שני כתבי-יד של דיוואן. [תימן, המאה ה-19/20?]. פורמט צר וארוך.
* דיוואן. [28] דף. בחלקו ניקוד עליון.
* דיוואן. בדף 10/א נרשם (שם בעלים?): "יוסף יחיא יהודה סעיד". [64] דף.
2 כתבי-יד. בשניהם חסרים דפים וישנם קרעים עם פגיעות בטקסט. גודל ומצב משתנים.

Leitsatze fur Deutsche Juden, [מסמך עקרונות ליהודי גרמניה]. ברלין, [ראשית המאה ה-20?].
מסמך עקרונות ליהודי גרמניה, המכוון בעיקר כנגד האנטישמיות.
יוצא לאור מטעם האגודה המרכזית של אזרחים גרמנים בני הדת היהודית (Centralverein deutscher Staatsbürger jüdischen Glaubens), שפעלה בין השנים 1893-1938 בגרמניה.
דף, 29 ס"מ בקירוב. מצב בינוני. מעט כתמים. סימני קיפול. קרעים רבים סביב שוליו של הדף ובסימני הקיפול.

אוסף גדול של מכתבים, מברקים, מסמכים ופריטי נייר, בענייני הצלה וטיפול בפליטי השואה, מארכיונו של הרב שמואל שצ'דרוביצקי. [ארץ ישראל, שנות התש"ג-תש"ז בקירוב].
מכתבים בעניני הצלה ופליטי השואה, עזרה ומשלוחי סיוע ליהודי רוסיה, וטיפול ותמיכה ברבנים ותלמידי ישיבות פליטי השואה שהגיעו לארץ ישראל.
האוסף המגוון כולל מכתבים ומסמכים מארגונים שונים, רשימות פליטים במדינות שונות וכתובותיהם, ועוד. האוסף כולל בין היתר: שני מברקים שנשלחו לווילנא בשנת ת"ש-תש"א בערך, בקשר לפעילות ההצלה והנסיעה ליפן ולמזרח הרחוק (אחד המברקים נשלח מאת הרב סילבר מסינסניטי ארה"ב); הזמנה מודפסת, עם חתימת ידו של רבי יוסף שלמה כהנמן הרב מפוניבז', הזמנה לבר מצוה של תלמיד הנער יוסף גליקסברג [לימים רבה הראשי של גבעתיים. היה מ"ילדי טהרן" שנקלטו ב"פנימיית הילדים" של ישיבת פוניבז']. בני ברק, ניסן תש"ה [1945].
האוסף כולל מכתבים חתומים, בהם: התכתבויות רבות עם הרב ישראל פרידמן מירושלים שניהל את "ועד הצלה לרבנים ובני ישיבה" בשם הרב סרנא (לאחר סיום המלחמה הפך שם הועד, ל"ועד העזרה לרבנים ובני ישיבה, שארית הפליטה ברוסיא, פולניא ושאר הארצות שנשתחררו"); התכתבויות עם הרב יצחק מאיר לוין שהקים את "הועד לענייני יהודי פולין" של ההסתדרות העולמית של אגודת ישראל (כ-10 מכתבים בחתימת ידו); מכתבים מהרב ש"ז מוזס מ"המפעל למען ילדי ישראל"; הרב יהודה מאיר אברמוביץ מה"מפעל עזרה רוחנית לשרידי הגולה"; התכתבויות עם "הסוכנות היהודית" ו"הועד המאוחד לעזרת יהודי פולין – תל אביב"; ועוד.
מקבל המכתבים: רבי שמואל שצ'דרוביצקי (תרס"ז-תשל"ח), בנו של האדמו"ר רבי מאיר שלום מביאליסטוק וחתנו של האדמו"ר רבי פנחס ישכר מפינטשוב וסוסנוביץ. רב ואדמו"ר בביאליסטוק. פעיל ב"אגודת ישראל" בפולין ומנאמני ביתו של הגאון רבי חיים עוזר גרודז'ינסקי. מרבני תל אביב ויו"ר "אגודת ישראל" בתל אביב. בתחלת תקופת השואה נסע לווילנא, ומשם נשלח למזרח הרחוק בשליחויות הצלה, מטעם אגודת ישראל וארגון הרבנים יוצאי פולין, לטפל בעניני הפליטים במזרח הרחוק, בסיביר וברחבי רוסיה. בשובו לארץ ניהל את "איחוד רבנים פליטי פולין בארץ ישראל" ושימש כנציג הסוכנות היהודית והממשלה הפולנית הגולה. במסגרת פעילות עסק בצוותא חדא עם הרב מקריניק רבי חזקיהו יוסף מישקובסקי בפעילות הצלה, משלוח חבילות לבני הישיבות ורבנים ש"נתקעו" בגלות סיביר ובפעילויות עזרה ל"שארית הפליטה" בארצות שונות. גם בשנים המאוחרות עסק רבות בעניני חינוך וחסד, ועמד בראש הפעילות החשאית של "אגודת ישראל" למשלוח עזרה ליהודי רוסיה שתחת "מסך הברזל".
כ-130 פריטי נייר. גודל ומצב משתנים.

תפלה צו בעטען אין דער יעצטיגע מלחמה צייט – Special prayers to be recited in the present war-time for victory [תפלות לנצחון – לשעות מלחמה אלו]. ניו יורק, תש"ג [1943].
קונטרס מודפס. עברית, אנגלית ויידיש. שער אחורי באנגלית.
תפלות וסגולות לשמירה. בשערי המעטפת נכתב ביידיש ואנגלית כי הקונטרס ניתן להשגה אצל הגבאי של ה"טשאקאווער רבי" – האדמו"ר רבי יעקב הלברשטאם מטשאקאווא. בפנים החוברת "בריף פון טשאקאווער רבי שליט"א – וועגען דער תפלה" [אגרת הדרכה מהאדמו"ר מטשאקווא].
עם איור הכותל המערבי.
רבי יעקב הלברשטאם (תרנ"ז-תשכ"ח), בן רבי סיני האדמו"ר מזמיגראד, (בן רבי ברוך מגארליץ, בנו של בעל ה"דברי חיים") חתן האדמו"ר רבי שלום משאץ. משנת תרפ"ה אב"ד טשאקאווא. בשנת תרצ"ד חלם על השואה המתקרבת, עזב את הרבנות ועלה לירושלים, בה הקים את בית מדרשו. בשנות השואה היה בארה"ב ופעל רבות בועד ההצלה. חזר אחרי השואה לארץ ישראל, ושב לארה"ב. בניו הם הגאונים המפורסמים רבי משה הלברשטאם זצ"ל ורבי נפתלי הלברשטאם שליט"א אדמו"ר מטשאקאווא, מראשי "העדה החרדית".
[1], 5, 10-8, [3] עמ' (כולל מעטפת קרטון, מודפסת בדיו כחולה). 21.5 ס"מ. נייר איכותי. מצב טוב. כתמים קלים. חותמות. כריכה חדשה.