גלויה מודפסת ברכות לשנה טובה ו"כתיבה וחתימה טובה" לשנת תרנ"ח 6558. מילוי מכתב בכתב יד וחתימת רבי זאב כהנא. סיגט, יום ה' דסליחות [אלול תרנ"ז? 1897].
נשלח [לצפת] אל סב-אשתו רבי אברהם מרדכי מאליק [כנראה בנו או אחיו של האדמו"ר רבי אהרן ברנדוויין מצפת (נפטר תרס"ז), בן האדמו"ר רבי צבי אריה מאליק – אבי שושלת אדמו"רי סטרטין בארץ ישראל]. הכותב מבקש מהסב להתפלל בעדם לבריאות, לפרנסה ולהפקד בפרי בטן. בחתימתו הוא חותם: "זאב בן פעסיל כהנא, נכדו של מו"ה הצדיק ר' מרדכי כהנא זצ"ל".
בצדה המודפס של הגלויה, מופיעות ברכות במסגרת: "לחיים טובים יכתב מן השמים, לברכה ושלום בכפל כפלים, לכל פנים עד מאה שנים...", בשולי הגלויה נוסף בכתב יד: "אפילו עד אלף שנים".
גלויה 14.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים.

לוח קיר מפלסטיק לתליה, עם "מכתב ע"ד שלום ואחדות" משנת תרפ"ט מאת האדמו"ר רבי אברהם מרדכי אלטר מגור. [ישראל? שנות ה-60 של המאה ה-20 בקירוב].
לוח קיר מפלסטיק עליו מודפס מכתבו של האדמו"ר מגור משנת תרפ"ט. המכתב עוסק ב-"דרישה אחת ששקול אלי נגד הרבה דרישות ובקשות" – קריאה לאחדות ולהשכנת אהבה, שלום ואחוה בין החסידים.
לוח פלסטיק, 26x21.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. סדקים בלוח. שברים קטנים בשולי הלוח. מודבק על גבי לוח קרטון ונתון במסגרת; לא נבדק מחוץ למסגרת.

מכתב בכתב יד קדשו וחתימתו של האדמו"ר מטריסק רבי יעקב אריה טברסקי. [לונדון, ראשית שנות התש"ל בקירוב]. יידיש.
מכתב משפחתי שנשלח אל בתו הרבנית רחל שפירא שגרה אז בירושלים. נכתב בתקופה בה האדמו"ר כבר התגורר בארץ ישראל בבני ברק, והוא רק נסע לביקור בלונדון. האדמו"ר כותב על תכניותיו לחזור בימים הקרובים לארץ ישראל. הוא כותב על טלפונים בין בני המשפחה, ועל מכתבים שציפה לראות מבני המשפחה. הוא כותב גם על מצב בריאותו ועל ביקורו אצל רופאו, לפני חזרתו לארץ.
האדמו"ר רבי יעקב אריה טברסקי מטריסק-לונדון (תרמ"ה-תשרי תש"מ 1884-1979, אנצי' לחסידות, ב, עמ' רנז-רנח), מגדולי וזקני האדמו"רים באנגליה וארץ ישראל. נולד בעיר טריסק, בבית סבו-זקנו "המגיד מטריסק" האדמו"ר הנודע רבי אברהם טברסקי בעל ה"מגן אברהם" (תקס"ו-תרמ"ט). אביו האדמו"ר רבי מרדכי זוסיא טברסקי מהאצאלס-יאסי (נפטר תרצ"ו), היה בנו של האדמו"ר רבי מנחם נחום טברסקי מבריסק (בנו של "המגיד מטריסק"). מצד אמו היה נכד האדמו"ר רבי יצחק פרידמן מבוהוש-רוז'ין. חתן האדמו"ר רבי פנחס השל מזינקוב.
כיהן כאדמו"ר בזינקוב ובקמניץ-פודולסק. בשנים שאחרי מלחמת העולם הראשונה נמלט לוינה וברלין, מאימת השלטון הקומוניסטי, ובשנת תרפ"ד הגיע ללונדון והקים בה את בית מדרשו. ניהל עדת חסידים גדולה ונודע בשם האדמו"ר מטריסק ("דער טריסקער רבי"). אוהב ישראל בכל נפשו ובכל מאודו, והיה "טוב לשמים וטוב לבריות". במיוחד התפרסם במידת הכנסת אורחים שלו שלא ידעה גבולות. ביתו בלונדון היה פתוח לרווחה כאהלו של אברהם אבינו, ותמיד היה מלא באורחים ממדינות שונות. כל ימיו היה מדוכא ביסורים ולמרות יסוריו לא פסקה עבודת הקודש שלו. לעת זקנותו עלה לארץ ישראל בשנת תשכ"ד, והקים את בית מדרשו בבני ברק. עמד בקשר רב עם בני-דודיו משפחות האדמו"רים בתל אביב משושלות רוז'ין, סדיגורה ובוהוש.
[1] דף, כ-18 ס"מ. כתוב משני צידיו כ-27 שורות בכתב יד קדשו. מצב טוב מאד.