפסה של האדמו"ר האמצעי

כבר מראשית הנהגתו עסק האדמו"ר האמצעי במרץ רב בהדפסת חבורים. בשנות הנהגתו הראשונות, בשנים תקע"ד-תקע"ו, הביא לדפוס לראשונה את חיבורו המפורסם של אביו האדמו"ר הזקן - ששת כרכי שלחן ערוך הרב, לצד חבוריו הגדולים בקבלה ובחסידות: "סידור עם דא"ח", "ביאורי הזהר", תניא עם "אגרת הקודש" ו"קונטרס אחרון". מפעל הדפסה זה היה כרוך בעבודת הגהה ועריכה מקיפה, שהשתתפו בה גם דודו רבי יהודה ליב (מהרי"ל) מיאנאוויטש וכן חתנו האדמו"ר ה"צמח צדק". ספרים אלו זכו להקדמות חשובות ומפורסמות של האדמו"ר האמצעי, בהן הוא מספר בפרוטרוט על עניינו של כל ספר ודרכי התהוותו. מפורסמת במיוחד הקדמתו לשלחן ערוך הלכות פסח (שקלוב תקע"ד), הראשונה שכתב לאחר הסתלקות אביו.

לאחר שהביא לדפוס חלקים מרכזיים מתורת אביו, התחיל האדמו"ר האמצעי לעסוק בהדפסת חיבורים משלו, המיוסדים על תורת אביו ומבארים אותה. חלק מחיבוריו הם מעין מאמרי מוסר והתעוררות בסגנון החב"די, בהם "שער התשובה והתפלה", "דרך חיים" ו"פוקח עורים". אחרים הם מיסודות ההגות החב"דית העמוקה שסלל האדמו"ר האמצעי, בהם: "שער היחוד", "שערי אורה", "שער האמונה", "עטרת ראש" ו"תורת חיים", והעמוק שבהם הוא ספרו "אמרי בינה" שכתבו עבור יחידי סגולה.

בהקדמה לחלק השני של "תורת חיים", כותב בן המחבר, רבי מנחם נחום, על "עשרה ספרי דבי רב אאמו"ר ז"ל אשר נדפסו בחייו ויצא טבעם בעולם". כוונתו לספרים הבאים:

א-ב. שני חלקי הספר שער התשובה והתפלה (שקלוב תקע"ז-תקע"ח).

ג. פוקח עורים (תקע"ז? חסר שנת ומקום דפוס).

ד. דרך חיים (קאפוסט תקע"ט).

ה-ו. נר מצוה ותורה אור, הכולל בתוכו שני חבורים: שער האמונה ושער היחוד (קאפוסט תק"פ, שער היחוד נקרא גם בשם קונטרס ההתבוננות).

ז. אמרי בינה (קאפוסט תקפ"א).

ח. עטרת ראש (קאפוסט תקפ"א).

ט. שערי אורה (קאפוסט תקפ"ב).

י. תורת חיים על בראשית, חלק ראשון (קאפוסט תקפ"ו).

לאחר הסתלקות האדמו"ר האמצעי נדפסו החלק השני של "תורת חיים" על בראשית (וורשא תרכ"ו) וקונטרס "פירוש המלות" (וורשא תרכ"ז). בנוסף לכל אלו ידוע חיבורו המפורסם "קונטרס ההתפעלות", שנכתב בשנת תקע"ד, ונעתק בכתבי-יד בחייו פעמים רבות, אך כפי הנראה לא נדפס בחייו. מלבד כל אלו נדפסו בברוקלין, בין השנים תשמ"ו-תשס"ו, תשעה עשר כרכים של "מאמרי האדמו"ר האמצעי", בהם מאמרי החסידות שכתב ושנאמרו בשבתות ומועדי השנה. בשנת תשס"ג נדפסו שני כרכים של "תורת חיים" על שמות.

ספר צמח צדק, שאלות ותשובות על סדר חלקי השו"ע, חידושים על הש"ס ופסקי דינים, מאת רבי מנחם מענדל שניאורסון האדמו"ר ה"צמח צדק" מליובאוויטש. מהדורות ראשונות.
תשעה חלקים בעשרה כרכים:
1. ספר צמח צדק, שאלות ותשובות משלחן ערוך אורח חיים. ווילנא, דפוס האלמנה והאחים ראם, תרמ"ד 1884. שער מעטפת ושני דפי שער. [3], עו דף.
2. ספר צמח צדק, שאלות ותשובות משלחן ערוך יורה דעה, חלק ראשון (הלכות שחיטה-רבית). ווילנא, דפוס ר' ש"י פין ור' א"צ ראזענקראנץ ור' מ"מ שריפטזעטצער, תרל"ד 1874. שני דפי שער; בשער הראשון שם המחבר ומקום הדפוס נדפסו בדיו זהובה. [2], פו דף.
3. ספר צמח צדק, שאלות ותשובות משלחן ערוך יורה דעה, חלק שני (הלכות נדה-מקוואות, וביאור על תקוני מקוה שבשו"ע הרב). ווילנא, דפוס האלמנה והאחים ראם, תרל"ד 1874. קכא דף.
4. ספר צמח צדק, שאלות ותשובות משלחן ערוך יורה דעה, חלק שלישי (הלכות נדרים-אבלות). ווילנא, דפוס יוסף ראובן ראם תרל"ד [1874]. [1], נב, יג דף
5-6. ספר צמח צדק, שאלות ותשובות משלחן ערוך אבן העזר, חלק ראשון – שני כרכים: כרך I - הלכות אישות ועגונות; כרך II - הלכות קדושין. ווילנא, דפוס ר' יוסף ראובן בר' מנחם מן ראם / ר' שמואל יוסף פין ור' אברהם צבי ראזענקראנץ, תרל"א 1870. בכרך I שני דפי שער; שם המחבר ומקום הדפוס נדפסו בדיו זהובה. כרך I: [2], קמז דף; כרך II: [1], פב, [1] דף.
7-8. ספר צמח צדק, שאלות ותשובות משלחן ערוך אבן העזר, חלק שני. שני כרכים: כרך I – הלכות גיטין ושמות גיטין; כרך II – הלכות גיטין, יבום וחליצה. ווילנא, דפוס ר' שמואל יוסף פין ור' אברהם צבי ראזענקראנץ, תרל"ב 1871. כרך I: [2] שני דפי שער, צט דף; כרך II: קלה דף.
9. ספר צמח צדק, חידושים על הש"ס, "חידושים אליבא דהלכתא על שיתא סדרי משנה וגמרא". ווילנא, ר' שמואל יוסף פין, ר' אברהם צבי ראזענקראנץ ור' מ"מ שריפטזעטצער, תרל"ח 1878. [1], קצב דף.
10. ספר צמח צדק, פסקי דינים, חידושים ופסקי הלכה על סדר דברי הטור, השלחן ערוך ונושאי כליהם – שני חלקים (בכרך אחד). ווילנא, דפוס פין, ראזענקראנץ ושריפטזעטצער / האלמנה והאחים ראם, תרמ"ד 1884. שני דפי שער לכל חלק. עותק עם המשפט "ואנכי בעניי לא זכיתי להבין דבריו הקדושים" (ראה כאן בהרחבה ליחסו של ה"צמח צדק" אל הגר"א ותורתו). [2], רפו; [2], נ; ע דף.

גודל משתנה: 32-36.5 ס"מ בקירוב ("פסקי דינים": 21.5 ס"מ). שוליים רחבים בשלושת חלקי יורה דעה. מצב כללי טוב. כתמים, בהם מעט כתמים כהים. קרעים ובלאי קל (קרע חסר ללא פגיעה בשער יו"ד ח"ג). סימני עש בכמה מקומות, עם פגיעה מזערית בטקסט. חיתוך דפים לא אחיד בכמה מקומות. רישומים. חותמות (בחלק אבן העזר חותמות הרב יעקב בן ציון הכהן מנדלסון, תרל"א-תש"א, מראשי "אגודת הרבנים" ומחבר ספרים).

הדפסת ספר "צמח צדק"
האדמו"ר ה"צמח צדק" היה מגדולי המשיבים בדורו, ולמעלה מאלף מתשובותיו בהלכה נדפסו בסדרת הספרים "צמח צדק". עם זאת, מרבית התשובות שכתב במשך כיובל שנים אל גדולי הרבנים ברחבי רוסיה הלבנה, אוקראינה וליטא אבדו בשריפות השונות שפקדו את העיירה ליובאוויטש במשך השנים.
במשך ימי חייו לא מסר ה"צמח צדק" את תשובותיו וחידושיו שבתורת הנגלה ואת מאמריו ודרושיו שבתורת החסידות לדפוס. תורתו נותרה במשך השנים בכתב יד בלבד, והועתקה בידי מעתיקים שונים. לאחר הסתלקותו (י"ג ניסן תרכ"ו), החלו הרב ר' חיים יעקב בר' בנימין ווידרביץ' והרב ר' שמעון ב"ר דוד להתעסק בהכנתם לדפוס של חידושיו בש"ס, ופסקיו ותשובותיו על ארבעת חלקי השלחן ערוך, שהיו מפוזרים בעשרות כרכים כתובים בכתי"ק ובעשרות כרכי ההעתקות שבידי החסידים או שנאספו ולוקטו אחת לאחת מידי מקבלי התשובות עצמן. וכך, רק לאחר שמונה עשרה שנים מאז הסתלקותו הסתיימה מלאכת איסוף, סידור, העתקת, עריכת והדפסת תורתו וחידושיו של האדמו"ר ה"צמח צדק" שבתורת הנגלה: תחילה יצאו לאור שני חלקים של שו"ת אבן העזר (תרל"א-תרל"ב), בהמשך בשנת תרל"ד נדפסו שלושת חלקיו של שו"ת יורה דעה, החידושים על הש"ס נדפסו בשנת תרל"ח, ולבסוף בשנת תרמ"ד נדפסו החלקים האחרונים של הסדרה – שו"ת חלק אורח חיים ושני חלקיו של "פסקי דינים". לסדרה כולה קראו המדפיסים בשם "צמח צדק", שמנינו עולה בגימטריה לשם המחבר: מנחם = צמח = 138; מענדל = צדק = 194. מעתה ואילך נתקבע גם שם האדמו"ר רבי מנחם מענדל על שם ספרו, האדמו"ר ה"צמח צדק".
לוין, צמח צדק – מפתחות, מבוא לסדרת 'צמח צדק', עמ' 5-13.