שני ספרי שו"ת בשלושה כרכים, מאת תלמיד בעל התניא ותלמיד ה"צמח צדק":
* שו"ת דברי נחמיה, חלק ראשון – אבן העזר, וחלק שלישי – יורה דעה, מאת רבי נחמיה הלוי גינזבורג מדוברובנה, מחשובי תלמידיו של בעל התניא. ווילנא-וורשא, תרכ"ו-[תרמ"ז] 1866-1887. מהדורה ראשונה.
על הספר שלפנינו כותב רבי דובער יהודה ליב, בן המחבר, בהקדמתו: "...יבינו נא בחיבור הזה, ידעו ויכירו, כי הוא אופן חדש בחוש הלימוד, כמדומה שלא נמצא בזה האופן בשום חיבור שקדמהו, לדייק בחילוקי הדעות וסברות הפוסקים מראשונים עד אחרונים, במקום שדבריהם באים דוקא מפורשים ומבוארים על מקומן, ימצא בהם עומק נפלא, לשקול במאזני צדק כל סברא וסברא בדבר והיפוכו ברצוא ושוב כמה פעמים... והיה יהיה הספר החדש הזה לנס ולסגולה לקנין הלמודית בנפש החפץ לכל הוגה בו בנחת ובמתון ובעומק הדעת... ". בחלק גדול מכרכי "דברי נחמיה" נדפסה התכתבות ענפה בינו לבין תלמידי בעל התניא, בראשם האדמו"ר ה"צמח צדק" ורבי יצחק אייזיק מהומל. רובו של חלק "אבן העזר" שלפנינו מכיל התכתבות ענפה עם ה"צמח צדק"; עשרות תשובות של הצ"צ נדפסו בו לראשונה (חלק "אבן העזר" נדפס סמוך לאחר הסתלקות הצ"צ). בספריו נדפסו ביאורים רבים לפסקי רבו בעל התניא בשלחן ערוך שלו ובסידורו.
המחבר רבי נחמיה הלוי בירך גינזבורג מדוברובנה (תקמ"ח-תרי"ב), מגאוני חב"ד, תלמיד מובהק של בעל התניא, ותלמיד-חבר של האדמו"ר ה"צמח צדק" מליובאוויטש. היה חתנו (בזיוו"ש) של רבי חיים אברהם, בנו של בעל התניא. היה מתמיד גדול, גאון חריף, מחדש ועמקן. נודע בענוותנותו ושפלות רוחו. כל ימיו ברח מהכבוד, ומיאן לשמש במשרת רבנות. פרנסתו הייתה ממפעל לייצור טליתות, בעיר מגוריו דוברובנה, שהיה בבעלותו. המפעל הביא פרנסה גדולה להרבה מתושבי העיר, ועשירות גדולה לבעליו. לאחר שהחלו לייצר טליתות מכונה, נסגר המפעל, ורבי נחמיה ירד מנכסיו. האדמו"ר ה"צמח צדק" אמר עליו: רבי נחמיה מחייב את העניים כהלל הזקן ואת העשירים כרבי אלעזר בן חרסום, משום שהתמדתו העצומה בתורה הייתה בלי שום שינוי הן בימי עשירותו והן בימי עוניו (מתוך ההקדמה ל"דברי נחמיה", חלק אורח חיים). בנו המו"ל מספר בהקדמה לחלק "אורח חיים" עד כמה סמך הצ"צ על פסקיו של רבי נחמיה: "ובפירוש יצא מפה קדשו... שכל פסק הלכה שיצא ממנו אחר עיונו ופלפולו העמוקה מני ים, לא ימצא מי שיהיה כח... לסתור דבריו. ובתשובה אחת כתב עליו [הצ"צ]: הלכה כמותו בכל מקום". התכתב בשו"ת בהלכה עם גדולי דורו, גם עם ה"מתנגדים", כרבי דוד לוריא (הרד"ל) ורבי מאיר ברלין אב"ד מוהילוב. חלק מההתכתבות נדפסה ב"דברי נחמיה". תשובותיו בהלכה נדפסו בשלשת חלקי השו"ת "דברי נחמיה": אבן העזר (ווילנא תרכ"ו), אורח חיים (ווילנא תרכ"ט), יורה דעה (וורשא תרמ"ז).
שני כרכים. כרך אבן העזר: [6], ז; כט, לא-פב דף. דף ז מהספירה הראשונה נכרך פעמיים. כרך יורה דעה: [2], עג, [3] דף. שני דפי שער לכל כרך. 29-30 ס"מ. מצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות בכרך הראשון. חיתוך דפים עם פגיעות בכותרות הדפים במספר מקומות בכרך הראשון. חותמות. רישום בכתב-יד בכרך הראשון. כריכות חדשות.
* שו"ת תורת חסד, חלק ראשון – אורח חיים, מאת רבי שניאור זלמן פרדקין אב"ד פולוצק ולובלין, מחשובי תלמידי ה"צמח צדק". וורשא, תרמ"ג 1883. מהדורה ראשונה.
המחבר רבי שניאור זלמן פרדקין מלובלין (תק"ץ-תר"ב), המכונה "הגאון מלובלין", מגדולי רבני וחסידי חב"ד, אב"ד פולוצק ולובלין, עילוי חריף וגאון אדיר, שהיה בקי עצום בכל חדרי תורה כנתינתה מסיני. מילדותו דבק ברבו המובהק ה"צמח צדק" מליובאוויטש, שהראה לו חיבה יתירה, והשתעשע עמו רבות בחריפות ובקיאות במרחבי התורה. עוד בצעירותו שלח לו רבו שאלות מורכבות בענייני עגונות, וסמך על פסקיו. ה"צמח צדק" כתב עליו: "אשר מדריגתו מגיע ל'גאון', לכן יוכל לסמוך על פסקם בלי שום גמגום". אחד ממנהגיו הקבועים היה ללמוד בכל יום סימן אחד בשו"ת "צמח צדק", על אף שידעם בעל פה, כדי להתקשר בנשמת רבו המובהק. בשנת תרט"ו התמנה לרבה של העיר פולוצק. לאחר פטירת ה"צמח צדק" בשנת תרכ"ו, עודד וחיזק את חסידי חב"ד לנסוע לאדמו"ר המהר"ש מליובאוויטש (ולא לאחיו האדמו"רים מקאפוסט ומלאדי), משום שראה במהר"ש ממשיך דרכו של אביו ה"צמח צדק". התערבות זו עלתה לו בכס רבנותו, והוא נאלץ להתפטר מרבנות פולוצק (אגרות בעל התורת חסד, ירושלים תשס"א, עמ' 84). בשנת תרכ"ח התמנה לרבה של לובלין, בה כיהן ברבנות למעלה מעשרים שנה. בשנת תרנ"ב עלה לירושלים, ובשנותיו האחרונות התמנה לאב"ד הקהילה החסידית בירושלים. רבי שמואל סלנט העריכו מאד וכתב עליו: " גאון עולם, אשר גם בדורות שלפנינו היה נמנה בין גדולי הדור". על מצבתו נחקק: "... כ"ק אדמו"ר הרב הגאון הגדול, שר התורה, צדיק יסוד עולם... שלא הניח מקרא ומשנה גמרא הלכות אגדות תוספתא, דקדוקי תורה ודקדוקי סופרים, וכל המדות של חכמים, וכל דבר שבתורה לא הניח שלא למד...".
את ספרו שו"ת "תורת חסד" על "אורח חיים" הדפיס בחייו בשנת תרמ"ג. חלקו השני של השו"ת, על חלק "אבן העזר", נדפס לאחר פטירתו, בשנת תרס"ט. ספרו נערץ על גדולי הפוסקים, ופסקיו נזכרים רבות בספרות השו"ת. כפי שהעיד על ספרו, אין בספר זה סברות שאינן מבוססות היטב. הוא כתב כי בעוד שישנם ספרים בהם החידושים הם "כהררים התלויים בשערה", בספרו שלו הם "שערות התלויות בהרים, כל סברא יש לה יסוד, ואף החידוש הקל מבוסס בראיות ובהוכחות". ה"ראשון לציון" רבי יצחק יוסף שליט"א, מספר שאביו רבי עובדיה יוסף היה נוהג ללמוד בימי חול המועד בשו"ת "תורת חסד", משום מצוות שמחת יום טוב. לדבריו, אביו הגר"ע יוסף היה נוהג לומר שבספר "תורת חסד" יש 'לומדע'ס' אמיתית, ולא 'לומדע'ס' הפורחת באויר, משום שכל סברה מוכחת מגמרא ערוכה.
בדף השער חותמת: יעקב גוטמאן ווארשא".
חותמות בדף השער בגרמנית: "המכון לחקר השאלה היהודית של המפלגה הנאצית – המחלקה לאוסטיודן [=ליהודי המזרח] – ליצמנשטט".
חותמות נוספות.
קנח דף. 33 ס"מ. מצב טוב. כתמים. חותמות ורישומים בכתב-יד. קרעים בשולי דף השער. קרעים בדפים האחרונים, משוקמים בהדבקות נייר. כריכה חדשה.

ספר זמרת הארץ, מאת רבי יעקב בירב. דפוס משה בובריק, מנחם וויידבערג וצבי שפיגילמאן, צפת, תרל"ו [1876].
"מעשה ה' ונפלאותיו... עם הרב... חיים אבועלעפיע ז"ל ועם כל יושבי טבריא". סיפור חידוש ההתיישבות היהודית בטבריה בשנת ת"ק [1740] על-ידי רבי חיים אבולעפיה. עם ציורי הכותל המערבי, מערת המכפלה, קבר רחל ומקום קבורת רבי מאיר בעל הנס.
טז דף. 18.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים. עקבות רטיבות קלים. בלאי. קרעים חסרים. חותמות. כריכת נייר ישנה.

ספר אם למסורות, על עניני מסורות כתיבת התורה, מאת רבי אריה ליב חריף, עם ספר זכרון ירושלים מנכדו רבי שניאור זלמן ב"ר מנחם מענדיל (מנדלוביץ). ירושלים, תרל"ו [1876].
ספר זכרון ירושלים, עם שער נפרד, על ידיעת הארץ, סקירה על הקהילות, בתי החסד והמקומות הקדושים בא"י, רשימות הנדיבים בכל הארצות והדפסי-ציורים רבים של המקומות הקדושים בא"י.
בדף המגן הקדשה בכתב-ידו של רבי שניאור זלמן מנדלוביץ המו"ל, ומחבר ספר זכרון ירושלים, בצירוף חתימה וחותמת. הוא מקדיש את הספר "לכבוד אהובי הרב המובהק המאיר כברק המפורסם מוהר"ר שלמה סוקרי הי"ו, וזכות אבותי הצדיקים יגן עליו ועל ב"ב...".
רבי שניאור זלמן ב"ר מנחם מענדיל מנדלוביץ (תקס"ד-תרמ"ה) שד"ר קהילת חב"ד בחברון – באירופה ובערי כורדיסטאן, סוריה, בבל והודו. [ראה אודותיו: יערי, שלוחי ארץ ישראל, עמ' 695-696; וכן: רחמים מלמד-כהן, על זכרון ירושלים, ירושלים תשע"ב]. גאון מופלג ומחבר פורה, וכן אמן וצייר מוכשר. בספר "זכרון ירושלים" שלפנינו, אותו חיבר, הוא מביא תיאורים על הישוב היהודי בזמנו, ותיאורים ממסעותיו ומהערים בהן עבר.
טז דף; כח דף. 20 ס"מ. מצב טוב-בינוני. מעט כתמים. סימני עש, עם פגיעות קלות בטקסט. רישומים בכתב-יד. כריכה חדשה.
ש' הלוי, מס' 266.

ספר זכרון בירושלם, תפילות למקומות הקדושים, עם איורי המקומות הקדושים. ירושלים, תר"מ [1880]. דפוס יואל משה סלומון.
עם איורי הכותל המערבי, חורבת רבי יהודה החסיד, קברי מלכי בית דוד ומגדל דוד, קבר שמואל הנביא, ועוד.
כד דף. 15 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים. בלאי קל. קרע חסר קטן בשולי דף השער, ללא פגיעה בטקסט, וקרעים קטנים בשולי דפים נוספים. גליונות לא חתוכים. כריכה חדשה.
ש' הלוי, מס' 340.