ספר רזא מהימנא, סודות הקבלה על אותיות האל"ף בי"ת, מאת המקובל רבי יצחק אייזיק הלוי מכפר זורוויץ. לבוב, [תקנ"א 1791]. מהדורה ראשונה.
מחבר הספר – המקובל האלוקי רבי יצחק אייזיק הלוי (תצ"ה-תקמ"ג), היה שוחט ובודק בכפר זורוויץ הסמוך לפרעמיסלא. לא רבים הפרטים הידועים על אודותיו. בהסכמות על ספריו הוא מתואר כצדיק נסתר ועני מרוד, שהתבודד ביערות ועבד את ה' בהתלהבות עצומה. את ספריו כתב בלילות. בעל "ברית כהונת עולם" סיפר עליו כי "בשעת השחיטה, והדמעות נושרות מבין ריסי עיניו". מסופר על המחבר שביקש מבעל ה"ישמח משה", שהתגורר בצעירותו בפרעמיסלא הסמוכה, לבוא ללמוד אצלו סתרי תורה, אך ה"ישמח משה" שלא הכירו מספיק, מיאן בכך. למחבר נגרמה חלישות הדעת מסירובו של ה"ישמח משה" ללמוד אצלו, ומטעם זה ציווה לפני פטירתו שיגנזו את כל כתביו בקבלה בקברו, מחמת שאין העולם ראוי להם. לאחר פטירת המחבר, התחרט מאד ה"ישמח משה" על שלא למד קבלה אצל המחבר, וכדי לעשות נחת רוח לנשמת המחבר, ציווה ה"ישמח משה" להעתיק את כתבי המחבר, ולגנוז בקבר רק העתקה בלבד, ואילו את כתב-היד המקורי להשאיר, ולערכו לדפוס, והוא זה שדאג להעתקתו, עריכתו והדפסתו של הספר שלפנינו (על פי ההסכמות וההקדמות לספריו "רזא מהימנא" ו"יסוד יצחק", וכן על פי המסופר בספר "תהלה למשה", מאת רבי משה דוד טייטלבוים, סיגט תרס"ו, דפים ג/2-ד/1). לפי המובא במקורות מאוחרים יותר, היה הבעש"ט נוסע להמתיק סוד עם המחבר ומשנודעה גדולתו וקדושתו נהרו אליו המונים (ראה: מ' וונדר, אנצ' לחכמי גליציה, ג', עמ' 268-272).
בדף השער, חותמת קלויז טשורטקוב בצפת: "חותם הקלוז[!] של אדמו"ר ה"ק ציס"ע רשכב"ה רבינו דוד משה שליט"א מטשארטקוב בעה"ק צפת תובב"א".
[4], עג דף. 21 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים חסרים וסימני עש קשים בדף השער ובדפים נוספים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים במילוי נייר. חותמות. כריכה חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 535.

ספר יסוד יוסף, רמזים וגימטריות על שמות הקודש והספירות, עם דרשות על פי הקבלה, מאת רבי יוסף יוסקא הלוי מרובנא. מינקוביץ, [תקס"ג 1803]. מהדורה ראשונה.
המחבר, המקובל הקדוש רבי יוסף יוסקא הלוי מרובנא (נפטר תק"ס, אנצ' לחסידות, ב', עמ' קמט-קנ), תלמידם של המגיד ממזריטש ורבי מיכל מזלוטשוב. רבי יוסף היה מראשוני ובחירי תלמידיו של המגיד רבי דוב בער ממזריטש, עוד מהתקופה בה כיהן רבי דוב בער כמגיד בעיר רובנא, ורבי יוסף הוא זה שהביאו מטורטשין אל רובנא, ומינה אותו שם ל"מגיד", בסיוע חותנו רבי אהרן אב"ד רובנא.
באגרת ששלח רבי זושא מאניפולי אל החוזה מלובלין בשבחו של רבי יוסף, נכתב: "...אודות איש צדיק המפורסם הגדול, החריף ובקי, החסיד הגאון כ"ש מוהר"ר יוסף... כבר רצו לקבל אותו לרב אב"ד בכמה קהילות קדושות, ולא רצה... מפני ביטול תורה ותפלה. ואני מכיר אותו שדרכו לישב תמיד בהתבודדות ולעסוק בתורה ובתפלה וחסידות ופרישות. גם אחי החסיד המפורסם בוצינא קדישא איש אלקי קדוש יאמר לו, מוהר"ר אלימלך מנוחתו שלום, היה מחבבו מאד מאד, גם אמר לי... למעלה ראיתי אותו לבוש לבנים...".
[2], ט, יא-פח, [1] דף. חסרים שני דפים [3-4] מתוך ההסכמות, והושלמו בכתב-יד. 19.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות קשים. קרעים, בהם קרעים חסרים עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר (עם השלמות של הטקסט בכתב-יד). סימני עש, עם פגיעות קלות בטקסט. הדבקות נייר סביב שוליו של דף השער, עם פגיעות בטקסט ובמסגרת השער. חיתוך דפים על גבול הטקסט, עם פגיעות בכותרות הדפים במספר מקומות. כריכה חדשה.
סטפנסקי חסידות מס' 232.

ספר מגיד דבריו ליעקב, ליקוטי אמרים, מאת המגיד רבי דוב בער ממעזריטש. ברדיטשוב, [תקס"ח 1808].
[4], לט דף. חסר דף אחרון (הושלם בצילום). 19 ס"מ. נייר כחלחל. מצב בינוני. כתמים. סימני עש קשים, עם פגיעות רבות בטקסט, משוקמים במילוי נייר. קרעים חסרים בדף השער ובדפים נוספים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים במילוי נייר (עם מעט השלמות בצילום ובכתב-יד). חיתוך דפים עם פגיעות קלות בטקסט ובכותרות הדפים במספר מקומות. חותמת. כריכת עור חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 329.

ספר אשד הנחלים, חידושים לדברי המגן אברהם והט"ז על שו"ע אורח חיים, ומספר תשובות לדוגמא מספר "נאות דשא", מאת האדמו"ר בעל "ערבי נחל" רבי דוד שלמה אייבשיץ אב"ד סורוקה ומגדולי צפת. ליוורנו, [תקפ"א 1821].
הספר נדפס בעלום שם המחבר. בהקדמת המו"ל, הגאון החסיד רבי ישראל נחמן מדרוהוביץ' בעל "חמדת ישראל", הוא כותב על רֵעוֹ המחבר: "מכירו הייתי לשעבר עודינו באבו במדינתינו פולוניא, אף כי אחרי עלינו אל ההר הטוב הזה אדמת קודש צפת... שם ישבנו על התורה ועל העבודה עבודת הקודש... וחיובא רמיא עלי דידי לפארו ולהללו ולספר שמו בכל הארץ... אמנם מה אעשה כי זממא נפל בפומיה... בצוותו לבל אשא את שמו על שפתי חיבוריו...".
[4], לב, לז-מ דף. פגינציה משובשת. 18.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. כריכה חדשה עם חלקים מהכריכה המקורית.
סטפנסקי חסידות, מס' 70.
מספרי החסידות הבודדים שנדפסו בליוורנו [בארצות המזרח והבלקן, יוון וליוורנו כמעט ולא נדפסו ספרי חסידות. בליוורנו עצמה נדפסו רק ארבעה ספרי חסידות, כולם ע"י רבי ישראל נחמן מדרוהוביץ'].

ספר אמתחת בנימין, על מגילת קהלת, מאת רבי בנימין – המגיד מזאלוזיץ. מינקוויץ, [תקנ"ו 1796].
החיבור נפסק באמצע פרק ט, מאחר והמחבר נפטר באמצע כתיבתו, וכפי שנכתב בדברי הסיום שבדף האחרון: "ולא הספיק לגומרה עד שיצאת נשמתו בטהרה".
המחבר, המגיד מזאלוזיץ – רבי בנימין (נפטר תקנ"ב, אנצ' לחסידות, א, שנ-שנד), גדול בנגלה ובנסתר, בן דורם של הבעל שם טוב וראשוני צדיקי החסידות. אחד מהמוסרים והמעתיקים הראשונים של תורת החסידות. לא ברור אם זכה להכיר את הבעל שם טוב ולפגוש אותו, אך בחיבוריו הוא מביא דברים בשמו. בנוסף, הוא מביא דברים רבים בשם תלמידי הבעש"ט, המגיד ממזריטש, רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב ורבי מנחם מנדל מפרמישלן. את רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב הוא מכתיר בתואר "מורי": "ושמעתי ממורי הותיק וחסיד איש אלוקי מ' יחיאל מיכל ז"ל...". מחיבוריו הנוספים: "תורי זהב" – על התורה; "חלקת בנימין" –על הגדה של פסח; "אהבת דודים" – על שיר השירים. כל חיבוריו נדפסו לאחר פטירתו, על ידי בנו רבי אשר זליג. רבי לוי יצחק מברדיטשוב מכתירו בהסכמתו לספר שלפנינו: "אותו צדיק בוצינא קדישא איש אלקי...".
חתימה נמשכת בדפים הראשונים: "אלי' שוב... במו"ה יצחק יעקב שו"ב".
[2], א-יג, יח-קכח דף. 22 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות ועובש. סימני עש וקרעים חסרים רבים, כולל קרעים חסרים בדף השער, עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם במילוי נייר. חיתוך דפים עם פגיעה בכותרות בחלק מהדפים. רישומים. כריכה חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 63.
הספר הראשון שנדפס במינקוויץ.