ששה ספרים מדפוסי שנות הת"ר:
* ספר בגדי שרד, דיני טרפות העצמות, מאת רבי דוד שלמה אייבשיץ, עם חידושים מאת רבי שרגא פיבוש פרנקל. [קרוטושין, תרי"ב 1852].
* ספר מגילת איבה, סיפור אוטוביוגרפי על קורותיו ופרשת מאסרו של רבי יום טוב ליפמן הלר בעל "תוספות יום טוב". וורשא, תר"ל 1870.
* ספר תורת משה נתן, פירושים על ספרים בראשית-ויקרא, וליקוטים נוספים, מאת רבי משה נתן נטע יונגרייז. בודאפעסט, תרפ"ג [1923].
* ספר תורה אור, על פרשיות התורה, מאת רבי יעקב משה קליינבוים. פיעטרקוב, תרפ"ה [1925].
* ספר דרך הטובה והישרה, הנהגות ועצות מתלמידי הבעש"ט. [גרמניה, תש"ח 1948, בערך]. דפוס צילום של מהדורת סאטמר תרפ"ו-תרפ"ט.
* ספר עטרת חכמים, חלק ראשון, שו"ת על ארבעת חלקי שו"ע, וחלק שני, חדושים ופלפולים על הש"ס, מאת רבי ברוך פרנקל-תאומים, אב"ד לייפניק בעל "ברוך טעם". יוזפוב, [תרכ"ו] 1866. חסרים 10 דפים באמצע, במקומות שונים, ודף אחרון. חתימות רבי יוסף ראזע מאוהעל.
6 ספרים. גודל ומצב משתנים.

אוסף ספרים במגוון נושאים:
* ספר נתיבות השלום, חמישה חומשי תורה, עם תרגום ופירוש רש"י וביאור מאת רבי משה מדעסויא (מנדלסון), ספר דברים. ווילנא, תרי"ב 1852.
* ספר חיי אדם ונשמת אדם, לרבי אברהם דאנציג. לבוב, תרכ"ד 1863.
* ספר יצחק ירנן, ביאור על מסכת אבות, מאת רבי חיים יצחק כהנא. ווילנא, תרכ"ד [1864].
* ספר קורא באמת, פירוש על דרשות "אל תקרי" שבש"ס, מאת רבי יצחק דוב הלוי במברגר. פרנקפורט דמיין, תרל"א [1871].
* ספר אוצר השמות, חלק שני לספר מאיר נתיב המכונה קונקורדאנציא. ווילנא, [תרל"ח] 1878.
* ספר מעגל טוב לחיד"א. פרמישלה, [תרמ"ה] 1885. כרוך עם: שפר[!] דקדוקה של נפש, תפילות לחולים. פרמישלה, [תרמ"ה 1885, בערך]. כרוך עם: ספר בקורים, לרבי חזקיה מרדכי בסן. פרמישלה, [תרמ"ה] 1885.
* ספר רוח והצלה, ביאור על מגילת אסתר, מאת רבי חיים צבי הירש ברודא. ווילנא, תרמ"ו [1886].
* ספר כלילת המנרה, חלק ראשון, פלפולים בסוגיות שונות בש"ס, וקונטרס עם דרושים והספדים, מאת רבי משה נתן הלוי רובינשטיין. ברדיטשוב, תרנ"ב [1892].
* ספר אהלי שם, שו"ת למרנן ורבנן גדולי דורנו יצ"ו, חלק שני, בעריכת רבי אברהם יואל אבעלסאן. אודסה, תרנ"ד 1893.
* ספר חיי אדם, על שו"ע או"ח, לרבי אברהם דאנציג. ווילנא, תרנ"ה 1895.
* ספר בית אברהם, צוואת הגאון רבי אברהם דאנציג. מונקאטש, תרנ"ה 1895. כרוך עם: ספר עשרה למאה, עשרה דרושים מאת רבי צבי הירש מוואיידסלוב. מונקאטש, תרנ"ד 1894. כרוך עם: ספר זהרי חמה, דיני ומנהגי קידוש החמה, מאת רבי יצחק צינגער. דרוהוביטש, תרנ"ו 1896.
* ספר שירת משה, ביאור על שיר השירים, מאת רבי משה ווילנציק. וורשא, [תרנ"ז] 1897.
* ספר אור היום, על דיני בין השמשות, מאת רבי אריה ליב ליפקין. ווילנא, תרס"א 1901.
* ספר ידיעות הטבע שבתלמוד, מאת רבי מנחם צבי טאקסין. וורשא, תרס"ג 1902.
* ספר בית משולם, שו"ת וחידושים מאת רבי משולם זלמן אשכנזי, עם קונטרס כבוד הבית על תולדות המחבר, מאת רבי צבי יחזקאל מיכלסון, חתן נכדו. פיעטרקוב, תרס"ה 1905. חותמת רבי צבי יחזקאל מיכלסון בדף השער.
* ספר מפתח התורה, עם פירוש מלמד להועיל, מאת רבי משה ליב לחוביצקי. פטרוקוב (פיוטריקוב טריבלונסקי, פולין), תרס"ו 1906. כרוך עם: ספר מפתח נביאים וכתובים, קטעים ללימוד קריאה, מאת רבי משה ליב לחוביצקי. ירושלים, תרס"ט [1909]. כרוך עם: לוח סדר שנות השופטים והמלכים שעמדו להן לישראל. [ירושלים, תרס"ה 1905?]. נדפס במקור בסופו של ספר אדרת אליהו, פירוש על נביאים וכתובים מהגר"א.
* ספר דברי סופרים, חקירות על דבר מקורות ההלכות שנזכרו בספרי תורה שבעל פה, מאת רבי שמואל משה רובינשטיין. קובנה, תר"צ [1930].
* ספר חמדת משה, חיזוק הדת והאמונה, וקובץ דינים נחוצים, מאת רבי משה אהרן גאלאנבעק מביאליסטוק. פיעטרקוב, תרצ"ב [1932].
* דער גרויסער נייעסטער פראקטישער א-ב פער קינדער [קונטרס ללימוד האלף בית]. מונקאטש, [תרצ"ה 1935, בערך].
25 ספרים ב-19 כרכים. גודל ומצב משתנים. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק והם נמכרים כמות שהם.

אוסף גדול של כ-220 ספרים, במגוון נושאים, בהם ספרי יסוד רבים, משניות ותלמוד, ספרי הלכה ושו"ת, ספרי מחשבה ומוסר, חסידות, ועוד. [מקומות שונים, שנות הת' עד שנות הת"ש; מרביתם נדפסו בשנות הת"ר].
בחלק מהספרים חתימות, הקדשות ורישומי בעלות שונים.
בין הספרים:
* ספר תורת הבית הארוך, על הלכות נדה, מאת רבי שלמה בן אדרת (הרשב"א), עם השגות "בדק הבית" להרא"ה, ותשובות "משמרת הבית" מהרשב"א. פראג, [תצ"ה 1735].
* ספר משנה תורה להרמב"ם, ספר מדע אהבה וזזמנים. ונציה, [ת"ק 1740].
* ספר אור הגנוז, חדושי הלכות על מסכת כתובות ועל טור ובית יוסף הלכות יין נסך, מאת רבי מאיר איזנשטט. פיורדא, [תקכ"ו 1766].
* ספר שער המלך, מאת רבי מרדכי בן שמואל. זולקווא, תקכ"ט [1769].
* ספר קבוצת הגאונים על מסכת עדיות. לבוב, [תקפ"א 1821]. בשער: "התקס"א".
* ספר מורה נבוכים, מאת רבי משה בן מימון – הרמב"ם, עם פירוש רבי משה נורבוני ופירוש גבעת המורה. ברלין, תקנ"א [1791].
* קיצור ספר החיים, מאת רבי שמעון מפרנקפורט (מחבר ספר החיים). קארלסרוה, תקס"ה [1805].
* וספרים רבים נוספים.
כ-220 ספרים. גודל ומצב משתנים. מצב הספרים לא נבדק בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.

קונטרס פולמוסי "נקם ברית", אודות המוהל רבי אהרן בק שאינו מוצץ בפה ומזלזל בדיני מילה, מאת רבי יצחק אייזיק טויבש. בוקרשט, [תרס"א 1901].
כתב פולמוס מפורט נגד המוהל רבי אהרן בק, אשר "אינו מוצץ בפה, רק עם וואטע [=מוך] טבולה באציד קארבליק [=חומצה קרבולית – פנול, חומר ששימש לחיטוי החל מאמצע המאה ה-19], מנקה את האבר מהדם ועוצר בעד מרוצתו וזובו... כן ראיתיו מזלזל ומבטל מצות זריזין למול מיד בבוקר, יען כי הוא מקבל יום יום למול כמה מילות, דבר שאי אפשר לו להשלים כלם עד סמוך ללילה...". הוא מתנצל כי "לא השמעתי קולי... יען עמוס הטרדות הייתי לעורר את בני עמי בתיקון אכילת נו"ט [=נבילות וטריפות] שנפרצה מאד פה בעיר".
מדבריו בהמשך נראה כי בק כיבד גם נוצרים בסנדקאות תמורת בצע כסף. בדבריו הוא מספר גם על תופעה מעניינת שהחלה אז – "מאז יצא חק המלכות, אשר כל איש או אשה לא יעשו מלאכה ביום הראשון בשבוע ובימי אידיהן, ותחברנה המילדות העבריות, פקחות שבהן, יחד את איש מזימות, אוהב כסף, ראש המוהלים ההוא, וזמות יעצו לדחות כל ברית מילה מהנולדים במשך ימי השבוע, על יום הראשון או על יום אידם אם יקרה אז! וכ"ז למען ירויחו כלם יחד כסף נמאס... באחד בשבת או בימי חגיהם אז שובתים העסקים כלם, ויש להם פנאי לבא, וכנהוג אשר כל איש ואשה הנקראים, זלים כסף מכיסם ויעניקו מטובם להמילדת ולהמוהל, וממילא אז תבואתם רבה היא!".
בשולי הדברים הוסיף המחבר בכתב-ידו: "אחלה פני הדר"ג, מהרה ירוץ דברו, תורת אמת האהובה, כיד ה' עליו הטובה, בארש? קצרה ורחבה, ולא תחסר כל בה, להגביל הריסת הבית, לבל תתרחבה! מוקירו ומכבדו א"ט". [נראה כי הוא שלח את החיבור לכמה רבנים, והוסיף עבורם שורות אלו. כיתוב דומה נמצא גם בעותק שבספריה הלאומית.]
כתב זה נדפס באותה שנה גם בירחון הפלס בעריכת רבי אליהו עקיבא רבינוביץ אב"ד פולטבה (הפלס, שנה א, תרס"א, עמ' 730-733). הערת שוליים אחת המופיעה בירחון הפלס כהערת "העורך", מופיעה בתדפיס שלפנינו כהערה של הכותב עצמו.
רבי אהרן בק או אנשים בסביבתו הגיבו בקונטרס נגדי בשם "נוקמת – נקם ברית" (בוקרשט תרס"ד), שבו התקיפו את רבי אייזיק טויבש על פגיעתו במוהל כשר, והביאו לטובתו מכתבים ממספר רבנים ומוהלים ואף מהמיילדות שנחשדו בשיתוף פעולה עמו. בין העדויות מופיעה עדותו הארוכה של רבי דוב אריה סג"ל מירושלים. מעדותו משתמע שטויבש הפיץ מכתב בשם רבני ירושלים נגד בק. בתגובה לכך טענו בפניו בנחרצות רבי שמואל סלנט ורבי אליהו דוד רבינוביץ תאומים – האדר"ת, כי מעולם לא כתבו מכתב כזה נגד רבי אהרן בק ואך זיוף הוא. הם אף שלחו מכתב חתום לבק עם הצהרתם זו.
רבי יצחק אייזיק טויבש (תקצ"ז-תרפ"א, 1837-1920), נכדו ותלמידו של רבי אהרן משה טויבש אב"ד יאסי. במשך שלושים ושתיים שנה כיהן כרב העיר בארלאד ורב מחוז טוטבה (Tutova, רומניה), עד שעבר לעיר בוקרשט, שם כיהן עוד עשרים וחמש שנה ברבנות, עד יום פטירתו. אודותיו ראה אנציקלופדיה ליהדות רומניה, ב, עמ' 507-510.
אודות רבי אהרן בק אין בידינו כל פרטים. מתוך מכתבים ומאמרים שנדפסו בספר "נוקמת – נקם ברית" (ראה לעיל), ניתן להבין כי לצד היותו מוהל היה גם שו"ב ומו"ץ. ממכתב שמובא שם מאת הרב ד"ר מאיר בק (רב משכיל ששימש כמטיף בטמפל הקוראלי בבוקרשט), עולה כי הוא היה קרוב משפחתו.
ד דף. 24.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים וקרעים חסרים, בשוליים ובמקומות הקיפול, ללא פגיעה בטקסט. סימני קיפול. גיליון נייר, לא עבר חיתוך לאחר הדפוס. בגב הקונטרס, חותמת מחוקה.