מכתב מאת רבי יוסף יצחק שניאורסון האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש, חתום בחתימת יד קדשו. ריגא (לטביה), כ"ד אדר ב' תרצ"ב [1932].
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של האדמו"ר הריי"ץ, חתום בחתימת יד קדשו "יוסף יצחק", ובתוספת מילים בכתב ידו.
נשלח אל שאר בשרו "הרב הנכבד והנעלה, גזע תרשישים" ר' עזריאל זעליג סלונים, בעת נסיעתו בשליחות הריי"ץ לשוויץ והולנד, כדי לגייס כספים עבור ישיבת "תומכי תמימים" בוורשה. בפתח המכתב מברך הריי"ץ בבריאות: "השי"ת יחזק בריאותו ובריאות זוגתו תחי', ויגדלו את בתם תחי' לתורה חופה ומעשים טובים", וממשיך בברכות לנסיעה טובה ולפרנסה ברווחה ובמנוחה: "השי"ת יצליח נסיעתו ותהי' פרנסתו בריוח אשר יוכל לשבת עם ב"ב [בני ביתו] שי' במנוחה בגו"ר [בגשמיות וברוחניות]".
בסוף המכתב הוסיף הריי"ץ בכתב יד קדשו את המילים: "[שאר בשרו ידידו הדורש שלומו] ומברכו בגו"ר [בגשמיות וברוחניות]".

הרה"ח ר' עזריאל זליג סלונים (תרנ"ז-תשל"ב), מראשי עסקני חסידות חב"ד, חבר אגודת חסידי חב"ד ומנהל כולל חב"ד. ממייסדי ארגון נשי ובנות חב"ד ומוסד "בית חנה", וממקימי שיכון חב"ד בירושלים.

נולד בעיר חברון לאביו הרב זאב דב, נכד הרבנית מנוחה רחל סלונים, בת האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש. בצעירותו התייתם מאביו, ובהיותו כבן 15, לקראת שנת תרע"ג נסע ללמוד בישיבת "תומכי תמימים" בליובאוויטש. היה בן בית אצל הרבי הרש"ב וסעד על שולחנו בשבתות וחגים. בשנת תרע"ח, בעקבות מלחמת האזרחים, נסע ללמוד בסניף "תומכי תמימים" שבעיר חרסון באוקראינה, שם התקרב אל החסיד הנודע ר' איצ'ע מתמיד ובעידודו סבב בקולוניות היהודיות שבפלך חרסון ומסר שיעורי חסידות. היה נוסע מעת לעת לחגים אל הרש"ב בעיר רוסטוב, ולאחר הסתלקות הרש"ב, המשיך לנסוע אל בנו וממלא מקומו הריי"ץ. לאחר חג הפסח תרפ"ב חזר לארץ ישראל והתיישב בירושלים. הוא מונה למשפיע בית-הכנסת "צמח צדק" בעיר העתיקה, ונשא לאשה את מרת חיה פייגל (בת אחותו שיינא מושקא ובעלה הרה"ח משה שלמה כהנא שפירא, צאצא לבעל ה"מגלה עמוקות").

בשנת תרפ"ד, החל בעידודו והוראתו של הריי"ץ את פעילותו כשד"ר ויצא למסע נדודים ברחבי העולם כולו. בשליחותו זו הוא עסק בגיוס כספים ובהפצת היהדות והחסידות וקירוב רחוקים. הוא פעל בקרב הקהילות הנדחות ביותר, בכל רחבי תבל, להקמת מקוואות, מינוי רבנים ושו"בים וקביעת שיעורים בתורה ובחסידות. בשנת תרפ"ד נטל חלק בהקמת "אגודת חסידי חב"ד בארה"ב וקנדה". בתום אחת משליחויותיו העיר האדמו"ר הריי"ץ: "זעליג קען דורכברעכען א זאך" (זליג מסוגל לחולל דבר).

בחודש בטבת תר"צ נסע בשליחות הריי"ץ לקייפטאון שבדרום אפריקה ושהה שם כשנה וחצי, עד תמוז תרצ"א. בשנת ת"ש יצא לשליחות באוסטרליה, לאחריה שב לירושלים והתמסר לפעילות למען קהילות חב"ד בארץ ישראל.

הרע"ז היה האפוטרופוס של נכסי "בית רבי" בארץ, ועמד בחלופת מכתבים הדוקה עם הרבנית שטערנא שרה אשת הרש"ב ועם הרבנית נחמה דינה אשת הריי"ץ. נפטר בחול המועד סוכות ונטמן בהר המנוחות בירושלים. הותיר דור ישרים מבורך. רבים מצאצאיו מכהנים כשלוחי חב"ד ורבני קהילות בעולם.

[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 25 ס"מ בקירוב. מצב טוב. נקבי תיוק. סימני קיפול וקמטים. כתמים קלים.

מכתב מאת רבי יוסף יצחק שניאורסון האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש, חתום בחתימת יד קדשו. ריגא (לטביה), כ"ב חשון תרצ"ג [1932].
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של האדמו"ר הריי"ץ, חתום בחתימת יד קדשו "יוסף יצחק", ובתוספת בכתב ידו.
נשלח אל שאר בשרו "הרב הנכבד גזע תרשישים" ר' עזריאל זעליג סלונים. בפתח המכתב מברכו הריי"ץ לרגל לידת בתו [מרת סימה רלב"ג]: "הנני בזה לברכם בברכת מזל טוב, יתן השם יתברך ויגדלו ילידיהם שיחיו לתורה חופה ומעשים טובים, וישלח השם יתברך רפואה שלמה לזוג' תחי' ויעזור להם השי"ת בגו"ר [בגשמיות וברוחניות]". בסוף המכתב הוסיף הריי"ץ בכתב יד קדשו את המילה: "[ידידו שאר בשרו הדורש שלומו] ומברכו".

הרה"ח ר' עזריאל זליג סלונים (תרנ"ז-תשל"ב), מראשי עסקני חסידות חב"ד, חבר אגודת חסידי חב"ד ומנהל כולל חב"ד. ממייסדי ארגון נשי ובנות חב"ד ומוסד "בית חנה", וממקימי שיכון חב"ד בירושלים.

נולד בעיר חברון לאביו הרב זאב דב, נכד הרבנית מנוחה רחל סלונים, בת האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש. בצעירותו התייתם מאביו, ובהיותו כבן 15, לקראת שנת תרע"ג נסע ללמוד בישיבת "תומכי תמימים" בליובאוויטש. היה בן בית אצל הרבי הרש"ב וסעד על שולחנו בשבתות וחגים. בשנת תרע"ח, בעקבות מלחמת האזרחים, נסע ללמוד בסניף "תומכי תמימים" שבעיר חרסון באוקראינה, שם התקרב אל החסיד הנודע ר' איצ'ע מתמיד ובעידודו סבב בקולוניות היהודיות שבפלך חרסון ומסר שיעורי חסידות. היה נוסע מעת לעת לחגים אל הרש"ב בעיר רוסטוב, ולאחר הסתלקות הרש"ב, המשיך לנסוע אל בנו וממלא מקומו הריי"ץ. לאחר חג הפסח תרפ"ב חזר לארץ ישראל והתיישב בירושלים. הוא מונה למשפיע בית-הכנסת "צמח צדק" בעיר העתיקה, ונשא לאשה את מרת חיה פייגל (בת אחותו שיינא מושקא ובעלה הרה"ח משה שלמה כהנא שפירא, צאצא לבעל ה"מגלה עמוקות").

בשנת תרפ"ד, החל בעידודו והוראתו של הריי"ץ את פעילותו כשד"ר ויצא למסע נדודים ברחבי העולם כולו. בשליחותו זו הוא עסק בגיוס כספים ובהפצת היהדות והחסידות וקירוב רחוקים. הוא פעל בקרב הקהילות הנדחות ביותר, בכל רחבי תבל, להקמת מקוואות, מינוי רבנים ושו"בים וקביעת שיעורים בתורה ובחסידות. בשנת תרפ"ד נטל חלק בהקמת "אגודת חסידי חב"ד בארה"ב וקנדה". בתום אחת משליחויותיו העיר האדמו"ר הריי"ץ: "זעליג קען דורכברעכען א זאך" (זליג מסוגל לחולל דבר).

בחודש בטבת תר"צ נסע בשליחות הריי"ץ לקייפטאון שבדרום אפריקה ושהה שם כשנה וחצי, עד תמוז תרצ"א. בשנת ת"ש יצא לשליחות באוסטרליה, לאחריה שב לירושלים והתמסר לפעילות למען קהילות חב"ד בארץ ישראל.

הרע"ז היה האפוטרופוס של נכסי "בית רבי" בארץ, ועמד בחלופת מכתבים הדוקה עם הרבנית שטערנא שרה אשת הרש"ב ועם הרבנית נחמה דינה אשת הריי"ץ. נפטר בחול המועד סוכות ונטמן בהר המנוחות בירושלים. הותיר דור ישרים מבורך. רבים מצאצאיו מכהנים כשלוחי חב"ד ורבני קהילות בעולם.

[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 25 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. נקבי תיוק. סימני קיפול וקמטים. קרעים, כתמים ובלאי. קרעים חסרים בשוליים (ללא פגיעה בטקסט). רישום בגב.

מכתב מאת רבי יוסף יצחק שניאורסון האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש, חתום בחתימת יד קדשו. ברוקלין, ניו יורק, ט"ו טבת תש"א [1941].
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של האדמו"ר הריי"ץ, וחתום בחתימת יד קדשו "יוסף יצחק".
נשלח אל הרה"ג יוסף גרשון הורביץ, רבה של שכונת מאה שערים בירושלים במשך 46 שנים וראש ה"ישיבה הגדולה ותלמוד תורה מאה שערים" - "בהנוגע לידידי רא"ד שי' בן ידידי החסיד הרש"ז נ"ע" – כנראה ר' דוב אליעזר הבלין בן ר' שלמה זלמן הבלין: "הנה הענין כולו שייך להנהלת ישיבת תורת אמת". הריי"ץ מברכו בסיום: "השי"ת יעזר לו ויתן לו פרנסתו בריוח. יעזר השי"ת לכבודו שי' בהדרוש לו בגשם וברוח".
בראש המכתב (בצד שמאל) חותמת-דיו –  770 .Eastern Parkway Brooklyn N.Y, כתובת מגוריו של האדמו"ר הריי"ץ בשכונת קראון הייטס, בברוקלין ניו-יורק [עם בואו לארה"ב השתכן הריי"ץ בבית המלון "גרייסטון" שבמנהטן, ורק כעבור מספר חודשים נכנס למשכנו הקבוע שבבניין 770 בשדרת "איסטרן פרקווי" בברוקלין. בלאנק המכתב שלפנינו, שנשלח כארבעה חודשים לאחר המעבר ל-770, עדיין אינו נושא את כתובת המגורים הקבוע של הריי"ץ, ובראשו נוספה החותמת לצורך משלוח מכתבים חוזרים].