מסמך "כתב רבנות" – פרוטוקול ההחלטה של "ועד בני ברק" לבקש מרבי יעקב לנדא "לקבל את המשרה של רבנות במושבתנו...", בחתימות ארבעה מראשי הוועד ו-18 חתימות מתושבי המושבה. ד' כסלו תרצ"ו [נובמבר 1935].
הגאון החסיד רבי יעקב לנדא (תרנ"ג-תשמ"ו), כיהן בצעירותו כמורה הוראה בחצר רבו האדמו"ר הרש"ב מליובאוויטש וברבנות בעיר קרעניץ, בהמשך כיהן כרב בעיר ליבוי (לטביה). בשנת תרצ"ה עלה לארץ ישראל ונבחר לכהן ברבנות המושבה רמתיים (כיום, משכונות הוד השרון). לאחר פחות משנה עבר לכהן ברבנות המושבה החרדית בני ברק, בה כיהן בגאון כחמישים שנה, והעמיד כראוי את כל ענייני הדת ושמירת ההלכה.
[1] דף ארוך, 57 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי.

קונטרס בכתב יד ובמכונת כתיבה, "הרשמה מוקדמת של שומרי שביעית בבני ברק", רשימת המשפחות הזקוקות לאספקת פירות וירקות ללא חשש חילול שביעית, עם ציון מספר הנפשות בכל משפחה, כתובתם וחתימות הנרשמים. [בני ברק, תשי"א בקירוב (1951) – ערב שנת השמיטה].
בין מאות החותמים מופיעים חתימותיהם של אנשי שם נודעים, כדוגמת: רבי שאול ברזם – החותם גם עבור בית חותנו "הרב י"י קניבסקי" ועבור דודו "מרן החזון איש"; הרב אברהם יצחק גרשונוביץ [הרב מזבינקא, ראש ישיבת תפארת ציון]; הרב נחום מאיר קרליץ [גיסו של החזון איש] החותם גם עבור בנו רבי ניסים קרליץ; רבי משה טיקוצינסקי [משגיח ישיבת סלבודקה בגבעת רוקח]; רבי ירוחם קרלנשטיין; רבי משה טורק; רבי זליג פריבלסקי; רבי צבי כגן; רבי מאיר צבי ברגמן, חתנו של הרב שך וראש ישיבת רשב"י]; רבי משה יצחק דייטש [מראשי כולל חזון איש]; רבי שלמה הרשלר; רבי ירמיה פלדמן; רבי צבי ווגשל [עבור פנסיון ווגשל]; רבי מיכל יהודה ליפקוביץ [לימים, ראש ישיבת פוניבז' לצעירים]; רבי אפרים גרינבלט; רבי משה אריה פריינד; ועוד.
13 דף (כ-16 עמ' כתובים) 29.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים, בלאי וקמטים.

אוסף מגוון של מכתבים, מסמכים ודפים מודפסים – מארכיונו של רבי יעקב לנדא רבה של בני ברק, ובנו רבי משה יהושע ליב לנדא רבה של בני ברק.
* חלק מהמכתבים הנם עוד מתקופת מגוריו של רבי יעקב לנדא בחו"ל, ובכהונתו כרב בעיר ליבוי (לטביה). * שני פריטי דפוס מ"כולל חב"ד", לאחר פטירת האדמו"ר הריי"צ. תש"י [1950] * ועוד.

כ-16 פריטים. גודל ומצב משתנה.

מקבץ מסמכים וניירת מהמלחמה נגד כינון "מועצה דתית" בעיר בני ברק, תשכ"ד-תשל"ה בקירוב.
* החלטות "כנס בתי המדרש בבני ברק – ליל א' דחנוכה", עם עשרות חתימות של גבאי בתי הכנסת וגבאי בתי המדרשות החסידיים בעיר. * מכתב עם 8 חתימות הרבנים השוחטים, בו הם כותבים אל הנהלת העיריה, כי "לאור פסק הדין האמור" של רבני העיר "שמטיל עלינו איסור חמור ביותר", נאסר עליהם לשחוט, אם משכורתם תועבר דרך המועצה הדתית. ו' טבת תש"ל [1969]. * מכתב אל הנהלת העיריה, עם 9 חתימות של משגיחי הכשרות בעיר [בין החותמים רבי שלמה מחפוד]. ו' טבת תש"ל [1969]. * מכתב אל הנהלת העיריה, עם 26 חתימות של "עובדי הדת" בעיר [בין החותמים: רבי יודא פרסטר, רבי לוי קשת, רבי שלמה מחפוד], הכותבים בעקבות הגשת התביעה בבג"צ נגד עיריית בני ברק (ראה להלן), והם מודיעים כי אינם מוכנים לשנות את מקום עבודתם אצל "עיריית בני ברק". אב תשל"ה [1975]. * פסק דין וצו מניעה, בחתימות דייני בית הדין הגדול, רבי יוסף שלום אלישיב, רבי בצלאל זולטי ורבי אליעזר גולדשמיט. ירושלים, ניסן תשל"א [1971]. * ועוד מכתבים ומסמכים שונים בענינים הנ"ל.
כ-13 פריטי נייר, הכוללים כ-19 דף. גודל ומצב משתנה.
* * *
פרשיית הקמת ה"מועצה הדתית" בעיר בני ברק
העיר החרדית בני ברק התייחדה מאז הקמתה במערכת רבנות עצמאית. בניגוד לערים אחרות, בבני ברק לא היתה מעולם מועצה דתית – הרבנים קבלו את משכורתם מן העירייה וכל מערכות הכשרות, המקוואות ועניני הדת בבני ברק היו מתוקצבים ישירות מקופת העירייה, ללא התערבות של גורם שלישי ממשלתי בדמות מועצה דתית. במקומות אחרים נתונה השליטה על שירותי הדת והפיקוח על העניינים הדתיים בידי המועצה הדתית שבעיר. באותם ימים נשלטו המועצות הדתיות על ידי משרד הדתות, בראשו עמדו אנשי תנועת ה"מזרחי".
בקיץ תשכ"ד אנשי משרד הדתות הקימו "מועצה דתית" בבני ברק. מכיוון שידעו שהפעולה לא תעבור בשתיקה מצד החרדים, נעשה הדבר במחטף. המועצה הוקמה "על הנייר" בלבד. בעיתון "הצופה" פורסמה מודעה מטעם משרד הדתות על הקמת מועצה דתית שבראשה יעמדו 12 חברים ובראשם רבי יעקב לנדא רב העיר. המודעה פורסמה ללא ידיעתם של הרבנים, מבלי שעודכנו על כך מראש. הדבר גרם לתסבוכת: מצד אחד לא רצו הרב לנדא והרבנים האחרים לשתף פעולה עם הקמת מועצה דתית בניהול משרד הדתות, ומאידך – אם יתפטרו מהתפקיד שהוטל עליהם באופן רשמי, הרי שבמקומם ימונו על ידי משרד הדתות חברים אחרים למועצה, וכך יאבדו את שליטתם על ענייני הדת בעיר.
בהמשך השנים נערכה מלחמה בכל החזיתות בנושא זה, בין רבני העיר החרדיים לבין "משרד הדתות" ומפלגת "המזרחי" הארצית והמקומית. בראש חודש חשון תש"ל יצא "פסק דין" בחתימות עשרה מרבני העיר (הרב לנדא, הרב וואזנר, ה"ישועות משה" מויז'ניץ ועוד) – עם "איסור חמור" על כל שיתוף פעולה עם ה"מועצה הדתית" (אם תקום) ועל קבלת טובות הנאה או משכורת ממנה. שיכוני הפועל המזרחי בעיר הכתירו עליהם בשנת תשל"א רב חדש, שגם קיבל "מינוי" של "רב המועצה הדתית". בעקבות כך פנתה "הועדה הציבורית לשמירת צביון העיר" [בראשות מר ראובן אהרונוביץ, שכיהן בעבר כראש העיר מטעם החרדים] אל בית הדין הגדול בדרישה לצו-מניעה, למנוע את כהונתו של הרב הנ"ל בעיר. בשלהי שנת תשל"ה התערב הבג"ץ בענין בעקבות עתירה של ה"מועצה דתית" נגד העירייה ורבני העיר. עד היום הזה מסרבות הקהילות החרדיות הרבות בעיר, להכיר ב"מועצה דתית" זו וברבניה, ותפקידיהם נשארו פורמליים בלבד, בניגוד לרוב ערי הארץ.

אוסף מכתבים ומסמכים שונים מארכיון רבי יעקב לנדא אב"ד בני ברק, כולל מכתבים בכתב-ידו וחתימתו של הרב לנדא וטיוטות מכתבים שלו, התכתבויות עם גורמים שונים בעיריית בני ברק, בנושאי כשרות, שמירת הדת, וניהול ענייני העיר. בני ברק, שנות התש"י-תש"ל בקירוב.
האוסף כולל בין היתר: התכתבויות עם רבנים ואנשי מדע בניסיון לבירורים אודות כשרות חומרי גלם שונים (בהם מכתבי רבנים חתומים: רבי גרשון חן, רבי ברוך מרקוס ורבי ניסים אוחנה – מחיפה, רבי איסר יהודה אונטרמן ורבי יעקב משה טולידאנו – מתל אביב, רבי מנחם יהודה אושפיזאי – מרמת גן, ועוד); מסמכים הקשורים לבניית בית הכנסת המרכזי בבני ברק (כולל מכתב ברכה בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי אברהם יעקב ניימארק מתל אביב); כתבי התחייבויות בענייני כשרות, בחתימותיהם של בעלי מפעלים וחנויות בבני ברק; מסמכים הקשורים למאבק נגד חילולי שבת בעיר, השגחה על המקוואות, תקנה שלא לבנות בתים רבי קומות בעיר (עקב חשש חילול שבת במעליות), ועוד.
מאות פריטי נייר. גודל ומצב משתנים.