אוסף של כ-30 ספרים מדפוסי ירושלים, מסופה של המאה ה-19 והמחצית הראשונה של המאה ה-20:

בין הספרים:
* ספר אגדות תלמוד ירושלמי, חלק ראשון לסדר זרעים. ירושלים, [תרנ"ט 1899].
* ספר טוב דמשק, חידושים וביאורים על המשנה, מאת רבי אליעזר קריינער. ירושלים, [תר"ס 1900].
* ספר נחמות ארץ ישראל, ביאור על משניות מסכת פאה, מאת רבי נחום אהרן מגיד (גרוסברד בלומברג). ירושלים, תרס"ח [1908].
* ספר בית יצחק, על התורה, מאת רבי יצחק רייטבארד. ירושלים, תר"ע 1910.
* ספר עיני מנחם, מאסף ומפתח לאגדות הש"ס בתלמוד הבבלי, אות א, מאת רבי מנחם מענדיל ראבין. ירושלים, תרע"ג [1913].
* ספר דרישת ציון לרבי צבי הירש קאלישער. ירושלים, תרע"ט [1919].
* ספר בירורי המדות, אוסף הנהגות ומדות טובות, על פי סדר האלף בית, מאת רבי אהרן שלמה מהרי"ל. ירושלים, [תרפ"ג 1923].
* ספר צעקת בני ישראל, מאמרים מש"ס, מדרשים וזוהר עם התעוררות לתשובה. ירושלים, תרפ"ד [1924].
* ספר מנחת יהודה, על התנהגות האדם, חלק ראשון, מאת רבי יהודה סטריזובר. ירושלים, תרפ"ז [1927].
* וספרים רבים נוספים.
כ-30 כרכים. כמה מהספרים מופיעים במספר עותקים. גודל ומצב משתנים. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.

כתב יד (4 עמ' כתובים) בכתב ידו של הגאון רבי משה נחמיה כהנוב, מגדולי חכמי ירושלים, טיוטות לספרו "שאלו שלום ירושלים" על מצב ארץ ישראל ויושביה, ועל העליה לארץ ישראל, ורשימות היסטוריות נוספות.
רוב הכתוב בכתב היד שלפנינו, נדפס בספרו "שאלו שלום ירושלים", תיאורים מחיי הארץ הקדושה וביקורים בקברות הצדיקים. חלק מהרשימות לא נדפסו ורשומים בהם דברי שבח לגבירי ישראל מרחבי העולם, שעזרו בכספם לטובת יישוב הארץ הקדושה: שרי בית רוטשילד; אלברט כהן ועוד.
הגאון רבי משה נחמיה כהנוב (תקע"ז-תרמ"ז), מגדולי גאוני ליטא וירושלים. אב"ד ור"מ חסלוביץ, בסוף שנת תרכ"ג עלה לירושלים ומונה לראש ישיבת "עץ חיים" וראב"ד בבית דינו של רבי שמואל סלאנט. העמיד תלמידים הרבה. חיבר י"א ספרים, המפורסמים שבהם "נתיבות השלום", "ארץ חפץ", "חוקות עולם" ו"שנת השבע".
ספרו "שאלו שלום ירושלים", נדפס לראשונה באודסה בשנת תרכ"ז. בשנית נדפס הספר בירושלים בשנת תרכ"ח עם הוספות. המהדורה השלישית נדפסה בשנת תרל"ח בירושלים, עם "הוספות רבות מאת הרב המחבר נ"י, מכל הדברים הטובים אשר נתחדשו מאז ועד עתה בשערי בת ציון".[ כתב היד שלפנינו נכתב כנראה לפני הדפסת המהדורה השניה או השלישית – שכן הדברים בכתה"י מופיעים רק בשתי מהדורות אלו, ולא בראשונה].
דף כפול, 20.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בלאי וקרעים. קרעים חסרים בשוליים עם פגיעות בטקסט. חלק מהכתוב נכתב בעפרון, כשאחר כך חוזק הכתוב בכתיבה בדיו.

ספר התקנות, "חברת אור תורה משמורים, העומדים בבית ה' בלילות". ירושלים, תרס"ד [1904]. עברית ויידיש.
תקנות שונות של חברת הלומדים, הנוהגים ללמוד תורה בלילות.
בעמ' האחרון מולאו בכתב-יד פרטיה של תורמת חדשה לחברה, עם חתימות ראשי החברה "שמחה יאנווער", "יהודא שמשון לייב גבושמאן?" ו"שלמה סלאנט", עם חותמת החברה.
[2], 17, [1] עמ'. 18.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. כתמי ועקבות רטיבות רבים, עם סימני עובש ופטריה. בלאי קל. קרעים קטנים חסרים בשולי דף השער ומספר דפים נוספים. כריכה חדשה.

מקבץ שלשה כרוזי פולמוס מודפסים. ירושלים, תרפ"ב-תרצ"ג בקירוב.
כרוזים מהפולמוס אודות רבנות הרב קוק בירושלים: * כרוז מודפס עם מכתבים [מזוייפים?] מרבי יצחק ירוחם דיסקין, נגד הרב זוננפלד ובעד הרב קוק. [תרפ"ב בקירוב]. * "מצוה לפרסם" – כרוז תגובה לכרוז "מחאה נמרצה וחות דעת מגדולי וחכמי הישיבות" בעת פולמוס נגד השחיטה של הרבנות של הרב קוק. * "הוספה מיוחדת לקול יעקב' גליון ב... איום!!... מחאה גלויה – מאת ראשי ומנהלי מוסדות התורה והחסד" - החלטות של ראשי הישיבות שנתקבלו באספת מחאה ביום טו"ב טבת תרצ"ג, נגד העתון קול ישראל: "מעשיהם של כנופית צעירים מחוסרי כל מצפון ורגש... הרעישו מלחמת פלסתר על רבני ירושלים... ועל רבינו הגאון הצדיק מרן אברהם יצחק הכהן קוק".
3 כרוזים. גודל ומצב משתנים.

דפים מתוך ספר הזכרון של ישיבת "עץ חיים". ירושלים, שנות התרמ"ג-תרמ"ז בקירוב.
כתיבה נאה ומסודרת, עם כותרות בכתיבה מרובעת. הדפים כוללים:
* רשימות "אלה לחיי עולם", ללימוד לעילוי נשמות נדיבים "אשר הציבו למו יד ושם טוב בצדקתם אשר עשו לתשב"ר והישיבה, ע"כ לזכר עולם יהיו" ברשימות אלו לפי סדר חדשי השנה, מוזכר בתאריך ט"ז בתשרי, לעילוי נשמת "הרב הגאון ר' יצחק דוב הלוי הרב דווירצבורג – להזכירו בתפלה עד תרמ"ח" [הרב מווירצבורג נפטר בתשרי תרל"ט, וכפי הנראה נקבע כאן כי יזכירוהו בתפילה לעילוי נשמות הנדיבים, תשע שנים עד תשרי תרמ"ח]. בתאריך י"ד בחשון, מוזכר שמו של רבי יעקב ב"ר יהודה ברלין "להזכירו בתפילת אמ"ר [א' מלא רחמים] ובאמי'[רת] קדיש עד תרמ"ה" [רבי יעקב ברלין ממיר, אבי הנצי"ב מוולוז'ין, נפטר בשנת תר"ל, וכפי הנראה השאיר קרן קיימת לתלמוד תורה, להזכירו ביום היארצייט עד 15 שנה, באמירת קדיש ותפלת האזכרה "א' מלא רחמים"].
* רשימות של קרנות שונות ברחבי העולם, אשר הכנסותיהם ניתנות למען הישיבה: "אלה אשר נדבו לקרן קיים, משנת תרי"ח והלאה". ברשימות מוזכרים סכומי הקרן, ותחת יד מי מונח הכסף הנ"ל. בין הרשימות מוזכרת "האשה דבורה ב"ר אריה ליב אשת הר"ר יעקב ברלין" [האשה דבורה ברלין, אשתו השניה של רבי יעקב ברלין ממיר, נפטרה בשנת תרכ"ה, ועל מצבתה בהר הזיתים נרשם כי "הניחה קרן קיימת לת"ת" – ראה חלקת מחוקק, חוברת ט, שורה ו, קבר לט ובחומר מצורף]. בסוף הרשימה, רשימה נוספת עם הכותרת "מראה מקום אשר בו בא כסף הקרן קיים". בעמוד האחרון רשימות "לזכרון" של נכסים שונים השייכים לת"ת. באחת הרשימות נכתב: "ר"ח אב תרמ"ה, גמרנו והשלמנו פדיון המשכנתא על ההחנות הג' אשר תחת ביהמ"ד מנחם ציון – לבד החלק השביעית אשר לנו מכבר".
דפים 89-92, 145-147, 151-152, סה"כ 9 דף, 25.5 ס"מ. מצב טוב. בלאי ודפים מנותקים. שרידי כריכה אחורית.