קונטרס קטן מעניני הבחירה, "אשר הועתק מגוף כתיבת יד קדשו... מהו' דוב בער... אשר היה נדפס בעיר שקלאב והראשונים כבר אזדו[!] ואינם בנמצא... ע"כ הדפסנוהו שנית בניר יפח[!]... לפר"ט ובחרת בחיים [תע"ח!]. [זאלקווא?, תקפ"ו או תקצ"א].
בכותרות הדפים נקרא "שער הבחירה". נדפס לראשונה בספר "שער התשובה והתפלה", חלק א (שקלוב תקע"ז); ונדפס אז גם בקונטרס בפני עצמו.
[1], ב-ח, [1] דף. 17.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים ובלאי קל. כריכת עור חדשה (על השדרה נדפסה דפוסת לא נכונה – קניגסברג, תר"י).
הדפוסת נרשמה ע"פ ספר התולדות לאדמו"ר האמצעי (ברוקלין, תשל"ו), עמ' 191 (הקונטרס נדפס במקור יחד עם "קונטרס ההתפעלות", שנדפס בעיר זאלקווא, בשנת תקפ"ו או תקצ"א). וראה גם: ספר "שערי תשובה" (ברוקלין, תשמ"ה), רשימת הדפוסים, "קונטרס קטן מעניני בחירה – שער הבחירה", אות ב', עמ' 456; ספר "מאמרי אדמו"ר האמצעי – קונטרסים" (ברוקלין, תשס"ח), עמ' קפט, הערה 6.

על מפעל ההדפסה של האדמו"ר האמצעי

כבר מראשית הנהגתו עסק האדמו"ר האמצעי במרץ רב בהדפסת חבורים. בשנות הנהגתו הראשונות, בשנים תקע"ד-תקע"ו, הביא לדפוס לראשונה את חיבורו המפורסם של אביו האדמו"ר הזקן - ששת כרכי שלחן ערוך הרב, לצד חבוריו הגדולים בקבלה ובחסידות: "סידור עם דא"ח", "ביאורי הזהר", תניא עם "אגרת הקודש" ו"קונטרס אחרון". מפעל הדפסה זה היה כרוך בעבודת הגהה ועריכה מקיפה, שהשתתפו בה גם דודו רבי יהודה ליב (מהרי"ל) מיאנאוויטש וכן חתנו האדמו"ר ה"צמח צדק". ספרים אלו זכו להקדמות חשובות ומפורסמות של האדמו"ר האמצעי, בהן הוא מספר בפרוטרוט על עניינו של כל ספר ודרכי התהוותו. מפורסמת במיוחד הקדמתו לשלחן ערוך הלכות פסח (שקלוב תקע"ד), הראשונה שכתב לאחר הסתלקות אביו.

לאחר שהביא לדפוס חלקים מרכזיים מתורת אביו, התחיל האדמו"ר האמצעי לעסוק בהדפסת חיבורים משלו, המיוסדים על תורת אביו ומבארים אותה. חלק מחיבוריו הם מעין מאמרי מוסר והתעוררות בסגנון החב"די, בהם "שער התשובה והתפלה", "דרך חיים" ו"פוקח עורים". אחרים הם מיסודות ההגות החב"דית העמוקה שסלל האדמו"ר האמצעי, בהם: "שער היחוד", "שערי אורה", "שער האמונה", "עטרת ראש" ו"תורת חיים", והעמוק שבהם הוא ספרו "אמרי בינה" שכתבו עבור יחידי סגולה.

בהקדמה לחלק השני של "תורת חיים", כותב בן המחבר, רבי מנחם נחום, על "עשרה ספרי דבי רב אאמו"ר ז"ל אשר נדפסו בחייו ויצא טבעם בעולם". כוונתו לספרים הבאים:

א-ב. שני חלקי הספר שער התשובה והתפלה (שקלוב תקע"ז-תקע"ח).

ג. פוקח עורים (תקע"ז? חסר שנת ומקום דפוס).

ד. דרך חיים (קאפוסט תקע"ט).

ה-ו. נר מצוה ותורה אור, הכולל בתוכו שני חבורים: שער האמונה ושער היחוד (קאפוסט תק"פ, שער היחוד נקרא גם בשם קונטרס ההתבוננות).

ז. אמרי בינה (קאפוסט תקפ"א).

ח. עטרת ראש (קאפוסט תקפ"א).

ט. שערי אורה (קאפוסט תקפ"ב).

י. תורת חיים על בראשית, חלק ראשון (קאפוסט תקפ"ו).

לאחר הסתלקות האדמו"ר האמצעי נדפסו החלק השני של "תורת חיים" על בראשית (וורשא תרכ"ו) וקונטרס "פירוש המלות" (וורשא תרכ"ז). בנוסף לכל אלו ידוע חיבורו המפורסם "קונטרס ההתפעלות", שנכתב בשנת תקע"ד, ונעתק בכתבי-יד בחייו פעמים רבות, אך כפי הנראה לא נדפס בחייו. מלבד כל אלו נדפסו בברוקלין, בין השנים תשמ"ו-תשס"ו, תשעה עשר כרכים של "מאמרי האדמו"ר האמצעי", בהם מאמרי החסידות שכתב ושנאמרו בשבתות ומועדי השנה. בשנת תשס"ג נדפסו שני כרכים של "תורת חיים" על שמות.

ספר תורת חיים על חומש בראשית, ביאורים על מאמרי האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי, מאת בנו רבי דוב בער האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש. וורשא, דפוס ר' נתן שריפטגיססער, תרכ"ו 1866. שני חלקים בכרך אחד. מהדורה ראשונה של חלק שני.
חלק ראשון: פרשיות בראשית – חיי שרה. חלק שני: פרשיות תולדות – ויחי. שני שערים לחלק ראשון (שם הספר ומקום הדפוס נדפסו בדיו אדומה); שער נפרד לחלק שני.
העותק של הרב מרדכי דובער סלונים מחברון (נכד המחבר). בשער השני של חלק ראשון חתימות בעלות: "מרדכי דובער סלאנים". רישומי בעלות בדף המגן הקדמי: "זה הספר שייך להרב החסיד המפורסם כ"ש מו"ה דובער סלאנים ממונה מכולל חב"ד ה"ו ואוה למושב לו פעה"ק חברון תובב"א"; "זה הספר תורת חיים שייך לה"ר המופלג שלשלת היוחסין כק"שת מו"ה מרדכי דובער נ"י סלאנים"; "זה הספר תורת חיים שייך להרב הגביר המופלג ומפורסם לשבח, שלשלת היוחסין כש"ת מו"ה מרדכי דובער נ"י סלאנים נכד אדמו"ר המחבר מצד אימי'[ה] והוא דור חמישי לה"ר בעה"ח ספר מהרש"א על הש"ס, נאום הכותב לכבוד התורה ולומדיה, שניאור זלמן סלאנים בן לא"א המופ' מו"ה מרדכי דובער נ"י סלאנים".

חלק ראשון: [2], קמא דף; חלק שני: [1], קח דף. 26.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים, בהם כתמים כהים. סימני עש בשוליים של מספר דפים ראשונים ואחרונים. רישומים וחותמות. כריכת עור חדשה.

הרב מרדכי דובער סלונים נולד בליובאוויטש בשנת ת"ר לאביו הרב יעקב (כולי) סלונים ולאמו הרבנית מנוחה רחל בת האדמו"ר האמצעי ונכדת האדמו"ר הזקן בעל התניא. מצד אביו ר' יעקב, היה דור עשירי למהרש"א [ראה ספר תולדות משפחת הרב מלאדי, עמ' 37-39]. מסופר אודותיו שקלסתר פניו היה דומה לזה של סבו האדמו"ר האמצעי. בשנת תר"ד-תר"ה עלה עם משפחתו לארץ ישראל. כיהן כמנהל "כולל חב"ד" בארץ לאחר פטירת אחיו לוי יצחק, והיה מעמודי התווך של קהילת חב"ד בחברון. "היה שקדן בלמודי התורה והמצות, איש חמודות, יקר רוח, תמים-דרך, טהר-לב, חרד על דבר ד', בעל מדות תרומיות. דבורו, מהלכו ויחסו אל אנשים ברוך ובנימוס היו, רחים רבנן" (תולדות משפחת הרב מלאדי, 78, עמ' 71).
נסע מספר פעמים לליובאוויטש, בתחילה בשנת תר"מ אל האדמו"ר המהר"ש, ולאחר מכן בשנים תרמ"ה ותרנ"א אל בנו האדמו"ר הרש"ב. הרש"ב היה מכנה אותו במכתביו "חתני", ובביקוריו בליובאוויטש היה יושב עמו במשך שעות ומאזין לסיפוריו על אבותיו וזקניו אדמו"רי חב"ד, אותם שמע הרמ"ד סלונים מאמו הרבנית מנוחה רחל. נפטר בה' טבת תרע"ו ומנוחתו כבוד בעיר חברון, על יד ציון אמו הרבנית מנוחה רחל.

ספר "תורת חיים"
בחיבור שלפנינו מסביר האדמו"ר האמצעי, באריכות גדולה וביסודיות, את מאמרי החסידות של אביו, האדמו"ר הזקן, על פרשיות השבוע. מאמר שבספר "תורה אור" נדפס על פני עמוד אחד, מתפרש בחיבור שלפנינו על פני עשרות עמודים. כל מושג קבלי שהוזכר בדרך אגב במאמר של אביו האדמו"ר הזקן, מתבאר ביסודיות בספר "תורת חיים", עם ההקדמות והרקע הנחוצים להבנתו.
בכתיבת החיבור ובהדפסתו עסק האדמו"ר האמצעי בשנים תקפ"ד-תקפ"ו, והוא אשר העניק לו את השם "תורת חיים". בדעתו היה להדפיס את החיבור על כל החמישה חומשי תורה (בהקדמת בנו רבי מנחם נחום למהדורה זו מסופר שכתב היד המקורי אכן הכיל ביאורים על כל החומש), אך הדבר לא עלה בידו והוא הספיק להביא לדפוס רק חלק קטן מהדרושים על חומש בראשית.
בשנת תקפ"ו נדפס בקאפוסט חציו הראשון של חומש בראשית, על פרשיות בראשית-חיי שרה. בשנת תרכ"ו התעורר רבי מנחם נחום, בן האדמו"ר האמצעי, לסיים את הדפסת החיבור על חציו השני של חומש בראשית, על פרשיות תולדות–ויחי (אז נדפס שוב גם החלק הראשון של החיבור, על פרשיות בראשית-חיי שרה). בשנת תש"ז בשנחאי, הדפיס האדמו"ר מליובאוויטש בהוראת חמיו האדמו"ר הריי"ץ לראשונה את המאמרים על ספר שמות, מצילום כתב יד המעתיק ר' שמואל סופר.
בהקדמה המעניינת לספר, מספר בן האדמו"ר האמצעי, רבי מנחם נחום, על ההבדלים בין מאמרי זקנו בעל התניא למאמרי אביו האדמו"ר האמצעי. בהמשך ההקדמה הוא מתאר את הסתלקותו המופלאה של אביו תוך כדי אמירת מאמר חסידות, ואת בקשתו ממנו באותו מעמד להדפיס את הספר שלפנינו: "ואותי צוה בעת ההיא לאמור, הנך רואה כי באה שמשי שלא בעונתה [האדמו"ר האמצעי הסתלק בגיל 54]... שמש ששקעה בעבורי תזרח כאשר תתחזק והיית לאיש, להוציא לאור ס' היקר... תורת חיים... רוחי תפעם בקרבי מתי אשלם את נדרי אשר נדרתי לפני ה' לאבא מארי ז"ל בעת רוחו ונשמתו אליו יאסוף. וידעתי כי אלקים מצא את עוני, וכי כל הרפתקאות דעדו עלי בנפשות רבות ר"ל הן מאותן שלשים ושש שנה שלא קיימתי מצות כ"א [כיבוד אב]...".

על מפעל ההדפסה של האדמו"ר האמצעי
כבר מראשית הנהגתו עסק האדמו"ר האמצעי במרץ רב בהדפסת חבורים. בשנות הנהגתו הראשונות, בשנים תקע"ד-תקע"ו, הביא לדפוס לראשונה את חיבורו המפורסם של אביו האדמו"ר הזקן - ששת כרכי שלחן ערוך הרב, לצד חבוריו הגדולים בקבלה ובחסידות: "סידור עם דא"ח", "ביאורי הזהר", תניא עם "אגרת הקודש" ו"קונטרס אחרון". מפעל הדפסה זה היה כרוך בעבודת הגהה ועריכה מקיפה, שהשתתפו בה גם דודו רבי יהודה ליב (מהרי"ל) מיאנאוויטש וכן חתנו האדמו"ר ה"צמח צדק". ספרים אלו זכו להקדמות חשובות ומפורסמות של האדמו"ר האמצעי, בהן הוא מספר בפרוטרוט על עניינו של כל ספר ודרכי התהוותו. מפורסמת במיוחד הקדמתו לשלחן ערוך הלכות פסח (שקלוב תקע"ד), הראשונה שכתב לאחר הסתלקות אביו.
לאחר שהביא לדפוס חלקים מרכזיים מתורת אביו, התחיל האדמו"ר האמצעי לעסוק בהדפסת חיבורים משלו, המיוסדים על תורת אביו ומבארים אותה. חלק מחיבוריו הם מעין מאמרי מוסר והתעוררות בסגנון החב"די, בהם "שער התשובה והתפלה", "דרך חיים" ו"פוקח עורים". אחרים הם מיסודות ההגות החב"דית העמוקה שסלל האדמו"ר האמצעי, בהם: "שער היחוד", "שערי אורה", "שער האמונה", "עטרת ראש" ו"תורת חיים", והעמוק שבהם הוא ספרו "אמרי בינה" שכתבו עבור יחידי סגולה.
בהקדמה לחלק השני של "תורת חיים", כותב בן המחבר, רבי מנחם נחום, על "עשרה ספרי דבי רב אאמו"ר ז"ל אשר נדפסו בחייו ויצא טבעם בעולם". כוונתו לספרים הבאים:
א-ב. שני חלקי הספר שער התשובה והתפלה (שקלוב תקע"ז-תקע"ח).
ג. פוקח עורים (תקע"ז? חסר שנת ומקום דפוס).
ד. דרך חיים (קאפוסט תקע"ט).
ה-ו. נר מצוה ותורה אור, הכולל בתוכו שני חבורים: שער האמונה ושער היחוד (קאפוסט תק"פ, שער היחוד נקרא גם בשם קונטרס ההתבוננות).
ז. אמרי בינה (קאפוסט תקפ"א).
ח. עטרת ראש (קאפוסט תקפ"א).
ט. שערי אורה (קאפוסט תקפ"ב).
י. תורת חיים על בראשית, חלק ראשון (קאפוסט תקפ"ו).
לאחר הסתלקות האדמו"ר האמצעי נדפסו החלק השני של "תורת חיים" על בראשית (וורשא תרכ"ו) וקונטרס "פירוש המלות" (וורשא תרכ"ז). בנוסף לכל אלו ידוע חיבורו המפורסם "קונטרס ההתפעלות", שנכתב בשנת תקע"ד, ונעתק בכתבי-יד בחייו פעמים רבות, אך כפי הנראה לא נדפס בחייו. מלבד כל אלו נדפסו בברוקלין, בין השנים תשמ"ו-תשס"ו, תשעה עשר כרכים של "מאמרי האדמו"ר האמצעי", בהם מאמרי החסידות שכתב ושנאמרו בשבתות ומועדי השנה. בשנת תשס"ג נדפסו שני כרכים של "תורת חיים" על שמות.

ספר ליקוטי אמרים - תניא, מאת האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי. הוצאת קה"ת, ברוקלין ניו יורק, י"א ניסן תשמ"ב 1982. "שמונים שנה לכ"ק אדמו"ר שליט"א".
מהדורה מיוחדת של ספר התניא (הוצאה קסד) שנדפסה לרגל יום הולדתו השמונים של הרבי מליובאוויטש – י"א ניסן תשמ"ב. בסופה נדפסו צילומי השערים של כל הוצאות ספר התניא ותרגומיו עד לשנה זו ופקסימיליות של כתבי-יד התניא מהדורה קמא. הספר חולק על ידי הרבי למשתתפים בהתוועדות י"א ניסן תשמ"ב, בצרוף דולר לצדקה – לפנינו עותק של ספר התניא בלבד, ללא הדולר המצורף. רישום מאת המקבל: "לה' כל הארץ ומלואה, גאלדא חי' דויטש, מיד כ"ק אדמו"ר שליט"א".
לקראת סיום ההתוועדות, שארכה כחמש שעות, אמר הרבי: "והנה, היות שיש צורך למהר ולזרז עוד יותר את ביאת משיח צדקנו – הועלתה הצעה נוספת: להדפיס את כל ספרי התניא שהודפסו בכל קצוי תבל – בכרך אחד... להדפיס צילומים מכל 'דפי השער' של כל ספרי התניא שהודפסו בכל קצוי תבל... ולכן, כדי לבטא את הכרת התודה לכל אלו שבאו להשתתף בהתוועדות זו... הרי הדרך לביטוי הכרת-תודה על ענין זה היא, ע"י חלוקת ספר התניא הנ"ל.... לכל אחד ואחת מהנמצאים כאן". הרבי הוסיף והתבטא: "והוא העיקר: ללמוד בספר התניא בריבוי כל כך עד שהספר יתבלה מרוב שימוש, ויצטרכו להדפיס ספרים חדשים" ("תורת מנחם" תשמ"ב, חלק ג', עמ' 1244-1245).

מעמד החלוקה
בקובץ לחיזוק ההתקשרות - כט (עמ' 13-15) מתואר מעמד חלוקת ספר התניא שלפנינו:
"י"א ניסן 'שמונים שנה' היה אחד מהאירועים הגדולים שהיו בתולדות ליובאוויטש. ביום י"א תשמ"ב גדשו את 770 המוני אורחים מכל רחבי תבל. כבר משעות אחה"צ המוקדמות החלו לתפוס מקומות להתוועדות, ולערך מהשעה שש בערב כבר הי' קשה למצוא מקום טוב. מחמת ריבוי האורחים המצופים, תוכנן שיעשו אוהל מחוץ ל-770 ואלו שלא יוכלו להיכנס, יצפו שם בהתוועדות במסך וידאו ענק. אך לפועל, מחמת הקור והרוח פירקו את כל היתדות שבנו, והרעיון נגנז.
התוועדות זו זכורה כאחת ההתוועדות עם ריבוי משתתפים הגדול ביותר. הרבי ישב קרוב לעמוד שלכיוון ארון הקודש [בדרך כלל יושב בצד העמוד לכיוון מערב]. בהתוועדות השתתפו רבנים מכובדים, ואנשי ציבור נבחרים.
בסיום ההתוועדות אמר כ"ק אדמו"ר, שכעת יחלק תניא לכל אחד מהמשתתפים, כאות הוקרה על כך שהגיעו הנה. הרבי ציין שהוצאה זו הודפסו כל עמודי השער של כל התניא'ס שהודפסו עד לאותו היום. והדגיש, כי החלוקה היא בכדי שילמדו בספרים עד שיקרעו, ויזדקקו להדפיס תניא'ס חדשים. כמו"כ אמר: 'לכן אתן לכל אחד ואחד שרוצה תניא, וכן דולר לצדקה, ולאחרי שיקבלו האנשים יקבלו ג"כ הנשים, כי גם הן מחוייבות בידיעת אלוקות וכו''.
קודם החלוקה הודיע כ"ק אדמו"ר אודות ברכה אחרונה, ולאחרי' ברך בעצמו. אח"כ אמר שילכו לפי סדר, שיעברו מצד אחד לצד שני, ומבקשים שלא ידחקו כי כולם יקבלו, וסימן בידיו הק'. בין הדברים אמר: 'כל אחד יקבל תניא ודולר ואין נוגע אם קודם או אח"כ, ואין נפק"מ בזה, ושלא יהי' בלבולים שזהו היפך 'כי לא בחפזון תצאון', ולא נורא אם יקח כמה דקות', ואמר כ"ק אדמו"ר שבעצמו יחכה עוד יותר, עד שיבוא לקחת האחרון שבישראל הנמצא כאן. כן אמר שהנשים ירדו לקבל רק אחרי שיצאו האנשים קודם, בכדי שלא לעשות בלבולים, והסביר מדוע ג"כ הנשים חייבות בלימוד החסידות. אח"כ חזר שוב שלא ידחפו, כי זה רק יבלבל, וכשזה יבלבל זה יקח יותר זמן.
לפועל החל לחלק כ"ק אדמו"ר כמה תניא'ס, אך כשהקהל לא הפסיק מלדחוף, אמר שאם ידחפו אזי יפסיקו (לחלק), יותר טוב שירגעו. כשהמשיך להיות המולה ובלבול, התיישב כ"ק אדמו"ר, ואמר שכל זמן שלא יפסיקו לדחוף לא ימשיכו בהחלוקה. וכשנהי' סדר מוחלט ואף אחד לא דחף, נעמד שוב והמשיך לחלק.
במהלך החלוקה, כ"ק אדמו"ר עמד מלא קומתו וחילק תניא לכאו"א, לקח בידו הימנית והעבירה לשמאלית ונתן למקבל. בעת ההתוועדות אמר כ"ק אדמו"ר שיקבלו זאת בסבר פנים יפות. ובאמת הי' אפשר לראות על פני כ"ק אדמו"ר כמין שביעות רצון... היו כאלו שכ"ק אדמו"ר חייך אליהם במיוחד, ובעיקר לילדים קטנים...
כ"ק אדמו"ר הורה בידו הק' להגברת השירה בשירים 'כי אלוקים יושיע ציון' ו'מי לי בשמים וגו''. עברו שני שוטרים, וביניהם גוי, ואח"כ חייך כ"ק אדמו"ר לריל"ג ואמר לו משהו ע"ז שעבר גוי בתור לקבל בתניא כמו כולם.
כ"ק אדמו"ר התיישב בשעה רבע-לארבע והמשיך לחלק עד חמש דקות-לחמש. לאחרי שנגמר התור, קם כ"ק אדמו"ר ממקומו בחיוך והורה בידו הק' שהקהל ייצא (סימן בידו העברה, מצד ימין לשמאל) והתחיל לשיר 'כי בשמחה תצאו', כשמורה להגברת השירה. לאחרי שיצאו כמעט כולם, החל לחלק לנשים כשהוא עומד על רגליו... לאחרי שחילק לנשים כחצי שעה, התיישב וחילק להם עד השעה שש-ועשר דקות (!). לכל אחת ואחת איחל פסח כשר ושמח...
לאחר החלוקה, שאלו את כ"ק אדמו"ר מה לעשות [עם] התניא'ס שנשארו (כ-3000). וענה שישיב על כך כשיחזור מהאוהל. לאחרי שחזר אמר שימכרו אותם בזול לקהל הרחב, אלא שישנו את התאריך 'י"א ניסן' שבדף השער, ואכן שינו זאת ל'י"ג ניסן'".

[5], שלד, [3] דף. 18 ס"מ. מצב טוב. כתמים קלים. שפשופים קלים בכריכה. שדרה מנותקת ופגומה.