מכתב בכתב-ידו ובחתימתו של האדמו"ר רבי פנחס מנחם אלטר מגור, עם חותמתו. ירושלים, אדר תשמ"ו [1986].
מכתב על נייר מסמכים רשמי של ישיבת "שפת אמת", ממוען אל בניו של רבי יעקב לנדא, בתנחומים על מות אביהם הרב לנדא. האדמו"ר כותב ש"הנני מצטער יחד עם כלל ישראל על האבידה הגדולה, חבל על דאבדין ולא משתכחין".
האדמו"ר ה"פני מנחם" מגור – רבי פנחס מנחם אלתר (תרפ"ו-תשנ"ו), בן זקוניו של האדמו"ר הזקן מגור ה"אמרי אמת". קדוש וגאון. כיהן בראשות ישיבת "שפת אמת" בירושלים. חבר מועצת גדולי התורה. פעל רבות בעסקי ציבור ושימש כחבר הנהלת מוסדות אגודת ישראל. לאחר פטירת אחיו האדמו"רים מגור, ה"בית ישראל" וה"לב שמחה", הוכתר על מקומם וכיהן כאדמו"ר מגור עד לפטירתו הפתאומית במוצאי פורים שנת תשנ"ו.
דף, 21 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול. מצורפת המעטפה המקורית, בכתב-ידו של האדמו"ר.

תשובה הלכתית, בכתב-ידו של הגאון רבי יצחק יעקב רבינוביץ אב"ד פוניבז' (ר' איצל'ה פוניבז'ער). [פוניבז'?, תרע"ד-תרע"ט בקירוב].
התשובה אינה חתומה, אך כתב-היד זהה לכתב-ידו של ר' איצל'ה. התשובה מופיעה, בשינויים קלים, בספרו "זכר יצחק" (סימן יג אות ב). ספר זה נסדר ונדפס שנים רבות לאחר פטירתו, בהוצאת מכון ירושלים תש"נ. בתחילת התשובה שם נרשם: "מתוך כתבי הגאון זצ"ל שנכתבו באופן אחר ובתוספות חידושים רבים". מדובר בהמשך לתשובה הקודמת (סימן יב), אשר נשלחה לרבי יצחק אייזיק פרידמן אב"ד קארשאן, וחתומה בשנת תרע"ד. התשובה נכתבה אפוא בין השנים תרע"ד-תרע"ט. בשנים אלו כיהן בפוניבז', אך במאורעות מלחמת העולם הראשונה נדד בין כמה קהילות במזרח אירופה.
הגאון רבי יצחק יעקב רבינוביץ [ר' איצל'ה פוניבז'ער] (תרי"ד-תרע"ט, אוצר הרבנים 11378), היה מתלמידי ה"בית הלוי" ולמד כשנתיים בחברותא עם בנו רבי חיים סולובייצ'יק. בשנת תרמ"ט נקרא על ידי ה"סבא מסלבודקה" לעמוד בראשות הישיבה בסלבודקה. בשנת תרנ"ד עזב את סלבודקה ועבר לכהן ברבנות גרוזד, ולאחר מכן בפוניבז'. בכל מקומות רבנותו הרביץ תורה לעדרים וסלל דרך חדשה בלימוד. נודע כמעיין המתגבר, וסברותיו וחילוקיו מפורסמים בעולם הישיבות עד היום. נפטר במגפת הטיפוס לאחר שעסק רבות בביקור חולים מבני עירו שנפגעו ממנה. שרידים מחידושי תורתו נדפסו בספר "זכר יצחק".
דף מקופל: [4] עמ' כתובים. 21 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קרע מזערי בשוליים. סימן קיפול.

כתב-יד, מחברת חידושים על כמה מסוגיות הש"ס. [פולין, המאה ה-20].
ייתכן שיש כאן יותר מכתיבה אחת, ואולי המחברת נכתבה במשך שנים רבות.
בשני מקומות מופיעה כותרת: "מהרה"ג מליקאווע זצלה"ה"; "ממו"ר עט"ר הרה"ג מליקאווע זצ"ל". לא ידוע במי המדובר. החידוש האחרון נזכר "בשם הה"ג מאוסטראווצא שליט"א". אפשר שמדובר באדמו"ר רבי מאיר יחיאל הלשטוק מאוסטרובצה (נפטר תרפ"ח), ואפשר שמדובר בבנו האדמו"ר רבי יחזקאל שנספה בשואה (תש"ג).
[19] עמ'. 20.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. שרד רק החלק האחורי של המעטפת, מנותק.

כתב-יד, תולדות ישו. [אירופה, מפנה המאות ה-19-20].
לפנינו גרסה עברית מעובדת לתולדות ישו, המכונה בדרך כלל "תם ומועד".
בימי הביניים נפוץ בין היהודים חיבור בשם "תולדות ישו", אשר נועד להציג היסטוריה חילופית לחיי ישו, באופן נלעג ושלילי. הספר מבוסס כנראה גם על הברית החדשה, אך הוא עושה שימוש שלילי ושונה בעובדות, במטרה להציג דימוי מנוגד לישו הנוצרי. לספר זה נוצרו כמה גרסאות ועיבודים, ביניהם זה שלפנינו – "תם ומועד". ספר זה נדפס לראשונה בגרמניה במאה ה-19 [במפעל הביבליוגרפיה משערים שנדפס בברסלאו, תרל"א 1871], ובשתי מהדורות נוספות בשנים תר"ס (1900) ותר"ע (1910). [ראה G. Schlichting, Ein juedisches Leben Jesu, Tuebingen 1982; אותו האיש: יהודים מספרים על ישו, בעריכת א' שנאן, ת"א 1999, עמ' 62].
כתב-היד שלפנינו הועתק ככל הנראה מכתב-יד לקוי אחר, ובכמה מקומות רושם המעתיק "חסר" או "מכאן חסר חתיכה מן הנייר".
[21] עמ' (גוף החיבור נמצא במלואו. ללא דף שער). 20.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. בלאי. קרעים וקרעים חסרים, עם פגיעות בטקסט. הדף הראשון מנותק. ללא כריכה או מעטפת.