ששה כרטיסים מודפסים, מטעם מוסדות תורניים וארגוני רווחה וגמ"ח בארץ ובחו"ל, כחלק מבקשת תרומות לטובת המשך קיום המוסדות ומימון פעילויותיהם. בחלקם איורים שונים:
• כרטיס מטעם הגמ"ח הכללי של שערי חסד, שפעל לעזור לנזקקים בדרך של הלוואות ללא ריבית. ירושלים, [שנות ה-20?]. אנגלית.
• כרטיס מזכרת מטעם בית היתומים דיסקין בירושלים, עם איור צבעוני של הכותל המערבי. [ירושלים, שנות ה-40?]. בגב הכרטיס תמונה של ילדי בית היתומים מתפללים, ופניה נרגשת לתורמים ביידיש ובאנגלית.
• כרטיס מטעם oeuvre charitable du "talmod tora" – costantine, קופת תלמוד התורה בקונסטנטין, אלג'יריה. עם ברכת כהנים. עברית וצרפתית.
• פרוספקט מתקפל, פניה מאת הרב הראשי לישראל, הרב איסר יהודה אונטרמן, ובה המלצה על מוסדות "מאה שערים" בירושלים, ובקשה מ"אחינו שבגולה" לתמוך בהם. ניו יורק, [שנות ה-60 של המאה ה-20 בקירוב]. עם תמונתו של הרב. אנגלית.
• גלויה, כרטיס להגרלה על תמונה "סדר נאכט אין אייראפא" (איור שלה מודפס על הכרטיס), בגב הכרטיס נכתב שההכנסות מההגרלה ייתרמו למשפחות נזקקות. [בואנוס איירס], 1917.
• כרטיס מודפס, בקשה לתרומה מטעם כולל עסטרייך-אונגארן בעהמן מעהרן (כולל הונגריה – שומרי החומות). ירושלים, [תרס"ו 1906].
6 כרטיסים. 9x13 עד 10x15.5 ס"מ בקירוב. מצב משתנה.

מכתב בכתב יד קדשו וחתימתו של האדמו"ר מטריסק-לונדון רבי יעקב אריה טברסקי. [ארץ ישראל, תשכ"ד 1964 בקירוב]. יידיש.
מכתב משפחתי שנשלח ללונדון אל חתנו רבי אלימלך שפירא. בתקופה בה נסע האדמו"ר לארץ ישראל, כדי לעלות לארץ ולהשתקע בה. האדמו"ר מספר על מסעותיו בחיפושים אחר מקום מגורים מתאים ורכישת בית: "איך פאהר דא ארום אין פארשידינע ערטער צו פיעלען דעם קלימאט און אנקוקען פארשידענע אייזיר. סאיז נור 1 זאך שאדע וואס איך האב נישט גלייך דאס געלט צו קויפין, אויך איין צו בעצאהלין מוז איך זיך פאר לאזין אויף דר השגחה..." [=אני נוסע פה סביב במקומות שונים כדי לחוש את האקלים ולראות בתים שונים. רק דבר אחד חבל, שהכסף לקנייה אינו זמין בידי. בסופו של דבר גם כדי לשלם אני אהיה מוכרח להסתמך על ההשגחה...].
בהמשך המכתב מספר האדמו"ר על שמחות בארץ בהם הוא השתתף: "יענע וואך בין איך געווין געלאדין צום וויזשניצער אויף דער חתונה, אויפין אנדערע האט האדמו"ר מסיים בדברי ברכה מעניינים: "השי"ת זאל נור עלפין דיא וועלט זאל זיין א וועלט און סזאל זיין שלום על ישראל [=רק יעזור השי"ת שהעולם יהיה עולם ושיהיה שלום על ישראל]. זייט מיר הארציגע קינדער גגריסט, און געבענטשט פון השי"ת מיט כל מיני השפעות טובות [=הֶיוּ לי ברוכים בָּנַיי אהובים, ומבורכים מהשי"ת בכל מיני השפעות טובות], אביכם המצפה לראותכם בקרוב. המעתיר בעדכם כ"ה [=כל הימים], הק' יעקב ארי' בן א"א הה"צ הרמ"ז ז"ל טברסקי..."
האדמו"ר רבי יעקב אריה טברסקי מטריסק-לונדון (תרמ"ה-תשרי תש"מ 1884-1979, אנצי' לחסידות, ב, עמ' רנז-רנח), מגדולי וזקני האדמו"רים באנגליה וארץ ישראל. נולד בעיר טריסק, בבית סבו-זקנו "המגיד מטריסק" האדמו"ר הנודע רבי אברהם טברסקי בעל ה"מגן אברהם" (תקס"ו-תרמ"ט). אביו האדמו"ר רבי מרדכי זוסיא טברסקי מהאצאלס-יאסי (נפטר תרצ"ו), היה בנו של האדמו"ר רבי מנחם נחום טברסקי מבריסק (בנו של "המגיד מטריסק"). מצד אמו היה נכד האדמו"ר רבי יצחק פרידמן מבוהוש-רוז'ין. חתן האדמו"ר רבי פנחס השל מזינקוב.
כיהן כאדמו"ר בזינקוב ובקמניץ-פודולסק. בשנים שאחרי מלחמת העולם הראשונה נמלט לוינה וברלין, מאימת השלטון הקומוניסטי, ובשנת תרפ"ד הגיע ללונדון והקים בה את בית מדרשו. ניהל עדת חסידים גדולה ונודע בשם האדמו"ר מטריסק ("דער טריסקער רבי"). אוהב ישראל בכל נפשו ובכל מאודו, והיה "טוב לשמים וטוב לבריות". במיוחד התפרסם במידת הכנסת אורחים שלו שלא ידעה גבולות. ביתו בלונדון היה פתוח לרווחה כאהלו של אברהם אבינו, ותמיד היה מלא באורחים ממדינות שונות. כל ימיו היה מדוכא ביסורים ולמרות יסוריו לא פסקה עבודת הקודש שלו. לעת זקנותו עלה לארץ ישראל בשנת תשכ"ד והקים את בית מדרשו בבני ברק. עמד בקשר רב עם בני דודיו משפחות האדמו"רים בתל אביב משושלות רוז'ין, סדיגורה ובוהוש.
[1] דף, כ-18 ס"מ. כתוב משני צידיו כ-36 שורות בכתב יד קדשו. מצב טוב. קרעים חסרים בשולי הדף [כפי הנראה, הדף נתלש ממחברת עוד לפני כתיבת המכתב].

צרור מכתבים, דפי חידושי תורה, מסמכים וכתובות נישואין (שעל חלקם נכתבו חידושי תורה), מארכיונו של הגאון רבי בן ציון רחלזון, רבה של העיר התחתית בחיפה.
מכתבים בדברי תורה, עניני כשרות ועניני מוסר. דברים שכתב הרב רחלזון אל רבי אהרן קוטלר, רבי זעליג ראובן בנגיס, רבי יחזקאל סרנא, רבי יעקב ישראל קנייבסקי (בעניני שיעורי המצוות), טיוטות מאמרים שכתב לעתונות בפולמוס ה"שיעורים" של החזון איש והסטייפלר עם רבי חיים נאה. מכתבים שונים מרבנים ומאנשים פרטיים שקיבל, בעניני צדקה וגמילות חסדים ועוד.
הגאון רבי בן ציון רחלזון (תרמ"א-תשכ"ג), תלמידם של ה"אור שמח" וה"חפץ חיים" [השתתף בצעירותו בעריכת ה"משנה ברורה" ומספר דברים תיקן ה"חפץ חיים" בספרו עפ"י הערותיו]. הרביץ תורה בפרנקפורט דמיין בישיבתו של רבי משה שניידר. בשנת תרצ"ה עלה לארץ ישראל וכיהן במשך כעשרים וארבע שנה ברבנות העיר התחתית בחיפה. עסק רבות בעניני כשרות והלכה, עמד בקשרי שו"ת עם גדולי הרבנים בדורו (ראה בשו"ת דובב מישרים, מנחת יצחק, ועוד) ופרסם מאמרים רבים של חידושי תורה ועניני הלכה בעתונות התורנית. היה ידוע במעשי הצדקה המרובים שלו ואת מרבית משכורתו הקדיש מדי חודש לעניני צדקה ולפעולות למען חיזוק שמירת השבת בחיפה.
כ-36 פריטי נייר, גודל ומצב משתנים.