מכתב "שנה טובה" מאת האדמו"ר רבי מנחם מענדל שניאורסון – הרבי מליובאוויטש, חתום בחתימת יד קדשו. ברוקלין, ניו יורק, אלול תש"כ [1960]. "ימי הסליחות... שנת המאתים להסתלקות הבעל שם טוב ז"ל".
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של הרבי, וחתום בחתימת יד קדשו.
נשלח אל "האברך מנחם" אקער בירושלים: "ולקראת השנה החדשה... הנני בזה להביע לו ברכתי, ברכת כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה בגשמיות וברוחניות". בסוף מכתבו הוסיף הרבי: "בברכה לת"ת [לתלמוד תורה] ביראת שמים".
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 22 ס"מ. מצב בינוני-טוב. סימני קיפול וקמטים. קרעים בשוליים ונקבים זעירים בקווי הקפל. התכהות הדף. רישומים בגב.

מכתב הלכתי, בעניין נסיעה באונייה ישראלית בשבת, מאת האדמו"ר רבי מנחם מענדל שניאורסון – הרבי מליובאוויטש. ברוקלין, ניו יורק, י"ג שבט תשי"ז [1957].
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של הרבי, וחתום בחתימת מזכירו של הרבי, הרב אליהו קווינט.
נשלח אל שאר בשרו הרב עזריאל זליג (רע"ז) סלונים, מראשי ועסקני חב"ד בירושלים, בבקשה לברר ולהודיע מהי עמדתו ההלכתית של הרב צבי פסח פראנק בנוגע לנסיעה בשבת באניות בבעלות ישראלית, אשר נשמעו דעות סותרות בשיטתו: "באשר נתפרסמה פה חוו"ד [חוות דעתו] של הרה"ג וכו' פראנק שי' בנוגע לנסיעה בשבת באניות ישראליות, והיא בניגוד למה שכת"ר מסר בשם הנ"ל". במכתב מועתקת עמדתו של הרצ"פ להיתר (שהביא משמו בחוברת "אור המזרח" מחודש טבת תשי"ג האדמו"ר רבי יצחק מאיר השיל, האדמו"ר ממז'יבוז'), אשר: "בלי לנגוע בענין עצם הפעלת האניות בשבת, על הנוסעים בוודאי שאין שום איסור, ומותר להודיע ברבים שאין שום איסור על הנוסעים לנסוע באניות ישראליות". במכתבו מבקש הרבי מהרב סלונים: "להשתדל לברר אמיתית הדברים, ובטח יודיע לכאן הנודע לו בזה. ות"ח [תשואות חן] מראש על הטרחא בזה".
בשולי המכתב מוסיף הרבי ומבקש ממכותבו לשלוח לו כמה מספריו של ד"ר גולדברג, מספר ספרים מ"מוסד הרב קוק", מסדרת ספרי "סורא", וספרים נוספים.
אגרת דואר אוויר. 29 ס"מ. מצב טוב. נקבי תיוק. סימני קיפול וקמטים. רישומים.

מכתב תנחומים מאת האדמו"ר רבי מנחם מענדל שניאורסון – הרבי מליובאוויטש, חתום בחתימת יד קדשו. ברוקלין, ניו יורק, ט"ז חשוון תשכ"ה [1964].
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של הרבי, חתום בחתימת יד קדשו, ובתוספת מילה בכתב ידו.
נשלח למשפחת שפירא, לאחר פטירת ראש משפחתם הרה"ג ר' זלמן שמואל שפירא (תרמ"ז-תרכ"ה), רב בדנוור, קולרדו ארה"ב, ומחבר הספרים "אמרי הלכה", "דברים ואמרים", "מאמר שלושה עשר עיקרים" ו"עיטור ברכה". במכתבו מנחם הרבי את בני המשפחה: "המקום ינחם... ומכאן ולהבא אך טוב וחסד ימצאם תמיד כל הימים".
בסוף המכתב הוסיף הרבי בכתב יד קדשו את המילה "בכבוד".
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 21.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול.

מכתב על גבי גלויה בכתב-ידו ובחתימתו של האדמו"ר רבי אלעזר שפירא מלאנצוט, ובחתימת אחיו האדמו"ר רבי צבי אלימלך שפירא מלאנצוט. לאנצוט, תרע"ג [1913].
המכתב ממוען אל הגביר ליבש קריס, בעניין כסף שאספו שני האחים האדמו"רים לשם "בנין אהל וציון סביב משכן כ"ק אבינו זצלה"ה [רבי שמחה שפירא]".
האדמו"ר רבי אלעזר שפירא מלאנצוט (תרכ"ה-תרצ"ח, אנציקלופדיה לחסידות, א, עמ' רצו), בנו של רבי שמחה שפירא, בן האדמו"ר רבי אלעזר שפירא, משושלת דינוב. בשנת תרס"ג נתמנה לרבה של אוז'יראן, וכעבור מספר שנים החל לכהן שם כאדמו"ר. בשנת תרע"ג הגיע ללאנצוט עקב מחלתו של אביו, ונשאר בעיר. בזמן מלחמת העולם הראשונה ברח לווינה ובשנת תרע"ז חזר שוב ללאנצוט כאדמו"ר והתחבב על בני קהילתו. אחיו, רבי צבי אלימלך שפירא, חתן רבי יצחק קוטן מטיסמניץ, כיהן גם הוא כאדמו"ר בלאנצוט.
חותמת האדמו"ר רבי אלעזר שפירא משני צדי הגלויה (בעברית ובלועזית).
גלויה, 9.5x14 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים קלים.