"הדס" כסף נאה בדמות מגדל, מעשה ידי הצורף היהודי יוסף רוהמן. בוסקוביץ/ברנו, מורביה, האימפריה האוסטרו-הונגרית, 1862.
כסף (חתום בחותמת העיר והאמן) פיליגרן.
"הדס" בדמות מגדל רבוע בעל צריח פירמידלי. בראשו שתי גולות מעוטרות בפרחי פיליגרן. בארבע פינות המגדל דגלים, ובראשו דגל נוסף. הצורף היהודי יוסף רוהמן (Josef Ruhmann, 1800-1885) חי ופעל בעיירה בוסקוביץ, שבה הייתה קהילה יהודית גדולה, אך לשכת בוחן הכסף שבה הוחתמו כלי הכסף שיצר שכנה בעיר המחוז ברנו. רוהמן היה אמן פורה וידועים חפצי יודאיקה רבים מעשה ידיו; את תוצרתו מכר רוהמן בין היתר בווינה, שם היה לה ביקוש רב. חפצים מסדנתו מצויים בין היתר באוסף המוזיאון היהודי בניו-יורק, באוסף המוזיאון היהודי בפראג, ועוד.
ספרות: Bernhard Purin, Silver Judaica from two Workshops in Boskovice (Boskowitz): The Goldsmiths Josef Ruhmann (1800–1885) and Emanuel Eisler , Judaica Bohemiae, 2020 (1), 83-98. (1838–1914)
גובה: 23.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כיפופים. דלת המגדל חסרה.

זוג פמוטי כסף להדלקת נרות שבת וחג. תוצרת Rosenzweig, Taitelbaum & Co, לונדון, 1920.
כסף (חתום בחותמות העיר, השנה והיצרן) יצוק, מוטבע וחקוק.
פמוטים גדולים בדוגמת עמוד בעל תפיחות כדוריות, מעוטרים בדגמים מסולסלים. בפמוטים ניכר הדמיון לצורת הפמוטים המקובלת במאה ה-19 וה-20 ברוסיה-פולין; צורפים ויצרני כלי כסף יהודים בארצות כגון אנגליה וארה"ב, שאליהן היגרו רבים מיהודי מזרח אירופה, מתייחדים בכלי כסף בסגנון המזרח אירופי שהזכירו למהגרים את המולדת הישנה ואת ביתם.
גובה: 39 ס"מ. מצב טוב. כיפופים קלים.

קמע עופרת לשמירה ולהגנה מעין הרע לילד. [רוסיה-פולין, המאה ה-19].
קמע עופרת מלבני ובראשו קשת, המנוקבת לשם תליה על שרשרת וענידה על צוואר הילד. על צדו האחד האות ה"א, וסביבה טקסט: "זה הילד יגדל ... לתורה לחופה ולמ"ט [ולמעשים טובים]". על צדו השני נוסח לשמירה: "יהי רצון מלפ' י'א'ו'א' [מלפניך ה' אלהינו ואלהי אבותינו] שלא ישלוט בו ע"ר [עין הרע] ולא שום חלאי[ם] רעים [...] אכי"ר [אמן כן יהי רצון]".
4.5X2.5 ס"מ בקירוב. מצב גרוע. הקמע שבור לשניים. פטינה רבה ושחיקה רבה.

לקט אסימוני צדקה וחותם "כשר", [ארץ ישראל וסוריה, ראשית המאה ה-20].
1-9. תשעה אסימונים ועליהם הכתובת "צ'ד / ח'ק", [ירושלים, ראשית המאה ה-20].
אסימונים אלה נועדו לנושאי ארונות קבורה או שניתנו לפושטי היד בבית העלמין שעל הר הזיתים. לדעתו של חוקר ירושלים דב גנחובסקי הונפקו האסימונים בידי ישיבת "תורת חיים" שנוסדה בשנות ה-90 של המאה ה-19, וכך הוא כותב: "את אסימוני 'תורת חיים' היו העניים רוכשים כדי לתת עודף לנותני צדקה וכאשר היתה מצטברת כמות של אסימונים, אפשר היה להחליפם במעות תורכיות אצל הממונים לכך – תמורת שכר טרחה נמוך. ערך האסימונים שהיו מצויים דרך קבע במחזור, יחד עם ערך האסימונים שאבדו, היה ה'רווח' של הישיבה".
קוטר: 13 מ"מ בקירוב. מצב משתנה.
10. אסימון ועליו הכתובת "בצדקה תכונני". במרכזו המספר 101. [סוריה, ראשית המאה ה-20].
ערכו הגימטרי של המספר 101 שווה לשמו של המלאך מיכאל, אשר שמו נקשר במתן צדקה.
קוטר: 14 מ"מ בקירוב. מצב בינוני-טוב.
11. חותם כשרות. בצדו האחד המילה "כשר" ובצדו השני הכתובת "בהשגחת הרה"ר...". [ארץ ישראל, המאה ה-20].
קוטר: 15 מ"מ בקירוב. מצב גרוע. הכתובת שחוקה למחצה.
ספרות: דב גנחובסקי, "ישיבת "תורת חיים" בירושלים ו'אמצעי התשלום' שלה", עלון החברה הנומיסמטית לישראל, עמ' 114, חוברת 4 כרך 3.