שתי חוברות תפילה הנוגעות להתפרצות מחלת הכולרה בלונדון בשנת תר"י, 1850.
1. תפלה להתפלל בבתי כנסיות אשכנזים פה לאנדאן והמדינה בעד עצירת חולי קאלערא. לונדון, תר"י [1850]. עברית ואנגלית.
[3] עמ'. 21.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים. נקבים. קרעים וקמטים בשוליים. רישומים בכתב-יד.
2. תודה וקול זמרה – במקהלות עם בכל בתי כנסיות האשכנזים במדינת בריטאניא אחר עצירת חולי קאלערא ביום ה' א' דר"ח כסליו שנת תר"י לפ"ק, לונדון תר"י [1850]. תרגום לאנגלית. תפילת "הנותן תשועה למלכים".
דף זה לא נרשם במפעל הביבליוגרפיה ואינו מופיע בקטלוג הספריה הלאומית. על פי השוואה לקונטרס תפילה דומה מאוד (סריקה שלו מופיעה בספריה הלאומית), שנדפס באותה השנה ונושא את אותו התאריך של הקונטרס שלפנינו, נראה שחסרים שני דפים באמצע הקונטרס שלפנינו.
[4] עמ'. חסרים [2] דפים באמצע. 22 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. נקבים. בלאי. קרעים, בהם קרעים חסרים, ללא פגיעה בטקסט. שני דפים מנותקים.

ספר חיים לראש, חידושים והלכות פסח, והגדה של פסח עם פירוש, מאת רבי חיים פאלאג'י. אזמיר, [תרי"ב 1852]. מהדורה ראשונה.
בדף קי/2 הוספה בכתב יד [הרב המחבר?].
בהקדמה לספר כותב רבי חיים פאלאג'י שזהו הספר הראשון שיוצא לאור מכתבי היד ששרדו את השרפה הגדולה שהתחוללה באזמיר בשנת תר"א. בעת פרוץ השריפה, בליל י"א באב תר"א, כבר היו באמתחתו של רבי חיים פאלאג'י עשרות כתבי-יד של חיבורים, עליהם עמל מאז נעוריו. במהלך השריפה נשרפו 54 מחיבוריו. אחד מתלמידיו, רבי יצחק ישורון, קפץ אל האש והצליח להציל 14 חיבורים. בהקדמה לספר שלפנינו, שכאמור היה הראשון שנדפס לאחר השריפה, רבי חיים מתאר בהרחבה את החיבורים שאבדו לו: "ומה' יצא הדבר דקראתי בשם חיים לראש, והוא דזה יצא ראשונה אל מזבח הדפוס מהחיבורים אשר הציל לנו מהשריפה אשר שרף ה' בליל י"א לחדש שנחרב בו הבית (חודש אב) שנת התר"א לתפ"ץ [לא תקום פעמים צרה]. והן בעון, באותה לילה נשרף רובי תורתי אשר טפחתי וריביתי את עוניי ואת יגיע כפי, חיבור נפלא על כל ד' ש"ע ושו"ת על ס' ד' טורים לאלפים ורבבות ואר"ש שיטה על ים התלמוד בכמה מסכתות בעיון נמרץ, חידושי הלכות מתחילתן ועד סופן וחידושי אגדות על בבלי ועל ירושלמי, והדרושים שדרשתי בקהל רב ושסידרתי לדרוש אותם, ופירוש על כל ארבע ועשרים בכמה אופנים, וספרי מוסר על שלשים ועל רבעים, וקונטרס על כללי הש"ס ועל כללי הפוסקים כמעט אין מחסור דבר, וכל שישנו בחיבורם על ס' החינוך ופי' על המדרש רבה ומדרש תנחומא ותנא דבי אליהו ואגדת בראשית וזכרונות על הזוה"ק ועל דיני ספר תורה, מלאים זיו ומפיקים נוגה, בין הכל ד"ן [=54] אנכי, וכולם כאחד היו למאכולת אש, ויי לאזילא, ויי לאבידה שאינה חוזרת, אותיות פורחות מפני הדליקה...".
נב; קיב דף. 20 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמים כהים וכתמי רטיבות (במספר דפים כתמי רטיבות קשים). קרעים חסרים בשולי הדפים הראשונים, עם פגיעה במסגרת דף השער. רישום בכתב-יד. כריכת עור מקורית, עם פגם חסר בצידה הקדמי.
יערי 704; אוצר ההגדות 959.

הגדה של פסח, "עם פתרון לשון ספרדי" – תרגום ללאדינו, ועם איורים. ליוורנו, תרכ"ז [1867]. דפוס אליהו בן אמוזג. ‫ ‬‬‬‬‬
מ דף. 21 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. עקבות רטיבות. קרעים, בהם קרעים חסרים בשולי חלק מהדפים, עם פגיעות בטקסט. סימני עש עם פגיעות בטקסט. כריכה ישנה.
יערי 958; אוצר ההגדות 1292.

שולחן ערוך עם באר הגולה, חלק אורח חיים. אמשטרדם, [תנ"ז-תנ"ח 1697]. דפוס עמנואל עטיאש.
הדפסת הספר נגמרה בשנת נח"ת – שנת הולדתו של הבעש"ט. בשער נכתב פרט השנה של שנת תנ"ז, ואילו בקולופון נכתב: "יום בו הלל נגמר, חלק ראשון נגמר, שבח לא'ל נאמר, כי חסדו לא נמר, נשלם ביום כ"ה לחדש כסליו שנת תנ"ח לפ"'ק".
שני שערים. הראשון מאוייר, עם דמויות מלאכים ומעמד הר סיני, בפיתוח נחושת. הסכמות מיוחדות מרבי יעקב ששפורטש ורבי שלמה די אוליוירה מרבני אמשטרדם הספרדיים.
רישומי בעלות. רישום בעלות סביב שולי השער המאוייר: "שלחן ערוך חלק א של אליה באיי בן מ' אהרן [ל]טיף נ"ע הקב"ה יזכה לבניו ולבני בניו לקרות בו והגונב ימה בזכות אב"ת וקנה אותם ד' חלקים בד' זהובים וחצי והיה זה יום קנייתו יום שישי בשבת כ"א לחדש שבט שנת תקנ"ז לפ"ק". אחרי לוח הסימנים, בדף ריק [25]: "זה שולחן ערוך חלק ראשון של מ"ו שלמה ברוך בן מ"ו... אהרן בן מ"ו לטיף נ"ע... כל מי שיגנוב יהיה בצ"ח קללות תורה".
[25], רסו, [2] דף. דפים קע-קפא כרוכים שלא במקומם. בסוף הספר נכרך דף משוקם מחלק אבן העזר. 15.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים ובלאי. קרעים, בהם קרעים חסרים (כולל דף השער), עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר. רישומים. כריכת עור מקורית פגומה, חלקה האחורי חסר.